נשים סובלות יותר מכאב כרוני
כאב הוא תחושה סובייקטיבית. כל אדם חווה אחרת תחושת כאב, ולכן בניסויים מתקשים החוקרים לקבוע אם מידת הכאב של אדם מסוים (אישה או גבר) גבוהה יותר מזו של אדם אחר. עם זאת, מחקרים רבים הראו שנשים נטו לדרג גבוה יותר את תחושת הכאב שלהן לעומת גברים, אבל השוני אינו מסתכם רק בתחושת הכאב אלא גם ביחס הסביבה לשני המינים על התלונה. כך לדוגמה, מחקר שפורסם ב־2021 בכתב העת Journal of Pain, מצביע על כך שכאשר גברים ונשים מבטאים את אותה עוצמת כאב, הנטייה החברתית היא לראות בכאב של נשים כפחות אקוטי ממה שהן מדווחות ותוך הישענות על סטריאוטיפים נשיים (למשל: נשים עוברות לידה, לכן הסבילות שלהן לכאב גבוהה יותר).
מדוע גברים ונשים חווים כאב בעוצמות שונות? הסיבה לכך עדיין אינה ידועה, אך לפי אחד ההסברים, לנשים צפיפות עצבים גדולה יותר מאשר לגברים, מה שעלול לגרום להן לחוש כאב חזק יותר. בנוסף, התנודות ההורמונליות אצל נשים עשויות להגביר את תפיסת הכאב של הגוף. למשל, כשרמות האסטרוגן נמוכות במהלך המחזור החודשי או לאחר גיל המעבר, פעילות קולטני הכאב מוגברת - מה שמחריף את הרגישות לכאב.
לנשים יש גם סיכון גבוה יותר לחלות במחלות כרוניות הגורמות לכאבים, בייחוד במהלך שנות הפוריות שלהן, ולכן הן מדווחות על כאב בתדירות גבוהה יותר מאשר גברים. בנוסף, רמת המודעות של נשים לרגשותיהן ולתחושותיהן גבוהה יותר לעומת גברים ומאפשרת להן להבחין בכאב.
התנודות ההורמונליות אצל נשים עשויות להגביר את תפיסת הכאב של הגוף. כך למשל, כשרמות האסטרוגן נמוכות במהלך המחזור החודשי או לאחר גיל המעבר, פעילות קולטני הכאב מוגברת - מה שמחריף את הרגישות לכאב
נשים משלמות מחיר בריאותי גבוה יותר על עישון
עישון יכול להזיק לגברים ולנשים כאחד, אבל חלק מההשפעות השליליות של העישון שמור לנשים בלבד. על פי הארגון למיילדות ולגינקולוגיה מיילדותית (ACOG), נשים מעשנות חוות תסמינים קדם־וסתיים חמורים יותר ועלייה של כ־50% בהתכווצויות הנמשכות יומיים או יותר לעומת הלא מעשנות. ההסבר של החוקרים: הניקוטין מפריע לאספקת הדם לשחלה ובכך משבש את יעילות תפקודה. מאחר שהאסטרוגן מיוצר בשחלות, שיבוש באספקת הדם עלול להביא להקדמת גיל המעבר. ואם עוד לא השתכנעתן, הרי שמחקרים מראים שעישון אף מפחית באופן ניכר את צפיפות המינרלים של העצם.
כמו כן, לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), עישון במהלך שנות הפוריות עלול לגרום להיריון חוץ־רחמי, לצירים מוקדמים, למשקל לידה נמוך של היילוד או למצב שבו הריאות של העובר לא מצליחות להתפתח, למומים מולדים (כמו שפה שסועה) ואפילו למוות בעריסה.
5 צפייה בגלריה
השכיחות למחלות לב ומחלות ריאה גבוהה יותר אצל נשים מעשנות לעומת גברים
(צילום: Shutterstock)
ומה קורה לנשים מעשנות בהשוואה לגברים? מחקר ענק שפורסם ב־2013 בכתב העת Cancer, Epidemiology, Biomarkers & Prevention, מצא כי הסיכון לסרטן המעי הגס גבוה ב־19% אצל נשים מעשנות לעומת לא מעשנות. אצל גברים מעשנים, לעומת זאת, הסיכון לסרטן המעי גבוה ב־8% לעומת אלה שאינם מעשנים.
