מה ההבדל בין תלמידים שמקבלים ציונים גבוהים במבחנים לכאלה שעושים את אותו מאמץ אבל הציונים שלהם נמוכים יותר? ברוב המקרים תגלו שאלה שקיבלו ציונים גבוהים היו בעלי מיומנות ללמידה אפקטיבית. הם השתמשו בטכניקות מגוונות כדי להטמיע טוב יותר את החומר הנלמד בזיכרון, מה שאיפשר להם לשלוף במהירות ובדיוק את התשובה הנכונה בזמן המבחן. המומחים מכנים את הטכניקות האלה "אסטרטגיות למידה". כדי שגם הילדים (ואולי אפילו אתם) יוכלו לעשות שימוש מוצלח באסטרטגיות למידה שיובילו להצלחה בלימודים, כדאי להקפיד על שלושה תנאים: יצירת סביבה תומכת למידה, בחירת אסטרטגיות למידה שמתאימות ליכולות האינדיבידואליות של הילד, ומפגש תדיר עם החומר הנלמד בדרכים שונות.
עוד בבית הספר להורות:
לפניכם 17 אסטרטגיות למידה המתאימות לתלמידים בכל גיל, שמתוכן תוכלו לבחור יחד עם הילד שלכם את אלה שמתאימות לצרכים וליכולת של קליטת המידע שלו. שימוש באסטרטגיות האלה יסייע לילדים להטמיע את החומר הנלמד גם בלמידה עצמאית, ובעיקרו של דבר ישרת אותם מכיתה א' ועד האוניברסיטה. אז קדימה, מתחילים:
1. בקריאת מאמר או סיכום שיעור עוצרים בכל תת-נושא ומסבירים לעצמנו בקול רם את עיקרי הדברים
עושים זאת בסגנון חופשי. אפשר גם לדמיין שמסבירים את החומר הכתוב לתלמיד שזקוק לעזרה. החזרה הנוספת על החומר, כשהיא נאמרת בקול רם ובשפה שלכם, מסייעת אף היא בחיזוק הטמעת המידע לאורך זמן.
2. מחפשים חומר ויזואלי לכל נושא לימוד
על פי "תיאוריית הקידוד הכפול" שפותחה על ידי הפסיכולוג אלן פאביו, כדי לזכור מידע טוב יותר יש לקודד אותו לפחות בשני ערוצים שונים של המוח. במילים פשוטות: אם גם לומדים מקריאה וגם משתמשים בדימויים חזותיים, מגדילים את הסיכוי להטמיע טוב יותר את המידע בזיכרון לטווח ארוך. ברשת יש מאגר עצום של עזרים ויזואליים, כמו סרטונים, תמונות או תרשימים, כמעט על כל נושא נלמד. בתום כל שיעור או בזמן הכנת שיעורי בית מחפשים חומרים ויזואליים מתאימים ומשתמשים בהם גם בזמן הלמידה למבחן.
6 צפייה בגלריה
אם גם לומדים מקריאה וגם משתמשים בדימויים חזותיים, מגדילים את הסיכוי להטמיע טוב יותר את המידע בזיכרון לטווח ארוך
(צילום: Shutterstock)
3. מקליטים את עצמנו
מורידים אפליקציית הקלטה לסמארטפון ומקליטים את עצמנו מקריאים את סיכום השיעור או ההרצאה כמו סיפור. משחקים עם האינטונציות מדי פעם, שואלים שאלות ומחכים כמה שניות לפני שמשיבים עליהן. לאחר מכן מאזינים להקלטה בזמן נסיעה, המתנה בתור, הליכה או אפילו לפני השינה.
ההפוגה הקצרה שיוצרים לאחר סימן שאלה תספק הזדמנות להשיב על השאלה בזמן ההאזנה, והשינויים באינטונציה ישמרו על דריכות ויגבירו את הסיכוי לזכור טוב יותר את המידע. אגב, אפשר לעשות זאת גם עם חבר ללמידה. מחלקים את טקסט ההקראה, משתעשעים בסגנונות, והכי חשוב - מאזינים להקלטה שוב ושוב.
TIP: כדי לספק תמיכה נוספת למידע רצוי לקחת את הטקסט שממנו הקלטתם את עצמכם, למחוק ממנו שורות, ומדי פעם לעבור עליו ולנסות להשלים את השורות מתוך הזיכרון. המוח נוטה לזכור יותר כשמציבים לו אתגר, ועצם השלמת החסר, באמצעות מילים או משפטים, מסייע בהטמעת הידע לזיכרון לטווח רחוק.
4. ממרקרים את חומר הלימוד בצבעים שונים
המרקור יסייע במיפוי הטקסט ובארגון החומר. משתמשים בצבעים שונים כדי למרקר את התוכן הרלוונטי. למשל: ירוק – לרעיון המרכזי; צהוב – למושגים; ורוד – לאירועים חשובים. כשהטקסט באנגלית אפשר למרקר בצבע אחד מילים שהן עם אותיות גדולות וכך לזהות שמות, ובצבע אחר – מילות שייכות או מילות גוף.
