אבי ק', בן 57, ללא מחלות כרוניות או כל טיפול קבוע, מתעורר בחצות הלילה משינה בשל כאב בבטן התחתונה. ללא עליית חום, שלשול או הקאה. לאחר כשעה של התלבטויות הוא נענה להצעת אשתו לגשת ולהיבדק בחדר המיון. הוא שוהה ארבע שעות במיון ובשעה חמש לפנות בוקר הוא משוחרר לביתו, לאחר שבדיקות הדם והבדיקה הגופנית היו תקינות. לאחר ארבע שעות בבית, בהן לא חלה כל הטבה במצבו, אבי מחליט לחזור לחדר המיון, שם מאובחנת חסימת מעיים, מצב רפואי דרמטי, בייחוד בבטן שלא עברה ניתוחים בעבר. בשעה חמש אחר הצהריים הוא מורד לחדר ניתוח והחסימה משוחררת, בקלות יחסית, בגישה לפרוסקופית. למרות הטיפול המצוין ומציל החיים שקיבל, אבי ואשתו לא מבינים איך שחררו אותם מהמיון 12 שעות לפני הניתוח.
עוד טורים של ד"ר עמוסי:
רועי ס', בן 62, פנה למרפאה בשל שיעול שלא משתפר כבר שבוע. לפני ארבעה ימים הוא נבדק במרפאה, אובחן כסובל ממחלה ויראלית של דרכי הנשימה וטופל במכייחים, מורידי חם ומנוחה. כבר מהכניסה לחדר ברור היה שהוא ממש חולה, ומקומו באשפוז. 25 נשימות בדקה, קושי לסיים משפטים וסטורציה של 88% באוויר החדר. בהמשך הערב הוא אובחן עם דלקת ריאות ואושפז במחלקה פנימית, שם טופל בחמצן ואנטיביוטיקה והשתחרר לאחר שלושה ימים במצב מצוין. איך לא אבחנו את דלקת הריאות כשבאתי למרפאה לראשונה, שאל רועי בטון חצי מאשים, כשהגיע לביקורת.
תומר א', פרסומאית בת 60. במשך מספר חודשים עברה בירור לכאבי מפרקים, עליית חום בערבים וירידה במשקל. עברה בדיקות דם נרחבות, CT כלל גופי, ונבדקה על ידי מספר מומחים מתחומים שונים. לאחר כתשעה חודשים, במעקב CT אחר ממצאים שלא נראו תקינים בבדיקה הראשונה, אובחנה לימפומה המערבת בלוטות במיצר (מדיאסטינום - בין הלב לעצם החזה). תומר טופלה בהצלחה, אך עדיין מרחפת בכל ביקור איזו מורת רוח מהאיחור באבחנה. האם באמת נדרשו תשעה חודשים כדי לאבחן את הלימפומה שלה?
כשמגיעים מוקדם מדי למיון
למה לקח כל כך הרבה זמן לטפל בי שואלים אבי, רועי ותומר. למה לא ניתחו את אבי מיד עם הגעתו הראשונה למיון, למה לא הותחל טיפול AB לעידו כשהתחיל להשתעל ואיך נדרש זמן כה רב להגיע לאבחנה של תומר. זמן הוא כלי משמעותי מאוד ברפואה, ומשמש את כולנו. כולנו מכירים את ההגדרות המשתנות של זמן החלמה מקורונה, משך הזמן המומלץ לטיפול אנטיביוטי, פרק הזמן בו ניתן לטפל באירוע מוחי ועוד שימושים בזמן בעולם הרפואה.
אנו משתמשים בכלי הזה, זמן, כדי להבין טוב יותר מה מתרחש עם החולה, ואיך הגוף מתנהל עם המחלה. הגעה מוקדמת מדי, עוד לפני הופעת הסימנים הקליניים המלאים, עלולה להקשות על האבחון. דלקת גרון סטרפטוקוקלית היא אחת האבחנות הקליניות הברורות ביותר, עם תגובה מרשימה ומהירה לטיפול אנטיביוטי. למרות הסימנים הברורים של המחלה, אם מטופל יגיע לבדיקה מיד עם הופעת כאב הגרון, ללא חום וללא תפליטים על השקדים, ייתכן ולא ידעו מה שבעוד כמה שעות, עם שקדים מכוסי תפליט ובלוטות לימפה רגישות, יידע לאבחן כל סטודנט לרפואה.
אבחון מחלות הוא אנאליזה המורכבת מהרבה פיסות מידע: תלונות המטופל, ממצאי הבדיקה הגופנית, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה שונות. לפעמים האבחון ברור רק מתיאורו של החולה, ולעיתים מחכים חודשים שבדיקות העזר יתמכו באבחנה
הרפואה אינה מדע מדויק, בינארי, עם מצבי בריאות וחולי ברורים. אנו עוסקים בגוף האדם, מערכת ביולוגית מופלאה ומורכבת, השונה בהתנהגותה מאדם לאדם. אצל אחד חסימת המעי תופיע כמו בספר, עם כאב מחזורי, נפיחות הבטן והקאות, ואצל אחר התמונה תהיה שונה ותקשה על האבחון. לימפומה שתערב בלוטות שטחיות, בבתי השחי, במפשעות או תת הלסת, תתבטא מהר יותר מכזו המערבת בלוטות עמוקות שלא ניתנות למישוש. אבחון מחלות הוא אנאליזה המורכבת מהרבה פיסות מידע: תלונות המטופל, ממצאי הבדיקה הגופנית, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה שונות. לפעמים האבחון ברור רק מתיאורו של החולה, ולעיתים מחכים חודשים שבדיקות העזר יתמכו באבחנה.
איני רוצה להתפרש כמי שמגונן על כל עיכוב או המתנה באבחנה. לא פעם אנו מתעכבים בשל עומס יתר, בעיות ניהול או שיקולי תקציב. לעתים, אני מאמין שרחוקות, העיכוב נובע מטעויות מקצועיות, עליהן ארחיב בטור נפרד, מסובך לכתיבה. חשוב לזכור שגם הרופא וגם המטופל רוצים למהר ולהגיע לאבחנה. זה אחד מיסודות המקצוע, אבחון מחלות וטיפול בהן, ואני מאמין שזה מה שעמד מאחורי כל ההחלטות סביב הטיפול באבי, רועי ותומר.
אאחל לכולנו בריאות טובה ללא חולי. ואם מגיעות מחלות, אז אבקש מחלות מוכרות וקלות. ואם הן נדירות או קשות, שיגיעו עם התבטאות קלאסית, כמו בספרי הלימוד, שלא יקשו על האבחון והתחלת הטיפול.
