לפני כמה שנים אמרה לי מנהלת בכירה במעבדה ידועה שהיא לא מאפשרת לילדים שלה לאכול ענבים. כל מי שהיה סביבנו הופתע. ענבים זה פרי בריא, לא? שאלנו אותה, והיא ענתה: "כמות חומרי ההדברה בענבים מטורפת. אני קונה פירות אחרים כמו אבטיחים ומלונים שמכילים כמויות קטנות של חומרי הדברה. אנחנו אוכלים ענבים, אבל הכי מעט שאפשר".
לפי הדוח האחרון שהוציא משרד הבריאות לחומרי הדברה נראה שאותה מנהלת, שעסקה בין היתר בבדיקות הימצאות חומרי הדברה בירקות ובפירות, ידעה היטב על מה היא מדברת. בדוח נמצאה דגימת ענבים שהכילה 16 (!) סוגים שונים של חומרי הדברה שונים, ושלוש דגימות אחרות הכילו 15 סוגים שונים של חומרי הדברה. בתות שדה, שתמיד היה ידוע לשמצה בשל נוכחות גבוהה של חומרי הדברה, נמצא שב־38% מהדגימות נמצאו יותר משישה חומרי הדברה שונים. לא מעט, אבל עדיין הרבה פחות מענבים, שבהם נמצא סיכוי של 70% להימצאות של יותר משישה סוגים שונים חומרי הדברה.
4 צפייה בגלריה
סיכוי של 70% להימצאות של יותר משישה סוגים שונים חומרי הדברה בענבים
(צילום: shutterstock)
עוד בנושא:
מדוח המעקב האחרון שפרסם מבקר המדינה על חומרי הדברה (מאי 2023), נראה שישראל כיום היא די מערב פרוע בכל הקשור להדברת ירקות ופירות. מהדוח עולה כי כמות חומרי ההדברה שתושבי ישראל צורכים בכל יום היא הגבוהה ביותר באירופה – עד פי 10 ויותר ממדינות אירופיות (1.52 טונות חומר פעיל לאלף דונם ו־1.57 טונות של חומרי הדברה לאלף טונות תוצרת חקלאית. כמו כן, לא פחות מ־113 חומרי הדברה שמאושרים לשימוש בישראל נאסרו לשימוש באירופה ובארצות הברית לפני שנים רבות בגלל החשש שהם גורמים למחלות קשות כמו סרטן ואלצהיימר או בשל חוסר מידע בנוגע להשפעתם על בריאות האדם.
ואם לא די בכך, הרי שהמצב בישראל רק הולך ומחמיר. בעוד שבכל העולם מצמצמים את השימוש בחומרי הדברה, בישראל כמות חומרי ההדברה שאנחנו צורכים הולכת וגדלה בכל שנה. בדוח האחרון שהוציא משרד הבריאות לסיכום וניתוח תוצאות ניטור חומרי הדברה במזון בשנה שעברה (מאי 2022) ומתייחס לשנים 2019־2020, הוא קובע שמשנת 2016 חלה עלייה ניכרת באחוז החריגות בחומרי הדברה – בשנת 2016 נמצאו 7% חריגות, בשנים 2017־2018 נמצאו 13% חריגות ובשנים 2019־2020 – 19% חריגות. עוד נמצא שחלה עלייה של ממש לא רק באחוז החריגות בחומרי ההדברה, אלא גם בכמות הירקות והפירות המודברים. בשנת 2016 47% מהתוצרת החקלאית היו ללא חומרי הדברה כלל, בשנת 2018 זה ירד ל־36%, ובשנת 2020 הירידה נמשכה והגיעה ל־33%.
סלע המחלוקת: הכשרת החקלאים
ואם אתם שואלים את עצמכם למה תושבי ישראל נאלצים לסכן את בריאותם ולצרוך כמות עצומה של חומרי הדברה במזון שלהם, ייתכן שהתשובה נמצאת בדוחות של מבקר המדינה לאורך השנים, שנראה שחוזרים על עצמם שוב ושוב - מחדלים ממושכים של משרד החקלאות.
