היום, בגיל 45, כשהיא אמא לליאם בן ה־17, בנה המשותף ביחד עם השחקן אקי אבני, ומתחזקת זוגיות עם ההייטקיסט עודד ברק, סנדי בר יפה שאפשר למות. אם הייתם כאן בניינטיז, אתם בטח זוכרים שבר כבשה כל שער אפשרי, כולל את הקמפיינים הכי שווים של התקופה - מפלפל, דרך קסטרו ועד פסגת המילקי. לאחר שהשתלטה על שלטי החוצות והברייקים של ערוץ 2, קצרה הדרך של הנערה היפהפייה לסדרות טלוויזיה, בהן "כסף קטלני", "זינזנה", ומאוחר יותר "החיים זה לא הכל", "חטופים" ומחזות זמר על בימות התיאטרון.
קראו עוד:
אבל בנוסף ליופי, שהיה אז נקודת הפריצה, היום יש בה גם בשלות, נינוחות ותבונה עמוקה שמגיעות עם הגיל, מה שהופך אותה לאשת שיחה שאפשר ללמוד ממנה על החיים. או יותר נכון על החיים כפי שצריך לחיות אותם — קרוב לטבע ולים, קרוב לעצמה, קרוב לאנשים שהיא אוהבת וקרוב לבעלי החיים. ואצלה בבית נמצאת קוקוס, הכלבה שהיא ואקי הביאו לליאם כשנפרדו, כדי שיהיה מי שיעבור ביחד איתו את התהליך הלא פשוט שבו המשפחה שינתה פניה, וגם הגורה שלה ג'אז, שנולדה ממש לא מזמן, יחד עם עוד חמישה אחים שנמסרו לאימוץ לבני משפחה ובאים מדי פעם לביקור. בשיחה קרובה היא מספרת על הנקודות בחייה שהביאו אותה להיות הכי קרובה לעצמה.
אני מתחילה את היום שלי בים
"הים הוא חלק מאוד מהותי מהחיים שלי. בקיץ אני חייבת להגיע לפחות שלוש פעמים בשבוע לשחות בים. אני גרה בנוף ים, ממש צמוד לחוף סידני עלי, ומעבר לכך שהשחייה היא פעילות לא מאומצת, אני נמצאת בטבע, שזה חשוב לי מאוד. אין כמו להתחיל את היום בים, ואם העונה קרירה יותר, אז אני בשדות ליד הבית".
אני מוצאת את האיזון שלי בטבע
"אני יותר טיפוס של עונות המעבר, אוהבת שנעים, וחלק מהאיזון הוא שלא חם מדי. יולי־אוגוסט של ישראל קשוחים לי, וגם החורף שמשתנה עכשיו לא קל. בתנאים כאלה לא מאוזנים קשה לי להיות בחוץ, ואני בן אדם שמאוד אוהב להיות בחוץ. אני גם מאוד אוהבת את הבית, אבל חייבת להיות קרובה לטבע, וכשהטבע לא באיזון, קשה לי למצוא את השקט שלי וזה משפיע עלי".
5 צפייה בגלריה
חזרה עכשיו לתחום הדוגמנות שממנו לקחה הפסקה לכמה שנים
(צילום: שי יחזקאל, סגנון: ראובן כהן )
וגם על מזרן היוגה
"מכיוון שתרגלתי יוגה במשך 15 שנה, הרגל שרכשתי כשחייתי בלוס אנג'לס, תמיד המזרן נמצא בהישג יד, ואני אצא פעם־פעמיים בשבוע לתרגול. עכשיו מצאתי מורה נהדרת שקרובה אלי, קוראים לה בל, ואני אפתח את המזרן ואפתח את הגוף, גם אם זה לעשר דקות. החיבור קיים אצלי. זה כמו לרכוב על אופניים. הגוף כבר מבין את השפה".
עם הגיל למדתי להיות יותר פתוחה
"בשנים האחרונות מנעד הרגשות שלי התרחב ונפתח. אני לא מפסיקה לדבר ולהביע את מה שאני מרגישה, משהו שאולי הייתי עושה פחות בעבר. הכל אצלי חשוף יותר, יחסית אלי. למשל, בזוגיות אני כבר לא אשמור. אגיד את הדברים. חשוב לי היום להיות במקום שמביע את עצמי בצורה הכי פתוחה ולפתוח שיח".
