ד"ר מיכאל הרלינג
רופא משפחה, מתמחה ברפואה פונקציונלית – רפואה מותאמת אישית שמתבססת בין השאר על ראיית האדם דרך מערכות הגוף (מערכת הגנה ותיקון, ספיגה והפרשה, הובלה וכו'), ריפוי על ידי שינוי אורח חיים, טיפול בגורמים ולא בתופעות
קיץ או חורף?
"אני אוהב את החורף כי יש גלים ואני גולש בים כמעט מדי יום. כשטיפה מתקרר, הים מתרוקן וזה נפלא".
איך אתה מתמודד עם הקור?
"זה עניין של הסתגלות, והקור טוב לבריאות. צריך להבין שהפיזיולוגיה שלנו רתומה לשני כוחות טבע משמעותיים שמשפיעים עליה - אור וטמפרטורה. אנשים נמצאים כל הזמן בחדר מחומם ולא מסוגלים לחשוב על שהייה בקור בחורף, אבל יש הרבה בריאות וכוח בחשיפה לקור. החשיפה לקור מחזקת את מערכת החיסון, והיום גם משתמשים בה כטיפול במחלות אוטואימוניות. הקור הוא אנטי דלקתי, מסייע להורדה במשקל, משפר את מצב הרוח ומעלה את רמות הדופמין (מוליך עצבי התורם לתחושת הנאה וסיפוק) שעות וימים אחרי החשיפה. לקור עז יש גם אספקט מנטלי חזק מאוד בדומה למדיטציה, כי אי אפשר לחשוב, הרגשות נעלמים, אנחנו לומדים להיות רגועים בתוך מצב מלחיץ. ההסתגלות הזאת לקור מונעת את מה שאנחנו מכירים כ'התקררות', שמתרחשת כשהגוף לא רגיל למעבר בין קור לחום, ובזמן המעבר הזה יכולת ההגנה יורדת. כשאני מכניס את עצמי למצבים כאלה בכוונה, זה כמו חיסון".
"אנשים נמצאים כל הזמן במיזוג ולא מסוגלים לחשוב על שהייה בקור בחורף, אבל יש הרבה בריאות וכוח בחשיפה לקור. חשיפה לקור מחזקת את מערכת החיסון"
אתה מכניס את עצמך גם למצב של חום קיצוני?
"אני עושה גם סאונה. זו שיטה בריאותית פופולרית בצפון אירופה, שכוללת גם אור וגם טמפרטורה. אני טרחתי והשקעתי, ויש לי באמבטיה סאונה קטנטונת בגודל תא טלפון. החימום פועל באמצעות אור אינפרא אדום שמגיע לחום נעים של 40־50 מעלות, וכשאני נכנס לתוכה אני מתחמם מאוד. בעצם עולה לי החום, וזה ממריץ ומעורר את מערכת החיסון, כמו שחום עושה. בארץ לאנשים פחות מתחשק להיכנס לכזה חום, אבל זה דבר נהדר ומאריך חיים. גם כאן זה עניין של הסתגלות. מתחילים בכמה דקות ואפשר להגיע לחצי שעה".
מי שאין לו סאונה יכול לקבל אפקט דומה במקלחת חמה?
"בהחלט. גם אמבטיה חמה מאוד זה טוב".
איך החורף משפיע על הפיזיולוגיה שלנו?
"בחורף יש פחות אור והטמפרטורות קרות יותר, והדבר משפיע על הפיזיולוגיה שלנו ועל מצב הרוח שלנו. החורף הישראלי לא כל כך קר וחשוך אבל יש לו השפעה על אנשים שגם כך לא נמצאים הרבה בחוץ, ואולי רמות הוויטמין D שלהם נמוכות יותר. אני ממליץ לצאת אל האור, לשהות בחוץ, גם אם מעונן ואין שמש. השהייה בחוץ שולחת חצים בריאותיים לכל מיני כיוונים. היא ממריצה ומעוררת את המוח, הגוף כולו עובד ופעיל יותר בחוץ מאשר בחדר סגור. ככל שאנו שוהים יותר באור במהלך היום, השינה שלנו תהיה טובה יותר, ושינה טובה הופכת אותנו לבריאים, לחזקים ולמאושרים יותר. כשאנחנו בחוץ, אנחנו גם לא נמצאים בחללים רוחשי נגיפים וקורונה, וזה יתרון נוסף. רצוי להיות בחוץ כמה שיותר, לפחות חצי שעה ביום".
