באוגוסט האחרון התפרסם מחקר בכתב העת Computer in Human Behavior שהראה כי סטודנטים נוטים להתמכר לסרטונים קצרים מהסוג שמציעות היום רשתות חברתיות כמו טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב. אלא שטיקטוק שונה בתכונה אחת חשובה משאר הרשתות. בדומה להן היא לומדת את המשתמשים ומציעה להם סרטונים שמתאימים לעולם התוכן שלהם, אך מדי פעם גם מגיחה עם אתגרים או עם טרנדים. אחת התופעות המטרידות בפלטפורמה הזאת היא הטרנדים הבריאותיים – שחלקם אולי יכולים להועיל לבריאות שלכם אבל אחרים עלולים להזיק ממש. בדקנו חמישה מהטרנדים הבולטים של 2023 ובחנו מאילו מהם כדאי להישמר ואילו מהם דווקא כדאי לאמץ ב־2024.
אתגר ה־30-3-12: יעילות או אומללות?
הטיקטוק רווי בטרנדים של ירידה במשקל, כושר ואכילה בריאה. קשה מאוד לברור אילו מהם באמת יעילים ואילו באו לאמלל אותנו לשווא. אחד הטרנדים הפופולריים בשנה האחרונה שהבטיח ירידה במשקל תוך אימונים עצימים ממוקדים היה אתגר ה־12-3-30. הוא "הומצא" על ידי לורן ג'ירדלו בשנת 2019 וזכה לפריצה מחודשת בשנתיים האחרונות, החזיר לאופנה את ההליכון בחדר הכושר ובבית וגרם ל־Gen Z להעלות השנה סרטוני כושר מיוזעים ומתייפחים. למה? כי הוא דורש מהמשתתפים לכוון את ההליכון לשיפוע של 12%, למהירות של 3 מייל בשעה (כ־5 קמ"ש) ולצעוד עליו 30 דקות.
מה אומר המדע: נתחיל בכך שהליכה היא פעילות גופנית מומלצת. כך לדוגמה, מחקר שפורסם באוגוסט האחרון בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology הראה כי 5,000 צעדים ביום מספיקים כדי להפחית את הסיכון למחלת לב ומוות מוקדם. החוקרים, שבדקו 227 אלף משתתפים, הצליחו להראות למעשה שאפילו מינימום של 2,337 צעדים ביום מפחית את הסיכון להתקף לב באופן ניכר, אך 5,000 צעדים הם האידיאליים לעצלנים שבינינו. למעשה, לטענת החוקרים, כל 1,000 צעדים נוספים ביום מפחיתים את הסיכון למחלת לב ב־15%.
ומה בנוגע לעצימות של האתגר? במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Oncology ביולי האחרון וכלל 22 אלף משתתפים, נמצא כי פעילות עצימה של 4.5 דקות בלבד ביום הורידה בעשרות אחוזים את הסיכון לתחלואה בסרטן בקרב אנשים שלא מתאמנים באופן קבוע. ואם כל זה לא הספיק לכם? כן, לאתגר הנ"ל יש גם אפקט קלורי – בכל הליכת 12-3-30 נשרפות בממוצע 600 קלוריות.
ההמלצה שלנו: לאמץ. עוד לפני שהטרנד פרץ לחיינו ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מינימום 150 דקות של פעילות אירובית בשבוע, שמתוכן לפחות 75 בעצימות בינונית עד גבוהה. הטרנד הנ"ל אמנם תפס תאוצה בטיקטוק, אבל כל אימון הדומה לו בעצימות ובזמן יכול לספק לכם את אותה התוצאה. רק שימו לב: לפני שאתם מסתערים על עצמכם, ודאו שאינכם מעמיסים על הגוף פעילות בבת אחת אלא מקפידים לבנות סולם מאמץ בהדרגה כפי שנדרש.
שום באף: עוזר להצטננות או מזיק לבריאות?
