"מי שמסוגל לאלף את ליבו, מסוגל לכבוש את העולם", כתב פאולו קואלו בספרו "על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי". צודק קואלו. אדם שיכול לנהל את הרגשות שלו, החיוביים והשליליים, מסוגל להתמודד עם מצבים מורכבים ומאתגרים וכך להגיע רחוק.
היכולת לנהל רגשות היא להבנתי המסוגלות לזהות את הרגש שעולה, לשיים אותו ולתת לו ביטוי באופן שמיטיב איתנו ומקל עלינו. אבל מה קורה כשאנחנו מרגישים שני רגשות בו זמנית? ובאופן מורכב יותר - מה קורה כשאנחנו מרגישים שני רגשות מנוגדים זה לזה? איך, והאם, בכלל אפשר לנהל אותם? לאפשר את דו־הקיום הזה?
רגשות מעורבים (מצב שבו מתקיימים בו זמנית רגשות מנוגדים) פוגשים אותנו בכל מיני תחומים בחיים. במסגרת שיחות הייעוץ שאני עורכת פגשתי לא מעט אנשים שמתמודדים עם רגשות מעורבים. באחד המקרים הגיעה אליי אישה שהייתה אמביוולנטית לגבי מקום העבודה שלה. הבוס היה ממש לא משהו, השעות לא נוחות, והנסיעות היו ארוכות, ומצד שני השכר היה נאה והתפקיד נתן לה אפשרויות קידום בהמשך. היא לא הצליחה להחליט מה חשוב יותר: החוויה הנוכחית שלה או התוכניות לעתיד? כל יום במשרד העלה אצלה סט של מחשבות ותחושות עוצמתיות - והפוכות זו לזו. היא הגיעה אליי מתוחה, מותשת ומבולבלת. היא הרגישה שה״בטרייה הרגשית שלה מרוקנת״ לדבריה, תיאור מדויק מאין כמוהו לאדם שחווה רגשות מעורבים.
התיאוריה: על רצף הרגש
הרעיון שאנחנו מסוגלים לחוות רגשות מעורבים חדש יחסית. במהלך המאה ה־20 האמינו פסיכולוגים רבים שרגשות מתקיימים על פני רצף: בקצהו האחד רגשות חיוביים ובקצהו השני – שליליים: אם חווית פחות רגשות שליליים אחרי אתגר רגשי כלשהו, זה אומר שאת מרגישה "טוב יותר". כלומר היעדר או הפחתה ברגש אחד מעידים בהכרח על נוכחותו של האחר. בהתאמה אם את פחות אומללה, את יותר מאושרת. זו הייתה התפיסה הרווחת.
אך בשנות ה־60 של המאה הקודמת החלו במחקרים פסיכולוגיים לאסוף עדויות לכך שרגשות חיוביים ושליליים לא תמיד ניתנים להפרדה, ובמחקרי המשך נמצא שאפשר לחוש בשניהם בו זמנית ואפילו ברצף מהיר. הפסיכולוגיה החיובית מאמינה שהיעדר עצב אינו מעיד בהכרח על אושר ושהיעדר מחלה לא מעיד בהכרח על בריאות. ההבנה שאדם יכול לחוות רגשות חיוביים ושליליים בו זמנית בלי להיצמד לתיוג של אושר או אומללות מאפשרת מרחב חדש להתבוננות על הרגשות שלנו.
המחיר: גרוע יותר מרגש שלילי
כיום כבר ברור שכולנו חווים רגשות מעורבים. אנחנו יכולים להיות מלאים ברגשות טובים וחיוביים כלפי בן או בת הזוג שלנו בבוקרו של יום, ולהיות מוצפים ברגשות שליליים של תסכול בנוגע לאספקטים אחרים בקשר הזוגי בסופו של אותו יום. חלק מאיתנו גם מנסים לכמת את מידת האושר שלנו לפי הנוסחה הבאה: רגשות חיוביים פחות רגשות שליליים = מידת האושר שלי. כלומר כל עוד אני חווה יותר רגשות חיוביים משליליים, אני מאושרת.
הממצא המפתיע היה המדד העצמאי של רגשות מעורבים. נמצא שזה מוריד את תחושת השלומות שלנו יותר מרגשות שליליים! כלומר לעתים קל לנו יותר מבחינה רגשית לא לאהוב את מקום העבודה שלנו מאשר להיות אמביוולנטיים לגביו
אבל אם מביאים בחשבון את הרגשות המעורבים, הנוסחה הזאת מוצלחת פחות. רגשות מעורבים שבעצם היותם מבלבלים ומתנגשים גורמים לנו לשלם מחיר פסיכולוגי משמעותי. הם יכולים להרגיש לנו כמו מלחמה פנימית בין הטובים לרעים, מלחמה שיכולה להתיש אותנו מאוד.
כך לדוגמה, מחקר שפורסם ב־2022 בכתב העת Journal of Happiness Studies מצא שלרגשות מעורבים יש השפעה משמעותית על תחושת השְׁלוֹמוּת שלנו (Well Being). במחקר נבדקה ההשפעה של רגשות חיוביים ושליליים על תחושת השלומות. כצפוי, נמצא שרגשות חיוביים דוחפים מעלה את תחושת השלומות, ורגשות שליליים מורידים אותה כלפי מטה. אבל הממצא המפתיע היה המדד העצמאי של רגשות מעורבים. נמצא שזה מוריד את תחושת השלומות שלנו יותר מרגשות שליליים! כלומר לעתים קל לנו יותר מבחינה רגשית לא לאהוב את מקום העבודה שלנו מאשר להיות אמביוולנטיים לגביו.