יש גורם שתורם למערכת החיסון שלנו ואולי לא מקבל מספיק תשומת לב לדעתך?
"הנשימה. ראשית, בחלל סגור רצוי לנשום דרך האף, כי האף הוא כמו מסכה פנימית שמסננת את האוויר. בנוסף, רירית האף מפרישה מולקולה מיוחדת שנקראת NO, שממריצה ומגבירה את התגובה החיסונית של הגוף בדרכים שונות".
ד"ר רונית ענבר
מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, איכילוב, תל אביב
קיץ או חורף?
"אני מאנשי החורף. אוהבת גשם ולא אוהבת כשחם לי. אני נהנית בחורף ממאכלי הקדירה, המרקים, החליטות. לקראת החורף צריך להתכונן קצת מבחינה בריאותית ולשים דגש על מזונות מיטיבים שמכילים מינרלים וויטמינים, בעיקר ויטמין C, שמחקרים הראו שהוא עוזר להפחית תסמינים של מחלות חורף".
גם קורונה?
"הקורונה גרמה לנו לחשוב יותר על התזונה, כי לעומת תחומים אחרים זה תחום שאפשר לשלוט בו. בנושא הקורונה ויטמין D קיבל במה די מרכזית. ידענו שהוא חשוב לבריאות העצם, והיום יש מודעות לתפקיד שהוא ממלא בוויסות של פעילות מערכת החיסון, ונעשו עבודות שקשרו חסר בו עם שיעורי תחלואה גבוהים יותר בקורונה. הוא קיים מעט בדגים ובמוצרי חלב, אך מאחר שחלק נכבד מהמטבוליזם שלו קשור בחשיפה לאור השמש, בחורף רואים שהרמות שלו באוכלוסייה מגיעות לשפל, ולכן חשוב לשהות בחוץ.
"לקראת החורף צריך להתכונן קצת מבחינה בריאותית ולשים דגש על מזונות מיטיבים שמכילים מינרלים וויטמינים, בעיקר ויטמין C"
"גם סיבים תזונתיים מסייעים לפעילות תקינה של מערכת החיסון, ולכן חשוב לצרוך פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים. סיבים תזונתיים, שמוכרים בעיקר בהקשר של מערכת העיכול, מאפשרים שגשוג של הרכב החיידקים הטובים בגוף ומשפיעים על תפקוד מיטבי של מערכת החיסון. גם אבץ חשוב לפעילות תקינה של מערכת החיסון, כי הוא קשור לפעילות אנטי ויראלית ולתהליכי סינתזה של החומר התורשתי שקשורים בהתפתחות המחלה בגוף".
מאכלים חמים, מעבר לכך שהם נעימים בקור, גם מסייעים בחיזוק מערכת החיסון?
"כבר הרמב"ם דיבר על כך שבחום אוכלים קר ובקור אוכלים חם. בחורף אנחנו מעדיפים מאכלי קדירה ומרקים, וידוע שמרק עוף עשיר בסיבים, ויטמינים ומינרלים. בנוגע לשתייה חמה, תה ירוק ויין אדום מכילים נוגדי חמצון, וקפה מסייע במניעת שבץ וסוכרת".
ד"ר רון בן יצחק
מומחה בגריאטריה, מנהל רפואי ב"בשיבה בריאה", מענה לשירותים גריאטריים פרטיים בקהילה
קיץ או חורף?
"אני טיפוס של חורף. נולדתי בחורף, ואני אוהב להתכרבל בשמיכה בחדר מחומם. הקיץ הישראלי הוא יותר מדי בשבילי. אבל רוב בני המשפחה שלי דווקא מעדיפים את הקיץ, והפתרון שלנו הוא דרך האמצע, כמו בכל נושא אחר בזוגיות ובמשפחה".
