אמנם וריאנטים חדשים צצים כפטריות אחרי הגשם, אבל החדשות הטובות הן שב־2022 כבר לא מדברים במושגים פטאליים של חיים ומוות אלא במושגים מעודדים יותר. מה למשל? תשכחו מהמושג הקשיש "תוחלת חיים" ותתחילו לשנן מושג צעיר: "תוחלת בריאות". לפי המומחים, הדגש החדש הוא לא כמה שנים תצליחו "לשאת" בנטל, אלא אם תיהנו מיותר שנות חיים בבריאות מיטבית וללא מחלות. מה זה אומר בתכל'ס? שהתמיכה בחיסוניות הופכת לפרקטיקה יומיומית - מתזונה ודיאטה ועד אימוץ של אורחות חיים בריאים ורגועים יותר.
עוד תחזיות ל-2022:
סרט מתח: ניטור הסטרס מחליף את מד הצעדים
תשכחו מספירת צעדים, כי מלבד מעקב שינה עוד מדד שצפוי לתפוס תאוצה השנה הוא מדד הסטרס. אז נכון שחשוב לשפר מדדי כושר ולסיים את מכסת הצעדים היומית, אבל כחלק מתפיסת השיפור העצמי והדאגה לרווחה האישית, סטרס הוא האויב האמיתי של תוחלת הבריאות וצריך ללמוד לנטר ולנהל אותו. איך? בעזרת שעונים חכמים ויישומי טלפון כמו Apple ,Fitbit או Google Watches, וכמובן בדרכים מסורתיות יותר כמו מדיטציה, יוגה, הליכה ואפילו כתיבה.
יומני, היה קר: ניהול יומן מצב רוח
אמרנו שכתיבה זו עוד דרך פשוטה ונגישה לנהל את הסטרס? מתברר שיומן אישי הוא אביזר חובה על סף השנה החדשה. בתחזיות המומחים הטרנד המפתיע הזה מכונה ניהול "יומן מצב רוח" (Mood Diary), "יומן הצהרה" (Manifestation Journal) או "יומן מיינדפולנס". אבל בשונה מהיומן האישי המוכר שאצר את הזיכרונות ואת הסודות הכמוסים שלנו (לפחות עד האייטיז), היומן החדש מתמקד בצד התרפויטי - הגדרת מטרות, ארגון מחשבות, פילטור רגשות וכתיבת זן קשובה. אם תהיתם איך זה שפריט כה פשוט ואנלוגי עושה קאמבק דווקא בעידן הדיגיטל, אפשר רק לנחש שהוא כנראה משמש כאי של שקט בעולם שופע גירויים, אבל בעיקר כי עדיין אי אפשר לנטר רגשות באופן טכנולוגי.
סטוקינג לחלומות: מישהו עוקב אחרי השינה שלכם
המושג "היגיינת שינה" לא חדש. כתבנו פה מזמן על ה־Clean Sleeping ועל חשיבות השינה הנקייה לוול ביאינג (ריכוז, תפקוד, מדדי בריאות). מה שכן חדש הוא האופן שבו נדאג לשינה שלנו, שילך ויתמקצע. ההומו סליפינג כבר לא ישן במעבדת שינה כדי לנטר מדדים, אלא מנטר את עצמו בזירה הביתית. הביקוש לטכנולוגיות כמו Apple Watches ו־Smart Ring של Auro - שמאפשרות מעקב שינה עצמאי - נמצא בעלייה, והפיצ'רז רק ילכו וישתכללו כדי שהניטור יהיה מותאם לשגרה המאוד־מסוימת שלכם.
גראונד קונטרול: לא שולטים בחיים? לפחות תשלטו באפליקציה
אם יש תחושה אחת שהקורונה חידדה יותר מכל זו תחושת אי־הוודאות, שיחד עם תחושת חוסר שליטה הובילה לעלייה בחרדה והעצימה אצלנו תחושות של חוסר ביטחון כללי (וכלכלי) בנוגע לעתיד. אז כדור בדולח אולי לא יפתחו לנו בקרוב, אבל אחת מהמגמות שחוזים המומחים היא הענקת תחושת שליטה רבה יותר בידי הצרכנים. במה זה יתבטא? במעקב משוכלל על משלוחי מוצרים (אין יותר מרגיע מלדעת היכן מבלים תחתוני היוגה שלכם), בטכנולוגיות חיזוי שיכולות לצפות תוצאות של מערכות יחסים באמצעות פרופילי תאימות (בהנחה שאתם מחפשים יותר מסטוץ), ואפילו אירועים שליליים כמו מחלות או מוות. העיקר שנישן בשקט, כן?
הנדסת רגיעת אנוש: ספא ללא מגע
כשאנחנו חושבים על ספא אנחנו מדמיינים בעיקר טיפולי מגע ושלל עיסויים מידיהם האמונות של מטפלים מנוסים. אבל ממחקר שערך לאחרונה מכון הוולנס העולמי מסתמן שבמקביל לצורך שלנו במגע חלה עלייה בביקוש לטיפולי וולנס־ספא מתקדמים ללא מגע אנושי. בין הטכנולוגיות שנראות כאילו נלקחו מסרט מד"ב, אבל את חלקן אפשר למצוא אפילו בישראל: "פודים" לטיפול בציפה, פודים ל"שינה" מרוכזת בתנאי מעבדה, קריותרפיה (סאונות קור), הלותרפיה (שאיפת אדי מלח), חדרי זן, סאונת אינפרא רד וטיפולי צבע - שהם הדבר החם הבא.
באנו ליהנות: משחקי הפוסט־פנדמיה
אמרתם מתח, חרדה ואי־ודאות? נראה שהולכים לפזר עלינו הרבה שעשועים, "נצנצים" ואסקפיזם צרכני כדי שלא נחוש מדוכאים, או חלילה אשמים על כך ששרדנו את המגפה. לפי התחזיות של מומחי שיווק שמתמקדים בוולנס, התגובה של היצרנים לכל הרגשות הפוסט־פנדמיים שהתעצמו אצלנו היא לנסות לספק לנו חוויות צרכניות עם ערכים חיוביים כמו התרוממות רוח, שמחה, כיף, הנאה ושובבות. איך? באמצעות אפליקציות משחקים, חוויות אינטראקטיביות ועוד טריקים "שובבים", וקפיטליסטיים כמובן.