המפתח: ללמוד לנהל רגשות מעורבים
עכשיו, אחרי שהתבוננו מעט יותר לעומק על סוגיית הרגשות המעורבים, נתנסה בכלים יישומיים שיעזרו לנו לנהל אותם מעט טוב יותר. אז איך מנהלים רגשות מעורבים?
1. התבוננו. אל תשפטו
רגשות מעורבים מתחזקים על רקע הבלבול בין קולות פנימיים לחיצוניים. כשאנחנו מרגישים שעלינו לפעול באופן מסוים, אבל מאמינים שאחרים חושבים שעלינו לפעול באופן אחר, מתחילה שרשרת רגשות מעורבים. אנחנו מתלבטים בין הרגשות שלנו ובין מה שאנחנו תופסים כאפשרות נכונה יותר בעיני אחרים. ההתלבטות הזאת כמעט תמיד מביאה איתה שיפוטיות עצמית כלפי מה שאנחנו מרגישים. איכשהו הדעה של האחרים נחשבת בעינינו כנכונה יותר ומצליחה לבלבל אותנו ולהרחיק ממה שנכון לנו וקרוב יותר לתחושת הבטן. הרעיון כאן הוא לשים לב ולהתבונן על הרגשות שלנו בסקרנות ועניין בלי להתערבב עם "מה היו אומרים על זה אחרים". התבוננות ללא שיפוטיות משאירה אותנו קרובים למה שחשוב לנו בסיטואציה ומסייעת עם רגשות מעורבים.
2. תחלקו עם אחרים. או שלא
אני כותבת לא מעט על כמה חשוב לתת ביטוי לרגשות שלנו. ככל שנביע אותם, ניתן להם שמות ונכיר אותם לעומק - נוכל להתמודד איתם טוב יותר. כשמדובר ברגשות מעורבים, תיתכן גישה אחרת: אם ביטוי הרגשות המעורבים שלכם מהווה תזכורת וחזרה על הרגשות המנוגדים, זה עלול לעכב אתכם יותר מאשר לקדם. איך מחליטים מה נכון לכם? אין תשובה אחת לשאלה הזאת, מלבד תשומת לב לאיך שאתם מרגישים אחרי שנתתם ביטוי לרגשות המנוגדים. האם אתם מרגישים הקלה ובהירות או שאולי מרגישים אבודים יותר? כדאי לשאול את השאלות האלה, ולפי התשובות להחליט מה נכון לכם, לחלוק עם אחרים או לשמור לעצמכם.
"ההבנה שאדם יכול לחוות רגשות חיוביים ושליליים בו זמנית בלי להיצמד לתיוג של אושר או אומללות מאפשרת מרחב חדש להתבוננות על הרגשות שלנו"
3. התחילו וסיימו משימה אחת
כדי לנהל טוב יותר רגשות מעורבים, נסו את אחת מהפעולות הבאות: סדרו את ארון הבגדים, מיינו מגירה אחת במטבח, עשו סדר בארנק שלכם. חשוב להתחיל ולסיים פעולה אחת ולא למקבל כמה פעולות יחד. המוח שלנו מגיב לרגשות מעורבים כמצב רגשי לא מאורגן, ובאותה מידה הוא מתרגם את פעולות הארגון שלנו כלקיחת שליטה רגשית. כאשר חוויית השליטה הרגשית עולה, הלחץ יורד ומתאפשר ניהול מיטיב של רגשות מעורבים. חשוב לעשות פעולה אחת בכל פעם כדי לא להעמיס על עצמנו כשאנחנו כבר מתמודדים עם עומס בשל ריבוי רגשות.
4. השתמשו במילים מגשרות במקום במילים מפרידות
כשאנחנו מדברים על הרגשות המעורבים שלנו, לרוב נגדיר אותם באופן הבא: "אני אוהבת מאוד להיות עם בן הזוג שלי, אבל חייבת זמן לבד עם עצמי", "אני שמחה לסיים את הלימודים, אבל מתבאסת שהם לקראת סיום". השימוש במילה "אבל" מעמיק את הניגודיות והנפרדות בין הרגשות המעורבים שאותם אני מביעה. לעומת זאת, שימוש במילים או בביטויים המגשרים ומחברים בין הרגשות כמו: וגם, ובנוסף, או שימוש בוי"ו החיבור מסייע בקבלה של הרגשות המעורבים ומנרמל את חוויית קיומם המקביל בתוכי.
5. כתבו ותעשו סדר
כתיבה היא כלי טיפולי מופלא שכן היא מסייעת בעיבוד רגשות. כשמעלים על הכתב את הרגשות המעורבים והופכים אותם למילים – מצליחים לסדר את המחשבות שלנו סביב אותם רגשות. כשעושים סדר בין רגש למחשבה, נוצרות בהירות ואחידות שמקילות על ההתמודדות עם רגשות מעורבים.
נעמה קמינר־מבורך היא בעלת MA בפסיכולוגיה חיובית, מטפלת בתחום ומרצה בארגונים ובחברות ציבוריות בנושאים של חוסן אישי, קבלת החלטות, מיינדסט, מערכות יחסים חיוביות וגישת החוזקות.
פורסם לראשונה: 14:17, 26.05.23
