תמיד אהבתי אוכל ומסעדות, אבל יותר מהכול, אהבתי את הקלילות שמינימום הגדרות ומגבלות מאפשרות. לא היה משהו שלא אכלתי, או לפחות לא הסכמתי לטעום. הרגשתי שזה חלק משמעותי במי שאני. יצר הרפתקנות לצד קיום נינוח, כזה שמסתדר בכל מקום ולא מעמיס על אף אחד אחר מאמץ למצוא את המקום שבו יש לי מנה מיוחדת.
אני אוהבת חיות, מאוד, אבל למה זה מחייב אותי לוותר על כל כך הרבה? אז המשכתי לקחת כלבים לאומנה ולשים קערות מים לחתולים בימים חמים, אבל הפרה נשארה בקר וכל עוד העוף לא הזכיר את המקור, לא הייתי בדרך לשום ויתור קולינרי.
עוד טורים של יערה:
חייתי בשלום עם ההפרדה לא מעט זמן, עד שנחשפתי לפסטיבל כלבים שמתקיים מדי שנה בסין. עשרה ימים של כלבים המוחזקים בכלובים ומסיימים את חייהם בצלחת של אחד מאלפי המבקרים. הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, ועם כל הביקורת וההתנשאות בעולם דיברתי עם כל מי שהיה מוכן לשמוע על חוסר האנושיות של הסינים והמנהג המחריד שחייב להפסיק.
כשצפיתי כמה ימים לאחר מכן בריאיון עם בחורה שמפעילה דוכן למכירת בשר כלבים בפסטיבל, היא התייחסה לכל החיות אותו דבר ולא הבינה למה היא נדרשת לחמול על כלב אבל יכולה לאכול בקר או עוף על בסיס יומי. לא הצלחתי להבין איך זה נראה לה הגיוני. מה הקשר בין כלב, כמו הכלבה המתוקה שישנה מכורבלת איתי וזוכה ליחס של ילד מועדף, לפרה שגדלה רק בשביל לספק את כל הצרכים התזונתיים שלי?
ואז קיבלתי סטירת השכמה מצלצלת. הגעתי לביקור בחוות קרן אור וכל מה שהאמנתי בו עד אותו רגע נדרש לבחינה מחודשת. כי הפרה התרפקה עליי כשליטפתי אותה והעזים הגיבו כשקראתי להם בשמם והחזיר לא ידע את נפשו כששיחקנו יחד בכדור. ולא יכולתי לדמיין שאת יום הכיף המשותף שלנו הם יסיימו אצלי בצלחת. באותו רגע הבנתי כמה אני יהירה, איך אני מאפשרת לעצמי להתערב בהחלטות של הבריאה, ומבדילה בין חיה לחיה רק בגלל הקרבה וההיכרות שהתאפשרה לאחת ולא לאחרת.
לשחרר את מה שמראש לא היה שלי
גם אני, כמו כל מי שאני מכירה, גדלתי על שניצלים וקציצות, סירים מלאים בחיות. ולא פחות חשוב גדלתי על האמונה, שמזון מהחי נחוץ לבריאות ולגדילה תקינה. התחלתי לקרוא על תנאי הגידול והתעשייה שלבעלי החיים, בניסיון למצוא איזו פרצה שתאפשר לי גמישות ועצימת עין בביקור הבא במסעדה. אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שאני לא נדרשת לוויתור גדול במיוחד, רק לשחרר את מה שמראש לא היה שלי.
פרה מייצרת חלב עבור העגל שלה, שמופרד ברגע הלידה כדי לשמר עבורנו את הנוזל שאמור לגרום לעגל קטן לגדול ולהתפתח לממדים מאוד לא אנושיים. בשביל שאנחנו נצרוך ביצים, נגרסים מדי יום כ-15 אלף אפרוחים זכרים בישראל (מנתוני אתר אנונימוס). גם החיים של החיות הם לא משהו שרובנו היינו יכולים לחיות איתו בשלום. בארץ, מרבית הבשר מקורו בייבוא. חלק לא מבוטל מהייבוא הוא דרך משלוחים חיים. במשלוחים החיים מובלים מאות אלפי בעלי חיים בשנה מגיעים לארץ אחרי הפלגות מזהמות של שבועות ארוכים בתנאים מזעזעים. (מקור: אתר אנימלס).
בנוסף, מגפות כמו שפעת העופות, שפעת החזירים, הפרה המשוגעת וגם קורונה, תלוי באיזו תאוריה אתם מאמינים, הן תזכורות לסכנה הקיימת כשאנחנו מנסים לרתום את הטבע לצרכינו האישיים ולמקסם רווחים, ללא התחשבות בהשלכות.
להיות טבעוני לא הופך אותך מייד לאדם טוב יותר. זה כן מצמצם את הפגיעה ביצורים חיים ומקטין את ההשפעה הסביבתית ההרסנית
כל אחד מאיתנו מותח את הקו ההומני במקום אחר, ולהיות טבעוני לא הופך אותך מייד לאדם טוב יותר. זה כן מצמצם את הפגיעה ביצורים חיים ומקטין את ההשפעה הסביבתית ההרסנית. כמה משפיע? הטבעוני הממוצע חוסך מדי יום כריתה של שלושה מטרים רבועים של יער, כ-4,200 ליטרים של מים, תשע ק״ג של פחמן דו חמצני, שמונה עשר ק״ג של חיטה ומציל את חייה של חיה אחת. (מקור: אתר ויגן פרנדלי)
תעשיית הבשר נחשבת לתעשייה המרכזית שאחראית להתחממות הגלובלית ויש קו מחבר בין ההמבורגר למשבר האקלים, לשריפות הענק שמשתוללות ברחבי העולם, להצפות, לסופות, לבצורת, לרעב והתפרצות של מחלות.
אי אפשר לבלוע יותר? צמצמו
מה עושים עם כל המידע הזה, עם ההבנה שכואבת כל כך בלב ובנשמה, עד שאי אפשר לבלוע אותה יותר? מתחילים לצמצם. מפחיתים צריכה של מזון מהחי ומחליפים אותו במזון איכותי, טעים ומשביע מהצומח.
יש המון מתכונים ואתרים שיהפכו את המעבר לאפשרי ואפילו כיף. כמה מהאהובים עליי: שקמה מטבעונית; מור שיפמן מפורמלג, אורי שביט הלוא היא – טבעוניות נהנות יותר, אחד מבלוגי הטבעונות הוותיקים ביותר בארץ; נטליה מ-VegaNati; חגי לפלר, הספורטאי הטבעוני, עם מתכונים טבעוניים בדגש על חלבון וספורט; דניאל וגנר, Cheffa vegan, שעושה קינוחים מטריפים; וגם עז תלם שמציע אופציות טבעוניות לרוב המתכונים שהוא משתף.
גם בכל המסעדות היום יש מנות טבעוניות ואם אתם לא בטוחים תחפשו את התו של ויגן פרנדלי שמסמנים עסקים המאפשרים אופציות טבעוניות ומוצרים טבעוניים. יש גם כמה מסעדות מעולות על טהרת מזון מהצומח, החל ממסעדות שף שיפילו אתכם מהרגליים כמו opa המצוינת של שיראל ברגר, דרך מסעדות שייתנו מענה לצרכי היום יום כמו אנסטסיה ומשק ברזילי שגם מפעילים מעדנייה מצוינת ומשלוחי אוכל ביתי, ועד פאסט פוד טבעוני בהמבורגרים של ריינבו או הפיצה של החתול הירוק.
יש משהו אחד מסוים שאתם לא מסוגלים לוותר עליו? הטירמיסו של אמא? הקציצות של סבתא שאתם אוכלים ישר מהסיר מאז שאתם קטנים? החביתה בבוקר? תשאירו את זה לסוף ותתחילו להוריד את כל מה שקל יותר לוותר עליו. היחשפו למגוון האינסופי של אוכל מהצומח והעשירו את התפריט שלכם במאכלים שייתנו מענה לאלו שהפחתתם. העושר שתגלו במטבח הטבעוני יקל על תהליך השחרור. לאט-לאט, ארוחה אחרי ארוחה, תחליפו מזון מהחי במזון מלא טוב וחמלה.