יש לא מעט מצבים שבהם הסיבה להופעת הכאב ברורה ולא אחת אף ניתנת למניעה

8 הסיבות הכי נפוצות לכאבי בטן בילדים - ומה אפשר לעשות?

מגזים ועצירות ועד חרדה ורגישות ללקטוז - כאבי בטן הם אחד הגורמים המרכזיים לביקור אצל רופא הילדים. איך מאבחנים ומטפלים נכון ומתי הם מחייבים בירור רפואי דחוף?

פורסם:
כאבי בטן מהווים את אחת הסיבות השכיחות ביותר לביקור אצל רופא הילדים. פעמים רבות הסיבה להופעתם אינה ידועה, אך יש גם לא מעט מצבים שבהם הסיבה להופעת הכאב ברורה ולא אחת אף ניתנת למניעה. ד״ר גלי שטופמן, רופאה ומטפלת ברפואה סינית בילדים, מנהלת אגף הרפואה במכבי טבעי ומנהלת המרכז לטיפול משלים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי, מסבירה מהן הסיבות הנפוצות ביותר לכאבי בטן בילדים ואיך אפשר לטפל בהן או להימנע מהן מבעוד מועד.
קראו עוד:
שימו לב:
  • אם כאב הבטן ממושך, חמור או פוגע בתפקוד של הילד. גם כאבי בטן המעירים את הילד משנתו מצריכים בירור רפואי.
  • אם השלשולים מרובים, נמשכים מעבר ל־24 שעות או מכילים סימני דם או ריר.
  • אם בנוסף לכאבי הבטן הילד נראה חיוור, מזיע, ישנוני או אדיש, מפתח חום גבוה או סימני התייבשות, מסרב לשחק, לשתות או לאכול.
  • אם מופיעה פריחה בזמן כאבי הבטן - יש לפנות מיד לרופא.

1. גזים

כאבי בטן בשל הצטברות גזים במערכת העיכול הם תופעה שכיחה אצל ילדים בכל הגילאים. הגזים נוצרים באופן טבעי בתהליך פירוק המזון, אך כשהם נלכדים ולא עוברים דרך המעיים הם עלולים לגרום לנפיחות ולכאבי בטן.
יש מזונות מסוימים שגורמים לגזים (קטניות למשל), אך גזים מצטברים במערכת העיכול גם כתוצאה משתייה מוגזמת של משקאות מוגזים, בליעת אוויר בזמן הדיבור, לעיסת מסטיק. לפעמים מקור הסיבה בטפילי מעיים או במחלות כמו צליאק, אי־סבילות ללקטוז ועוד (ראו בהמשך).
מה עושים:
תינוקות:
  • עיסוי בטן עדין עשוי להקל על התינוק. עסו את הבטן שלו בעדינות במעט שמן שקדים, שמן זרעי ענבים או שמן שומשום חמים בתנועות סיבוביות בכיוון השעון.
  • בתינוקות מעל גיל שישה חודשים אפשר להוסיף לשמן טיפה בודדת של שמן אתרי לבנדר. בפעוטות מעל גיל שנתיים אפשר להשתמש בשמן הל, שהוא יעיל נגד גזים ובעיות עיכול.
6 צפייה בגלריה
עיסוי
עיסוי
תנועות סיבוביות עדינות בכיוון השעון
(צילום: shutterstock)
ילדים:
  • הגבילו את צריכת המשקאות המוגזים.
  • הפחיתו ככל האפשר מזונות שגורמים לנפיחות ולגזים: ממתקים, מוצרי חלב, סויה, שעועית, אפונה, עדשים, סלרי, חיטה, בננות, כרוב, כרובית, תירס ואבטיח.
  • הנחו את הילדים ללעוס את האוכל היטב ולשתות לאט כדי לשפר את העיכול ולצמצם כניסה של אוויר למערכת העיכול.

2. אכילת יתר

אכילת יתר אצל ילדים, מפירות ועד לפיצות ולממתקים, גורמת לעומס ניכר על מערכת העיכול העדינה שלהם. עומס היתר גורם לתקיעות מזון, לכאבי בטן, לנפיחות ולגזים, ולעתים גם לעצירות או ליציאות ירוקות עם ריח חריף.
מה עושים:
  • נסו לברר מה הסיבה לאכילה המופרזת - אירוע חריג? שעמום? תסכול? בהתאם לסיבה מנסים למצוא את הפתרון. למשל, אם הילדים יושבים כל היום מול הטלוויזיה וזוללים, יכול להיות שהכיוון יהיה בילוי בגן השעשועים והליכה משותפת לפארק.
  • למדו אותם כבר מגיל צעיר מהי אכילה מודעת: לעיסה איטית, ארוחות מסודרות ומידתיות וזיהוי תחושת השובע.
  • אל "תדחפו" להם אוכל, ואל תתעקשו שיסיימו את המנה בצלחת.
  • בין הארוחות, גם במסיבות ימי הולדת, הגבילו את צריכת החטיפים. אפשר לתת להם כוס ולסכם שהם יכולים לאכול את כל מה שנכנס לתוכה. וזהו.
טיפ: הדרך הטובה ביותר לפיתוח הרגלי אכילה בריאים היא לשים על השולחן מזונות בריאים ולתת לילדים לבחור מה לאכול מתוכם וכמה. לילדים שנוטים לאכול כמויות גדולות, כדאי להגיש את האוכל בצלחת ולא במרכז השולחן.

3. עצירות

עצירות ממושכת, פחות משלוש יציאות בשבוע, עלולה לגרום לכאבי בטן בילדים. מלבד אי־נוחות בבטן, יכולים להופיע תסמינים נוספים כמו נפיחות, צואה קשה ויבשה וכאב בטן שמופיע לסירוגין ליד הטבור או בצד השמאלי התחתון של הבטן.
מה עושים:
  • שלבו בתפריט שלהם מזונות עשירים בסיבים - ירקות, פירות, לחם מלא.
  • הזכירו להם לשתות מספיק מים. כדי לעודד אותם אפשר לרכוש להם בקבוק מים צבעוני בהתאם לבחירתם.
  • החליפו את החטיף היומי בממתק בריא ועשיר בסיבים, כמו כדור שוקולד מתמרים וקקאו או פירות יבשים אורגניים.
  • אם העצירות נמשכת מעבר ל־2־3 ימים, פנו לרופא המטפל. ייתכן שימליץ על הוספת תרופות מרככות צואה.
  • במקרים שבהם נראה כי הילד מתאפק מללכת לשירותים באופן קבוע, התייעצו עם הרופא המטפל בנוגע להדרכה מתאימה.

4. הרעלת מזון

הרעלת מזון (קלקול קיבה) נגרמת לרוב מחיידקים כמו סלמונלה, שיגלה, E.coli וקמפילובקטר, שבתנאים מסוימים (כמו חום) מתרבים בתוך המזון בקצב מהיר.
לאחר אכילת המזון הנגוע עלולים להופיע כאבי בטן עוויתיים, שלשולים מימיים, בחילות, הקאות, לעתים גם צמרמורות, חום ועייפות. בניגוד למחלה זיהומית של דרכי העיכול, הרעלת מזון אינה מידבקת.
זיהומים של דרכי העיכול נגרמים על ידי חיידקים, נגיפים או טפילים ומידבקים בדרך כלל דרך זיהום של מזון, אי־הקפדה על שטיפת ידיים לאחר ביקור בשירותים ולעתים גם דרך מגע במשטחים. ההדבקה נפוצה בעיקר בגנים ובמוסדות הלימוד.
6 צפייה בגלריה
מר צח
מר צח
ודאו שהילד צורך נוזלים
(צילום: shutterstock)
מה עושים:
  • חשוב לעקוב אחר הילדים ולדאוג שיצרכו נוזלים (בעיקר מים ומרק צח) כדי להימנע מהתייבשות. אפשר להמתיק את המים במולסה העשירה במלחים או לתת לילדים משקה עשיר במלחים (להשיג בבתי המרקחת).
  • אם המחלה אינה חולפת בתוך 24 שעות, או אם השלשול מכיל סימנים של דם או ריר, פנו לרופא הילדים.
  • בכל חשד להתייבשות (חיתולים יבשים, מיעוט מתן שתן, חולשה של הילד או היעדר דמעות), פנו מיד לקבלת עזרה רפואית.
הידעת? דיקור סיני עשוי לסייע לקיצור משך המחלה ולזירוז תהליך ההתאוששות ממנה.

5. חרדה

אצל חלק מהילדים מצבי לחץ (למשל לפני בחינה) עלולים לגרום להתכווצויות במעיים, לכאבי בטן ואפילו ליציאות רכות או שלשולים.
6 צפייה בגלריה
חליטת צמחים
חליטת צמחים
הכינו להם חליטות צמחים מרגיעות
(צילום: shutterstock)
מה עושים:
  • נסו לברר עם הילדים מה מטריד אותם, ונסו להרגיע אותם באמצעות שיחה, תרגילי נשימה או דמיון מודרך (יש ספרי הדרכה ייעודיים לילדים).
  • הכינו להם חליטות צמחים מרגיעות, כמו מליסה, קמומיל, פסיפלורה, ורבנה רפואית (לואיזה). להכנת החליטה הוסיפו לכוס מים רותחים 1־2 כפות מעלי הצמח, השרו למשך 10 דקות, סננו והציעו להם לשתות חם או קר. אפשר להמתיק במעט דבש.

6. צליאק

צליאק הוא מצב שבו הגוף אינו מסוגל לעכל גלוטן - חלבון המצוי בעיקר במוצרי מזון המכילים קמח חיטה, שעורה או שיפון - ומייצר כנגדו נוגדנים. צריכה של גלוטן בילד החולה בצליאק תגרום לתגובה דלקתית ברירית המעי ותפגע בספיגת המזון, דבר שעלול להתבטא בכאבי בטן, בהפרעה בגדילה ובאנמיה.
6 צפייה בגלריה
הטיפול בצליאק הוא מניעתי
הטיפול בצליאק הוא מניעתי
הטיפול בצליאק הוא מניעתי
(צילום: shutterstock)
מה עושים:
  • אבחון המחלה נעשה על ידי גסטרואנטרולוג, רופא המתמחה במערכת העיכול. לפני הפגישה עמו רצוי להימנע משינוי תזונתי כדי לא להפריע לאבחון.
  • לצורך האבחון הרופא עשוי להפנות אתכם לבדיקות דם (זיהוי רמות גבוהות מהנורמה של נוגדנים האופייניים לצליאק) ואנדוסקופיה לנטילת דגימה מהמעי.
  • הטיפול בצליאק הוא מניעתי - הימנעות ממזונות המכילים גלוטן. לכן, בהתאם לממצאים תופנו לדיאטנית לצורך הדרכה ולבניית תפריט שאינו מכיל מזונות עם גלוטן (עוגות, פיצות, קרוטונים, רטבים, פסטה ועוד). כשבועיים לאחר מכן ועם יישום ההמלצות, ילדים החולים בצליאק עשויים לחוש הטבה במצבם.

7. אי־סבילות ללקטוז

לקטוז הוא סוג של סוכר המצוי בחלב ובמוצריו, כמו גבינה וגלידה. בדרך כלל הגוף מייצר אנזים בשם לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז לגלוקוז ולגלקטוז - סוכרים הנספגים בקלות רבה יותר. חלק מהילדים, וגם המבוגרים, לא מייצרים מספיק לקטאז לפירוק הלקטוז, כך שהוא ממשיך ונודד במורד מערכת העיכול לעבר המעיים, ושם גורם לספיחת נוזלים לתוך חלל המעי. חיידקים המצויים במעיים מפרקים את הלקטוז, ותהליך התסיסה הזה מייצר גזים המצטרפים לנוזלים העודפים. כתוצאה מכל זאת, כחצי שעה עד שעתיים לאחר אכילת מוצרי חלב הילד יפתח כאבי בטן, נפיחות בטנית ושלשולים.
6 צפייה בגלריה
כחצי שעה עד שעתיים לאחר אכילת מוצרי חלב הילד יפתח כאבי בטן, נפיחות בטנית ושלשולים
כחצי שעה עד שעתיים לאחר אכילת מוצרי חלב הילד יפתח כאבי בטן, נפיחות בטנית ושלשולים
כחצי שעה עד שעתיים לאחר אכילת מוצרי חלב הילד יפתח כאבי בטן, נפיחות בטנית ושלשולים
(צילום: shutterstock)
מה עושים:
  • אם קיים חשד לאי־סבילות ללקטוז, פנו לרופא המטפל, הוא יפנה אתכם לאבחון. אפשרות אחת, באמצעות דיאטת אלימינציה: מסירים בהדרגה מאכלים שמכילים לקטוז (חלב פרה, גבינות רכות, חמאה, רטבים) כדי לראות אם חל שיפור בתסמינים. אפשרות נוספת: בדיקת מימן בנשיפה, שבה מודדים את כמות גז המימן בנשימה של הילדים (במקרה של אי־סבילות ללקטוז יופיעו רמות גבוהות של מימן).
  • בבתי מרקחת וברשתות הפארם ניתן להשיג "לקטזין", המכיל את האנזים החסר. רצוי להיוועץ עם הרופא המטפל באשר להתאמתו לילד.
  • אפשר לתת לילד מוצרי חלב דלי לקטוז כמו יוגורט וגבינות קשות, או לחלופין: מוצרי חלב ללא לקטוז.
הידעת? מרבית הילדים והמבוגרים הסובלים מרגישות ללקטוז מייצרים מעט מהאנזים ולכן יכולים לעכל כמויות קטנות של מוצרי חלב.

8. מחלות מעי דלקתיות

כאבי בטן על רקע מחלות מעי דלקתיות הם ממושכים ואופייניים יותר בגיל ההתבגרות. קבוצה זו כוללת מחלות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית. מלבד כאבי בטן יכולים להופיע גם שלשולים דמיים, תחושה של אי־התרוקנות, חולשה ועייפות, ירידה בתיאבון ובמשקל.
מה עושים:
  • פנו לרופא המטפל לצורך אבחון. הוא יפנה אתכם לבדיקת מעבדה. אם תוצאות הבדיקה מורות על אנמיה או על מדדי דלקת מוגברים, חשוב לפנות לגסטרואנטרולוג להמשך בירור.
  • הטיפול במחלות אלה מותאם לסוג המחלה ולחומרתה, כשהמטרה היא ליצור הפוגה לאורך זמן. בדרך כלל הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות דלקת המיועדות לזמן שבו יש התלקחות של המחלה, תרופות סטרואידליות, תרופות ביולוגיות וטיפול תזונתי באמצעות פורמולה נוזלית למשך 6־8 שבועות.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button