5. חוזרים על הלמידה שוב ושוב
על פי עקומת השכחה של הפסיכולוג הגרמני הרמן אבינגהאוס, מחלוצי הפסיכולוגיה הניסויית, בתוך 20 דקות נאבד כ־40% מהמידע החדש, וכעבור 24 שעות נאבד כ־70% ממנו. לכן, כדי להתגבר על כך מומלץ לחזור שוב ושוב על רעיונות חדשים. עושים זאת תוך הקצאת זמן למידה והטמעה לכל תת־נושא בנפרד. אם לומדים ביום הראשון נושא מסוים וביום השני נושא אחר, רק ביום השלישי חוזרים על שני הנושאים יחד, וכך בהמשך - ביום הרביעי שוב נושא חדש, ואז חזרה על נושא מיום קודם.
TIP: כדי שהמוח לא יקטלג כל נושא בנפרד, חשוב מדי פעם לחזור על הנושאים בסדר אחר, כדי לאפשר למוח להתמודד עם החומר במבחן גם כשהוא מוצג בצורה מעורבבת.
6. כותבים סיפור על החומר הנלמד
משלבים סיפור עם הומור ועפים עליו כיד הדמיון. הנה למשל סיפור יצירתי וזכיר שעשוי להקל על ילדים ללמוד על המונה והמכנה בחשבון. רצוי קודם לספר את הסיפור, ורק לאחר מכן להראות לילדים את המספרים מול העיניים. כך ההבנה תהיה להם קלה יותר באופן ניכר.
התחוללה סערה ונוצרה בהלה, המונה עלה לקומה למעלה, המכנה ירד למרתף למטה. וכך חיו להם בכל בית בארץ מונה למעלה ומכנה למטה. ביום בהיר אחד החליט המונה יוסי לערוך מסיבה. הוא ביקש מכל מונה אחת בשכונה להצטרף אליו. מוניקה, המונה מהבניין ליד, הזכירה לו שהם חייבים להיות עם מכנה משותף. רק מונה עם מכנה זהה יוכל להגיע למסיבה. אבל יוסי רצה את כולם במסיבה! אז יוסי בכה, ומוניקה הרגיעה ואמרה: אם נמצא מה המכנה המשותף שיכול להיות לכולנו יחד - יבואו למסיבה כל אחת ואחד.
7. לומדים באינטרוולים: 25 דקות למידה ו־5 דקות הפסקה
מחקרים מראים כי למידה לאורך זמן עלולה לעייף, לפגוע בריכוז ולרוקן את האנרגיה. שימוש בטכניקת פומודורו, שנועדה במקורה לניהול זמן, עשוי לסייע גם בניהול הלמידה. הרעיון: מחלקים את הלמידה למקטעים של 25 דקות, לאחר מכן לוקחים הפסקה של 5 דקות, ואז עוברים למקטע הבא וכך הלאה. אגב, לא חייבים להקפיד דווקא על מקטע למידה של 25 דקות. אפשר להתאים את מקטעי הלמידה ליכולת האישית לשמור על ריכוז לאורך זמן.
8. מנצלים סיטואציות מזדמנות ללימוד אנגלית
למשל, אם הזמנתם טייק אוויי ממסעדה, תוכלו להסביר לילדים את הסיבה לבחירה בשימוש המילים האלה ותרגומן לעברית. כך גם כשאתם צופים יחדיו בסרט, או כשאתם נתקלים בשלט שעליו מופיעה מילה באנגלית. השפה האנגלית התאזרחה אצלנו לא מעט, מה שמספק אינספור הזדמנויות להפוך את רכישת אוצר המילים באנגלית ממשימה משעממת של שינון למשימה כיפית שהיא חלק מהחיים.
9. מוצאים בכל פסקת קריאה את התשובות לשתי שאלות
על מי מסופר ומה מספרים עליו. כוונו את הילדים להשיב על השאלות האלה אפילו בתוך טבלה שתסייע להם בקליטה ובהבנה של החומר. למבוגרים יותר, בתום קריאת נושא מסוים רצוי לכתוב בצד שאלות שמתעוררות בזמן הקריאה. אפשר להיעזר בשש מילות השאלה: מי, מה, מתי, איפה, למה ואיך. לאחר מכן יש לנסות להשיב על השאלות כדי לחזור על המידע ולוודא שאכן מבינים אותו.
10. משנים את סביבת הלמידה מדי פעם
המוח נוטה לקשר את הידע למקום מסוים, ולכן בעת מבחן עלולים לגלות שמאתגר לקשר בין המידע שנלמד במקום מסוים למקום אחר. כדי לעקוף זאת משנים מדי פעם את סביבת הלמידה. אם רגילים למשל ללמוד על השולחן בחדר או במיטה, .
