הודאל יחזקאל (31) ויניב בניאן (32) הם חברים עוד מילדות. אבל רק בשנים האחרונות הצטלבה גם דרכם המקצועית, שהחלה כהתנדבות, התגלגלה למקצוע והפכה לייעוד של ממש. לפני תשע שנים, אחרי שנפצע בפעילות מבצעית בעת שירותו הצבאי, הודאל היה עסוק במחשבות על המשך חייו והחליט שהוא רוצה לעשות משהו בשביל הנשמה. "דודה שלי סיפרה לי על מועדונית בפתח תקווה שבדיוק חיפשו בה מתנדבים, וזה מאוד התחבר למה שחיפשתי באותה תקופה", הוא מספר. "יניב בדיוק השתחרר מהצבא והצעתי לו שנלך ביחד. כשהגענו פגשנו חמישה ילדים על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך, ופשוט התאהבנו. הכנו איתם ארוחת בוקר, שמנו מוזיקה ורקדנו, נהנינו מהחיים, נקשרנו מאוד, ויניב אפילו הפך להיות המנהל של המועדונית".
די מהר הרגישו השניים שעולם חדש נפתח לפניהם. "מצאנו את עצמנו מתעניינים יותר ויותר בעולמם של הילדים האלה, התחברנו אליהם מעמקי נשמתנו, ורצינו לדעת מה קורה איתם אחרי הצהריים, כשהם חוזרים מבית הספר", מספרים השניים. "גילינו שבדרך כלל הם בילו את רוב הזמן בין ארבעה קירות ולרוב לא הייתה להם פעילות מסודרת. בער בנו הצורך לעשות איתם משהו משמעותי".
באותה התקופה שניהם למדו בקורס מדריכי כושר וקרב מגע, ויניב התחיל לאמן ב־TRX את מתן, ילד על הרצף שאיתו עבד. "הוא סיפר לי בהתלהבות איך הוא משלב באימון חיזוקים חיוביים, עידוד ומוטיבציה", מעיד הודאל. "הוא דיבר על אימונים שלא מתחילים ומסתיימים בספורט. החלטתי ללכת לראות איך הוא עובד עם אותו ילד, ומשם כבר הכול התגלגל הלאה".
בתוך זמן קצר הקימו השניים את "איתן – כל אחד יכול", מיזם להכשרת מאמנים לילדים ונוער על הרצף, וכיום הם מנכ"לים שותפים ומייסדי עמותה הנושאת את אותו שם. מ־60 מאמנים בקבוצות וביחידים שהיו להם בראשית הדרך, כיום מונה המיזם יותר מ־600 מאמנים.
התובנה: דרוש מודל מיוחד
במשך השנים הם יצרו אג'נדה משלהם לאימון של אנשים עם מוגבלויות. "למדנו איך מעצימים, מקדמים ומפתחים אנשים וילדים עם הנמכה קוגניטיבית דרך פעילות גופנית מותאמת", מסביר יניב. "בהתחלה הבאנו מאמנים ועשינו הכשרות כשלנגד עינינו היה חלום לפתח שיטה מוכחת שילמדו אותה באקדמיה כי יש צורך אמיתי בדבר כזה. מי שעושה היום קורס אימון או מדריך בחדר כושר, לא מקבל כל הכשרה לעבודה מול אוכלוסיות כאלה. שאלנו את עצמנו: איך זה יכול להיות שלאף אחד אין ידע כזה כשבפועל כולם צריכים את הידע הזה? זה הרי אבסורד. התחלנו לגייס מנתחות התנהגות, ללמוד שיטות כמו NLP ופסיכולוגיה חיובית, וכך, נדבך על נדבך, נבנתה ה'תורה' הזאת שלנו - של 'איתן'".
כך נבנה הקורס של השניים, שנלמד כיום לראשונה בישראל במכון וינגייט ובתמיכת בנק הפועלים. בקורס, הסטודנטים, שכולם מאמני כושר בהכשרתם, רוכשים כלים ולומדים כיצד לאמן אנשים עם צרכים מיוחדים - את דרכי הפנייה, את הרגישויות, שילוב שיחות אישיות ועבודה על אלמנטים נוספים מלבד הכושר עצמו. בין הסטודנטים יש גם מאמנים על הרצף האוטיסטי שהתאמנו בעמותת איתן וכיום מאמנים צעירים על הרצף כמותם.
"לקחנו עשרה מתאמנים שלנו מהרצף האוטיסטי והפכנו אותם למאמנים. ההכשרה הזאת הופכת אותם לשווים בין שווים"
"המודל שלנו הוא מקורי שלנו ואין דומה לו בארץ או בחו"ל. בדקנו, חקרנו, רצינו לבחון שיתופי פעולה, וראינו בדרך הרבה מיזמים אחרים, כמו למשל מכון כושר בחו"ל שמיועד לאנשים עם מוגבלות ו'אוטיזם פיטנס' שמלמד איך מתאימים פעילות גופנית לאנשים עם אוטיזם", מסביר יניב. "אצלנו הסיפור אחר: אנחנו עובדים על העצמה אישית, מימוש פוטנציאל מקסימלי, בגישה טיפולית הוליסטית".
