כולנו מכירים אנשים עם סיפורי חיים קשים, ובינינו, למי מאיתנו אין סיפור קשה? לא פעם נדמה כי זהו "משחק מכור". כיצד מישהו יכול לבחור לחיות בגן עדן כאשר הוא לכוד במנגנונים, דפוסים ופתולוגיות שמייצרות לו בדיוק את ההיפך? חולי, עוני, בדידות או ערך עצמי נמוך ותחושת מחסור.
האם אנחנו באמת בעלי בחירה חופשית כפי שנראה לנו או שחיינו מוכתבים מראש? האם המהות שלנו, המחשבות והפעולות שלנו מוגדרות מראש, או שיש לנו עצמאות למשוך בחוטים ולעצב את גורלנו?
כשהמדע פוגש את הפילוסופיה
תאוריית הקוואנטים של איינשטיין, מלמדת כי "הצופה" משפיע על התצפית, או במילים אחרות: הכוח בידיים שלנו, אנחנו הרי הצופים של חיינו. גם השקפת המטאיזם בנושא בחירה חופשית מתבססת על פילוסופיה דומה. "הכול צפוי והרשות נתונה" (פרקי אבות). אכן הדברים כתובים עד רמת הפרטים הקטנים ביותר. אבל הרשות נתונה לנו לבחור ולשנות, למשוך בחוטים ולשחק בחיווטים התודעתיים, המייצרים את חיינו.
המוח האנושי מתוכנת לשחזר את עצמו, אבל הדרך רצופה בחירות והחלטות. הרשות נתונה - יש ביכולתנו לבחור בכל רגע לצאת מהמצב האוטומטי שלנו. לצאת מהלופ ומהקוד שאליו אנחנו מתוכנתים ולבחור בניגוד אליו. זה לא קל, אבל זו כוחה של המודעות
בטווח הארוך - אכן הכול צפוי. "מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש". דפוסי החיים יכולים להיראות צפויים, שכן אנחנו נוטים לשחזר את ההרגלים והדפוסים שלנו. אם תיזכרו ותעמיקו לתבניות ההתנהלות שהרכיבו את הזוגיות הקודמת שלכם אל מול הזוגיות הנוכחית, תמצאו ישר את הדמיון, על אף שינוי התפאורה החיצונית. כך גם היחס לו אתם זוכים במקום העבודה, או רמת הסיפוק והמימוש שלכם.
המוח האנושי מתוכנת לשחזר את עצמו, אבל הדרך רצופה בחירות והחלטות. הרשות נתונה - יש ביכולתנו לבחור בכל רגע לצאת מהמצב האוטומטי שלנו. לצאת מהלופ ומהקוד שאליו אנחנו מתוכנתים ולבחור בניגוד אליו. זה לא קל, אבל זו כוחה של המודעות.
כאשר אנחנו לא מודעים לעוצמה הקיימת בנו, אנחנו עלולים לפספס את החיים, לחיות בתחושת חוסר אונים נוראית, לבכות על מר גורלנו ועל הקארמה המאתגרת שלנו. זה קצת דומה לקבצן שמסתובב ברחוב, מקבץ נדבות ומחפש קורת גג, בשעה שבתרמיל הקרוע שלו מתחבא צ'ק פתוח שאליו הוא לא מודע. אם הוא רק יפתח את התרמיל ויגלה זאת, הוא יהפוך לאדם אמיד מאוד. כך בדיוק אנחנו. עלינו ללמוד את כוח המודעות ויכולת הבחירה המסתתרת בנו. לערוך תצפיות נכונות, טובות ומיטיבות ולהשתמש בכוח הבחירה החופשית שאיתו נבראנו. כל עוד אנחנו לא לוקחים את מושכות החיים לידינו, אנחנו משולים לקבצן חסר מודעות.
לבחור בטוב, לבחור בחיים
"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע. את החיים ואת המוות... ובחרת בחיים". מדוע צריך להגיד למישהו לבחור בחיים? האם אין זה אך טבעי? אז זהו, שלא. הנפש, כתוב במשלי, "רגליה יורדות מוות". כוח הכבידה של החיים מושך אותנו למצולות ולתהומות, כל אחד ודפוסיו הוא. בעוד הרוח, עולם המודעות, אמור לעזור לנו לנסוק, להתעלות ולהתרומם כלפי מעלה.
"ראה" – ראיית הרוח, ראיית החזון. זה הכוח שלנו - לראות טוב. המחויבות שלנו מתחילה עוד לפני ההתמודדות עם הסיטואציה שכבר ארעה. עוד קודם לכן, במחשבות החיוביות הקודמות לה, דיבור פנימי חומל וכמובן צריכה של תוכן איכותי. אדם שהולך לישון עם סרטי אימה, שלא יתפלא לאחר מכן שהוא מייצר לעצמו סרטי אימה גם ביום.
שנה עברית חדשה בפתח, זמן מיטבי לבחירות חדשות
כל יום הוא יום טוב לבחירות מודעות. בכל יום אנחנו מחויבים למשוך בחוטים ולייצר לנו גן עדן של חיים. אבל אחת לשנה, לקראת ראש השנה, נפתחת לנו האפשרות להיכנס פנימה, אל מאחורי הקלעים, לפתוח את ספרי החיים, את החוזים התודעתיים והלא מודעים, לקרוא את האותיות הקטנות ולעדכן את ההסכמות, במידת הצורך. מהו חוזה תודעה? איך נכנסים אליו? האם כל אחד יכול? לחצו כאן להשתתפות באירוע וירטואלי שיעזור לכם להעמיק ולגלות עוד.
פריידי מרגלית מייסדת שיטת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות
פורסם לראשונה: 11:30, 09.08.23
