אחת המטרות החשובות של איו (איימי) אביטבול אופנהיימר (36), נשואה ואם לשניים, מורה ליוגה מירושלים שעובדת גם בסטארט־אפ בנושאי בריאות Yulife, היא לשנות את התפיסה שיוגה מתאימה רק לאוכלוסייה מסוימת ושצריך להגיע לסטודיו כדי לתרגל אותה. "אחרי שנה רצופת קורונה, כשרק התחלנו להירגע, התחילו האזעקות והריצות למקלטים. אז החלטתי שאני רוצה לעשות משהו למען תושבי הדרום", היא מספרת. "האזעקות הגיעו לכל המדינה כמעט, אבל בדרום החוויה הייתה הרבה יותר אינטנסיבית וקשה. ממש לפני תחילת הבלגן תכננתי להפיק אירוע בדרום לקהילת היוגה שלי, ואז החלטתי שאם אנחנו מגיעים לאזור בתקופות הטובות, אין סיבה שלא נגיע לשם גם בתקופות הפחות טובות. אני רואה ביכולת שלי לעשות משהו כזה זכות, כי אם אני עוזרת לאנשים להיות רגועים יותר, אני תורמת לעולם כולו".
קראו עוד
היא יצרה קשר עם עיריית אשדוד, גייסה 15 מתנדבים שהעבירו סדנאות של מדיטציה, שיאצו, רפלקסולוגיה וזומבה בחינם לעשרות תושבי העיר שהשתתפו ב"ערב של אחדות והתרפאות" בהיכל טוטו בעיר. "זה היה כמו חיבוק מכל המדינה שאמר להם 'לא שכחנו אתכם', ומה שחשוב עוד יותר – נתנו להם כלים שאפשר להשתמש בהם בחיי היומיום מעבר לסדנה", היא אומרת.
איך החיבוק הזה השפיע עליהם? מה שמעת מהם לאחר הסדנה?
"הגיעו לסדנה הרבה אנשים שלא חוו יוגה מעולם. בהתחלה הם לא הבינו למשל למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים לנשום ביחד, אבל לא מעט מהם עברו טרנספורמציה, איזו התרככות, כל אחד עם היכולת שלו. אחת הנשים המבוגרות אמרה לי בסיום הערב שהיא תמיד מטפלת בכולם, מחזיקה את המשפחה, והערב הזה נתן לה הזדמנות להכניס קצת שקט ללב, להסתכל פנימה, לדאוג לעצמה.
"ראיתי את ההשפעה הנפשית של היוגה גם כשעבדתי עם אסירות בתאילנד. הן אמרו לי שהן אמנם בכלא, אבל היוגה עוזרת להן להרגיש חופשיות ובשליטה"
"ראיתי את ההשפעה הנפשית של היוגה גם כשעבדתי עם אסירות בתאילנד. הן אמרו לי שהן אמנם בכלא, אבל היוגה עוזרת להן להרגיש חופשיות ובשליטה. כולנו נמצאים לפעמים בנסיבות חיים קשות, והמדיטציה והיוגה נותנות לנו כלים שמאפשרים לנו לשלוט על התגובה שלנו במצבים החיצוניים האלה ולמצוא שקט".
כמו מה למשל?
"כולם יודעים שהמטרה של היוגה ותרגולים דומים היא להגיע מהמצב ההישרדותי (אור אדום) למצב הרגוע (אור ירוק), אבל בחיים המודרניים יש מצב ביניים נוסף, של מעין מוכנות לסכנה (אור כתום). במצב הזה אנחנו בחרדה כללית ומתח מתמשכים. זה מצב לא בריא. מספיק שמישהו אמר לנו משהו או איחרנו לאוטובוס, הכתפיים שלנו כבר מתכווצות והידיים מתאגרפות. במצב כזה אנחנו מותשים ועצבניים יותר, וכשאנחנו חוזרים הביתה אנחנו נוטים יותר להתפרץ ולכעוס.
"לא צריך להיות יוגי, לגור באשראם ולתרגל יוגה שעתיים ביום. מספיק לשלב במשך היום כמה דקות של התחברות למערכת הפאראסימפתטית כדי לשנות את חוויית היומיום שלנו"
"מצב כרוני כזה מוביל גם לבעיות גופניות. יש אנשים שגם בוכים לפעמים בשיעורים, כי הם מוצפים, ויש לי טישו מוכן לזה. אבל כדי להתמודד עם המצב הכתום לא צריך להיות יוגי, לגור באשראם ולתרגל יוגה שעתיים ביום. מספיק לשלב במשך היום כמה דקות של התחברות למערכת הפאראסימפתטית (שאחראית על הרגיעה) כדי לשנות את חוויית היומיום שלנו".
2 צפייה בגלריה
"יש אנשים שגם בוכים לפעמים בשיעורים, כי הם מוצפים, ויש לי טישו מוכן לזה". איימי אופנהיימר
(צילום: אילן ספירא)
איך מתחברים למערכת הפאראסימפתטית בשתי דקות?
"אפשר לעשות תרגול של נשימות, תנוחה אחת או שתיים של יוגה, ואפשר סתם ללכת בחוץ באוויר הצח. זה עושה לנו מין ריסטרט ומחזיר את עצמנו לעצמנו. אני ממליצה לעשות את זה בבוקר ולשלב תרגול כזה במשך היום, למשל אחרי פגישה. כך אנחנו יכולים לחזור הביתה בערב יותר מחוברים ושלמים ויותר סבלנים ורגועים".