עם החורף הגיעה גם עונת ההצטננויות, השפעת והקורונה. כן, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות עלולים להיות מטרד של ממש שגורם לנו ללכת עם אף אדום וטישו ביד. ברשתות החברתיות תוכלו למצוא בימים אלה שני טרנדים ששום במרכזם. הראשון הגיח לחיינו לפני כשנתיים ודורש מהמצוננים לגשת למטבח, לקלוף שתי שיני שום ולדחוף אותן לאף במשך 20 דקות. השני מציע להתסיס שום (באופן דומה לדרך שבה מכינים בירה למשל) ולצרוך אותו כתרופת פלא לשפעת או לקורונה.
מה אומר המדע: במשך אלפי שנים השום נחשב לאנטיביוטיקה של הטבע, והמוניטין שלו הוביל לפיתוחן של אינספור תרופות סבתא. אבל האם יש לו באמת סגולות מרפא? התשובה היא – ככל הנראה כן. כך למשל, מחקר שפורסם בשנת 2016 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פלורידה ופורסם בכתב העת Journal of Nutrition וכלל 120 משתתפים, מצא שהסיכון לחלות בשפעת ובהצטננות בקרב הקבוצה שנטלה כדורי שום מרוכזים היה נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת. מחקר אחר שפורסם בכתב העת היוקרתי Frontiers Microbiology ב־2021, אישר את הממצאים האלה ואף הדגים כי בשום יש חומרים כימיים שמהווים חומרים אנטי־בקטריאליים ואנטי־ויראליים.
עם זאת, אין שום צורך להתסיס שום - ובטח שלא לדחוף אותו לאף. להפך, דחיפה של שום לאף עלולה להוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה. השמן שבשום חודר לכלי הדם באף ומגביר את הנזלת. בנוסף, הוא אף עלול להוביל לדימום ובמקרים חריגים יותר גם לכווייה בלתי הפיכה בדרכי הנשימה. מעבר לכך, השום יכול להיתקע באף ולחסום את דרכי האוויר שלכם, וזה יסתיים במיון. ומה עם התססה? זו אמנם לא מזיקה כמו דחיפה של שום לאף, אך עשייה לא נכונה שלה יכולה לגרום לשום להתקלקל, ולכם לחטוף בנוסף לצינון גם קלקול קיבה.
ההמלצה שלנו: אם אתם אוהבים שום, שלבו אותו כמה שיותר בתפריט. אין גם בעיה להעלות את מינון השום שאתם אוכלים או ליטול תוספי תזונה המבוססים על שום כשאתם חולים, אך מומלץ לוותר לגמרי על דרכי צריכה ניסיוניות. אגב, אם חליתם, נסו לאכול שום כתוש בדבש, מעשה שהוכח בכמה מחקרים כיעיל בשל שילוב הסגולות הבריאותיות של הדבש עם אלה של השום.
קפה עם לימון: שורף את הבוקר או שורף המון?
ירידה במשקל היא אולי הנושא החם ביותר בתחום ה־Wellness, וככזאת היא זוכה לתהודה רבה ברשתות החברתיות. אך האם יש סיבה לשחוט את כל הפרות הקדושות בדרך ליעד הנכסף? אחד הטרנדים הפחות ידידותיים למשתמש/ת כרגע הוא טרנד הלימון בקפה. לפי משפיענים מרכזיים ברשתות החברתיות, הוספה של מיץ מלימון אחד לכוס הקפה של הבוקר תעזור לנו לרדת במשקל.