האתגר: לאמן את המאמנים
אבל המשימה הגדולה ביותר שעמדה בפניהם הייתה הכשרת המאמנים על פי הגישה שפיתחו. "האתגר הגדול שלנו הוא ללמד את המאמן מהם הצרכים של אותם אנשים על הרצף", הם מסבירים. "אתה יודע לאמן ואתה מכיר את כל המושגים ולא מבין איך זה שאתה אומר למתאמן לעשות משהו והוא לא מבין הוראה פשוטה. ובשביל זה בדיוק אנחנו כאן".
ואיך אתם מתגברים על זה?
"כל האג'נדה שלנו נבנית על כימיה והובלה. אנחנו לומדים ומלמדים איך ללחוץ על הכפתורים הנכונים, איך לעורר מוטיבציה ואיך לאתגר את המתאמנים בכל פעם מחדש. יש אתגר משמעותי לא פחות: להביא את אותם מאמנים שמחפשים את האתגר הבא. שלא רוצים רק את הידוע והמוכר, אנשים 'רגילים' שמתאמנים, אלא את אותה אוכלוסייה מיוחדת".
מה ההכשרה כוללת?
"אנחנו מדברים הרבה על הערכים שלנו – תהליך האינטייק, העולם הפונקציונלי, ריצות ארוכות, ויסות חושי. הרבה ידע וכלים. רוב המאמנים שמקבלים אצלנו הכשרה הם אנשים שאינם עם צרכים מיוחדים. לפני שנה הכנסנו קורס שנקרא 'איתנים' - לקחנו עשרה מתאמנים שלנו מהרצף האוטיסטי והפכנו אותם למאמנים. אנחנו באמת מאמינים שאנשים עם אוטיזם יאמנו טוב יותר את האנשים מהרצף, יכירו יותר ביכולות שלהם ויבינו טוב יותר את הראש שלהם. מעבר להכשרה הזאת, שהופכת אותם לשווים בין שווים, הם עוברים תהליך העצמה שרק מי שהכיר אותם לפני כן ורואה איך הם היום, יכול להבין ולהאמין. אנחנו אף פעם לא מדברים במושגים של מוגבלות. אצלנו מייחסים מסוגלות לכולם. ודווקא הם, יותר מכולם, כל כך ממוקדי מטרה, מסורים לשיעורי הבית ולקורס, שזה פשוט מרגש. הם מצטיינים, ובזכות".
השאיפה: גם אני יכול
אחד מהחברים במיזם הוא אסף רווה (23) מכפר סבא. הוא הגיע לפרויקט דרך מפגש מקרי עם מייסדי העמותה בזמן שישבו בבית הקפה של אמא שלו בתל אביב. "מההתנהלות והנוכחות שלי בקפה יניב שם לב שאני בעל צרכים מיוחדים", הוא מספר. "הוא הזמין אותי להצטרף לקבוצת אימונים של איתן, שנפגשת בקרבת בית הקפה. מאז אני מתאמן בעמותה וכיום אני גם מאמן בה".
מה גרם לך לרצות להיות מאמן?
"בחרתי להיות מאמן בזכות הודאל, שסיפר לי על הקורס למאמני ריצות ארוכות בבית הספר למקצועות הספורט בתל אביב וראה בי פוטנציאל להיות מאמן טוב. האמונה שלו בי והרצון לתרום לעמותה ולחברה גרמו לי להפוך להיות מאמן. אני מתחבר מאוד למסר של העמותה שאומר שכל אחד יכול. אני נמצא בעמותה כבר שלוש שנים והגעתי לקורס כדי לקבל כלים נוספים לעבודה עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים".
מה אתם לומדים בקורס?
"אנחנו לומדים איך לקבל את המאמנים לאימון ואיך להיערך אליו מבחינת היכרות עם המתאמנים, בין אם זה מפגש מקדים איתם או עם המשפחות. לומדים את מודל אפרת שכולל ארבעה מונחים שעוזרים למאמן להחליט על גישה נכונה ומתאימה למתאמן שמולו".
אתם לומדים הרבה. איך אתה מתמודד עם זה?
"באמת קשה לזכור את כל החומר, אבל כאדם עם אוטיזם קל בתפקוד גבוה אני מרגיש שקל לי יותר להבין את המתאמנים. הם אנשים כמוני, אז קל לי יותר לתקשר איתם. קשה גם להגיע לסטאז'ים ולמצוא את הזמן לשלב בין הקורס לחיי היומיום והעבודה, אבל אני רואה סטודנטים שהם גם הורים ובטח להם קשה יותר ממני. בעתיד אני שואף לעבור לגור עם בת הזוג שלי, גם היא מתאמנת באיתן. אנחנו שנתיים יחד, הכרנו באימון של העמותה. חוץ מזה אני שואף להקים קבוצת מתאמנים משלי ולהמשיך לאמן באיתן".
2 צפייה בגלריה
אחרי הפציעה בצבא רצה לעשות משהו בשביל הנשמה. הודאל יחזקאל ומתאמן
(צילום: יח"צ איתן - כל אחד יכול)
המשימה: להתאים את האימון לצרכים
נדב מאירסון (48), מדריך בקורס שיטת איתן במכון וינגייט, חבר בדירקטוריון "איתן - כל אחד יכול" ומאמן הכושר המיתולוגי מהתוכנית "לרדת בגדול", מסביר שבקורס הוא מלמד את יסודות האימון. לדבריו, החשיבות הגדולה בתוכנית היא ללמד איך עובדים עם אוכלוסיות מיוחדות ואילו התאמות יש לעשות בין אימון רגיל לאימון אדם עם צרכים מיוחדים. "כל הסטודנטים בקורס הם מאמנים בהכשרתם, אבל כאן הם לומדים איך ללמד מישהו שהיכולות הקוגניטיביות שלו שונות לעתים משלהם", הוא מסביר. "ההבדל בין אימון רגיל לאימון של אדם עם יכולות מיוחדות הוא בהגדרת ההצלחה. אם אני מאמן אדם עם עודף משקל, המטרה שלי תהיה שירד במשקל. כאן לא מעניין אותי הסקווט, אלא מה זה עשה לבן אדם. לא חשוב לי אם הוא ירד את הקילוגרם העודף, אם בכלל יש כזה, חשוב לי שהוא ימשיך להגיע, שיתמיד - שהביטחון שהוא צובר באימון מהצלחותיו יבוא לידי ביטוי ביומיום, בכל יציאה מהבית, בכל מפגש עם אנשים. מעניינת אותי התקשורת שמשתפרת".
ומה בכל זאת כן דומה לאימונים הרגילים?
"בשני המקרים אנחנו מכווני מטרה. גם באימון של אדם עם יכולות מיוחדות אני לא מגיע כדי להעביר את הזמן, אני פועל לפי מטרות, תוך בקרה, גרף והיכרות מקיפה עם האדם שאני מאמן. שמחתי לראות בקורס שלנו שהגיעו סוגים שונים של מאמנים. חלקם, וזה החלק המרגש ביותר, הם מאמנים עם אוטיזם שהיו בעצמם מתאמנים של איתן והיום החליטו לקחת צעד אחד קדימה ולהפוך למאמנים. האחרים הם מאמנים מהשורה מכל רחבי הארץ שלכל אחד מהם יש חיבור אישי לעולם הזה של אימון אנשים עם יכולות מיוחדות".
וזה מתאים לדעתך לכל מאמן?
"השאיפה בעתיד היא לפתוח מחזורים נוספים ולהביא לידיעת מאמני כושר באשר הם שהתמקצעות באימון אנשים מיוחדים היא מתנה והזדמנות לפתוח את עצמך כמאמן לקהל חדש. הביקוש והצורך נמצאים בכל מקום, אך חשוב לדעת שאימון אדם עם יכולות מיוחדות לא מתאים לכל אחד. צריך סבלנות, הבנה ורצון אמיתי להתחיל את התהליך".
החזון: להיות נגישים לכולם
בינתיים הודאל ויניב מסתכלים קדימה ומתווים לעצמם את החזון. "לשמחתנו הצלחנו להתחבר לגורמים הנכונים והצלחנו לגייס את טובי המרצים מכל התחומים. החלום שלנו הוא להנגיש את איתן לכולם, בכל מקום בארץ, ובעיקר בפריפריות, שיהיה לנו בית – לבסס את שיטת העבודה שלנו".
ואיך אתם מיישמים את זה?
"אנו עושים מחקר על שיטת העבודה ורוצים שהקורס יגיע להמון מקומות, שכל מי שעוסק בכושר יקבל גם הוא את הכלים. נשמח ללמד עוד קהילות בעולם איך עובדים עם אוכלוסיות מיוחדות. אחד הדברים המרגשים זה לראות את החבר'ה שלנו עם כאלה עוצמות, והם הדור הבא – הופכים להיות מובילים. אנשים חושבים שהם מובלים והנה הם המובילים. כאן המיקוד".
בימים אלה, מאז שהחלה הלחימה, פועלים בעמותה כדי לסייע למפונים. במסגרת זו הגיעו מאמני העמותה למרכזי המפונים והעבירו פעילות הפגתית במוקדים שונים ברחבי הארץ. בנוסף הם מפעילים מערך אימונים אישיים למפונים עם צרכים מיוחדים, ואף השתתפו בסרטון תדריך של פיקוד העורף לקיום אימונים מיוחדים בשגרת המלחמה. במהלך דצמבר, חודש המודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים, יקיימו בעמותה מסע לזכרן של נויה דן ז"ל ורות פרץ ז"ל, צעירות עם צרכים מיוחדים שנרצחו ב־7 באוקטובר, בשבת השחורה.
פורסם לראשונה: 16:00, 30.11.23
