גם בימים כתיקונם קשה להתעדכן בחדשות היומיות בלי להתמלא בדאגות וחרדות. זה לא סוד שהתקשורת ניזונה בעיקר מחדשות רעות. מחקרים רבים שנעשו בנושא הראו שסיקור שלילי, בכל ערוצי המדיה (כולל רשתות חברתיות), מעלה את שיעור הרייטינג. אותו מידע שלילי שאנו נחשפים אליו פוגע בחוסן הנפשי שלנו ומעודד חרדות.
ב- 2017 הפסיכולוג האמריקאי ד"ר סטיבן סטוסני טבע את המושג Headline Stress Disorder (הפרעת חרדת חדשות, בתרגום חופשי). ד"ר סטוסני שם לב שבמהלך קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ לנשיאות חלה עלייה במספר הפניות שהגיעו אליו לטיפול פסיכולוגי, כשעיקר התלונות נגעו למתח נפשי משמעותי. משיחות שערך עם מטופליו עלה כי הסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות 24/7 העלה את מפלס הלחץ הנפשי לרמות שהמטופלים לא חוו בעבר.
לפי ד״ר סטוסני, הדיכאון והחרדה יוצרים תחושת חוסר אונים ומערערים את יכולתנו ליצור ערך ומשמעות בחיינו. לכן תסמינים אופייניים בהפרעה זו עשויים לכלול בין השאר כאבים פסיכוסומטיים, עצב, חוסר סבלנות, עצבנות.
אבל מה לעשות שבימי מלחמה והנחיות שמתעדכנות מדי יום, אין מנוס וחייבים להישאר מעודכנים? לנקוד בצעדים הבאים:
1. אל תיתנו לחדשות להשתלט על שגרת הבריאות שלכם
האסון הגדול שהתרחש עלינו והמתח המלחמתי בהחלט מושך להיצמד לחדשות, אבל למרות הקושי נסו להיצמד לשגרה שלפני המלחמה ולהקפיד על תזונה מאוזנת, פעילו גופנית ושינה מספקת. אלה הן חשובות לא רק לבריאות הגוף אלא גם לחוסן הנפשי שלכם.
2. תזמנו את צריכת החדשות לזמנים קבועים
בימים שקטים פעם ביום (או אפילו רק בסוף השבוע) עשויה להספיק. אבל בימי מלחמה אלה התעדכנו בחדשות פעמיים ביום – בבוקר ובערב. את שאר הזמן הקדישו לשגרה, למשפחה ולעבודה.
3. נסו להיות לזהות אלו סוגי מידע מגבירים אצלכם את תחושת החרדה
האם אלה דיווחים על אלימות? תחזיות על אסון מלחמתי? על משבר כלכלי? בהתאם לכך תוכלו לזפזפ בשלט בכל פעם שמופיעה אותה ידיעה מאיימת.
4. נהלו את צריכת המידע
ותרו על מקורות מידע לא אמינים. הרשתות החברתיות נחשבות לפלטפורמה עם רמת אמינות נמוכה בהשוואה לתקשורת המסורתית. אתם לא חייבים לוותר על השימוש בהן, אך דרך ההגדרות של כל פוסט המתפרסם ניתנת לכם אפשרות להסתיר מהפיד מידע שאותו (ודומיו) אתם רוצים להרחיק מהעין.
5. זהו את הזמן שבו מפלס החרדה שלכם עולה והתנתקו בהתאם
אם למשל אתם חווים יותר חרדה מיד כשאתם חוזרים הביתה מהעבודה, החליפו את שעת העדכון לבוקר, לפני היציאה מהבית.
6. תרגלו תגובה גופנית הפוכה
מזעיפים פנים לנוכח החדשות? חייכו! מרגישים את המתח בשרירים? קחו כמה נשימות עמוקות. בדרך זאת תאותתו למוח ולמערכת ההרגעה של הגוף שהכל בסדר, אין צורך להידרך והישטף בהורמוני סטרס.
3 צפייה בגלריה
מרגישים את המתח בשרירים? עשו תרגילי הרפיה כמו תרגילי נשימות עמוקות או מדיטציה
(ShutterStock)
7. קחו פסק זמן
מדי יום עשו לפחות משהו אחד שאתם נהנים ממנו למשך כעשר דקות: קריאת ספר, האזנה למוזיקה שאתם אוהבים, בישול, משחק קופסה עם אחד מבני השפחה. זה ינקה לכם את הראש וינתק אתכם מהשוטף.
8. אמצו כלל ברזל: חדשות, לא לפני השינה
כבו את הטלוויזיה שעה לפני שאם מתכננים לישון והשאירו את הסמארטפון בחדר אחר. איכות השינה שלכם תשתפר פלאים.
9. אם צריך, פנו לקבלת עזרה
אם למרות הכל חרדת החדשות משתלטת עליכם, שקלו היוועצות עם איש מקצוע כמו פסיכולוג או פסיכיאטר ואפילו נטילת תרופת הרגעה בהיוועצות עם הרופא המטפל.
ייעוץ מקצועי: ד״ר עודד טלמור, מתמחה בפסיכיאטריה במרכז הרפואי ״מרחבים״
פורסם לראשונה: 09:08, 12.02.23