11. משננים מידע תוך כדי תנועה
בכמה מחקרים נמצא שכשילדים (במיוחד עם הפרעת קשב) לומדים תוך כדי תנועה, למשל הלוך וחזור בחדר, המידע נטמע במוחם טוב יותר, בפרט כשמדובר בחומר שדורש שינון.
12. ממציאים ראשי תיבות כדי לחבר בין אירועים שונים
כשנדרשים לזכור כמה אירועים ברצף או להגדיר מושג מסוים, מנסים לקחת את האות הראשונה של כל אירוע ולייצר ראשי תיבות. אולי תתקבל מילה חסרת משמעות, אך ראשי התיבות יסייעו לשלוף את סדר האירועים או את הגדרת המושג בעת המבחן.
למשל, כדי לזכור את חמש מצוות האסלאם מספר ההיסטוריה, אפשר להחליט על ראשי תיבות אח"ת רע"ל:
- אין אל מלבד אללה
- חמש תפילות ביום
- תרומה לעניים
- רמדאן - צום
- עלייה לרגל למכה
13. מכינים קלפי טריוויה
משחק טריוויה מהווה דרך נוספת לאמן את המוח ללמידה תוך הטמעת החומר הנלמד בזיכרון. מכינים קלפים מבריסטול, מדביקים תמונה רלוונטית לנושא ומחברים שאלה אמריקאית עם ארבע תשובות שונות. אפשר לשחק עם חברים לכיתה בזמן ההפסקה או להשתמש בהם כדרך להתכונן למבחן.
אגב, בחנות היישומונים של גוגל תמצאו שפע של אפליקציות שמאפשרות להכין שאלוני טריוויה בדיגיטל ואפילו לשתף חברים. הפעולה דורשת זמן הכנה, אבל היא זמינה בכל עת. בין היישומונים: מורפיקס (למילים באנגלית), Kahoot, Quizlet, "אנגלית חופשית" ועוד.
14. מכינים משחקי זיכרון
משחקי זיכרון עשויים לשרת למידה בתחומים נרחבים - מדעים, עברית, אנגלית, היסטוריה. הרעיון: לציין מושג בצד אחד של קלף, ובצד השני לצייר או להדביק תמונת נושא ולכתוב את הפירוש (אפשר להסתפק ברמז). את הכרטיסיות אפשר לרכוש בחנויות כלי כתיבה או להכין מבריסטול ותמונות שאפשר למצוא ברשת. אגב, גם אם מדובר בילדים קטנים, רצוי להנחות אותם כך שיעשו זאת בעצמם.
15. מכינים כרטיסיות לזכירת נוסחאות
איך זוכרים נוסחאות? רושמים אותן על כרטיסיות ומצמידים אותן ללוח המודעות, לדלת, לצג המחשב. מדי פעם מביטים בהן, ומאוחר יותר מנסים לכתוב אותן על דף מתוך הזיכרון.
16. מכינים משחק מונופול כדי לזכור אירועים בהיסטוריה
מונופול הוא דרך נוספת להטמיע מידע באמצעות משחק משפחתי. אפשר להכין את המשחק כשבמקום מלונות ובתים מציינים אתרים היסטוריים או ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות שאותם יעמידו המשתתפים למכירה או לקנייה. המשחק משלב בתהליך הלמידה גם שימוש באמצעים ויזואליים וגם העשרת הדמיון והידע באמצעות איתור ממצאים ארכיאולוגיים. גם כאן ניתן להשיג תמונות דרך הרשת או לחלופין - לצייר אותן.
17. כדי לזכור תאריכים חשובים יוצרים מהם שיר עם לחן קצבי
אחד האתגרים של רבים מהתלמידים הוא זכירה של תאריכים או אירועים חשובים. מה עושים? לוקחים את אותם תאריכים חשובים ויוצרים מהם שיר. לאחר מכן "מלבישים" אותם על לחן קצבי מוכר או ממציאים לחן משלכם. שרים יחד עם חברים, ובעת מבחן מגלים שהתאריכים נשלפים מהמוח בקלות, בתנאי שמשננים את השיר היטב.
כך למשל, תאריכים שכדאי לזכור בהיסטוריה שמתייחסים לבנימין זאב הרצל (המילים עלינו, הלחן עליכם):
הוא נולד לפני שנים רבות בבודפסט
אלף־שמונה מאות־שישים
זהו תיאודור הרצל, אם לא ידעתם.
36 שנים אחר כך את ספרו הוא פרסם
מדינה, מדינה, "מדינת היהודים"
מה קרה בבזל, שנה אחר כך, ב־1897?
נראה אתכם מנחשים...
למדנו משהו: איך לייצר תנאי למידה שיובילו להצלחה בבחינה
ייעוץ מקצועי: שמרית דרור, מורה ומחנכת, מלווה ילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז, מומחית להוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה
