1. "אפקט מנדלה" מתאר זיכרון קולקטיבי כוזב
מצב שבו המוני אנשים זוכרים אירוע מסוים כאילו שהוא התרחש חרף העובדה שהוא מעולם לא קרה.
2. הוא קרוי על שמו של פעיל זכויות האדם ונשיא דרום אפריקה לשעבר, נלסון מנדלה
המושג הוטבע לראשונה ב־2010 על ידי יועצת לתופעות על־טבעיות בשם פיונה ברום, שסיפרה בכתבה שפורסמה באינטרנט כי זכרה שמנדלה מת בתאו בכלא ביוהנסבורג בשנות ה־80. זיכרון זה התנגש עם המציאות האובייקטיבית: מנדלה נפטר רק בשנת 2013, שנים רבות לאחר שחרורו מהכלא. למרבה הפתעתה, בעקבות פרסום הכתבה גילתה ברום שאנשים רבים זכרו את אירוע מותו של מנדלה בדיוק כמותה. בעקבות זאת היא הקימה אתר אינטרנט כדי לעורר דיונים במה שהיא הגדירה כ"אפקט מנדלה".
3. המושג החדש נשען על מושג קודם שנקרא "זיכרון כוזב"
אשר נחקר על ידי הפסיכולוגים פייר ג'נט וזיגמונד פרויד. לאחר שהקדישו לסוגיה עשרות שנים של מחקרים, הוכיחו השניים שאנשים יכולים לזכור אירועים לא נכונים כאילו היו אמת מסיבות רבות, ובהן אוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי).
המפיק ההוליוודי האגדי רוברט אוונס, שחתום על קלאסיקות כמו "הסנדק" ו"תינוקה של רוזמרי", אמר פעם: "יש שלושה צדדים לכל סיפור: הצד שלך, הצד שלי והאמת"
4. המדע מספק לתופעה הסברים רבים. אחד מהם: פיצוי על "חור" בזיכרון
למשל: מצב שבו אדם חושב על אירוע מסוים אך מתגלים "חורים" בזיכרון שלו. כדי להתגבר על החסר הוא ימלא אותו בפרטים שגויים (קונפבולציה). הוא אינו מתכוון לשקר אלא רק "לפצות" באופן לא מודע על חוסר הזיכרון.
5. חובבי קונספירציות מאמינים שאפקט מנדלה הוא הוכחה ליקום חלופי
חוקרים ורופאים, לעומתם, משתמשים בו כהמחשה לכך שלעתים הזיכרון שלנו יכול להיות מתעתע מאוד.
6. פסיכולוגים רבים סבורים ש"אפקט מנדלה" מתרחש כשטעות קולקטיבית בזיכרון מתפשטת בהדרגה עד שהיא נתפסת בתודעה כנכונה
לדוגמה: אדם פוגש בחבר שלא ראה זמן רב ונבהל מהמראה הכחוש שלו. הוא ממהר לחבר משותף ואומר לו שכנראה אותו חבר חולה מאוד. השמועה מתפשטת, ובהמשך קבוצה גדולה של אנשים "זוכרים" שאותו אדם סובל ממחלה קשה, או החלים ממנה.
7. הסבר נוסף לתופעה מקורו בקשר אסוציאטיבי לרשימות מילים
מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית מצביעים על כך שכשמבקשים מאנשים לשנן רשימות הכוללות מילים הקשורות זו לזו בקשר הדוק, הם עלולים לזכור בטעות מונחים שלא היו בה (הפרדיגמה של דיזי־רודיגר ומקדרמוט). כך למשל, כשביקשו ממשתתפי אחד המחקרים לזכור רשימה שהופיעו בה המילים "מיטה" ו"כרית", הם היו משוכנעים שגם המילה "שינה" הופיעה ברשימה כשלמעשה היא לא נכחה שם כלל.
5 צפייה בגלריה
כשביקשו ממשתתפים במחקר לזכור רשימה שהופיעו בה המילים "מיטה" ו"כרית", הם היו משוכנעים שגם המילה "שינה" הופיעה ברשימה
(צילום: shutterstock)
8. ההצפה של מקורות מידע בעידן הדיגיטלי אחראית במידה לא מבוטלת ליצירת זיכרון קולקטיבי כוזב
בעוד שבעבר ניזונו ממספר מוגבל של סוכני מידע ויכולנו להעריך מי מוסר לנו מידע אמין ומי פחות, הרי שכיום, בכפר הגלובלי, מספר הגורמים המזינים אותנו במידע (שגוי או לא) הוא עצום. שיבושי מידע משתרשרים קדימה כאמת לאמיתה, והיכולת שלנו לבחון את אמיתות הדברים הולכת ופוחתת.
9. הסיכוי של ציוץ כוזב להפוך לוויראלי גבוה בהרבה לעומת ציוץ של מידע עובדתי
לא בכדי קיבלה התופעה תאוצה בעידן הדיגיטלי. המרשתת היא כלי רב עוצמה להפצת מידע מוטעה, שעלול בקלות להיטמע במאגרי הזיכרון של אנשים רבים כאמת מוחלטת. דוגמה לכך אפשר למצוא במחקר שפורסם בכתב העת Science ובו חוקרים מ־MIT ניתחו 126 אלף ציוצים שפורסמו בטוויטר. הם גילו שציוצים שקריים מתפשטים מהר הרבה יותר ברשתות החברתיות בהשוואה לידיעות מאומתות. נמצא כי הסיכוי של ציוץ כוזב להפוך לוויראלי גבוה ב־70% לעומת ציוץ של מידע עובדתי!
5 צפייה בגלריה
הסיכוי של ציוץ כוזב להפוך לוויראלי גבוה ב־70% לעומת ציוץ של מידע עובדתי!
(צילום: רויטרס)
10. חשיפה חוזרת למידע כוזב מגבירה את הסיכוי ליצירת זיכרון קולקטיבי כוזב
מחקרים מראים שככל שאנשים נחשפים יותר פעמים למידע כוזב, כך גדל הסיכוי שהם יאמינו בטבעיות לכך שהמידע המוטעה הוא חלק מהאירוע המקורי.
11. ברוב המקרים אין סכנה באפקט מנדלה, מלבד עיוות המציאות האובייקטיבית
שנתו של איש לא תופרע אם הוא יגלה שסופת ההוריקן קתרינה התרחשה באפריל 2005 (כזב) ולא באוגוסט 2005 (אמת). ואולי זה גם לא נחמד לגלות שמפורסמים רבים "מתים" בעודם בחיים (פול מקרטני) או שאלה שמתים "חיים" במסתור (ברוס לי, אלוויס פרסלי).
12. עם זאת, לא נכון להקל ראש בנזקים העצומים שהתופעה עלולה לגרום
היא למשל עלולה למנוע מכם לקבל טיפול רפואי חשוב, לפגוע ביכולת השיפוט שלכם, לגרום לכם לקבל החלטות שגויות, לפגוע בזולת ועוד.
13. אפשר למזער את ההשפעות המזיקות של "אפקט מנדלה"
איך? אפשר לבצע תחקיר קטן לפני שמפיצים מידע, להתבסס על מידע ממקורות מהימנים במרשתת או להיוועץ עם אנשי מקצועי. אסטרטגיה נוספת היא לתעד לפרטי פרטים אירועים שאתם שותפים להם.
ייעוץ מקצועי: עומרי שדה, פסיכולוג קליני