אחת הדוגמאות לדרך של משרד החקלאות לדחות ולמסמס כל ניסיון להגביל את חומרי ההדברה התרחשה לפני חמש שנים, בנובמבר 2018, אז התנהל בכנסת דיון על תקנות להסדרת הטיפול והשימוש בחומרי הדברה. באותו דיון אמר יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הח"כ לשעבר אלי אלאלוף: "אנחנו מבצעים מעקב אחרי העניין הזה כבר תקופה ממושכת, ביקשו דחייה אחת ועוד דחייה, כל פעם בתירוץ אחר, ואני אומר לכם כאזרח פשוט - מספיק ודי. אתם פוגעים באוכלוסייה כמעט בזדון. לא הגיוני ששלוש שנים משרדי ממשלה לא מוצאים שפה משותפת כדי להתמודד יחד עם מה שמסכן את העובדים, את הילדים שלנו ואת הקרקע שלנו, שצריכה להמשיך ולהאכיל אותנו לדורי דורות".
בדוח נמצאה דגימת ענבים שהכילה 16 סוגים שונים של חומרי הדברה, ושלוש דגימות אחרות הכילו סוגים שונים של חומרי הדברה. בתות שדה נמצא שב־38% מהדגימות נמצאו יותר משישה חומרי הדברה שונים
מטרת אותו דיון הייתה להבין מדוע מתעכב הליך הסדרת הטיפול והשימוש בחומרי הדברה. נוסח התקנות נכתב כבר כשלוש שנים לפני הדיון על ידי משרד העבודה והרווחה, אולם כדי להביאן לאישור סופי של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת נדרש אישור של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות. "עד כה לא הצליחו נציגי המשרדים להגיע לנוסח מוסכם", כתבה דוברת הוועדה בהודעה שיצאה מטעמה. "מהדיון היום עולה כי סלע המחלוקת המרכזי הוא התנגדות של משרד החקלאות להטלת חובת הכשרה על עובדי החקלאות כתנאי לשימוש בחומרי הדברה מסוכנים".
למה משרד החקלאות התנגד להטלת הכשרה על עובדי החקלאות כתנאי לשימוש בחומרי הדברה מסוכנים? לא ברור, אבל ייתכן שהתשובה לכך נמצאת בדוח מבקר המדינה שפורסם לפני 35 שנה.
4 צפייה בגלריה
השיקול החקלאי נוגד את השיקול הבריאותי. דוכן ירק בשוק הכרמל בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
האינטרס החקלאי vs בריאות הציבור
ביוני 1987 פרסם מבקר המדינה דאז, יעקב מלץ, דוח ביקורת חמור על השימוש המופרז בחומרי הדברה בישראל. "השיקול החקלאי, הגברת השימוש בחומרי הדברה להגברת התפוקה, נוגד את השיקול הבריאותי", כתב בדוח. "במקרים אלה גבר האינטרס החקלאי על אינטרס השמירה על בריאות הציבור".
בעוד שבכל העולם מצמצמים את השימוש בחומרי ההדברה, בישראל כמות חומרי ההדברה שאנחנו צורכים הולכת וגדלה בכל שנה. בשנת 2016 נמצאו 7% חריגות; בשנים 2017־2018 נמצאו 13%; ובשנים 2019־2020 – 19% חריגות
באותו דוח התריע המבקר על כך שמשרד החקלאות התיר לשימוש 33 חומרי הדברה בניגוד לדעת משרד הבריאות. באופן אבסורדי החומרים אושרו על סמך הצהרות היצרנים שברור שיש להם אינטרסים כלכליים ובלי פיקוח אמיתי, ועוד לפני שהיו נתונים טוקסיקולוגיים מלאים על השפעת החומרים על בריאות הציבור. בעקבות הדוח התקיים דיון בכנסת שבו נאמר: "לפי דוח מבקר המדינה יש סכנה אמיתית לציבור מבחינה בריאותית והגורמים האחראים אינם עושים דבר למנוע זאת. מדוע משרד החקלאות לקח על עצמו את האחריות לאשר חומרים רעילים בניגוד לעמדת משרד הבריאות? מה שמשתמע מהדוח הוא שהרצון להגיע להישגים חקלאיים גובר על הצורך לשמור על בריאות הציבור".
הח"כ לשעבר אלי אלאלוף: "פוגעים באוכלוסייה כמעט בזדון. לא הגיוני ששלוש שנים משרדי ממשלה לא מוצאים שפה משותפת כדי להתמודד יחד עם מה שמסכן את העובדים, את הילדים שלנו ואת הקרקע שלנו, שצריכה להמשיך ולהאכיל אותנו לדורי דורות"
לפני 35 שנה התריע מבקר המדינה דאז שמשרד החקלאות אינו מקיים פיקוח שוטף על אופן השימוש בחומרי הדברה, אך גם לפי דוח המעקב של מבקר המדינה הנוכחי נראה ששום דבר מהותי לא השתנה. "אין בישראל הסדר רגולטורי שנועד להגביל את השימוש בחומרי הדברה רעילים בחקלאות רק למי שמורשה לכך, לפיקוח על מכירתם ולהסדרת ההכשרה הנדרשת לשימוש בהם", כותב המבקר. "זאת על אף שבמשרדי החקלאות והבריאות מייחסים חשיבות להסדר כזה". במילים פשוטות: המבקרים מתריעים על סכנה בריאותית לאורך השנים, אבל שום דבר לא משתנה.
באירופה אסור, בישראל מותר
משרד החקלאות אמנם ערך רוויזיות בנוגע לשימוש בחומרי הדברה לאורך השנים, אך אלה נפסלים לשימוש בארץ באיחור רב בהשוואה לעולם, וכך תושבי ישראל נאלצים להיחשף אליהם במשך שנים אחרי שהם נפסלו באירופה ובארצות הברית. הנה דוגמה לשלושה חומרים שנאסרו לשימוש ברוויזיות השונות באיחור לעומת העולם:
Alachlor (קוטל עשבים): בקנדה החומר נאסר לשימוש עוד בשנת 1985, באירופה סווג החומר הפעיל כמסרטן בבני אדם ללא תלות בריכוז ונאסר לשימוש בשנת 2007, והסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה EPA סיווגה אותו כמסרטן בבני אדם בריכוזים גבוהים וכל שימוש בו הופסק בשנת 2015. בישראל החומר היה מותר לשימוש עד שנאסר בשנת 2021, כך שתושבי ישראל צרכו אותו אף על פי שהיה ידוע שהוא מסרטן בבני אדם 14 שנה לאחר שהוא נאסר באירופה!
4 צפייה בגלריה
נכון להיום בישראל מותר להשתמש ב־113 חומרי הדברה שאסורים לשימוש באירופה ובארצות הברית
(צילום: shutterstock)
Cyhexatin (קוטל חרקים ואקריות): חומר זה נאסר בארצות הברית עוד בשנת 1989, ובשנת 2008 במדינות האיחוד האירופי. עד כמה הוא מסוכן? ב־2005 ציינה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה בנוגע לשימוש בו כי נמצא "סיכון לא מקובל בקרב תינוקות וילדים עד גיל חמש".
בישראל החליט משרד החקלאות בשנת 2018 להמשיך לאפשר את השימוש בתכשירים המכילים את החומר הפעיל אך ורק בגידולים שבהם אין לו תחליף בישראל – הדרים, תאנים ושקדים. ההחלטה לצמצם את השימוש בחומר התקבלה 29 שנה לאחר שנאסר לשימוש בארצות הברית.
Guazatine (טיפול לאחר קטיף): חומר זה נאסר לשימוש במדינות האיחוד האירופי בשנת 2012. בארצות הברית החומר אסור בשימוש. החומר מסווג כקטלני בחשיפה נשימתית, גורם נזק חמור לעיניים, מזיק בבליעה וגורם לגירוי בעור ובמערכת הנשימה. בישראל הוא נאסר לשימוש רק בשנת 2019 – שבע שנים לאחר שנאסר לשימוש במדינות האיחוד האירופי.
למרבה הצער, הסיפור הזה לא מסתיים כאן. נכון להיום בישראל מותר להשתמש ב־113 חומרי הדברה שאסורים לשימוש באירופה ובארצות הברית! הנה חמישה מתוך החומרים האלה, שכולנו מכניסים בכל יום לגופנו ומסכנים את בריאותנו:
Imazethapyr: נאסר לשימוש באירופה כבר בשנת 2004 (לפני 19 שנה!) לאחר שהסוכנות האירופית לכימיקלים, ECHA, הגדירה אותו כרעיל. במחקרים בבעלי חיים נמצא שהוא גורם להצטברות נוזלים בריאות, לציסטות בכליות ולעלייה במקרי סרטן המוח וסרטן בלוטת התריס. צריכה שלו עלולה לגרום ליתר לחץ דם, להפרעות בתפקוד הכבד והכליות, לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ולמצוקה נשימתית.
אחד החומרים הנפוצים ביותר כיום בחקלאות הישראלית עם אחוזי חריגה גבוהים מאוד נאסר לשימוש באירופה כבר ב־2019. החומר הוגדר על ידי הסוכנות האירופית EPA כמסרטן ברמת C
Chlorthal Dimethyl: נאסר לשימוש באירופה כבר בשנת 2009. גורם למומים מולדים ומזיק לפוריות, ובנוסף גורם לחולשת שרירים, לאי ספיקה נשימתית ולגירויים חריפים בעור.
Diquat: נאסר לשימוש באירופה בשנת 2018. חשוד כגורם סביבתי אפשרי בהתפתחות פרקינסון.
Thiram: נאסר לשימוש באירופה בשנת 2018. מחקר שבדק את השפעת החומר על עובדי ייצור של חומר ההדברה מצא גירויים בעיניים, שיעול, כאבי חזה, נגעים עוריים, הפרעות בתפקוד הלב, בתפקודי הכבד וכן הגדלת בלוטת התריס וסרטן בלוטת התריס.
Bifenthrin: נאסר לשימוש באירופה בשנת 2019. אחד החומרים הנפוצים ביותר בחקלאות הישראלית עם אחוזי חריגה גבוהים מאוד. החומר הוגדר על ידי הסוכנות האירופית EPA כמסרטן ברמת C וזאת בשל עלייה בגידולים סרטניים בשלפוחית השתן, הכבד והריאות בבעלי חיים בחשיפה לחומר. הוא נחשב לרעיל מאוד ובעל השפעה שלילית על מערכת העצבים.
שרשרת של מחדלים
איך הגענו למצב הזה? לפניכם כמה מהמחדלים הבולטים של משרד החקלאות בנוגע לתחום ההדברה במהלך השנים:
1. המשרד ביטל את חובת רישום ימי ההמתנה בין הריסוס לקטיף
לפי התקנות, על כל חומרי ההדברה צריך להופיע מידע בסיסי והוא מספר ימי ההמתנה בין הריסוס לקטיף, כי כמות חומר ההדברה שהציבור אוכל בירקות ובפירות מושפעת ממשך הזמן הזה. כך היה עד שנת 2018, אלא שאז הלשכה המשפטית של משרד החקלאות החליטה לתקן את התקנה ולקבוע שאין חובה ברישום זמן ימי ההמתנה. משרד הבריאות התנגד לכך בטענה שהדבר יפגע בבריאות הציבור, אך משרד החקלאות הודיע לחברות המשווקות שהוא יאשר חומרי הדברה בלי ציון ימי ההמתנה. ב־2020 קבע משרד המשפטים שההחלטה של משרד החקלאות אינה מקובלת ואינה סבירה, ובכל זאת הבעיה נותרה בעינה.
2. המשרד דחה את ההצעה לאמץ את התקינה האירופית
ב־2021 החליטה הממשלה (כחלק ממדיניות הורדת יוקר המחיה והקלה על ייבוא) לאמץ את התקינה האירופית לשימוש בחומרי הדברה. שר הבריאות ושר החקלאות היו אמורים לדווח לממשלה על פעולותיהם להסדרה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי. עמדת משרד הבריאות הייתה שיש לאסור בישראל שימוש בתכשירים שנאסרו באיחוד האירופי, אבל משרד החקלאות התנגד לכך בטענה שצריך לבחון מדוע האיחוד אסר את השימוש בכל תכשיר ותכשיר ושיש לבחון את צורכי החקלאות המקומית. בגלל אי ההסכמות בין המשרדים והתנגדות משרד החקלאות לאימוץ התקינה האירופית – עד היום התחום לא הוסדר.
3. המשרד לא קיבל את המלצות הוועדה לרישום תכשירים
הוועדה לרישום תכשירים, שכוללת נציגים של משרד הבריאות, הגנת הסביבה ומשרד החקלאות, ממליצה אם לאשר או לפסול חומרי הדברה. לפי משרד הבריאות, צריך לאמץ את המלצות הוועדה. אך למרות שהוועדה המליצה על צמצום או ביטול השימוש ב־11 חומרי הדברה, משרד החקלאות לא קיבל את דעתה בטענה שהחומרים קריטיים (לחקלאות) וכי לא קיים תכשיר הדברה חליפי. בדוח המבקר הנוכחי נכתב שלמרות שהוועדה ממליצה להפסיק באופן מיידי את השימוש בחומרי הדברה מסוימים ולקיים בירור מאוחר יותר, משרד החקלאות החליט לקיים בירור בעוד החומרים מאושרים וכך הציבור ממשיך לצרוך אותם.
4. המשרד אינו מטיל הגבלת שימוש בחומרי הדברה רעילים בחקלאות
בשנת 2016 הוסדר החוק לעיסוק בהדברה (שאינה חקלאית) שנמצא באחריות המשרד להגנת הסביבה. לפי החוק, מדביר חייב ברישיון, הכשרה מקצועית ורענון הלימוד על שימוש בחומרי הדברה מסוכנים. שימוש בחומרי הדברה ללא רישיון עלול להוביל לקנסות ואף למאסר. לפי דוח המבקר, בכל הקשור לחומרי הדברה חקלאיים אין כיום הסדר רגולטורי להגבלת השימוש בחומרים רעילים בחקלאות, והחקלאים יכולים לפעול בלי שום הגבלות בתחום.
5. המשרד אינו מפקח מספיק על השימוש בחומרי הדברה
משרד החקלאות אינו מפעיל מפקחים שיבקרו במשקים חקלאיים ויבדקו אם ההדברה מתבצעת לפי הוראות השימוש הרשומות על חומרי ההדברה, וגם כאשר נמצאות חריגות, שיעור החקלאים שקיבלו קנסות מנהליים נמוך מאוד - רק 1% בשנת 2014 ו־11% בשנת 2015. אמנם בשנים 2018־2021 שיעור הקנסות עלה ל־29%, אבל המשרד לא פתח בחקירה בעניינן של 13% מהחריגות המהותיות.
6. המשרד מנהל את הרוויזיה בעצלתיים
רוויזיה 2021 צפויה להימשך לפחות שנתיים. בדוח המבקר נכתב שקצב הדיונים הוא שלושה בשנה. לעומת זאת, הדיונים בוועדה לרישום תכשירי הדברה חדשים מתקיימים הרבה יותר במרץ - 8־9 דיונים בשנה.
סטנדרטים מקומיים - מתי שמעתם על ריקול לפירות?
לפני 11 שנה נחקק "חוק הסטנדרטים" שנועד לקבוע תקנות שיאפשרו פיקוח על החקלאים ואיתור חריגות בחומרי הדברה. למה יישום חוק הסטנדרטים חשוב כל כך לצרכנים? כולנו יודעים שלעתים די קרובות מתגלה שמוצר מזון מזוהם בחיידקים ולכן יוצאת הודעת אזהרה לציבור והמוצר נאסף מהמדפים (ריקול). זה קרה בשוקולד, בסלטים, בוופלים ובעוד מוצרים. פעמים רבות מטרת האזהרה היא אוכלוסיות חלשות כמו קשישים, נשים הרות, ילדים או אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, שעלולים להיפגע באופן קשה במיוחד מזיהומים כאלה. במקרים כאלה קל לברר מהו מקור המזון המקולקל ולהרחיק אותו מהשוק. בארצות הברית ובאירופה מתפרסמות כל הזמן הודעות על זיהומים שמתרחשים בתוצרת חקלאית כמו חסה, נבטים ועוד, אבל בישראל אין אזהרה כזאת כי גם אם תימצא תוצרת חקלאית מזוהמת – אי אפשר לאתר אותה.
בתגובה לדוח האחרון של מבקר המדינה ענה משרד החקלאות כי איסור על שימוש בחומרי הדברה מסוימים עלול להוביל במקרים מסוימים לעלייה בשימוש בתכשירי הדברה רשומים אחרים שהם יעילים פחות בהשפעתם על המזיקים
חוק הסטנדרטים היה אמור לפתור את הבעיה הזאת ולאפשר ריקול לתוצרת חקלאית בלתי תקינה, אבל הדבר הבסיסי הזה לא קרה כבר 11 שנה. הסיבה לכך היא שמשרד החקלאות עדיין לא השלים את כתיבת התקנות. בתגובה לדוח האחרון של מבקר המדינה ענה משרד החקלאות כי איסור על שימוש בחומרי הדברה מסוימים עלול להוביל במקרים מסוימים לעלייה בשימוש בתכשירי הדברה רשומים אחרים שהם יעילים פחות בהשפעתם על המזיקים. אם לתרגם את תשובת משרד החקלאות: עדיף לתושבי ישראל להיות מורעלים מחומרי הדברה אסורים מאשר שהחקלאים יעלו את השימוש בחומרי הדברה רשומים אחרים שהם יעילים פחות על המזיקים.
לנוכח ההתנהלות של משרד החקלאות בנושא ההדברה לאורך השנים, ייתכן שהרוויזיה הנדרשת היא פשוט להעביר את הטיפול בנושא הדברת הפירות והירקות שאנו צורכים לאחריותו של גורם ממשלתי אחר.
תגובת משרד החקלאות: המשמעות של חריגה איננה חשיפה גדולה לחומרי הדברה
"משרד החקלאות רואה בשמירה על בריאות הציבור ערך עליון. עם זאת, המשרד מחדד כי אי אפשר לקיים חקלאות הנותנת מענה לאזרחים ללא שימוש בחומרי הדברה. לכן פועל המשרד לצמצום השימוש בתכשירי הדברה באמצעות עידוד השילוב של הדברה ביולוגית, הערכה מחדש של חומרי הדברה והגברת הפיקוח והאכיפה על השימוש המושכל בהם. לראיה, בתוצאות הסקרים על שאריות הדברה של השנים האחרונות עולה כי מדי שנה כ־90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן, ובשנתיים האחרונות אף חלה עלייה באחוז הדוגמאות העומדות בתקן.
"לעניין 'העדפת' המשרד את החקלאים על חשבון הציבור, גם דוח מבקר המדינה ציין לשבח את הפעולות של משרד החקלאות בהגברת הפיקוח והאכיפה בכל הקשור לשימוש בחומרי הדברה בקרב החקלאים בארץ, לרבות עלייה בהיקף הפיקוח, באכיפה בשטח ובהטלת קנסות. בניגוד לטענות, אין תכשירי הדברה הייחודיים למדינת ישראל. חקלאי ישראל משתמשים באותם החומרים הנמצאים בשימוש באירופה, בארצות הברית או במדינות מפותחות אחרות. זאת ועוד, במקרים רבים ישראל אף מחמירה לעומת הנדרש באיחוד האירופי.
"לעניין פיקוח שוטף על אופן השימוש בחומרי הדברה, ההפך הוא הנכון. מבקר המדינה ציין לשבח את פעולות הפיקוח של המשרד בקרב החקלאים, לרבות סקרי שאריות חומרי הדברה שהמשרד עורך. לעניין אחוז החריגות, המשמעות של חריגה איננה חשיפה גדולה לחומרי הדברה אלא חוסר עמידה בתקנים בארץ, שנחשבים מחמירים במיוחד".
תגובת משרד הבריאות: אימוץ רגולציה אירופית יוביל לצמצום אחוז החריגות
"משרד הבריאות פועל בדרכים רבות כדי לצמצם את מידת השימוש בחומרי הדברה מזיקים בישראל, וכך לצמצם את חשיפת הצרכן הישראלי לשאריות חומרי הדברה, כאשר משרד הבריאות אחראי על הפירות והירקות רק מרגע הגעתם לשוק. הדבר כולל ביצוע סקרים שונים לאיסוף נתונים בנושא כדי לקדם הפחתה בשימוש בחומרי הדברה, וכן המשרד שותף בוועדה הבוחנת את המידע החדש בנוגע לחומרי הדברה ולהשפעות הבריאותיות שלהם.
"יש לציין שבמסגרת חוק ההסדרים האחרון נקבע אימוץ של החקיקה האירופית לעניין שאריות חומרי הדברה, אך פירות וירקות טריים הוחרגו לדרישת משרד החקלאות, כלומר החקיקה האירופית תחול עבור מזון מעובד. משרד הבריאות נמצא בתהליך שגם נושא ההדברה יוסדר בחקיקה. משרד הבריאות מאמין שאימוץ ואכיפה לפי רגולציה אירופית בהתאמות לאומיות יובילו לצמצום אחוז החריגות".
