1. כמו שאר החיות בטבע גם אנשי המערות תרו אחר מזון ומחסה על פני הסוואנות ברגליים יחפות
אך עם הזמן הבינו אבותינו האבולוציוניים שעליהם להגן על כפות רגליהם מפני טמפרטורות קיצוניות ופציעות. לצורך כך הם השתמשו בעורות בעלי חיים כדי לעטוף אותן. אלה היו הגרסאות המוקדמות של הנעליים והן אפשרו להם ללכת למרחקים ולהפחית את הסיכון לפציעות.
2. כשפעוט לומד ללכת ממליצים המומחים לאפשר לו ללכת יחף ולא למהר לרכוש לו נעליים
יש לכך כמה הסברים. נעילת נעליים בשלב הזה עלולה להשפיע על האופן שבו הפעוט משתמש בשריריו ובעצמות כפות רגליים ולקבע דפוס הליכה שאינו תקין. בנוסף, הפעוט מקבל משוב מהקרקע כשהוא הולך יחף, מה שתורם לשיפור מודעות הגוף והמרחב.
3. הליכה יחפה תורמת לשיפור היציבה
כף הרגל שלנו בנויה מ־100 חלקים נעים, הכוללים עצמות, שרירים, רצועות וגידים. הזזת החלקים האלה לעתים קרובות תורמת ליציבות הגוף, אלא שרובנו לא זוכים להזיז אותם מספיק כי רוב היום כפות הרגליים כלואות בתוך נעליים סגורות שאינן מאפשרות תנועה לכלל החלקים.
4. את הרעיון להליכה ברגליים יחפות הגה נזיר גרמני בן המאה ה־19
בשם סבסטיאן קנייפ שחי בבוואריה ונמנה עם מקימי התנועה לרפואה נטורופתית. קנייפ סבר כי חשיפה ומגע של כפות הרגליים למגוון של גירויים טבעיים יספקו לא מעט יתרונות בריאותיים. למעשה הוא התבסס על פרקטיקה עתיקה של רפלקסולוגיה שהונהגה בסין במשך אלפי שנים לצורך קידום אריכות ימים.
5. להליכה ברגליים יחפות יש גם צד נוסף: הארקה או קרקוע (Earthing)
בחיים המודרניים אנחנו מבודדים חשמלית מהקרקע: ישנים על מיטה ונועלים נעליים עם סוליות סינתטיות. בנוסף אנחנו חשופים בכל זמן נתון לקרינה אלקטרומגנטית (מיקרוגל, טלפונים סלולריים, מחשבים). בעקבות זאת מצטבר בגוף מטען חשמלי חיובי שאין לו דרך לפרוק אותו.
כשעומדים או הולכים על האדמה (שלה מטען חשמלי שלילי) ברגליים יחפות, נוצרת הארקה - פריקת המטען החשמלי שהצטבר בגוף. כך בעצם אנחנו משחררים מהגוף עודפי רדיקלים חופשיים. במחקרים נמצא שיש לכך יתרונות רבים, כמו הפחתת דלקות, שיפור באיכות השינה, הפחתת כאבים ועוד.
6. טיול בפארק ברגליים יחפות מעמיק את הקשר עם הטבע
לפי ריצ'ארד פרייזין, אושיה בקהילת היחפנים האמריקאית ומחבר הספר The Barefoot Hiker Paperback: "הליכה ברגליים יחפות מאפשרת למטייל ליצור יחסים עמוקים, מתגמלים ורוכשי כבוד עם הטבע".
7. התומכים בהליכה יחפה בטבע טוענים כי היא גם מטפחת את המודעות הסביבתית
בזמן ההליכה אנחנו נזהרים ודרוכים תוך שאנחנו מנסים לזהות את סוג הקרקע שעליה אנו דורכים, מה שמפעיל אצלנו כמה חושים בו זמנית: הרחה (דשא, טחב, פרחים), מישוש (דרך כף הרגל), ראייה (נוף), שמיעה (שכשוך מים, רשרוש עלים).
8. ברחבי אירופה אפשר למצוא יותר ממאה פארקים ליחפנים
בין השאר אפשר למצוא בפארקים האלה מסלולי הליכה המספקים למבקרים הזדמנות להרגיש את הקרקע ברגליים יחפות במטרה להתחבר לטבע ולחזק את שרירי כף הרגל והרגליים. רוב הפארקים ממוקמים בגרמניה ובאוסטריה, וכמה מהפארקים המפורסמים ביותר בגרמניה נמצאים ביער השחור.
