"תחשבו טוב, יהיה טוב", "תחשבו חיובי, הכול יסתדר" - מי לא מכיר את הביטויים האלה ששטפו את חיינו והפכו לסוג של אמת מוחלטת שכולנו מדקלמים כל הזמן? אבל לפסיכולוגית האמריקנית וויטני גודמן הביטויים האלה גורמים בעיקר לתסכול. כפסיכולוגית שמטפלת באנשים רבים היא הגיעה למסקנה שבלא מעט מקרים הדרישה לגישה חיובית עלולה להפוך לרעילה ולהזיק יותר מאשר להועיל.
קראו עוד:
שלא תתבלבלו, לגודמן אין ספק שלרגשות חיוביים כמו הכרת תודה ואופטימיות יש ערך. לדבריה, הם תורמים לאיכות חיינו והופכים אותם לטובים יותר. אבל חיוביות הופכת פעמים רבות לרעילה, בעיקר כשהיא מוגזמת, פוסלת קיום רגשות שליליים וגורמת לנו לא להרגיש או להימנע מלהרגיש כי הרגש לא "חיובי" מספיק.
כדי להביע את התסכול שלה מחיוביות היתר פתחה גודמן חשבונות אינסטגרם וטיקטוק, שבהם היא ביטאה את התסכול שלה מהגישה החיובית שהפכה להיות קונצנזוס בינלאומי. היא פרסמה ברשתות החברתיות פוסטים שנוגדים את הגישה החיובית המקובלת, כמו זה למשל: "מטופלים רבים שלי מרגישים שהם חייבים להיות חיוביים ולאמץ את הגישה שלפיה 'הכול מעולה' כל הזמן, אחרת הסביבה כועסת עליהם כי הם אנשים שליליים ולא חיוביים. אבל אדם שנפרד מבן זוג או חווה כאב ואבל כלשהו, לא תמיד מסוגל להיות חיובי. רוב האנשים זקוקים לזמן כדי לעכל את הכאב והאכזבה שהם חלק מהחיים. הדרישה החברתית להיות מאושרים וחיוביים כל הזמן גרמה למטופלים שלי לשתות אלכוהול כדי להפיג את הכאב שהם לא יכלו לדבר עליו".
"אדם שנפרד מבן זוג או חווה כאב ואבל, לא תמיד מסוגל להיות חיובי. הדרישה החברתית להיות מאושרים וחיוביים כל הזמן גרמה למטופלים שלי לשתות אלכוהול כדי להפיג את הכאב שהם לא יכלו לדבר עליו"
הסרטונים והפוסטים של גודמן הפכו להיות פופולריים מאוד, העמודים שלה ברשתות החברתיות צברו מאות אלפי אוהדים, ואנשים רבים הזדהו עם המסר שלה שחיוביות עלולה להיות רעילה ולהזיק. "אושר וגישה חיובית הפכו להיות מטרה ומחויבות", היא כתבה בפוסט אחר. "בכל פינה נאמר לנו שאנחנו צריכים לומר תודה ולהיות חיוביים יותר. כשמישהו לא מצליח, מעבירים לו מסר שהוא לא ניסה מספיק או שהגישה שלו לא נכונה. חשיבה חיובית הפכה להיות המרפא של כל דבר בחיים. אבל האמת שונה. אנשים צריכים להרשות לעצמם להרגיש מגוון של רגשות מהטוב לרע – כל מה שהוא אנושי. חיוביות רעילה היא קודם כל הכחשה של קיום רגשות לא חיוביים".