האם אתה סבור שצריך להכין את הגוף לקראת העונה הקרה, ואיך אתה נערך לקראתה?
"בגדול, אני חושב שאפשר ליטול פרופוליס וויטמין C בתקופת החורף, להקפיד לעשות פעילות גופנית ולקבל חיסונים - למי שזה מתאים לו. כמו כן, מערכת החיסון רגישה לטמפרטורה, וחשוב להיות מודע לכך ולא לעשות מאמץ קיצוני או שינוי קיצוני במעבר מקור לחום. אישית אני לא עושה הכנה מיוחדת לקראת החורף. מה שכן, אני עובר לתפריט עתיר מרקים וחליטות צמחים. אני אוהב לשבת בערב עם המשפחה, לצפות בסרטים או לקרוא ולשתות חליטות מרגיעות של לבנדר, לימונית, מליסה ולואיזה. זה כיף. זה צ'ופר משפחתי".
אני חושב שהחיבור בין הגוף לנפש חשוב. בחורף אנחנו נוטים להיפגש פחות עם אנשים, והקרבה האנושית חשובה לחוסן שלנו, בעיקר אצל זקנים"
לאיזה גורם יש פחות מדי מודעות לדעתך בהקשר של מערכת החיסון?
"אני חושב שהחיבור בין הגוף לנפש חשוב. בחורף אנחנו נוטים להיפגש פחות עם אנשים, והקרבה האנושית חשובה לחוסן שלנו, בעיקר אצל אנשים מבוגרים מאוד ובעיקר בעקבות הקורונה והבידוד החברתי. בידוד הוא קטליזטור להזדקנות מהירה, וחשוב להקפיד להיות בקשר".
אתה מיישם את הכלל הזה על ההורים שלך?
"אני משתדל. אבי נכנס לעשור העשירי בחייו ואמי בעשור התשיעי לחייה. אני ושתי אחיותיי מקפידים לבקר אותם ולדאוג להם. לכל אחד מהם יש בעיות בריאות משלו, אבל ביחד, במין סינרגיה, הם יוצרים כוח חזק ומשמעותי".
איך החורף והקור משפיעים על בני הגיל השלישי?
"הימים הקרים משפיעים על בני הגיל הזה בעיקר בשלושה מישורים:
ויסות החום: עם הגיל התפקוד של ויסות החום שלנו נהיה איטי יותר. התחושות של אנשים בגיל המבוגר לא תמיד מתאימות לסביבה, וצריך לשים לב שהם לא חשופים לטמפרטורות קיצוניות, למשל לוודא שהם מכוסים בזמן השינה ושהחלון לא פתוח לרווחה. הבדל בין טמפרטורת הליבה (החום באיברים הפנימיים) לטמפרטורת הסביבה עלול לגרום להיפותרמיה (מכת קור), להפרעות בקצב הלב, לאובדן הכרה ואף למוות. פעמים רבות בני המשפחה והצוותים הרפואיים לא מבינים שאפתיה או הכרה מעורפלת נגרמו בשל היפותרמיה ומתחילים לעשות פעולות שונות, ואפילו החייאה, כשבעצם צריך פשוט לחמם את המטופל.
תחושת הצמא: גם תחושת הצמא פוחתת עם הגיל, ובעיקר בחורף יש ללא מעט מבוגרים תחושה שלא צריך לשתות הרבה. נכון שאפשר לשתות פחות - אבל לא הרבה פחות. בנוסף, אנשים בגילים מתקדמים, בעיקר הסובלים מהפרעה כלשהי במתן שתן, אומרים לעצמם: 'אם אשתה פחות, אני ארוץ פחות לשירותים'. העניין הוא שרובם נוטלים תרופות, שבלי שתייה מספקת עלולות לשבש תפקודים אחרים בגוף. אחת הבעיות הנפוצות אצל בני הגיל השלישי, גם בחורף, היא התייבשות. לכן חשוב לדאוג בחורף לשתייה של 4־5 כוסות מים ביום לפחות. זה נשמע מעט, אבל הרבה פעמים הם שותים פחות מזה.