וגם לקחת יותר יוזמה בקריירה שלי
"45 זה גיל יותר מורכב, אבל לצד המורכבות פתאום יש בי יוזמה פנימית, ובזכותה חזרתי עכשיו לתחום הדוגמנות שממנו לקחתי הפסקה לכמה שנים. החלטתי לנהל את עצמי, בלי סוכן, וההרגשה אחרת לגמרי. בעצם זה לקחת את כל הקלפים לידיים שלי, להסתכל על המערך המקצועי שאני נמצאת בו, ללמוד אותו לעומק ולטפל בכל המורכבויות שהוא דורש בלי שמישהו מחליט בשבילי. יש משהו בגיל הזה שהפך אותי ליותר יזמית. אחרי כל השנים שבהן הייתי רגילה לסוכן שדואג להכל, פתאום אני מקבלת את ההחלטות. זה דווקא משהו שלקחתי מתחום העיצוב, שם אני מנהלת את כל הפרויקטים, הרי בעיצוב פנים אין לי מנהלים. זה מה שגרם לי להבין שהעצמאות הזאת דווקא מוצאת חן בעיניי".
"45 זה גיל יותר מורכב. אבל לצד המורכבות פתאום יש בי יוזמה פנימית. החלטתי לנהל את עצמי, בלי סוכן, וההרגשה אחרת לגמרי. בעצם לקחתי את כל הקלפים לידיים שלי"
בחרתי בעיצוב כי התחום הזה מרגש אותי
"ידעתי שאני רוצה להוסיף תחום נוסף לחיים שלי ובחרתי ללמוד עיצוב פנים ולעסוק בו, כי יש משהו באסתטיקה ובאמנות שמאוד מדבר אלי. החלל, שמאגד בתוכו גם אלמנטים אדריכליים, גם אמנות, גם זרימה וגם סיפור, הוא מבחינתי יריעה רחבה מאוד לעסוק בה. נפתחתי לתחום כשחיינו בלוס אנג'לס. הייתי נכנסת לחללים מעוצבים ופשוט מתרגשת. מבנה אדריכלי טוב, שעומד במקום הנכון, הוא מרתק ומרגש ועושה סדר בנשמה. אני מתעסקת בעיצוב פנים כבר שבע שנים ועדיין מתרגשת".
אני משתדלת להיות נוכחת ברגע
"אני נרגעת כשאני נמצאת בנוכחות מלאה ברגע. רגעים שאני בוחרת למשל להיות עם הבן שלי או עם אנשים שאני אוהבת, ופתאום יש בהם משמעות, עומק ושימת לב לדברים. אני ממש שמה לב שאני ברגע כזה. אלה רגעים שבהם אני מבינה שאני רוצה להיות בדיוק איפה שאני נמצאת, וזו תחושה שמרגיעה אותי — להימצא בתוך הרגע ולא לברוח מתוכו".
ומעדיפה את השקט
"ב־70% מהזמן שלי אעדיף את השקט. יש בי כמובן גם צד שאוהב התרחשות, אבל אני צריכה הרבה יותר מהשקט מאשר מהרעש. לצד ההנאה מהשקט, חלק מלהרגיש את הנוכחות זה לא להעמיס. אני לא אוהבת עומס. לא מזמן הייתי בקניון גדול, הומה אדם, עם מוזיקה בקולי קולות, והרגשתי לחוצה. יש היום כל כך הרבה עודף מידע וכל כך הרבה התרחשות סביבנו. בדרך כלל אנחנו לא יכולים להוריד את הווליום, אבל אני חושבת שחשוב מאוד להוריד את הווליום. מגיע שלב שבו אנחנו צריכים את נקודת הכלום הזאת כדי להתאזן. גם ברשתות. אני שם, אבל לא מגזימה ונשארת נאמנה למי שאני גם בתוך המשחק הדיגיטלי, שהוא מאוד חשוב. ועדיין, אשחק אותו רק בכלים שהם לגמרי אני, ואשאר נאמנה לעצמי".