מחקרים גם מצאו כי השכיחות למחלות לב ומחלות ריאה גבוהה יותר אצל נשים מעשנות לעומת גברים, וכי שילוב של נטילת גלולות עם עישון מסוכן במיוחד ומגביר את הסיכון למחלות לב ולפקקת עורקים וורידים ושבץ מוחי. לפי אחת התיאוריות, דרכי הנשימה הקטנות של נשים גורמות לצריכה מוגברת של קרצינוגנים (גורמים מסרטנים) וכימיקלים מזיקים אחרים לעומת גברים שמעשנים את אותו מספר סיגריות. תיאוריה אחרת מייחסת את הפער לקצב ספיגת הניקוטין. הוא נספג מהר יותר בגופן של נשים לעומת גברים וגורם להן להתמכר אליו יותר. אגב, זו כנראה גם אחת הסיבות לכך שלנשים קשה יותר להיגמל מעישון לעומת גברים. עם זאת, יש גם נקודת אור: יש עדויות שמצביעות על כך שאם נשים כבר עוברות תהליך גמילה, תפקודי הריאות שלהן משתפרים ברמה טובה יותר מתפקודי הריאות של גברים.
נשים נוטות יותר לדיכאון
הסיכון של נשים לפתח דיכאון גבוה פי שניים לעומת גברים. גם כאן התנודות ההורמונליות משחקות תפקיד, לרוב בין תחילת ההתבגרות ועד לגיל המעבר. הורמוני המין הנשיים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון משפיעים על הסרוטונין, מוליך עצבי המגביר תחושות חיוביות, וכשהם יורדים, יורדות גם רמות הסרוטונין. המצב הזה מלווה לעתים בתחושת עצבנות, דכדוך ואפילו דיכאון.
נשים נוטות לסבול גם מדיכאון לאחר לידה (תופעה שאמנם נפוצה גם בקרב גברים, אם כי בשכיחות נמוכה יותר). גם הכניסה לגיל המעבר, המכונה פרימנופאוזה, מוסיפה למצב הרוח המלנכולי, עם גלי חום והזעות לילה שעלולות להוביל לחסר בשעות שינה. לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), הפרעת שינה בפני עצמה ממלאת תפקיד משמעותי במצב הרוח ואף בסיכון לדמנציה.
אבל לא רק הביולוגיה אחראית לפער בין נשים לגברים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שנשים נוטות לחוות אשמה וקשיים רגשיים לנוכח הג'אגלינג שהן נדרשות לו בין המחויבויות בעבודה ובין המחויבויות לבית והדאגה לבני המשפחה, מה שעלול להוביל לדיכאון.
נשים נוטות למות יותר ממחלות לב
אמנם שיעור התקפי הלב גבוה יותר בקרב גברים, אך נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר למות ממחלות לב. כך למשל, מחקר מ־2020 שפורסם בכתב העת היוקרתי של איגוד הלב האמריקאי Circulation, מצא שנשים עומדות בפני סיכון מוגבר של 20% לפתח אי־ספיקת לב (מצב שבו הלב אינו מספק דם ביעילות לאיברי הגוף) או למות בתוך חמש שנים לאחר התקף לב חמור הראשון שלהן לעומת גברים.
לפער הזה בין המינים יש כמה הסברים אפשריים: נשים מבוגרות בכעשר שנים בממוצע מגברים כשהן מאובחנות לראשונה עם מחלת לב, ואז לעתים נלוות לכך גם מחלות רקע שמקטינות את הסיכוי להישרדות. התסמינים של התקף לב אצל נשים (למשל: עייפות, בחילות, סימנים דמויי שפעת) אינם מובהקים לעומת גברים, ולכן גם הצוות הרפואי לא תמיד מקשר זאת להתקף לב. מכאן שגם הטיפול בנשים בהקשר הזה הוא לא תמיד נכון ולא תמיד ניתן בזמן.
