קשה להאמין שלמרות כל השפע האדיר של המזון שרובנו נהנים ממנו יש גם מי שגווע ברעב. המידע הזה עוד יותר קשה לעיכול לנוכח הנתון הבא - בישראל נזרקים כ־40% מהמזון שאנחנו מייצרים, רובו עוד במצב אכיל ומזין. בארצות הברית לבדה, נזרק מזון בכמות שהייתה יכולה להשביע מעל 100 מיליון בני אדם.
בזבוז מזון היום מוגדר כאחת הבעיות הכלכליות והסביבתיות הגדולות ביותר וקשור קשר הדוק גם ברעב עולמי, באובדן שטחי מחיה ובאסונות טבע. מזון מיוצר בהתאם לביקוש, ולכן כשאנחנו קונים יותר מכפי שאנחנו צריכים ומשליכים לפח חלק מהמזון, אנחנו לא רק מבזבזים את הכסף שלנו. לפני שזרקנו את המלפפונים לפח, הם דרשו אדמה, מים, אנרגיה וכוח אדם כדי לגדל אותם. בדרך לסופר הם עברו בבית אריזה וצרכו דלק וחשמל להובלה וקירור. לכל התהליך הזה יש עלויות ומחיר סביבתי. שטחי החקלאות באים על חשבון טבע או שטחי מחייה. רבים בהם מרוססים ומזהמים גם את מי השתייה. זה מחיר כבד מדי שאנחנו נדרשים לשלם עבור אוכל, שבסופו של דבר נזרק לפח.
קראו עוד:
אף על פי שיש לכך אחריות מדינית וציבורית אדירה שלא מטופלת כראוי, יש גם לא מעט דרכים שבהן כל אחד מאיתנו יכול לצמצם את בזבוז המזון. מה למשל?
1. לאחסן את המזון בצורה מסודרת ונגישה
בשביל להימנע מלזרוק מזון שכבר רכשתם, אתם צריכים קודם כול לדעת מה יש לכם בבית. מזווה ומקרר מתפקעים אולי ייתנו לכם אשליה זמנית של שפע, אבל יהיה לכם קשה לנצל בזמן את כל מה שקניתם, במיוחד אם אין לכם אפשרות לראות מה יש במקרר או במזווה.
אני אוהבת לשים במגירות נגישות במטבח צנצנות עם כל המוצרים היבשים - דגנים, קטניות, אגוזים וכו', שלרוב נשכחים במזווה או במעמקי הארונות. על מדבקה בראש הצנצנת אני רושמת את התכולה ואם המועד האחרון לשימוש מתקרב, אז גם אותו. ככה אני זוכרת מה יש לי בארונות ויודעת ממה כדאי להתחיל.
שי-לי ליפא מדברת על פתרונות פשוטים ונגישים בספר שלה, "הכל בסדר" ומלמדת גם בסדרת סרטונים ביוטיוב איך לאחסן ירקות ופירות בצורה אופטימלית לחיי מדף ארוכים.
2. לערוך רשימת קניות המבוססת על הארוחות המתוכננות לשבוע הקרוב
וזאת לאחר שסקרתם את המזווה והמקרר ווידאתם היטב לאילו מצרכים אתם באמת זקוקים. אל תתפתו למבצעים על מוצרים שלא תוכלו ליהנות מהם, כי זה לא יותר זול לקנות במחיר מבצע מוצר שלא תשתמשו בו. פתרון שדורש יותר זמן וגמישות (ולכן לא מתאים לכולם) הוא לרכוש לפני כל ארוחה רק את המוצרים הרלוונטיים להכנתה.
3. לחתוך לקוביות ולהקפיא פירות שעומדים להתקלקל
ולהשתמש בהם לסמוזי בול, לגלידה או לשייקים.
סמוזי בול לדוגמה
4. להפוך ירקות שהגיעו לקצה גבול היכולת שלהם למרק יצירתי או לרטבים
שאפשר גם לשמור בהקפאה כמה חודשים.
5. להתסיס ולהחמיץ
כל שיטות ההחמצה וכבישה הביתית יאפשרו להאריך את חיי הירקות בכמה חודשים ולהרוויח גם פרוביוטיקה מהטבע.
6. להכין קומפוסט ביתי
מזון ושאריות שמוטמנים יחד עם שאר הפסולת יזהמו את האדמה ואת מי התהום ויתרמו לייצור גז מתאן, אחד מגזי החממה המזיקים ביותר. לעומת זאת, אם המזון מוטמן בנפרד בסביבה שמאפשרת חמצן, הוא יתפרק מבלי לזהם ויוכל אפילו לעזור לייצור מזון נוסף. ישנם בשוק קומפוסטים ביתיים וחלק מהעיריות מסבסדות אותם או מציעות קומפוסטים ציבוריים. כל שתידרשו לעשות בשביל זה להפריד פסולת אורגנית – ירקות ופירות, קליפות ביצים, שאריות קפה, תה ודגנים, מהפסולת הרגילה ותוך כמה חודשים תוכלו ליהנות מדשן איכותי. ויש גם קיצור דרך לממהרים – שייק קומפוסט להכנה ושימוש מיידיים: פשוט לרסק ולטמון בעציצים המועדפים עליכם.
7. במקום להשליך – לגדל מחדש
שימו את הקצוות שנותרו מהחסה, הסלרי והבצל הירוק שלכם והניחו להם לגדול מחדש בצנצנת עם קצת מים.
8. להתנדב לעמותת לקט ישראל
העמותה פועלת להצלת מזון (מחקלאים, מסעדות, אולמות אירועים, בסיסי צה"ל ועוד) ודואגת להעברת המזון המוצל לכרבע מיליון נתמכים ברחבי הארץ. אפשר להצטרף לפעילויות התנדבות שונות של הארגון וכך לעזור בהצלת המזון.
לעוד מידע ותובנות בנושאי קיימות - אתם מוזמנים לבקר אותי: yaara@