נפילות: היבט נוסף של החורף הוא שאנשים מבוגרים פעילים פחות, מאבדים מסת שריר וחלשים יותר, ולכן חשופים יותר לנפילות. שליש מהאנשים מעל גיל 65 ייפלו לפחות פעם אחת בשנה, וזה מתרחש בעיקר בחוץ. בחורף הסכנה גוברת כי הקרקע רטובה, יש שלוליות, אולי בור נפער במדרכה. לכן מומלץ לצאת החוצה עם מקל כדי לשמור על היציבות. בנוסף חשוב לשמור על תזונה מאוזנת, לאכול לפחות ארוחה חמה אחת ביום ולעשות פעילות גופנית לחיזוק השרירים ושימור סבולת לב־ריאה, כולל הליכה וירידה ועלייה במדרגות. לרוב זה לא יגיע מהמבוגר עצמו אלא ממי שדואג לו".
מה בנוגע לחיסונים בגיל השלישי?
"מומלץ להתחסן כנגד דלקת ריאות וכנגד שפעת עונתית, אבל מי שלא התחסן כל השנים, אולי בגיל מבוגר זה לא הזמן להתחיל. צריך לשקול זאת עם הרופא המטפל. גם תוספי תזונה למיניהם צריך לקחת בזהירות, כי לעתים הם משפיעים על פעילות של תרופות אחרות שהאדם נוטל. בגיל השלישי הכל צריך להיות בהתאמה אישית".
ד"ר אריאלה עופרן
מומחית ברפואת משפחה, מנהלת מינהלת גליל בכללית שירותי רפואה
13 צפייה בגלריה
"יש המון מחלות נשימתיות ויראליות שהן לא שפעת". ד"ר אריאלה עופרן
(צילום: דוברות כללית מחוז צפון)
קיץ או חורף?
"אני טיפוס חורפי. הקיץ חם בישראל, ואני מוכנה להיות באביב תמידי ובחורף".
איך את מתכוננת לקראת העונה הקרה?
"אני לא מתכוננת לחורף באופן מיוחד, למעט חיסון שפעת שנתי. שמירה על אורח חיים בריא חשובה לאורך כל השנה".
"בחורף חשוב לשתות באופן מודע, כי כשלא חם מרגישים פחות צמא, ולהיות ערניים לשינויים במצב הרוח, כי כששעות היום מתקצרות, לעתים מצב הרוח יורד"
על מה בכל זאת את ממליצה לשים דגש לקראת החורף?
"לשתות באופן מודע כי כשלא חם מרגישים פחות צמא, להיות ערניים לשינויים במצב הרוח כי כששעות היום מתקצרות לעתים מצב הרוח יורד, לשמור על פעילות גופנית סדירה כי היא עוזרת גם למצב הרוח שלנו. חשוב לשים לב גם לאכילה מאוזנת כי היא עוזרת לשמור את הגוף במצב חיסוני טוב, ולהקפיד על אוורור בחללים סגורים כדי להפחית סיכון של הידבקות במחלות.
"מומלץ מאוד לקבל חיסון נגד שפעת, בעיקר עכשיו כשלא ברור מה קורה עם תחלואת הקורונה. אחרי החורף שעבר, שבו לא הייתה תחלואה גבוהה של שפעת בשל הסגרים והמסכות, אנשים מרגישים שיש פחות סיכון לשפעת, אבל השפעת כבר כאן. צריך לזכור שהיום אנחנו פחות הולכים עם מסכות ואין סגרים, ואנחנו כבר רואים חולים מאושפזים. הדרך להגן על כולנו מעודף תחלואה היא להתחסן כנגד מחלות שקיים להן חיסון, ובמקביל לשמור על איזון בריאותי כדי שנוכל להתמודד עם מחלות אחרות".
הרבה אנשים מתלוננים שקיבלו חיסון והיו חולים בכל זאת.