5 צפייה בגלריה
התסמינים של התקף לב אצל נשים אינם מובהקים לעומת גברים, ולכן גם הצוות הרפואי לא תמיד מקשר זאת להתקף לב
(צילום: shutterstock)
הסבר נוסף נעוץ בשינויים ההורמונליים. עד גיל המעבר רמות האסטרוגן בדמה של האישה מספקות לה הגנה מסוימת מפני מחלות לב. עם העלייה בגיל, כשרמות האסטרוגן יורדות, יורדת גם ההגנה על הלב.
אבל שלא תטעו. מחלות לב לא מדלגות על נשים צעירות, וזאת, בין היתר, בשל גורמי סיכון ייחודיים נשיים, כמו אנדומטריוזיס (מחלה דלקתית כרונית שבה תאים מרירית הרחם נודדים מחוץ לרחם), שחלות פוליציסטיות ולחץ דם גבוה המתפתח במהלך היריון. כל אלה מגבירים את הסיכון למחלות עורקים כליליים - הגורם המוביל להתקף לב. מעבר לאלה, שימוש בגלולות למניעת היריון, לצד עישון, מגבירים היווצרות קרישיות יתר בעורקים, מה שעלול להוביל להתקף לב בקרב צעירות.
מערכת החיסון של נשים עמידה יותר (ופעילה יותר)
עוד בשנות ה־40 של המאה הקודמת הראו מחקרים שגברים נוטים לחלות במחלות זיהומיות בתדירות גבוהה יותר ובאופן חמור יותר מנשים, בעוד שהתגובה החיסונית של נשים חזקה יותר - הן מתאוששות טוב יותר וחיות יותר שנים.
לפי ההסבר האבולוציוני, בזמן שנשים התגוררו במערות וגידלו את צאצאיהן, הן נחשפו ליותר מחלות ילדים, ולכן היו צריכות לפתח עמידות בפני מחלות זיהומיות. אבל, כאמור, אליה וקוץ בה: דווקא מכיוון שמערכת החיסון פעילה יותר אצל נשים, הסיכון שלהן לחלות במחלות אוטואימוניות גבוה יותר
עם זאת, שיעור הנשים החולות במחלות אוטואימוניות (מצב שבו הנוגדנים בגוף תוקפים את תאי הגוף) גבוה משמעותית מזה של גברים. למשל, כשמדובר במחלת הזאבת (לופוס) - תשעה מתוך עשרה חולים הם נשים.
לפי ההסבר האבולוציוני, בזמן שנשים התגוררו במערות וגידלו את צאצאיהן, הן נחשפו ליותר מחלות ילדים, ולכן היו צריכות לפתח עמידות בפני מחלות זיהומיות. אבל, כאמור, אליה וקוץ בה: דווקא מכיוון שמערכת החיסון פעילה יותר אצל נשים, הסיכון שלהן לחלות במחלות אוטואימוניות גבוה יותר. זו הסיבה שבגינה נשים לוקות יותר מגברים בזאבת, בדלקת מפרקים שגרונתית ובמחלות בבלוטת התריס.
במחקר מ־2019, שפורסם בכתב העת Nature Communications, הציגו חוקרים מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, את ההבדלים בין מערכת החיסון של זכרים ונקבות על ידי שימוש בנתוני ביטוי גנים מ־11 סוגים שונים של תאי מערכת החיסון. על פי תוצאות המחקר, הפעילות של מערכת החיסון הנקבית מאפשרת לנקבות להתגונן מהר יותר ובעוצמה חזקה יותר כנגד גורמים מזהמים, אך פעילות מקדימה זו, לפני החשיפה לגירוי חיסוני, גם מגדילה את הסיכון לתגובת יתר שעשויה להוביל להתפתחות תהליכים אוטואימוניים.
אלכוהול משפיע יותר על נשים
למרות העלייה בשיווק אלכוהול לנשים ושינוי בתפיסה המגדרית, עדיין גברים נוטים לצרוך אלכוהול בכמות מופרזת פי שניים מנשים - אבל הנשים הולכות וסוגרות את הפער הזה, ודפוסי שתייה מסוכנים הולכים ומסלימים גם אצלן. מחקרים בקרב גברים ונשים שנולדו בין השנים 1991 ל־2000, מצביעים על כך שבגילאים אלה נשים צורכות אלכוהול בדיוק כמו גברים.
יותר ויותר נשים צורכות כיום אלכוהול, והן לא רק מושפעות מהר יותר מהאלכוהול לעומת גברים אלא גם ניזוקות ממנו יותר. מנתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) לשנת 2017, בשנים 2000־2015 שיעור התמותה משחמת הכבד בארצות הברית עלה ב־57% בקרב נשים בנות 45־64, בעוד שבקרב גברים הייתה עלייה של 21%. גם ביקורים של נשים בוגרות במחלקות המיון בבתי החולים בשל צריכת יתר של אלכוהול עלו באופן חד.
מה ההסבר להבדלים בהשפעת האלכוהול על הגוף בין נשים לגברים? נשים מייצרות שיעור נמוך יותר של אנזים הנקרא "אלכוהול דה הידרוגנאז" (ADH), המשתחרר בכבד ומפרק את האלכוהול לפני שהוא מגיע לזרם הדם. בנוסף, הגוף הנשי מכיל פחות מים ויותר שומן באופן יחסי לגברים. מאחר שמים מדללים אלכוהול ושומן שומר עליו, האיברים הנשיים נחשפים לריכוז גבוה יותר של אלכוהול לפרקי זמן ארוכים יותר.
בשורה התחתונה, מבחינת הנזק הבריאותי משקה אחד לאישה שווה ערך לשני משקאות לגבר.
נשים סובלות יותר ממעי רגיז ומהפרעות בדרכי העיכול
מעי רגיז הוא תופעה המתבטאת במכלול של תסמינים, כמו שלשולים ועצירויות לסירוגין, נפיחות וכאבי בטן. במצב תקין השרירים המרפדים של דופנות המעי מתכווצים ומרפים בזמן העברת המזון מהקיבה דרך המעיים אל החלחולת. אצל אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, שרירים אלה מתכווצים בעוצמה חזקה יותר ולמשך זמן רב יותר מהרגיל. שינויים אלה מאיצים את מעבר המזון למעי וגורמים לריבוי גזים, נפיחות ושלשול.
ההערכה היא שבין 5% ל־25% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מתסמיני המעי הרגיז, כשהשכיחות בקרב נשים גבוהה פי שלושה מאשר בגברים
הסיבה לתסמונת עדיין אינה ידועה. אך גם במקרה הזה יש תיאוריות רבות המנסות להסביר אותה, למשל שינויים במערכת העצבים המרכזית המשפיעים על תפקוד המעי הגס, או שימוש באנטיביוטיקה, הפוגעת באוכלוסיית החיידקים הטובים במעי.
ההערכה היא שבין 5% ל־25% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מתסמיני המעי הרגיז, כשהשכיחות בקרב נשים גבוהה פי שלושה מאשר בגברים. זו הסיבה לכך שאחת התיאוריות המרכזיות המנסות להסביר אותה מייחסת למערכת ההורמונלית את הסיבה להופעתה. לפי תיאוריה אחרת, יותר נשים פונות לרופא לטיפול בבעיות עיכול, ולכן התיעוד מטה את הסטטיסטיקה "לטובתן".
תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר
העובדה הזאת ידועה זה עשרות שנים, והיא הוכחה בכל העולם: נשים נוטות להאריך ימים יותר מגברים. לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), תוחלת החיים הממוצעת של נשים בארצות הברית היא 81 שנים, ושל גברים - 76 שנים. לפי הלשכה האמריקאית למפקד האוכלוסין, הפער באריכות הימים בין נשים לגברים יימשך, ועד שנת 2060 נשים צפויות להגיע לגיל ממוצע של 87.3 שנים, לעומת 83.9 שנים לגברים.