לתת מקום לאירועי חיים קשים ולרגשות שנתפסים כלא חיוביים. וויטני גודמן וספרה החדש (דפדפו לתמונות נוספות)
על הגישה הפסיכולוגית של גודמן אפשר ללמוד מההקדשה בספרה החדש שיצא לאור בארצות הברית ונקרא Toxic Positivity: Keeping It Real in a World Obsessed with Being Happy ("חיוביות רעילה: איך לשמור על קשר עם המציאות בעולם שרודף באובססיביות אחר האושר", בתרגום חופשי). את הספר הקדישה גודמן לבן הזוג שלה וכתבה: "בזמנים טובים ובזמנים רעים - אני בוחרת בך". בספר עצמו היא כתבה שזוגות רבים מספרים על עצמם בגאווה ש"אין ביניהם ויכוחים", אבל לטענתה האמירה הזאת לא מעידה על זוגיות טובה. "דווקא ויכוחים והבעת דעות שונות באופן חופשי יכולים להעיד על זוגיות טובה ובריאה שיש בה מקום לביטוי אישי, שהוא לא רק חיובי, אלא גם מאפשר הבעת כאב ותסכול, שהם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו". אז איך בכל זאת שומרים על גישה חיובית בלי ליפול לחיוביות רעילה? הנה חלק מהעצות "עוקפות רעילות" שגודמן מפרטת בספרה.
5 צפייה בגלריה
חיוביות רעילה מותירה את האדם עם הרגשה שהוא לא צריך לדבר על הכאב שהוא מרגיש, אחרת ישפטו אותו כאדם לא חיובי
(צילום: shutterstock)
אפשרו לעצמכם ולאנשים בסביבה שלכם להרגיש כאב
נניח שמכר שלכם מתגרש או שאתם עוברים משבר בזוגיות. אין ספק שמשבר כזה כרוך בכאב רב. אנשים רבים במצב כזה שומעים מהסביבה מסרים חיוביים כמו: "עכשיו תתפנה להכיר בן/בת זוג מתאימים יותר", "עדיף עכשיו ולא מאוחר יותר", "זה יכול היה להיות גרוע יותר", "לומדים מהניסיון" ועוד משפטים שנועדו לעודד את האדם שנפרד, אבל בפועל רק מאמללים אותו יותר.
"אושר וגישה חיובית הפכו להיות מטרה ומחויבות. בכל פינה נאמר לנו שאנחנו צריכים לומר תודה ולהיות חיוביים יותר. כשמישהו לא מצליח, מעבירים לו מסר שהוא לא ניסה מספיק או שהגישה שלו לא נכונה"
רוב האנשים זקוקים לזמן כדי לעכל את השינוי, להתאבל עליו, להצטער ולהפנים את מה שקרה. אבל המסר שהם מקבלים מהסביבה הוא שלא כדאי להם להרגיש כאב, אלא להמשיך הלאה, לחשוב חיובי ולהתגבר. הכוונות של האנשים שממליצים למי שחווה משבר להתגבר הן טובות. הם רוצים שהאדם שחש כאב יפסיק להרגיש כאב. הבעיה היא שהגישה הזאת לא מעניקה לאדם המתאבל תמיכה אמיתית. מה שהוא זקוק לו עכשיו זה תמיכה ואפשרות לדבר על הרגשות הלא נעימים שהוא חווה. חיוביות רעילה אמורה לעזור לאדם להרגיש טוב יותר, אבל בפועל היא מותירה את האדם עם הרגשה שהוא לא צריך לדבר על הכאב שהוא מרגיש, אחרת ישפטו אותו כאדם לא חיובי.
ובקצרה, גישה חיובית מאפשרת לאדם לחוש עצב, חיוביות רעילה פוסלת רגש כזה ומעבירה מסר מילולי או לא מילולי שרגש כזה לא קיים בכלל - ושאם ננסה מספיק הרגש השלילי ייעלם.
הטו אוזן קשבת במקום להשיא עצות חיוביות
הרצון הטוב שלנו הוא לעזור לאדם שסובל, אבל העזרה שלנו עלולה להיות כמו פלסטר קטן לפצע נוטף דם שדורש תפרים. במקום לעזור לפצע המדמם היא רק מפריעה. לא משנה באיזה כאב מדובר, רוב האנשים זקוקים במצבים כאלה לאוזן קשבת ולא יותר מכך - בלי להביע דעה, בלי פרשנות ובלי יותר מדי מילים. רק להקשיב בעניין, לשאול שאלות ולנסות להזדהות עם הכאב של הצד השני. פעמים רבות השיחה הזאת עוזרת הרבה יותר מכל עצה מעשית או איזושהי קלישאה ניו אייג'ית כמו "תחשוב טוב – יהיה טוב" או "החיים לא נותנים לך יותר ממה שאתה יכול לשאת", "אתה תהיה בסדר" ועוד דברים ברוח זו.