"יש המון מחלות נשימתיות ויראליות שהן לא שפעת. החיסון לא מונע את כל המחלות אבל מקטין את הסיכון לחלות בשפעת, שהיא מחלה קשה".
מה בנוגע לתוספי תזונה?
"אם מקפידים על תזונה טובה ומאוזנת, אין צורך בכך. מובן שאנשים עם חסר תזונתי ידוע ובעיית ספיגה ייעזרו בתוספים בהתאם להנחיות רפואיות. תכשירי החיזוק מחזקים את כל ענפי החיסון, כולל את מרכיב האלרגיה שתבוא לידי ביטוי באביב אצל מי שרגיש. כמו בכל דבר בעולם - איזון הוא המפתח".
ד"ר אילן טל
מומחה בפסיכיאטריה, מנהל מרכז טל לתמיכה רגשית ונפשית
קיץ או חורף?
"פעם שנאתי את החורף. הייתי קם ליום אפור ואומר: 'איזה יום מגעיל'. אבל עם השנים הבנתי שאני לא יכול לחשוב מחשבות כאלה ולצפות שיהיה יום נעים. לימדתי את עצמי לשים לב למחשבות, לווסת אותן, וזה גרם לחורף להיות נעים יותר. היום אני אומר לעצמי: 'בוא נראה מה יכול להיות נעים היום. אני אשב בקליניקה שלי, אדליק תנור, לא אסתובב בחוץ'. וזה הפך להיות נחמד".
כלומר מי שמדוכדך בחורף יכול לנסות לשנות את זה בכוח המחשבה?
"אנחנו צריכים לבדוק מה קורה לנו בראש כשאנחנו חושבים שלילי, בכל נושא, ולעשות כל הזמן עבודה נפשית כזאת או אחרת. אפשר להשתמש בטיפול קוגניטיבי התנהגותי שמלמד אותנו לשים לב לחשיבה שלילית ולנטרל אותה, ואפשר להשתמש במיינדפולנס, שמלמדת אותנו להיות נוכחים, להכיר במחשבה ולהביט בה ממרחק".
גם בישראל יש נטייה לדיכאון בחורף, למרות שהחורף פה די סמלי?
"בכל מקום יש סיכון מוגבר לדיכאון בחורף. אנשים שחוו בעבר דיכאון מועדים יותר לסכנה, ולכן כדאי להם להיערך לכך: להתייעץ עם הרופא על תרופות, לברר מהם המשאבים הנפשיים שעומדים לרשותם - איך הם מדברים עם עצמם, איך הם מווסתים את עצמם כשמשהו לא נעים קורה, לחשוב על החברים ובני המשפחה ובמי אפשר להיעזר בזמן משבר. עוד נקודה היא שאף שהנטייה היא לחשוב שדיכאון או חרדה מופיעים לקראת אירועים לא טובים, גם אירועים טובים עלולים להוות גורם סיכון מפני שהם מעלים את רמת העוררות לחששות ופחדים. אני ממליץ למי שרגיש יותר לדיכאון לשמור על השגרה בימים הקרים. למשל, עדיף לא לתכנן חתונה או לידה בחורף".
"אנשים שחוו בעבר דיכאון מועדים יותר לסכנה, ולכן כדאי להם להיערך לכך - להתייעץ עם הרופא על תרופות, לברר מהם המשאבים הנפשיים שעומדים לרשותם"
ומה עם תזונה? יש לה קשר למצב הנפשי שלנו בחורף?
"ככלל, כדאי לעבור לתזונה אנטי דיכאונית: מזון כמה שפחות מעובד, ירקות, פירות, גבינות, שקדים, אגוזים, קטניות ובשר טרי".
ומה בנוגע לתוספי תזונה?
"חשוב לבדוק שרמת הוויטמינים תקינה. אני לוקח בשגרה מולטי ויטמין, זעפרן, שנחשב כבעל השפעה מיטיבה במקרה של דיכאון, וגם חומצה פולית, שעוזרת במניעת דיכאון אצל 5% מהאוכלוסייה. אנשים רבים מרגישים את הדיכאון בבטן, ולכן גם פרוביוטיקה עשויה לסייע. לקראת החורף כדאי לבדוק שאין אנמיה ושהמצב הכללי תקין. יש אנשים שנוטלים תרופות שעלולות להעלות את הסיכון למצבי רוח, כמו תרופות מסוימות ללחץ דם, ולקראת החורף אפשר לבדוק אם צריך אולי לשנות תרופה".
