1. בפסיכולוגיה מוגדרת התופעה כ"פחד כרוני מאבדון סביבתי"
את המונח "חרדה אקולוגית" (מוכרת גם בשמות "חרדת אקלים או "חרדה סביבתית") עדיין לא תמצאו ב־DSM (המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות), אך ב־2017 זכתה התופעה להכרה רשמית מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, שהגדירה אותה כ"פחד כרוני מאבדון סביבתי".
2. היא עשויה להתפתח כתוצאה ממשבר ישיר או עקיף
בין הסממנים האופייניים לחרדה אקולוגית: לחץ נפשי, פחד, כעס, חוסר אונים וחוסר שליטה, קשיי שינה, רגשות אשם, הפרעת דחק פוסט טראומתית, תוקפנות, תחושת אבלות ותלות בחומרים כמו כדורי הרגעה, עישון ואלכוהול. אלה יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות כתוצאה ממשבר סביבתי עקיף או ישיר. למשל, אדם עלול לחוש חרדה וצער לאחר שעצים רבים נכרתו ביער שבאזור מגוריו. אחר יכול לחוות חרדה לאחר שנחשף לתחזיות אימה המזהירות מפני אסון סביבתי שמתקרב בצעדי ענק.
ECO-לוגי במנטה:
3. בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה במספר הסובלים מהתופעה
בסקר שנערך ב־2020 על ידי איגוד הפסיכיאטרים הבריטי וכלל 176 פסיכיאטרים, כמחצית מהמשתתפים ציינו כי בשנה החולפת הם טיפלו באנשים שסבלו מחרדה אקולוגית. בקרב פסיכיאטרים לילדים הנתון היה גבוה יותר: יותר מ57% מהם דיווחו כי טיפלו בילדים שסבלו מאותה מצוקה. בארצות הברית, על פי סקר לאומי משנת 2018, כמעט 70% מהאמריקאים הודו כי הם מודאגים משינויי האקלים, ו־51% דיווחו שהם חשים חסרי אונים כתוצאה מכך. אגב, מומחים רבים שואבים עידוד מהעלייה במספר הסובלים מחרדה אקולוגית. לדבריהם, אפשר לראות בכך תגובה הגיונית לשינויים המשמעותיים שעוברים על העולם.
4. אחת הסיבות לעלייה בתופעה מיוחסת לחשיפה לאירועים קשים במדיה
הסברה היא שאחת הסיבות המרכזיות לעלייה בתופעה נובעת מחשיפה מוגברת במדיה לאירועים כמו סופות ושריפות ענק שמתחוללות ברחבי העולם ומותירות אחריהן נזקים עצומים, כמו גם מחאות המוניות נגד נזקי האקלים ופרסום דוחות דרמתיים באשר לעתיד האנושות על פני כדור הארץ. עבור רבים החשיפה לתחזיות אלה נעשית כרונית וחמורה מכיוון שהיא מתרחשת ברשתות החברתיות ובאתרי חדשות העושים לא פעם שימוש בכותרות פרובוקטיביות כדי למשוך קהל.
5. שתי סיבות נוספות הן לחץ הסתגלותי ותחושת אשמה
ד"ר פאנו פיקהאלה מאוניברסיטת הלסינקי, שנחשב לאחד החוקרים הבולטים בתחום השפעת נזקי הסביבה על הנפש, מציע שתי סיבות נוספות: האחת קשורה לעובדה שהשינוי הסביבתי מאלץ אותנו לפתח מיומנויות חדשות כדי להסתגל לנסיבות המשתנות על פני כדור הארץ, מה שיוצר אצל רבים לחץ נפשי. הסיבה השנייה קשורה לנזק שאנו גורמים לכדור הארץ, שמציף בנו תחושה של דיכאון ואשמה עמוקה. כך למשל, בעת רכישה של מוצר יקר עלולה להתעורר תחושת אשמה על כך שאנו תורמים להחרפת משבר האקלים.
6. חרדה אקולוגית כיכבה גם באחד מפרקי הסדרה "שקרים קטנים גדולים"
איך יודעים שהמושג "חרדה אקולוגית" מתחיל לחלחל לתודעה הציבורית? מצפייה בטלוויזיה. באחת הסצנות מתוך הסדרה האמריקאית "שקרים קטנים גדולים" עוברת אמבלה, בתה הצעירה של רנטה קליין (השחקנית לורה דרן), התקף חרדה לאחר ששמעה הרצאה על שינויי אקלים בבית הספר.
7. חשיפה לאירוע אקלים קיצוני מגבירה ב־50% את הסיכון להפרעה נפשית
על פי נתוני סוכנות הסביבה של בריטניה, חשיפה לאירועי אקלים קיצוניים מעלה את הסיכון להתפתחותן של בעיות נפשיות כמו חרדה ודיכאון ב־50%, וכ־25% מהנפגעים מהצפות חמורות ממשיכים לסבול מבעיות נפשיות אף שנתיים לאחר האירוע. בארצות הברית נמצא באחד הסקרים כי מחצית מתושבי יוסטון, טקסס, שהיו עדים ב־2017 להוריקן הארווי, סובלים מקשיים נפשיים עד היום.
