1. אפקט דאנינג־קרוגר הוא ביטוי לחשיבה מוטה שלפיה אדם מאמין שרמת הידע שלו בתחום מסוים גבוהה בהרבה ממה שהיא בפועל
במילים פשוטות: אדם סבור שהוא בעל ידע רב או יכולות בתחום מסוים כשלמעשה אין לו די ידע או מיומנות בתחום. מדובר בהערכה עצמית גבוהה שאינה תואמת את המציאות.
עוד עובדות במנטה:
2. הוא נקרא על שמם של שני פסיכולוגים חברתיים: דיוויד דאנינג וג'סטין קרוגר
שניהם מאוניברסיטת קורנל, ארצות הברית. בסוף שנות ה־90 פרסם הצמד סדרת מחקרים שבה הם בחנו את היכולת של המשתתפים להעריך את ביצועיהם במשימות שונות כמו חשיבה לוגית, דקדוק, אינטליגנציה רגשית והומור. ממצאיהם הראו שהמשתתפים נטו להעריך את היכולות וההישגים שלהם יתר על המידה, וכי השפעה זו הייתה בולטת בעיקר בקרב משתתפים שהציונים שלהם במבחנים השונים היו הנמוכים ביותר.
3. נקודת המוצא לסדרת המחקרים שלהם הייתה שוד כושל
שהתרחש באפריל 1995 בפיטסבורג. מקארתור וילר בן ה־44 שדד שני בנקים לאור יום וללא שימוש באמצעי הסוואה. הוא נלכד בעין המצלמה בעת מעשה, ובתוך פחות משעה נעצר. בשעה שהופנו אליו עשרות מיקרופונים מערוצי החדשות השונים מלמל וילר בתמיהה שהוא אינו מבין כיצד נתפס מאחר שהוא שפשף את פניו במיץ לימון כדי שיהיו בלתי נראות למצלמות (כפי שמשתמשים במיץ לימון כדי לגלות כתב סתרים).
כשמתווכחים עם טיפש, ודאו שהאדם האחר לא עושה את אותו הדבר
4. בין ההסברים לתופעה: מודעות עצמית נמוכה או ביטחון מופרז
מה גורם לאנשים להאמין שהם בעלי ידע נרחב מעבר לידע האמיתי שלהם? לפי הסבר אחד, מדובר בשילוב של קושי לזהות את המגבלות עם מודעות עצמית נמוכה. לעתים אדם חסר השכלה רלוונטית אינו מודע להיקפו של התחום הרלוונטי ולכן עלול להעריך ביתר את ידיעותיו המועטות. הסבר נוסף נעוץ בביטחון עצמי מופרז ובהתנהגות המונעת מרצון למעמד ולכוח, מה שמעורר את הצורך להיראות חכמים הרבה יותר ממה שאנחנו באמת.
5. ספקנות היא תכונה מנוגדת לאפקט דאנינג־קרוגר
והיא נתפסת מאז ומתמיד כאחד מסממני החוכמה והידע. הוכחה לכך נמצא בציטוטים של פילוסופים ומדענים רבים. למשל:
6. דווקא בעלי מיומנות גבוהה נוטים יותר לספקנות ביכולות שלהם
כשדאנינג וקרוגר ערכו את מחקריהם הם בחנו גם אנשים שהיו מיומנים למדי במשימות. הם גילו שמשתתפים אלה נטו להעריך במדויק את רמת הביצועים שלהם לעומת משתתפים בעלי יכולת נמוכה. בנוסף, אותם משתתפים מיומנים נטו לספקנות ביחס להישגיהם לעומת המשתתפים האחרים, ולעתים קרובות אף הניחו שגם כל שאר המשתתפים בקיאים בנושא הנבדק.
בסקר מ־2018 שבו השתתפו 1,310 מבוגרים בארצות הברית, הפנו החוקרים שאלות הנוגעות לעמדות המשתתפים באשר לקשר בין אוטיזם לחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR). נמצא כי יותר מ־30% מהמשתתפים חשבו שיש להם מידע רב או שהם יודעים יותר מהרופאים והמדענים באשר לצורך בחיסון
7. ונשים נוטות יותר לספקנות לעומת גברים
באחד המחקרים שערכו צמד החוקרים השיגו המשתתפים, גברים ונשים, ציונים פחות או יותר שווים בחידון מדעי. אך כשהם התבקשו להעריך את עצמם לפי יכולות החשיבה המדעית שלהם, נשים נטו יותר לספקנות בנוגע לביצועיהן בהשוואה לגברים.
8. האפקט עשוי לשחק תפקיד בקבלת ההחלטות שלנו בסוגיות בריאותיות חשובות
בסקר מ־2018 שבו השתתפו 1,310 מבוגרים בארצות הברית, הפנו החוקרים שאלות הנוגעות לעמדות המשתתפים באשר לקשר בין אוטיזם לחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR). נמצא כי יותר מ־30% מהמשתתפים חשבו שיש להם מידע רב או שהם יודעים יותר מהרופאים והמדענים באשר לצורך בחיסון. ממצאים אלה מצביעים על כך שאפקט דאנינג־קרוגר עשוי לשחק תפקיד בסוגיות חשובות כמו ההחלטה אם להתחסן או לא להתחסן.
9. ויכול להשפיע על חיינו גם דרך נותני שירותים כמו רופאים, עורכי דין ועוד
למשל, רופא שמתפקד בתחושה שהוא יודע טוב יותר מעמיתיו ונמנע מהיוועצות עמם בעת הצורך עלול לספק אבחונים מוטעים, ובכך להזיק למטופל ואף לסכן את חייו. עורך דין שאינו בקיא בתחום מסוים עלול לגרום ללקוחותיו להפסד כספי או משפטי שישנה את חייהם מקצה לקצה. למעשה, כל אדם שמזמין נותני שירות שאינם מודעים למגבלות שלהם, עלול לקבל שירות לא מקצועי שמשאיר אותו ללא פתרון לבעיה ועם נזק בריאותי או כספי.
10. למרות זאת, המנגנון הזה חיוני לקיום שלנו
בעולם המורכב שבו אנו חיים אין לנו אפשרות להחזיק בכל הידע הקיים, ולכן בתהליכי קבלת החלטות אנחנו נוטים להשלות את עצמנו שיש לנו כל הידע המקיף והחיוני לצורך קבלת ההחלטה. אפקט דאנינג־קרוגר מספק לנו מנגנון הגנה שמאפשר לנו קיום בסביבה מורכבת.
11. אנשים המדגימים את אפקט דאנינג־קרוגר נמצאים בכל מקום
ברשתות החברתיות תמצאו הצפה של פוסטים בתחומים שונים כמו דיאטה, כושר, זוגיות, פוליטיקה, שפורסמו על ידי אנשים שהם לרוב נטולי הבנה משמעותית בנושא. כך גם בתוכניות ריאליטי שבהן מדי פעם עולים לבמה אנשים שפוצחים בשירה רמה, כשהם שופעי ביטחון עצמי אך נטולי כישרון. גם בתוכניות בישול לא חסרים בשלנים חובבנים שמתרברבים במנה המנצחת שלהם, בעוד השופטים מסכמים פה אחד שמדובר בכישלון קולוסאלי.
12. יכול להיות שגם אתם, ואנחנו, ביניהם
לכולנו יש "חורים" בהשכלה ובידע, ולא תמיד אנחנו מודעים לכך, או במילים אחרות: אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. אפקט דאנינג־קרוגר הוא הטיה קוגניטיבית שיכולה להשפיע על ההתנהגות ועל ההחלטות שלנו, לעתים החלטות משנות חיים, וכאמור המחקר הפסיכולוגי בתחום טוען שאנחנו לא ממש טובים בנתינת הערכה מדויקת על עצמנו.
13. מה אפשר לעשות כדי להימנע מאפקט דאנינג־קרוגר?
- דברו בביטחון רק על נושאים שאתם שולטים בהם ואתם בעלי ידע רב בהם.
- אתגרו את הידע שלכם ודאגו להיות במצב של למידה מתמדת.
- בקשו משוב מדי פעם מהסביבה הרלוונטית.
- נצלו את המשוב הזה למינוף הידע וההתפתחות שלכם.
- ובעיקר – שמרו על צניעות. דברו פחות, עשו יותר. ואם אתם נתקלים בבעיה – אל תהססו להיעזר באנשי מקצוע ובעלי ידע ומומחיות בתחום.
ייעוץ מקצועי: טלי בנדר, פסיכולוגית ומגשרת, סמנכ"לית ובעלים בשותפות בחברת New Dawn LTD
