1. מדובר בתופעה ידועה ונחקרת מהפסיכולוגיה החברתית
היא מתארת מצב שבו ציפיותיו של האחר, לרוב בן משפחה, משפיעות באופן לא מודע על ביצועיו ועל בחירותיו של פרט כלשהו וגורמות להן להתממש. אם למשל, אתם מצפים מהילד שלכם שכשיגדל הוא יסייע לכם בעסק המשפחתי, יש סיכוי שהוא יבנה לעצמו מסלול חיים שיוביל אותו להיות חלק פעיל בעסק שהקמתם.
2. את המונח עצמו טבע הסוציולוג רוברט קינג מרטון מאוניברסיטת הרווארד ב־1948
הוא הוכיח שחוקרים משפיעים באופן לא מודע על תוצאות מחקרם בהתאם לציפיותיהם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכשאנחנו רוצים מאוד משהו מסוים, אנחנו נוטים להקל ראש במידע שסותר אותו או אפילו לשלול אותו לגמרי.
3. ניסוי מפורסם שנערך 20 שנה מאוחר יותר סיפק חיזוק משמעותי להנחת יסוד זו
ב־1968 ערכו הפסיכולוג רוברט רוזנטל ולנור ג'ייקובסון, מנהלת בית ספר, מבחני אינטליגנציה לתלמידים בבית ספר יסודי. לאחר מכן הם בחרו באקראי 20% מהילדים וסיפקו למוריהם מידע שקרי שלפיו תוצאות המבחן של ילדים אלה מצביעות על פוטנציאל יוצא דופן לצמיחה אקדמית. שמונה חודשים לאחר מכן שוב נעשו מבדקי IQ למשתתפי המחקר. התוצאות הראו הפעם כי הילדים עם "הפוטנציאל" קיבלו ציונים גבוהים בהרבה מאלה שלא תויגו כך.
4. הרעיון שציפיות של אדם יכולות להשפיע על התנהגות הפרט שאוב מהמיתולוגיה היוונית
פיגמליון, פסל קפריסאי, גילף את דמותה של האישה האידיאלית - גלתיאה. עם הזמן הוא התאהב בפסל כאילו הייתה אישה בשר ודם. כשהבחינה אפרודיטה, אלת האהבה והיופי, באהבתו העזה לפסל היא הפכה אותה לדמות אנוש. מכאן צמח המושג "אפקט פיגמליון", שהוא נגזרת של "נבואה שמגשימה את עצמה" בהבדל קטן: "אפקט פיגמליון" מתייחס אך ורק למימוש ציפיות חיוביות. למימוש ציפיות שליליות קיים מושג אחר - "אפקט הגולם".
5. בעולם הרפואה קיימים מושגים מקבילים ל"אפקט פיגמליון" ו"אפקט הגולם"
- אפקט נוסבו: כשאדם מקבל דיווח שגוי על ממצא רפואי לא תקין ומתלונן על תסמינים המאפיינים את התופעה. למשל, אומרים לאדם: בגלל שאתה מתגורר בסמוך לעץ ברוש, אתה עלול לסבול ממיגרנה. למרות שמדובר בפייק ניוז, אותו אדם יתלונן על כאבי ראש עזים ועל בחילות.
- אפקט פלצבו: תרופה שאין בה חומר פעיל אך הנוטל אותה אינו מודע לכך ולכן מתאר שיפור במצבו.
6. חוששים שבני הזוג שלכם ייפרדו מכם? תרגיעו, אלא אם כן אתם מעוניינים בכך
במחקר שפורסם בכתב העת Motivation and Emotion ב־2017, ביצעו החוקרים מניפולציה במשתתפים שהיו בזוגיות רומנטית במטרה להשפיע על תפיסתם באשר לסיכויים לשרוד את היחסים. בשלב הראשון התבקשו הנבדקים להשיב על שאלות הנוגעות אליהם ולאופי יחסיהם עם בני זוגם. לאחר מכן "שתלו" החוקרים במוחם של משתתפי קבוצת המחקר ספקות ומידע כוזב באשר להמשך יחסיהם עם בני זוגם, תוך שהם תומכים את דבריהם בנתונים סטטיסטיים (למשל, 80% ממערכות היחסים נכשלות). לאחר מכן נשאלו המשתתפים עד כמה הם מחויבים לבני זוגם ומה לדעתם סיכוייהם לשרוד את היחסים. נמצא כי אצל אלה שלא עברו את המניפולציה הייתה מחויבות גבוהה יותר לבני זוגם לעומת קבוצת המחקר.