9. הליכה יחפה היא אחת ממגמות הבריאות הגדולות של דרום קוריאה לשנת 2023
בפארקים בסיאול, למשל, תמצאו "שבילי שיאצו" שעשויים ממרצפות, חול, חלוקי נחל חלקים וחדים ועוד. ההליכה היחפה על נתיבי השיאצו נועדה לאזן את הצ'י ולהשיב את האנרגיה לגוף, זאת מתוך האמונה שיש נקודות לחץ בכפות הרגליים והידיים המצויות בקשר ישיר עם איברים אחרים בגוף. לפי הרפואה המסורתית, הליכה יחפה על אבנים תורמת להגברת זרימת הדם הן לכפות הרגליים והן לאיברים המקושרים לנקודות הלחץ.
10. להודים יש כפות רגליים רחבות יותר מכיוון שהם נוהגים ללכת יחפים
הליכה יחפה גורמת להתרחבות הרצועות בכף הרגל שתפקידן לייצב את העצמות, כך שיוכלו לעבור ממצב קשיח שמרים את כף הרגל מהקרקע למצב רך, שסופג זעזועים. הליכה יחפה לאורך זמן גורמת לשינוי הביוכימיה של כף הרגל ועל כן היא מתקשה לשמר את הכוחות המכניים שלה.
11. ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על כך שבני אדם החלו לנעול את הסנדלים הראשונים לפני כ־40,000 שנה
לפני כן ההגנה הטובה ביותר לכפות הרגליים הייתה עור מחוספס וקשה. כשאנשים הולכים יחפים באורח קבע, הם סובלים יותר מיבלות קשות ומעור יבש, מה שאולי פוגם באסתטיקה אך עם זאת זה מאפשר להם להתגבר על תחושת כאב בזמן שהם דורכים על מכשולים בדרך כמו חצץ או חלוקי נחל.
12. הנעל כשמה היא - משמשת מנעול לכף הרגל ומהבחינה הזאת ערכה רב
היא אוחזת בכף הרגל, מייצבת אותה ומאפשרת לה לבצע את שתי המשימות העיקריות שלה: הרמתה מהקרקע וספיגת זעזועים. בזמן הליכה השלד סופג בכל פסיעה פי 1.5 ממשקל הגוף, ובזמן ריצה - פי 5 ממשקל הגוף. זעזוע השלד לאורך זמן עלול לגרום בין השאר לשחיקת סחוסים ולפגיעה בדיסקים ואף באיברים הפנימיים (כל זה נכון לאדם המודרני שרוב הזמן הולך על משטחים קשים).
ועוד משהו לאחר אסון הצונאמי ב־2004 באוקיינוס ההודי, כשיותר ממיליון וחצי אנשים נותרו ללא רכוש וקורת גג, קם ארגון Soles4Souls שעודד תרומות נעליים (חדשות או ישנות) לניצולים ולאוכלוסיות מוחלשות. מאז, בכל 1 ביוני מציינים בארצות הברית את היום הלאומי להליכה ברגליים יחפות: National Go Barefoot Day.
13. בעשור האחרון לא מעט רצים אימצו את טרנד הריצה היחפה
ולא רק הם, ספורטאים רבים מכל העולם החליטו לאמץ את האימון ברגליים יחפות בזמן אימון במכון הכושר, בפארקים, באימון הביתי. לצורך כך אף עוצבו נעליים מיוחדות. מעבר לכך קיימים ענפי ספורט רבים המתבצעים ברגליים יחפות, כמו התעמלות אמנותית ואומנויות לחימה.
14. הליכה יחפה אינה מתאימה לכולם
בייחוד לא לחולי סוכרת או לבעלי ליקוי נוירולוגי (בשל ירידה בתחושה בכפות הרגליים חשוב שיגנו עליהן מפני פציעות). בנוסף, הליכה יחפה לפרקי זמן ארוכים על משטחים קשים עלולה להגביר היווצרות של יבלות, לגרום לכאבי גב, ויש גם מחקרים שמראים שהיא מעלה את הסיכון לנפילות אצל קשישים.
בשורה התחתונה: אם בריאותכם תקינה ואינכם סובלים מאחת הבעיות המתוארות לעיל, ייתכן שהליכה ברגליים יחפות על משטח רך ובסביבה בטוחה לפרקי זמן קצרים עשויה להועיל לבריאותכם הגופנית והנפשית.
ייעוץ מקצועי: ד"ר אלי לונדון, פודיאטור מנתח, מרכז השירות הפודיאטרי במחוז ירושלים של הכללית