"חשיבה חיובית הפכה להיות המרפא של כל דבר בחיים. אבל אנשים צריכים להרשות לעצמם להרגיש מגוון של רגשות. חיוביות רעילה היא קודם כל הכחשה של קיום רגשות לא חיוביים"
למדו איך להתלונן ביעילות ולהיות שליליים באופן חיובי
אין הרבה תכונות בחיים עם תדמית גרועה יותר מאדם שנוטה להתלונן. לאנשים שנוטים להתלונן נהוג להצמיד תיאורי גנאי כמו "קוטרים", "ממורמרים", "מתלוננים סדרתיים" וכו’. אנשים שמתלוננים כל הזמן הם אכן בלתי נסבלים ברמה כזו או אחרת. כולנו יודעים שיש גבול עד כמה אפשר לשאת אנשים שמתלוננים ללא הפסקה ולהקשיב להם ושזה מעייף. אבל מצד שני כולנו רוצים להביע את עצמנו ולא להתעלם מהרגשות שלנו. מה עושים? גודמן ממליצה לנו ללמוד להתלונן ביעילות. ברור שאם נתלונן כל הזמן ועל כל דבר נזיק לעצמנו, וסביר שאנשים רבים יתרחקו מאיתנו. לכן, לפני שאנחנו מתלוננים, היא מציעה לנו לשאול את עצמנו את השאלות הבאות:
- האם התלונה שלי מוצדקת או שאני משחרר כעסים?
- האם אני נצמד לעובדות?
- האם אפשר לשנות זאת?
- האם האדם שבפניו אני מתלונן יכול לגרום לשינוי?
בשלב הבא כדאי לשאול את עצמנו:
- מה אנחנו מצפים מהתלונה?
- האם אנחנו רוצים הקשבה?
- האם אנחנו רוצים עזרה?
אם התשובה לשאלות האלה היא שאין לנו ציפיות מהתלונה, כדאי להימנע מתלונות שכל מטרתן לשחרר קיטור. זה לא יעיל, מעייף את הסביבה, וייתכן שמזיק גם לכם. להתלונן ביעילות משמעו להתלונן באופן אפקטיבי בפני האדם הנכון וכמובן לא לעשות את זה יותר מדי.
גלו חיוביות ידי אישור רגשות של אחרים
ההתמודדות עם תלונות של אנשים אחרים לא תמיד קלה. פעמים רבות אנשים נמצאים בלופ של תלונות שבו הם רק חוזרים על עצמם בלי סוף, משחררים כעסים שלא קשורים למקרה ומתלוננים בלי שום תכלית ותועלת. בסיטואציות כאלה חשוב מאוד לא לשלול את הרגשות של האדם האחר אלא להביע בו תמיכה. אם קשה לכם להקשיב, נסו לא להיגרר לביקורת, ואמרו לאדם השני שאתם לא פנויים עכשיו ותשמחו לדבר איתו ביום אחר.
כשאדם אחר מתלונן בפניכם, חשוב לתת לרגשות שלו אישור. כך לדוגמה, אתם יכולים להיכנס לחדר המתנה כלשהו ומישהו יגיד: "ממש קר כאן". אם אתם לא חושבים שקר במקום ותאמרו לו, "ממש לא קר כאן", אתם עלולים לגרום לו להרגיש שהוא אמר משהו לא נכון. אבל במצב כזה חשוב דווקא לאשר את הרגש של אותו אדם, גם אם אנחנו לא מסכימים איתו. אפשר לומר לו: "הגיוני שקר לך, אתה לובש חולצה דקה". באופן הזה אישרנו את ההרגשה שלו, הענקנו לו תחושה טובה, אבל מצד שני הבענו את עצמנו ולא הסכמנו איתו. אפשר גם לומר לו: "מוזר שקר לך, אולי אתה חולה? הרגשת טוב היום?". גם באופן הזה אנחנו לא מטילים ספק בקביעה שלו אלא מאשרים אותה, גם אם אנחנו לא מסכימים איתו.
אמצו חיוביות תומכת במקום חיוביות רעילה
גודמן מצאה שיש מצבים בחיים שבהם עלינו להיזהר במיוחד מחיוביות רעילה. לפניכם מקרים שבהם כדאי לבחור את המילים היטב ולאפשר לאדם להתאבל ולהיות עצוב, או כפי שגודמן מכנה זאת - להשתמש ב"חיוביות תומכת" במקום ב"חיוביות רעילה":
בעיות פוריות והפלות
חיוביות רעילה: "לפחות יש היום דרכים אחרות ליצור משפחה", "התינוק שאת אמורה ללדת יגיע", "תחשבי חיובי והתינוק יגיע".
חיוביות תומכת: "אני יודעת עד כמה רצית שזה יקרה", "אני כאן כדי לתמוך בך בכל צעד", "את רוצה לדבר על זה? אני כאן כדי להקשיב", "מה שאת עוברת כל כך כואב וקשה".
אבל ואובדן
חיוביות רעילה: "עכשיו הוא במקום טוב יותר", "הוא לא היה רוצה לראות אותך עצוב/ה", "את צריכה להיות חזקה בשביל הילדים", "זה מלמד אותנו להיות אסירי תודה על מה שיש".
חיוביות תומכת: "אני מצטערת על האובדן שלך, אני כאן כדי להקשיב אם את רוצה לדבר על הנושא", "אני לא יודעת מה לומר, אני כאן בשבילך". בנוסף, רצוי גם להתקשר ולהציע עזרה, להקשיב לסיפורים על האדם שנפטר ועד כמה הוא היה חשוב ומשמעותי.
מחלה כרונית או נכות
חיוביות רעילה: "אבל תסתכל על כל הדברים שאתה כן יכול לעשות", "אימוץ גישה חיובית יעשה לך רק טוב", "היה לי חבר שסבל מהבעיה הזאת והמצב שלו השתפר, אני בטוחה שגם אתה תשתפר", "אולי כדאי לך לנסות לשתות מיצים/ לעשות יוגה/ לנסות הומאופתיה", "את בכלל לא נראית חולה, את נראית נהדר".
חיוביות תומכת: "אשמח להגיע איתך לבדיקות", "אני תמיד אהיה איתך, לא משנה מה יקרה", "אתה מכיר את הגוף שלך הכי טוב", "אני כאן בשבילך".
בעיות ביחסים זוגיים
חיוביות רעילה: "האיש הנכון אף פעם לא יפגע בך", "המשמעות של אהבה היא הקרבה", "יחסים אחרים יכולים להיות גרועים יותר", "כל מה שאת/ה צריך/ה זה אהבה, כל השאר יסתדר לבד".
חיוביות תומכת: "אני בטוחה שזה קשה להיות לבד אחרי כל כך הרבה שנים ביחד", "יחסים זוגיים הם דבר מורכב, אני סומכת עליך שאתה עושה את הדבר הנכון בשבילך".
בעיות ביחסים משפחתיים
חיוביות רעילה: "משפחה זה הכול בחיים", "לא יכול להיות שהוא/היא עד כדי כך גרועים", "לעולם לא אוכל להתנתק מבני המשפחה שלי, אני אוהב/ת אותם!", "דם סמיך ממים", "צריך להיות אסירי תודה בעבור כל מה שהמשפחה עשתה בשבילך".
חיוביות תומכת: "לא פשוט להתמודד עם בעיות במשפחה", "אני יודעת שאת/ה עושה את מה שנכון עבורך", "אני תומכת בהחלטה שלך", "אני כאן תמיד אם את/ה רוצה לדבר על הנושא הזה עם מישהו".
קריירה ואובדן עבודה
חיוביות רעילה: "אנשים חיוביים תמיד מצליחים", "את פשוט צריכה להשתדל יותר להצליח", "הגישה שלך קובעת עד כמה תצליח בעבודה", "אם את/ה רוצה להגיע לפסגה – את/ה חייב/ת להקריב מעצמך".
חיוביות תומכת: "אני מקשיבה לבעיות שלך במקום העבודה ומנסה לחשוב מה הכי טוב לעשות", "חשוב שתדאג/י לעצמך לשעות עבודה סבירות", "אני בטוחה שתעשי את ההחלטה הנכונה לגבי מקום העבודה שלך".
מראה חיצוני
חיוביות רעילה: "לא, את לא העלית במשקל בכלל! את נראית מדהים!", "אתה נראה כל כך רזה!", "הייתי הורגת מישהו בשביל גוף כמו שלך".
חיוביות תומכת: "גם אני מרגישה לפעמים רע עם הגוף שלי". אפשרות נוספת היא לשנות נושא שיחה כשמישהו מדבר על דיאטות והרזיה ועסוק בלדוג מחמאות.
אחרי אירוע טראומתי
חיוביות רעילה: "לפחות נשארת בחיים", "לכל דבר שקורה יש סיבה", "את/ה תתגבר/י על זה".
חיוביות תומכת: "אני מבינה למה אתה מרגיש מפוחד, זה מפחיד", "הייתי שמחה להקשיב לכל הפרטים".
היריון והורות
חיוביות רעילה: "אל תתלונני, תיהני מכל שנייה", "חכו, עוד תחלמו לחזור לרגעים האלה", "תהיו אסירי תודה על כך שיש לכם ילדים, כל כך הרבה אנשים היו חולמים להיות במקום שלכם עכשיו".
חיוביות תומכת: "אני יודעת שזה לא קל", "אם את צריכה עזרה, אני כאן", "כל אחד חווה היריון בדרך שלו וזה בסדר להרגיש לא טוב".
נסו להימנע מקלישאות חיוביות אך רעילות
יש לא מעט משפטים שאנחנו נוהגים לסנן כלאחר יד, שלכאורה נשמעים חיוביים, אבל בפועל הם לא משקפים את האמת ואת המציאות של האדם שמולנו – שנמצא בכאב או משבר. הנה כמה שממש כדאי להימנע מהם:
- "החיים אף פעם לא נותנים לך יותר ממה שאת/ה יכול/ה לשאת". משפט שאין בו הרבה נחמה. האדם חש בכאב כרגע, וקשה לו לראות תמונה מיסטית כללית.
- "את/ה תהיה/י בסדר". לא מנחם או משכנע. וגם לא מבוסס על עובדות. איך אנחנו יודעים שהוא יהיה בסדר? מה זה אומר "בסדר"?
- "אל תבכה/י". אנחנו אומרים זאת כי קשה לנו להיות בחברת מישהו שבוכה. קשה לנו להתמודד עם הכאב שלו. משפט כזה גורם לצד השני שרוצה להביע את הכאב שלו להפנים את הכאב במקום לבטא אותו בנוכחותנו, שזה בדיוק ההפך מעזרה.
- "יש לך הרבה סיבות להיות אסיר/ת תודה". אנחנו יכולים להרגיש רע גם אם באופן כללי יש לנו סיבות רבות בחיים שלנו להיות אסירי תודה. זה לא סותר את זה.
- "הזמן מרפא את הפצעים". למרבה הצער, הזמן לא מרפא את כל הפצעים ואין במשפט הזה נחמה רבה.
- "רק תהיה/י חיובי/ת ושמח/ה". אם זה היה קל כל כך, כולנו היינו עושים זאת. אבל החיים מזמנים לנו התמודדויות ששמחה וחיוביות לא פותרות ברגע.
- "זה היה יכול להיות גרוע יותר. לפחות זה לא...". כל דבר שהוא "לפחות לא" מרמז על משהו גרוע יותר שהיה יכול לקרות, ואין בכך נחמה אמיתית.
- "לפחות את/ה לא מת/ה". ממש לא, המשפט הזה לא עוזר לאף אחד להרגיש טוב יותר ולא גורם לו להתגבר על הכאב.
- "לכל דבר שקורה יש סיבה". עוד משפט מקובל שרק עלול לגרום צער נוסף לאדם שעבר אירוע קשה.