עד כמה הקורונה השפיעה על המצב הנפשי שלנו?
"הקורונה הביאה לעלייה ניכרת בתלונות על דיכאון וחרדה. 20% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון לפחות פעם אחת במשך החיים, והקורונה היא גורם סטרס משמעותי שמעלה את הסיכון לכך".
יש גורם שקשור לדיכאון ולחורף שאולי לא שמים עליו מספיק דגש לדעתך?
"שינה, ולא רק בחורף. הרגלי שינה לא טובים עלולים ליצור דיכאון. אנשים מוותרים בקלות על שעות שינה בגלל עבודה או בילוי ואז הם לא מבינים למה הם מרגישים רע. הרגלי שינה לא טובים קשה לתקן, לכן רצוי לשמור על שגרת שינה מסודרת יחסית ככל האפשר".
ד"ר חלימה דבאג'ה יונס
מומחית ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות בקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם
קיץ או חורף?
"אני לא מעדיפה עונה מסוימת. בחורף אפשר להתכנס יותר עם המשפחה, ובקיץ אפשר לצאת ולטייל יותר".
ובכל זאת, אין דגשים למניעת תחלואה בעונה הקרה?
"בכל עונה הילדים שלי, בני 7 ו־9, מודעים להיגיינה עצמית ולחשיבות שלה. אפשר לומר שבזכות הקורונה הדור שלהם הפנים את אופן העברתן של מחלות זיהומיות ואת החשיבות של ההיגיינה העצמית. הבן הגדול שלי הוא 'זיהומולוג קטן', הוא מקפיד על עטיית מסכה במקומות סגורים ואף מצויד במסכות ומחלק לחבריו כשחסר להם. כמשפחה אנחנו לא מתכוננים לחורף בצורה שונה, כשחוזרים מבית הספר מקפידים לשטוף ידיים ולהחליף בגדים".
"בכל עונה הילדים שלי מודעים להיגיינה עצמית ולחשיבות שלה. כמשפחה אנחנו לא מתכוננים לחורף בצורה שונה, כשחוזרים מבית הספר מקפידים לשטוף ידיים ולהחליף בגדים"
הרבה פעמים הורים מתעקשים שהילדים ילבשו מעיל בחורף ולא ייצאו עם שיער רטוב החוצה. זה אכן חשוב?
"שינוי קיצוני בטמפרטורה עלול להשפיע על המוכנות של מערכת החיסון כשהיא נתקלת בנגיפים. הקור עצמו אינו גורם למחלה אך עלול לגרום לנו להיות רגישים יותר. עובדה זו, יחד עם העובדה שאנחנו מתכנסים יותר במקומות סגורים וצפופים, מגבירה את הסבירות להעברת נגיפים וחיידקים".
את ממליצה על תוספים לילדים כדי לחזק את מערכת החיסון?
"הכי חשוב לחזק את מערכת החיסון באמצעות חיסונים - חיסוני שפעת, חיסוני שגרה בילדים קטנים וחיסוני קורונה לילדים בקבוצת גיל מתאימה ושיש להם התוויה לקבלת החיסון. שפעת עלולה לגרום למחלה קשה ולסיבוכים קשים - דלקת ריאות, דלקות אוזניים, דלקת ברקמת המוח ואף דלקת בשריר הלב. מחלה קשה משפעת או מנגיפים אחרים יכולה להתרחש גם בילדים שנחשבים בריאים, ולפעמים הביטוי הקשה של הנגיף חושף למעשה פגם במערכת החיסון שלא היה ידוע קודם. תוספי תזונה אינם נדרשים לילדים עם תזונה מאוזנת וללא חסרים תזונתיים, ובכל מקרה הם לא יכולים להגן עליהם מפני נגיפי חורף".