5 צפייה בגלריה
בצילום לשער מנטה: "אני לא עושה דיאטות, לא עולה על משקל, זה לא בלקסיקון שלי כבר 20 שנה"
(צילום: שי יחזקאל, סגנון: ראובן כהן )
אני לומדת לשחרר באימהות
"אני רוצה להאמין שאני אמא קשובה. אני נעה עם ליאם ועם הצרכים שלו. אם בתחילת הדרך הרגשתי את הסימביוזה ומאוד נהניתי מהאימהות הקרובה פיזית, היום אני מבינה שהוא מתבגר וצריך לשחרר ולתת לו את המקום לצמוח ולגדול. ועדיין אני נשארת ערנית כמובן. זה שוק. אני מסתכלת ואומרת, הוא תכף בן 17. הילדים הם המדד הכי טוב לזמן שעף לנו בין הידיים. אבל החיים מכינים אותנו כי הוא נער מתבגר שמנהל את חייו בחוץ עם החברים והעולם העשיר שלו, והנגיעות שלי בעולמו פחות מסיביות. זו הכנה לכך שהגוזל שלי עוזב את הקן".
כלבים הם חלק מהחיים שלי
"הרגישות שלי לכלבים היום מאוד גבוהה. אכפת לי. כשאני רואה כלב שגדל לבד, נצבט לי הלב. הרי כלבים אמורים לגדול בלהקות. אם הייתה לי אפשרות, הייתי משאירה את כולם - היו לנו פה שישה גורים, והיינו צריכים למצוא להם בתים. הצלחנו לשמור אותם ולחלק במשפחה קרוב־קרוב. זה היה מרגיע, ואחת נשארה איתנו, אז עכשיו יש לנו גם את ג'אז במשפחה".
רוב החיים שלי הייתי צמחונית
"עד לפני שנתיים הייתי צמחונית כל חיי. אבל אולי נולד איזה צורך של הגוף, אני לא יודעת, אז בצורה מאוד מצומצמת הוספתי לתפריט גם בשר. כרגע אני אוכלת הכל, העניין הוא המינונים".
אני שלמה עם הגוף שלי
"אני לא עושה דיאטות, לא עולה על משקל, זה לא בלקסיקון שלי כבר 20 שנה. אני אך ורק קשובה לגוף, יודעת מה עושה לי טוב ומה לא. אני בן אדם שצריך לאכול ולנשנש הרבה יחסית. אוכלת פעם בשעתיים, אבל כל פעם קצת. באופן כללי לא אאביס על הגוף. אין לי עניינים של דימוי גוף. יש לי חופש מהמקום הזה. זה לא משהו שאני מתעסקת בו. אני אוהבת את הגוף שלי ושלמה איתו. אני לא שם".
אני שומרת מאוד על העור שלי
"מכיוון שאני סובלת מפיגמנטציה, המודעות שלי לשמש היא הכי גבוהה בעולם. לא אצא בלי קרם הגנה, וכשמדובר ביציאה לים או לחופשה של שעות בשמש, אני מכסה את עצמי בשכבות של קרם הגנה שאני לא מורידה. אני שמחה על שיתוף הפעולה עם "חוחובה זהב" (חברה שמתמחה במוצרי טיפוח אורגניים), כי זו חברה שאני אוהבת את הערכים שלה שמשלבים איכות וקיימות. המוצרים ישראליים, ללא בישום. הרבה שנים אני לא משתמשת במוצרי טיפוח מבושמים בגלל הפיגמנטציה. אחרי שניסיתי את קרם הפנים שלהם ממש הרגשתי את השיפור במוצקות העור".
5 צפייה בגלריה
פרזנטורית של מותג טיפוח אורגני וקלין ביוטי בשם "חוחובה זהב": "מתחברת לערכים של קיימות"
(צילום: אלון שפולנסקי)
ומקווה שאצליח לשמור גם על השלווה הפנימית
"יש תחושה שהחיים בארצות הברית יותר רגועים. לפני שחזרנו, אני זוכרת שאמרתי לעצמי, 'איך אשמור על הפסקול השקט הזה שאני כל כך אוהבת'. גם הטבע נוכח שם מאוד, וזה משהו שלא ויתרתי עליו. עד היום הוא קיים אצלי".
איפור: אסף באבו /// שיער: לירז אגם // טופ: עמנואל /// חליפה ורודה: סטלה מקרטני ל"פקטורי 54" /// נעליים: סטיב מאדן /// משקפיים: ורסאצ׳ה ל"אופטיקה דורון" /// טופ וחזייה: GCDS ל"בוטיק ליאת" /// מכנסיים: AREA ל"בוטיק ליאת" /// ז'קט: דיזל /// אוברול: דיזל /// נעליים: עמנואל