8. תינוקות הנולדים כיום מצויים בסכנה בריאותית כתוצאה ממשבר האקלים
עד כמה מסוכן להביא ילדים במשבר האקלים? דו"ח שפורסם ב־2020 בכתב העת The Lancet Countdown, הדגיש כי הסיכונים הבריאותיים לילד שנולד כיום עלולים להיות קטסטרופליים אם לא יינקטו פעולות מיידיות לשינוי האקלים. בין הסיכונים ניתן למנות: תזונה לקויה ותת־תזונה, שלשולים ומחלות זיהומיות, סיבוכים מזיהומי אוויר ותחלואה מוגברת מחשיפה לאירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו גלי חום, שיטפונות, שריפות והוריקנים.
9. 97% מההורים מודאגים מהשלכות שינויי האקלים על בריאות ילדיהם
עד כמה החרדה האקולוגית עלולה להשפיע על ההחלטה אם להביא ילדים לעולם? ממחקר ראשון מסוגו בנושא שנערך בקרב 600 גברים ונשים בני 27־45, עולה כי 97% מהמשתתפים הביעו דאגה משמעותית או קיצונית מרווחת ילדיהם הקיימים או העתידיים בעולם המושפע מהשלכות של משבר האקלים. 6.3% מהמשתתפים אף הביעו צער על ילדיהם בשל ייאושם מהצפוי לכדור הארץ בעתיד. ממצאי המחקר פורסמו בשנת 2020 בכתב העת Climate Change.
10. ילדים ומתבגרים מועדים יותר לסבול מחרדה אקולוגית
ילדים מתקשים להכיל תחזיות הרות אסון. אצל מתבגרים המצב שונה. הם נמצאים בנקודה מכרעת בהתפתחותם הגופנית והפסיכולוגית וחשופים יותר להשפעות לחץ וחרדה על בסיס יומיומי, מה שמעלה את הסיכון לדיכאון, חרדה ושימוש בחומרים מזיקים. מסקר של תאגיד השידור הבריטי שנערך ב־2020 בקרב 2,000 צעירים בני 8־16, עולה כי 73% מהם חוששים ממצבו העגום של כדור הארץ, ו־41% אינם סומכים על מבוגרים שיֵדעו להתמודד עם האתגר הזה.
11. ככל הנראה חרדה אקולוגית היא שהניעה את גרטה תונברג לעשות מעשה
"שמי גרטה ובאתי להפחיד אתכם". הציטוט הידוע הזה נאמר מפיה של גרטה תונברג, פעילת האקלים המפורסמת ביותר בעולם. בגיל 11 הנערה השוודית שקעה בדיכאון עמוק וחדלה לדבר ולאכול. ההסבר לכך, לדבריה, היה בהבנת הנזקים הצפויים לה ולבני דורה בשל ההתחממות הגלובלית ועצם הידיעה שאי אפשר לסמוך על המבוגרים שיפעלו כדי לשנות את המצב. לאחר שעשתה מעשה ויצאה להפגין מול הפרלמנט השוודי בדרישה לדאוג לעתיד בני דורה, יצאה תונברג מהדיכאון. כיום היא מהווה דמות משפיעה מאוד על בני נוער וצעירים בעלי מודעות אקולוגית גבוהה.
3 צפייה בגלריה
שקעה בדיכאון עמוק וחדלה לדבר ולאכול. גרטה טונברג בוועידת האקלים של האו"ם במדריד
(צילום: AP)
12. ברחבי העולם קמו תנועות המאפשרות לילדים ולהורים להביע את מצוקתם
החששות העמוקים ממשבר האקלים הביאו לצמיחה של תנועות חברתיות ברחבי העולם, שנועדו הן להפעיל לחץ לקידום מדיניות אקלים אחראית והן לספק במה להורים ולילדים לבטא את מצוקותיהם. בארץ אחת מהבולטות שבהן היא תנועת "הורים למען האקלים".
13. כאלטרנטיבה לתרופות מומלץ לחולי חרדה אקולוגית לנקוט גישה אקטיבית כדרך התמודדות
בין היתר מומלץ להביע את רגשותיכם ביחס לנושא, לצמצם חשיפה לחדשות, לאמץ הרגלי חיים ידידותיים לסביבה (מיחזור, הפחתת שימוש במוצרי פלסטיק, צמצום רכישות של מוצרים חדשים, חיסכון באנרגיה ועוד). עוד מומלץ להצטרף לקהילות שמטרתן להשפיע על מקבלי החלטות בנושאים סביבתיים ולהתנדב למען איכות הסביבה.
ייעוץ מקצועי: ד"ר שירי רז, מטפלת אישית וזוגית, מומחית בעבודה עם טבעונים ועם הסובלים מחרדות אקלים. נתוני הפלסטיק באדיבות עמותת "צלול"