מה אומר המדע: לקפה יתרונות רבים מבחינה בריאותית, ובספרות קיימות עדויות לכך שקפה כשלעצמו יכול להועיל בירידה במשקל. כך למשל, עשרות מחקרים הראו כי קפה יכול להוביל לעלייה של כ־10% בשריפת הקלוריות בעת מנוחה. מחקרים נוספים הראו כי פעילות מטבולית שמוגברת על ידי קפה שורפת בעיקר שומנים. עם זאת, מחקר משנת 1995 שנערך על ידי קבוצת חוקרים משווייץ וזכה לציטוטים רבים וכמעט שאין עליו עוררין, הראה כי באנשים המוגדרים כבעלי משקל עודף שריפת השומן באמצעות קפה זניחה ביחס לכאלה שהם במשקל תקין. לעומת זאת, בקשר ללימון לא נמצאה עד היום עדות בספרות המדעית לכך שהוא מסייע בשריפת שומנים או בירידה במשקל.
אז כיצד נוצר הצימוד? בשנים האחרונות הופץ כי לימון מסייע בהמסת שומן ואף צץ טרנד של הזרקת לימון מרוכז לתאי שומן. מכאן רבים הניחו כי 1+1 יניבו 2, אך בפועל 1+1 מניבים 0. שניהם, הלימון והקפה, אינם מספיקים לבדם לירידה במשקל ואין שום יתרון לשילוב ביניהם. למעשה, הם כמעט לא משפיעים עליה בהשוואה למאזן קלורי שלילי ופעילות גופנית.
ההמלצה שלנו: תפסיקו לחרב את הקפה של הבוקר. אין שום יתרון מדעי או רפואי בתיבול הקפה בלימון. אגב, הצימוד של קפה ולימון יכול לפגוע בשיניים שלכם, כי החומצה הציטרית שנמצאת בלימון עלולה לפגוע באמייל של השן לאורך הזמן, והקפה עלול לצבוע אותה. אם אתם מעוניינים לשלב קפה בדיאטה שלכם, מחקרים רבים מראים שצריכת קפה בצמוד לאימון גופני עשויה להגביר את שריפת הקלוריות, ולכן דווקא בזה כדאי לכם להתמקד.
לדלג על קרם הגנה: טיפוח נקי או טרנד לא אחראי?
השמש הישראלית נמצאת כאן לאורך רוב עונות השנה, ולכן זה לא מפתיע שאנחנו, הישראלים, מחפשים כל היום את היתרונות בשמש היפה שלנו. אחד הטרנדים העולים בטיקטוק לאחרונה, שמגיע מעולמות הקלין ביוטי והאקולוגיה, קורא לוותר על השימוש בקרם הגנה מכיוון שהחומרים בו "רעילים", "מסרטנים" ו"מזיקים" לעור ולסביבה.
מה אומר המדע: נתחיל כאן דווקא בעצה כללית שלאו דווקא נוגעת לטרנד הזה: כדאי מאוד להקפיד לצרוך ידע ומידע בריאותי ממקורות מהימנים בלבד, כאלה שמכירים נושא מסוים על כלל זוויותיו ואין להם אג'נדה נסתרת. ובנוגע לטרנד, מדובר בתופעה מסוכנת ביותר שיש להיזהר ממנה. לפי האגודה העולמית לחקר הסרטן (WCRF), בכל שנה כ־150 אלף איש מאובחנים כחולים במלנומה, סרטן עור מהאגרסיביים והגרורתיים ביותר. המדינות הראשיות שמככבות ברשימת "עשרת החולות ביותר" הן ברובן מאירופה. למה? כי במדינות האלה המודעות לשמש ולשימוש במסנני קרינה נמוכה יותר לעומת מדינות שטופות שמש כמו ישראל למשל. אם כן, מהיכן נולדה הטענה שקרם הגנה גורם לסרטן? ובכן, בשנת 2020 פורסם מחקר אחד בלבד על ידי חברה עלומה קטנה שטענה שבבדיקה שעשתה בכמה מסנני קרינה נמצא חומר בשם Benzene שידוע כי בכמויות מסוימות עלול להיות מקדם סרטן. החברה דיווחה זאת למינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־FDA) וזה פתח בחקירה כמצופה ממנו. זו העלתה כי בשלוש חברות בלבד ובמוצרים ספציפיים מאוד של הגנה מפני השמש ייתכן שקיים Benzene. בעקבות זאת חברות אלה יצאו מיד בהוראה לציבור להחזיר את המוצרים האלה ותיקנו את פס הייצור. לאחר מכן התגלה כי החברה מבצעת בדיקות מוטות, וכי השיטות המדעיות שלה מוטלות בספק. אך אלה לא לא שינו כל כך לקהילת מהדהדי המסרים ברשתות החברתיות, והם קפצו על ההזדמנות לשכנע אותנו להפסיק עם מקדמי ההגנה ולעבור למוצרים טבעיים.
ההמלצה שלנו: בטח ובטח לא להפסיק להשתמש במקדם הגנה. קרינת UV היא הגורם מספר אחת לסרטן העור. הבעיה עם סרטן העור היא שלרוב האבחון שלו יכול להיות מאוחר ולאחר השלב שבו החל לשלוח גרורות. אם אתם חוששים שבקרם ההגנה שלכם עלול להיות חומר מסרטן, כל שעליכם לעשות הוא להסתכל ברשימת הרכיבים ולראות ש־Benzene לא מופיע שם. כדאי גם לדעת שהדור הישן של מקדמי ההגנה, זה שנחשב לא בריא לעור, כבר כמעט לא קיים בשוק, וכיום רוב החברות, ולמעשה כל החברות הישראליות, מקפידות על סטנדרט גבוה מאוד של חומרים.
נטילת אשווגנדה: כדור הרגעה טבעי או טרנד אופנתי?
לאחרונה טיקטוקרים וגולשים רבים מספרים כי הם נוטלים תוספי אשווגנדה, וכי אלה מקנים להם רוגע, שינה טובה ועוד מגוון יתרונות בריאותיים מורגשים. סביר להניח שאת ההודים הטרנד הזה לא ממש הפתיע, שכן ברפואה ההודית המסורתית (איורוודה) צמח האשווגנדה משמש כבר במשך אלפי שנים לטיפול במחלות שונות ואף לריפוי. האם ההודים יודעים משהו שאנחנו לא?
מה אומר המדע: מחקר שפורסם בשנת 2019 על ידי קבוצת חוקרים מהודו בכתב העת Cureus בחן את השפעת האשווגנדה על חרדה. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שצרכה 250 מ"ג אשווגנדה ביום, קבוצה שצרכה 600 מ"ג אשווגנדה ביום וקבוצת ביקורת שנטלה כדור פלצבו. המשתתפים מכל הקבוצות התבקשו ליטול את הכדורים במשך חודשיים ובמהלכם לענות על שאלוני חרדה ואיכות שינה. נמצא כי המשתתפים בקבוצות האשווגנדה דיווחו על ירידה של עשרות אחוזים ברמת המתח והחרדה לעומת קבוצת הביקורת. במחקר מאוחר יותר, שפורסם בשנת 2021 בכתב העת Journal of Functional Morphology And Kinesiology, נסקרו 12 מחקרים קליניים. נמצא כי צריכה של 120 מ"ג עד 1,250 מ"ג אשווגנדה ביום עשויה לשפר את צריכת החמצן ואת חיזוק השרירים בפעילות גופנית. ולא רק זאת, עשרות מחקרים נוספים שנערכו על האשווגנדה מראים כי הצמח מסייע בין היתר בשיפור הפוריות של הגבר, בחיזוק מערכת החיסון, בחיזוק מערכת העצבים ובבעיות רבות נוספות.
ההמלצה שלנו: באופן כללי אפשר לאמץ את הטרנד הזה, כל עוד אתם יודעים שאינכם רגישים לצמח או לנגזרות המגיעות עמו בטבליות. נוסף על כך, כדאי להתייעץ עם הרוקח בנוגע למינון המומלץ.
הכותב הוא בוגר תואר שני מחקרי במדעי הרפואה ועמית מחקרים קליניים