7. אם אתם מאמינים שאתם סובלים ממשקל יתר (למרות שמשקלכם תקין), אל תופתעו אם תגלו פתאום שהג'ינס כבר לא עולה עליכם
מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Obesity ועקב במשך עשור אחר כ־1,200 מתבגרים משני המינים במשקל תקין, מצא כי 78% מהמשתתפות שסבלו מדימוי גופני שלילי וראו עצמן כשמנות בנעוריהן, הפכו להיות בעלות עודף משקל בגילאים מאוחרים יותר.
8. ואם התברכתם ביופי חיצוני, אל תופתעו אם תצליחו בחיים
מה הסיבה שאנשים יפים מצליחים יותר בלימודים ובקריירה? במחקר שנערך באוניברסיטת אילינוי ב־2013, מצאו החוקרים שתלמידי תיכון בעלי מראה אטרקטיבי נחשבו גם לאינטליגנטיים יותר ולבעלי סיכויים גבוהים יותר לעתיד מבטיח. לדברי החוקרים, ככל הנראה ההצלחות המוקדמות והחיזוק המתמיד לביטחון העצמי שאנשים יפים מקבלים מהסביבה, יוצרים נבואה להצלחה שמגשימה את עצמה.
9. כשחוששים שהטיפול יכאב, הוא יכאב!
במחקר שפורסם בכתב העת Nature Human Behavior ב־2018, הוכיחו חוקרים כי ציפיות בנוגע לעוצמת הכאב יכולות להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. המשתתפים הונחו לשייך סמל אחד לחום נמוך ואחר לחום גבוה וכאב, ולאחר מכן הוכנסו למכשיר MRI. החוקרים הראו לנבדקים סימני כאב בדרגות שונות כשבמקביל חשפו את זרועם או את רגלם לדרגות שונות של חום כואב (החום הגבוה ביותר דומה בהרגשה להחזקת כוס קפה חמה). נמצא שכשהנבדקים ציפו לחום גבוה יותר בהתאם לנאמר להם, אזורי המוח המעורבים באיום ובפחד הופעלו יותר והם דיווחו על כאב חזק יותר.
10. נבואה שמגשימה את עצמה מחבלת בביצועי המיטה
לחרדת ביצוע יש הסברים רבים, בין השאר נמצא כי הדאגה והחרדה מפני הביצועים במיטה פועלות כמו נבואה שמגשימה את עצמה ופוגעות בתפקוד המיני. מהסיבה הזו בין הטיפולים המוצעים לבעיה מומלץ לשנות את "הדיבור העצמי השלילי" ל"דיבור חיובי''.
11. ספורטאים נוהגים לנצל תופעה זו כדי לעורר את המוטיבציה הפנימית ולשפר הישגים
הם מקפידים על "דיבור חיובי" ומדמיינים את הצלחתם המסחררת בתחרות הצפויה. הם מתייחסים לתפיסת הביצועים שלהם בתחרות כאל נבואה שמגשימה את עצמה.
12. דאגנים נוטים לתייג בזיכרונם מקרי נבואה שהגשימה את עצמה כ"סיבה טובה לדאגה"
מה קורה לדאגנים שבינינו, שמוצפים באי־שקט ובחרדה בכל פעם שאדם קרוב נמצא מחוץ לבית? בסוף, סטטיסטית, קורה משהו, כמו נבואה שמגשימה את עצמה. אולם גם אם מדובר באירוע מינורי, די בעצם העובדה שסימנו את המקרה ותייגנו אותו בזיכרון כדי להגביר אצלנו את החרדה והדאגה. אנחנו נוטים להתעלם מכל המקרים הרבים שבהם דאגנו לחינם ורואים באירוע המינורי הוכחה לכך שיש סיבה טובה לדאגה.
13. אמונות שליליות, וחיוביות, משפיעות על מהלך חיינו
מחקרים מראים שאמונות ומחשבות שליליות משפיעות על חיינו, ולכן התגברות עליהן עשויה להוביל לפריצת דרך או לשינוי. היו מודעים למחשבות ולאמונות שעומדות בבסיס חלק מהדברים המתבטאים בחייכם ושנו את קו החשיבה. לשם התחלה הפחיתו עד כמה שאפשר את הדיבור השלילי והגבירו את הדיבור החיובי. המשיכו לתרגל, עד שהמסר הנכון יחלחל. זהו תהליך שעלול להיות מלווה באי־נוחות, אבל המאמץ משתלם, והציפיות החיוביות עשויות להתממש.
ייעוץ מקצועי: ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית