1. פיהוק הוא פעולת רפלקס
שבה מתרחשת פתיחה רחבה של הפה כדי לקחת שאיפה ארוכה של אוויר לריאות, ואחריה מגיעה נשיפה איטית.
2. עד לפני 30 שנה בערך סברו שהפיהוק נועד לאפשר לגוף לקלוט כמות גדולה של אוויר כדי להעלות את רמות החמצן במצב של חסר
אבל השערה זו הופרכה על ידי סדרת ניסויים שפורסמה בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת. מאז ועד היום צמחו תיאוריות רבות שמנסות להסביר את התופעה, אך למעשה זו עדיין נותרה בגדר תעלומה.
3. לפי אחת התיאוריות, הפיהוק מגביר את זרימת הדם לראש במטרה לשמור על ערנות המוח במהלך פעילות משעממת או פסיבית
והראיה לכך: במחקרים נמצא שבזמן שאנשים עוסקים בפעילות אקטיבית כמו נהיגה, ריצה, בישול, הסיכוי שהם יפהקו נמוך הרבה יותר. אבל יש הסבר ביולוגי נוסף לאותה תופעה ערנית: מחקרים הראו שבזמן פיהוק עולה המוליכות החשמלית של העור בדומה להשפעת קפאין. מאחר שקפאין מעודד ערנות, חוקרים משערים שהתגובה הפיזיולוגית הדומה עשויה להצביע על כך שהפיהוק ממלא את אותו תפקיד.
4. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שהפיהוק מקרר את המוח
בזמן פיהוק, כשאנחנו שואפים פנימה אוויר קר ובו זמנית מניעים את השרירים המקיפים את חלל הפה, מוגברת זרימת הדם לראש וחלה ירידה בטמפרטורה שלו. באחד המחקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות והראו להם סרטוני וידאו של אנשים מפהקים. הקבוצה הראשונה התבקשה להניח שקית קרירה על המצח בזמן הצפייה; הקבוצה השנייה התבקשה להניח שקית חמימה על אותו המקום; הקבוצה השלישית שימשה כקבוצת ביקורת. נמצא שאלה שהניחו על מצחם שקית חמימה פיהקו ב־41% יותר מקבוצת הביקורת, לעומת 9% בלבד מהנבדקים עם שקית הקירור.
5. חולי אפילפסיה נוטים לפהק יותר
תמיכה לסברת הקירור נמצאה גם בעובדה שבמקרים שבהם נפגעת יכולת איזון הטמפרטורה של המוח, כמו אצל חולי טרשת נפוצה, אפילפסיה ואפילו אצל הסובלים ממיגרנה, יש נטייה לפהק יותר.
6. אנחנו מפהקים לפני שאנחנו נדרשים לפעולה מאומצת
המוח מתפקד בצורה הטובה ביותר בטמפרטורה אופטימלית. אם טמפרטורת המוח, מכל סיבה שהיא, עולה יותר מדי, אנחנו פחות ערניים וקשובים. זהו גם ההסבר לכך שאנשים מפהקים קצת רגע לפני שהם נדרשים לפעולה מאומצת מהרגיל, כמו דיבור בפני קהל או השתתפות בתחרות.
7. בחלוקה גסה מקובל לחלק את הפיהוקים לשני סוגים
פיהוק ספונטני ופיהוק מידבק, כלומר כזה המתרחש מיד לאחר שראיתם מישהו בסביבתכם (או אפילו בטלוויזיה שלכם) עושה זאת.
8. לפיהוק, כמו לפעולות פיזיולוגיות רבות, יש הסבר אבולוציוני המשותף לבני אדם ולבעלי חיים
לפי הסברות, הפיהוק המידבק גרם לאנשי המערות לשמור על ערנות כקבוצה מתוך צורך בהגנה הישרדותית. תפקיד נוסף נמצא בתקשורת החברתית בתקופה הקדומה שבה הפיהוק נועד להעביר מסר: "לא נעים לי עכשיו, אבל אין מקום לדאגה" (ובלשון היום: "משעמם לי"), או לחלופין - "אני רוצה להיות מרוכז יותר במה שאתה אומר".
9. אנשים אמפתיים נוטים להידבק יותר בפיהוקים
חוקרים סבורים שאנשים אמפתיים מושפעים בקלות רבה יותר מפיהוקים של אחרים, ולכן אל תופתעו אם תגלו שהם מפהקים מיד אחריכם. מחקרי הדמיית מוח הראו שכשבני אדם צופים באנשים אחרים מפהקים, אזורי מוח הידועים כמעורבים בתפקוד החברתי מופעלים. עוד נמצא כי אפילו כלבים מפהקים בתגובה למראה בעליהם או אפילו זרים המפהקים בקרבתם.
10. ילדים עד גיל חמש לא נדבקים בפיהוקים
אמנם מתצפיות עולה כי עוברים מפהקים ברחם, אך על פי מחקר שפורסם בכתב העת Physiology & Behavior ב־2014, נדיר לראות ילדים מתחת לגיל חמש שנדבקים בפיהוק. ההסבר לכך תומך בסברה שפיהוק הוא למעשה ביטוי של אמפתיה, תכונה שילדים מפתחים רק בהגיעם לגיל חמש. זהו גם ההסבר לכך שאנשים הסובלים מבעיות כמו אוטיזם וסכיזופרניה נוטים פחות לפיהוקים מידבקים.
11. לפי סברה נוספת, אנחנו נדבקים בפיהוק בגלל "אפקט הזיקית"
מחקר שפורסם ב־2021 בכתב העת Journal of Ethology מצביע על כך ש"אפקט הזיקית", אותה תופעה פסיכולוגית שהופכת פיהוקים למידבקים, משפיע גם על אנשים לבדוק את הסמארטפונים שלהם. הממצאים הראו כי לאחר שהאדם הראשון (אחד החוקרים) החל להשתמש בטלפון שלו ליד אנשים, כמחצית מהם "נדבקו" ובדקו גם את הטלפונים שלהם. לדברי החוקרים, אנשים משנים את התנהגותם כדי להתאים למה שקורה סביבם, וכי זו הסיבה לכך שהם קולטים לעתים קרובות את מצב הרוח או את המחוות של האחר בזמן שיחה ומדוע פיהוקים מידבקים כל כך.
12. גם בעלי חיים מפהקים
תצפיות שנערכו על בעלי חיים הראו שהתנהגות זו נפוצה בטבע כמעט בכל קבוצות בעלי החוליות, כמו חתולים, כלבים, אריות, קופים, סוסים וציפורים. התנהגויות דמויות פיהוק נצפו אפילו אצל דגים וזוחלים.
13. ככל שמשך הפיהוק ארוך יותר, כך המוח גדול יותר
לפחות בקרב בעלי חוליות. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Communications Biology ב־2021 ונערך על ידי ביולוגים התנהגותיים, משך הפיהוק מהווה אינדיקציה חזקה לגודל המוח ולמספר הנוירונים במוח. במסגרת המחקר ניתחו החוקרים 1,250 פיהוקים מ־55 מיני יונקים ו־46 מיני ציפורים שנאספו בזמן סיורים בגני חיות ומצילומי וידאו. המחקר החדש תומך גם כן ברעיון שהמטרה העיקרית של הפיהוק היא לקרר את המוח, שכן ככל שהמוח גדול יותר או פעיל יותר, כך הוא זקוק ליותר קירור.
מסקנות דומות הושגו גם במחקר משנת 2016 שכלל גם בני אדם, אם כי במקרה זה נמדדו רק 205 פיהוקים ו־24 מינים. נמצא שהפיהוקים הקצרים ביותר (0.8 שניות) היו של עכברים, בעוד הפיהוקים הארוכים ביותר (6.5 שניות) היו של בני אדם.
ייעוץ מקצועי: ד"ר יעל קראוס, מומחית ברפואת משפחה של הכללית במחוז שרון־שומרון
