מכל מערכות היחסים בעולם יחסים משפחתיים הם כנראה המורכבים ביותר. את שאר סוגי היחסים אפשר לנתק, או לפחות להתרחק מהם, אבל מה עושים עם אחים שאתם לא סובלים, אמא ואבא שקשה לכם להסתדר איתם או דודים שמתנהגים אליכם לא יפה וגורמים לכם מתח נפשי וחוסר נוחות?
בדרך כלל המחיר של ניתוק מבני משפחה כבד מאוד כי הוא כרוך בביקורת מהסביבה (״איך אתם יכולים לנתק קשר?״, ״דם סמיך ממים״), ולכן רבים מאיתנו מעדיפים פשוט לשתוק ולהמשיך לסבול. אבל אם תשאלו את הפסיכולוגית האמריקאית נדרה גלובר־טאואב, היא תגיד לכם שאם מערכות יחסים עם בני משפחה מסוימים גורמות לכם סבל - לפעמים, ורק אחרי שמיציתם את כל האפשרויות האחרות, עדיף לנתק אותן.
עוד על יחסים, משפחות וגבולות:
גלובר־טאואב נחשבת למומחית המובילה בארצות הברית ליחסים. עמוד האינסטגרם הפופולרי שלה מונה כיום 1.7 מיליון עוקבים שצמאים לעצות הישירות והברורות שלה בנושא הכי מורכב - יחסים עם אנשים, וספרה Set Boundaries, Find Peace ("הציבו גבולות, מצאו שלווה", בתרגום חופשי), שיצא לאור לפני כשנתיים בארצות הברית, זכה להצלחה רבה ונכנס לרשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס".
בימים אלה יצא לאור בארצות הברית ספר חדש שלה, Drama Free: A Guide to Managing Unhealthy Family Relationships ("בלי דרמות: מדריך לניהול מערכות יחסים לא בריאות במשפחה", בתרגום חופשי), שעוסק כל כולו ביחסים משפחתיים. את הספר היא בחרה להקדיש לכל אלה שנאלצים להתמודד עם מערכות יחסים בעייתיות במשפחה. ״בני המשפחה שלנו אמורים להיות האנשים הקרובים לנו ביותר", היא כותבת בפתח הספר. "אנחנו מבלים איתם בחגים, במסיבות ובאירועים משמעותיים בחיים, אבל אנחנו לא יכולים לשלוט בהתנהגות שלהם. כשנדע להתמודד איתם באופן שלא פוגע בנו, חיינו יהיו פשוטים וקלים יותר, או בקיצור - בלי דרמות".
״הבסיס לכל מערכת יחסים הוא לקבל את העובדה שאנחנו לא יכולים לשלוט בהתנהגות של אנשים אחרים אלא רק בהתנהגות שלנו. הרעיון העיקרי הוא לבחור איך להתנהל מול התנהגות שאתם לא מחבבים ולא מעריכים, אך לא יכולים לשנות, באחרים״. נדרה גלובר־טאואב
בספר היא מספרת שגם לה היו בעיות עם בני משפחה מסוימים. ״אתם לא לבד עם בעיות משפחתיות, ולמעשה אין כמעט משפחה שאין בה בעיות", היא כותבת. "אין דבר כזה משפחה מושלמת״. לדבריה, היא עצמה החלה לפתור את הבעיות שהיו לה עם בני משפחתה בעקבות שאלה פשוטה שהפנתה אליה הפסיכולוגית שלה לפני שנים רבות: ״למה את נמצאת במערכת יחסים עם האדם הזה?״. לגלובר־טאואב לא הייתה תשובה, ורק אחרי שהיא חשבה על כך היא הבינה שלא הייתה מוכנה לעזוב את מערכת היחסים הלא בריאה הזאת כי אותו אדם היה בן משפחה שלה. אם גם אתם מתמודדים עם הבעיה הזאת, הנה כמה כללים מתוך ספרה החדש שאולי יעזרו לכם לנהל מערכות יחסים בריאות יותר עם בני המשפחה שלכם.
כלל #1 אל תנסו לשנות אותם (הניסיונות שלכם ייכשלו בכל מקרה)
לא קל לקבל התנהגות לא רצויה של אחרים, אבל אם תלמדו לעשות זאת, החיים שלכם יהפכו לרגועים הרבה יותר. מה לעשות, אנשים הם לא קוביות משחק. לא משנה כמה אתם לא מחבבים או לא מעריכים את ההתנהגות שלהם, הבסיס לכל מערכת יחסים הוא קבלת העובדה שאנחנו לא יכולים לשלוט בהתנהגות של אחרים אלא רק בהתנהגות שלנו.
דפוסי התנהגות במשפחות יכולים להתקיים דורות על גבי דורות עד שקם מישהו ושובר את הדפוס השלילי. לא קל לשבור התנהגות שהייתה נהוגה במשך דורות במשפחה, אבל אם אתם יודעים שאתם חלק ממעגל כזה - נסו לשבור אותו
הרעיון העיקרי הוא לבחור איך להתנהל מול התנהגות שאתם לא מחבבים ולא מעריכים, אך לא יכולים לשנות, באחרים. אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים כי הם בוחרים לעשות את זה וזו זכותם המלאה. אנחנו לא יכולים לכפות על מישהו להתנהג כמו שאנחנו רוצים שהוא יתנהג, גם אם ההתנהגות הזאת פוגעת בנו. אגב, מחקרים מראים שגם אם תצליחו לשנות התנהגות של אדם מסוים, והסיכויים לכך קלושים מאוד, השינוי לא יחזיק זמן רב כי מדובר בתהליך עמוק שחייב להגיע מהאדם עצמו.
כלל #2 הציבו גבולות ברורים, ועמדו בהם
מה עושים כשההתנהגות של קרוב המשפחה פוגעת בנו שוב ושוב ואנחנו לא רוצים לנתק איתו את הקשר? גלובר־טאואב מציעה לנו להציב לו גבולות ברורים. ההמלצה שלה היא לחשוב היטב על הגבולות שאנחנו רוצים להציב - ולעמוד בהם.
אחת הדוגמאות היא סיפורה של טיפאני, מטופלת שלה, שסבלה מבעיות עם אמה, ריטה. לאם, שהייתה חד־הורית, היו תמיד בעיות כלכליות כי היא לא ידעה איך להתנהל ונהגה לבזבז כסף באופן חסר אחריות, כך שלא פעם הן מצאו את עצמן ללא מקום מגורים. הפתרון היה מעבר לבית הסבתא, מצב שגרם למתיחות רבה. כשטיפאני בגרה וכבר גרה לבדה עם שני ילדיה, האם שוב נקלעה למצב כלכלי קשה וביקשה ממנה לעבור לגור בביתה. לטיפאני היה קשה מאוד להתגורר עם אמא שלה, אבל מצד שני היא הרגישה שהיא לא מסוגלת לנטוש את האם.
הפתרון שעלה בטיפול הוא לא לנסות לשנות את התנהגות האם אלא לקבוע גבולות שהיא יכולה לחיות עמם בשלום בלי לחנך את אמה או להטיף לה. טיפאני החליטה לאפשר לאמה להישאר לגור אצלה אך הציבה לה גבולות - היא תצטרך לסייע בטיפול בילדים (ובכך תחסוך לה כסף), תקופת המגורים תהיה קצובה בזמן (שנה, עד שהיא תוכל לפרנס את עצמה), וטיפאני תעניק לה תקציב חודשי ותסייע לה במציאת עבודה ובשיפור ההתנהלות הכלכלית.
כלל #3 נסו לשבור את הדפוסים השליליים שעברו בירושה
בדקו את עצמכם: עד כמה אתם אשמים בבעיות במערכת היחסים הזאת? רוב האנשים יעדיפו תמיד להאשים אחרים וזה טבעי, אבל כדאי לשים לב לדפוסי ההתנהגות שלכם ביחסים: האם הבעיה במערכות היחסים חוזרת על עצמה שוב ושוב? האם הטענה שלכם כלפי אחרים חוזרת על עצמה במערכות יחסים שונות? האם במערכת יחסים זוגית אתם מוצאים את עצמכם שוב ושוב באותה סיטואציה? האם אתם נוטים לחוש שאתם קורבן, להתנהגות פאסיב־אגרסיב, להקטין אנשים מסביבכם כדי להרגיש טוב עם עצמכם?
אין אדם שלא מושפע מהסביבה שבה הוא גדל, ואם גדלתם במשפחה שבה היה נהוג להאשים, להקטין ולזלזל זה בזה, להיות פאסיב־אגרסיב או בתפקיד הקורבן - סביר שגם אתם תתנהגו כך בהמשך. אם זיהיתם מצב כזה, אתם צריכים לשבור את המעגל. דפוסי התנהגות שליליים במשפחות יכולים להתקיים דורות על גבי דורות עד שקם מישהו ושובר את הדפוס. זה לא קל, ולא אחת צריך להיעזר בטיפול נפשי כדי לעשות שינוי מהותי, אבל אין ספק שזה יהפוך את חייכם לטובים ורגועים בהרבה.
כלל #4 תפסו מרחק
כשקשה לנו להתמודד עם בן משפחה מסוים לא חייבים לנתק איתו את הקשר, אפשר פשוט להתרחק קצת. אנחנו גם לא חייבים להסביר את עצמנו ולהצטדק על הבחירה שלנו בריחוק. ייתכן שאנחנו נמצאים במצב שבו לא נעים לנו להיות עם קרוב משפחה מסוים, גם אם הוא לא עשה לנו משהו רע, והוא צריך לקבל זאת. ריחוק וקשר מינימלי יכולים להיות אסטרטגיה טובה להתמודדות עם קשר בעייתי במשפחה.
כלל #5 אל תתעצבנו כשהקרובים מתנהגים כמו שהם מתנהגים
אנשים רבים מבזבזים אנרגיה רבה בכעס על אנשים אחרים, שבסך הכול מתנהגים כמו שהם מתנהגים כי זה האופי שלהם. ייתכן מאוד שאותו אדם הוא אנוכי שחושב רק על עצמו, אבל אתם לא תשנו זאת, והכעס לא יעזור. יכול להיות שאתם חושבים, למשל, שהאחות שלכם היא אדם לא הגון ולא ישר, אבל אם תכעסו עליה תגרמו לעצמכם צער מיותר. הכעס הזה גורם להמון קונפליקטים ומריבות שאין בהם טעם. כעס על אחרים מכיוון שהם מתנהגים באופן שלא נראה לנו הוא בזבוז אנרגיה. במקום לכעוס, חזרו לסעיף מס' 2 ודעו איך להציב גבולות ביחסים.
הצבת גבולות ביחסים נשמעת כך: "אני מצטערת, אבל לצחוק על המשקל שלי לפני כולם זה לא מצחיק ואני מבקשת ממך לא לעשות זאת יותר", "אתם לא יכולים להזמין את דוד שמואל לארוחת ערב אצלי, אני מתנצלת על כך", "מצטערת, אני לא אוכל להיענות לבקשה של דודה רבקה ולעשות את זה".
כלל #6 נסו להבין מה מרגיז אתכם
פעמים רבות אנשים מגיעים לטיפול ומבקשים מהמטפל שיעזור להם להתגבר על כעס שהם חשים כלפי בן משפחה או יעזור להם לעבור את זה. אלא שהרבה יותר מורכב להתגבר על רגשות מסוימים מאשר להתמודד איתם. כשרגשות של כעס, תסכול ופגיעה מופיעים, חשוב להרגיש אותם ולעבוד עליהם.
"אין פסיכולוג שיכול לעזור לכם להתגבר על רגשות שאתם חשים", מחדדת גלובר־טאואב. "התשובה שלי לאנשים שמבקשים ממני שאעזור להם 'להתגבר' על רגשות מסוימים היא שאני יכולה לעזור להם להרגיש טוב יותר בכך שהם יוכלו לאפשר לעצמם להרגיש רגשות מגוונים, להכיר ברגשות האלה ולעזור להם להתמודד עמם בעזרת טכניקות יעילות".
כלל #7 הציבו כללים ברורים להתנהגות מול אחים
רוב הבעיות ביחסים המשפחתיים מתרחשות בין אחים. הרקע המשותף והחיים ביחד בילדות יכולים להוות בסיס ליחסים נהדרים בבגרות - אבל גם ליחסים גרועים במיוחד, בעיקר במשפחות עם בעיות בתפקוד והתנהגות הורית שלילית, כמו העדפת אח אחד על פני השני, יצירת תחרות בין האחים וכו'.
אם המטרה שלכם היא לנסות לפתור את הבעיות, נסו להרגיש באמת מה אתם מרגישים כלפי האח או האחות שלכם ולמה אתם מרגישים כך. אל תחששו מרגשות כמו כעס, נסו לברר את מקור הרגשות מתוך מטרה לפתור את הבעיה. לא תמיד אפשר לפתור בעיות בין אחים, ולעתים הפתרון הטוב ביותר הוא דרך ביניים שתאפשר לכם לחיות זה עם זה.
כלל #8 שקלו ניתוק הקשר (גם זו אפשרות לגיטימית במקרים מסוימים)
רוב האנשים לא רוצים לנתק קשר עם בני המשפחה שלהם. הניסיון לקיים יחסים טובים עם בני המשפחה הוא אינסטינקט בסיסי של רובנו. עם זאת, כדאי תמיד לזכור שאנו בוחרים אם להישאר ביחסים או לא. אנחנו תמיד יכולים לנתק את היחסים, אבל כדאי לזכור שיש לכך מחיר שלא תמיד כדאי לשלם.
גלובר־טאואב כותבת בספרה שהיא נתקלה במקרים רבים שבהם מטופלים שלה סבלו מהפרעות שינה, התקפי חרדה ואי נוחות קיצונית בגלל קרובי משפחה מסוימים שהקשר עמם גרם להם סבל. לטענתה, במקרים כאלה מומלץ לנתק את הקשר, בייחוד אם הניתוק הוא האפשרות הטובה ביותר לאדם שהקשר גורם לו סבל. אחת הדוגמאות לכך היא דנה, מטופלת שלה שסבלה מיחסיה עם קרלוס, אחיה. כשגנב את הזהות שלה ועשה בה שימוש פלילי היא סלחה לו. כשהפיץ עליה שמועות שקריות במשפחה המורחבת היא סלחה לו. אבל כשלחץ עליה להיות איתו בקשר קרוב יותר, היא בחרה לנתק איתו את הקשר. הוריה כעסו עליה וכך גם הסביבה. אבל דנה ידעה שזה הדבר הטוב ביותר שהיא יכולה לעשות בשביל עצמה, כי קרלוס הסב לה סבל נפשי רב - מכאבי ראש ועד קשיי שינה.
פעמים רבות אנשים מהסביבה הקרובה לא מקבלים ניתוק קשרי משפחה. אנשים שהחליטו לנתק את הקשרים עם ההורים שלהם זוכים לביקורת רבה מהסביבה (״אמא יש רק אחת״, או ״יבוא יום ותצטער על כל מה שעשית"). במקרים כאלה כדאי מאוד לענות ולבקש מהממליצים לא ללחוץ עליכם להמשיך להיות ביחסי משפחה רעילים שגורמים לכם סבל ונזק. חשוב מאוד לעצור את הביקורת הזאת ולומר לאנשים שתעריכו מאוד אם הם לא ייתנו לכם עצות ולא יגידו לכם מה לעשות.
כלל #9 גם אם ניתקתם קשר עם אדם אחד במשפחה, אתם לא חייבים לנתק את הקשר עם כל בני המשפחה
לפני ניתוק קשר עם אדם מסוים במשפחה אנשים רבים מתלבטים האם המשמעות היא ניתוק כללי מהמשפחה, והתשובה לכך היא: לא. אתם לא חייבים להתנתק משאר בני המשפחה בגלל יחסים גרועים עם בן משפחה מסוים. אם אתם מרגישים שפגישה עם הקרוב שהחלטתם להתנתק ממנו תגרום לכם להרגיש חרדה או אי נוחות - אתם יכולים להימנע מהמפגש המשפחתי. אבל אם מדובר באירוע שחשוב לכם, אתם לא צריכים להימנע ממנו בשל כך. מה כדאי לעשות? אמרו לו ״שלום״ אם אתם מרגישים נוח לעשות זאת, שמרו על מרחק חברתי, ובקשו מבני המשפחה לא לנסות לעשות ביניכם שלום.
כלל #10 זכרו שחברים כן בוחרים (הם כבר ימלאו את מקום בני המשפחה החסרים)
משפחה אנחנו לא בוחרים, אבל חברים כן. אנשים רבים שלא זכו ביחסים משפחתיים טובים ממלאים את החסר בחברים שמשמשים עבורם משענת רגשית ונפשית ותחליף לבני משפחה שחסרים בחייהם. מערכת יחסים בריאה צריכה למלא את הצרכים הבאים: אמון, מפגשים מהנים, שיחות עמוקות ומשמעותיות, יכולת להיות אותנטיים, מילוי צרכים הדדיים, תקשורת בינאישית בריאה, יחס אדיב זה כלפי זה, הערכה הדדית, יכולת לספק זה לזה נחמה ועידוד בשעת הצורך.