את הסיבה לפער הזה תולים מומחים בעולם בסיבות ביולוגיות והתנהגותיות. מההיבט הביולוגי מככב המצב ההורמונלי. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Biology of Sex Differences בשנת 2017, נשים מוגנות מפני מחלות לב וכלי דם בזכות הרמות הגבוהות של אסטרוגן בגופן עד הגיען לגיל המעבר. לעומת זאת, רמות גבוהות של טסטוסטרון אצל גברים נקשרו לסיכון מוגבר למחלות מסוימות כמו סרטן הערמונית. בנוסף, הטסטוסטרון נוטה להעלות את הכולסטרול הרע (LDL) ולהוריד את הכולסטרול הטוב (HDL), עובדה שחושפת גברים לסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם.
ומההיבט ההתנהגותי, מחקר מ־2011 שפורסם בכתב העת Hormones and Behavior ונערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת דיוק, מצא שרמות גבוהות של טסטוסטרון קשורות לתוקפנות ולהתנהגויות מסוכנות שעלולות לקצר את חייו של הגבר. בנוסף, גברים נוטים יותר לעשן, לשתות יתר על המידה ולסבול מעודף משקל. והם גם נוטים פחות לפנות לרופא כשהם חשים ברע ומבצעים פחות בדיקות מניעתיות, מה שמחבל בסיכויים שלהם לטפל בזמן במחלות שונות לעומת נשים.
סוגרות פערים
כלי חדש: אלגוריתם המתקן את ההטיה המגדרית ומשפר את התאמת הטיפולים הרפואיים לנשים
פיתוח תרופות וטיפולים רפואיים מתחיל בדרך כלל במחקר בסיסי, אחריו ניסוי מעבדה, ניסויים פרה־קליניים, ולאחר מכן ניסויים קליניים המאשרים כי הטיפול אכן יעיל ובטוח.
אלא שפעמים רבות ניסויים קליניים מאופיינים בתת־ייצוג של אוכלוסיות שונות (למשל נשים), מה שעלול לפגוע באיכות הטיפול הרפואי, כולל אבחון שגוי, תופעות לוואי שונות והבדל ביעילות הטיפול.
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of the American Medical Informatics Association (JAMIA), מתארים חוקרים מהטכניון – ד"ר קירה רדינסקי והדוקטורנטית שונית אגמון מהפקולטה למדעי המחשב על שם טאוב בטכניון, בשיתוף ד"ר אריק הורביץ מ־Microsoft Research – את ההטיה הזאת ומציגים פיתוח טכנולוגי שעשוי לעזור לפצות על הפער המגדרי הזה ובכך לשפר את הטיפולים הרפואיים בנשים.
איך זה עובד: החוקרים השתמשו בכלים של למידה חישובית ובהם עיבוד שפה טבעית והטבעות מילים כדי לגרום למחשב "להבין" את הטקסטים שמוזנים לתוכו. כלים אלה הופעלו על 16,772 מאמרים ממאגר PubMed. כל מאמר קיבל "משקל" על סמך אחוז הנשים בניסויים הקליניים המתוארים בו. כך למעשה פיתחו החוקרים כלי אלגוריתמי המאפשר שימוש רגיש מגדר בספרות הקלינית, מתקן את ההטיה המגדרית ומשפר את התאמת הטיפולים למטופלות.
השימוש באלגוריתם החדש, שמשקלל את מספר הנשים בניסויים קליניים, הקפיץ את היכולת לנבא את ההשפעה של טיפול בנשים בכ־10%. לדברי החוקרים, המחקר עושה צעד נוסף לעבר רפואה שמתייחסת לכל מטופל באופן המותאם לצרכים הספציפיים שלו או שלה.
ייעוץ מקצועי: אתי רוזנברג, מנהלת המחלקה לתכנון ומדיניות בסיעוד של הכללית וחברה בוועד החברה הישראלית לרפואה מותאמת מגדר
