מהי הומאופתיה?
הומאופתיה היא שיטת טיפול טבעית והוליסטית שמקורה בגרמניה. השיטה מבוססת על נטילת תכשירים הומאופתיים (או בשמם המקצועי "רמדיס"), המותאמים למטופל ולתלונותיו באופן ספציפי ומדויק.
כדי לעזור לאדם בתלונותיו, יש להתאים לו רמדי שיודעת לחקות את תלונותיו שלו אצל אדם בריא. לדוגמה, אדם הסובל מאלרגיות שבמסגרתן הוא מתעטש, דומע ואפו נוזל, רמדי שמופקת מבצל עשויה להתאים לו, למשל, כיוון שהיא יודעת לגרום בעצמה לדמע ולעיטושים. מובן שבמציאות הקלינית, הדברים מורכבים יותר. הדוגמה הייתה להמחשה ולצורך קבלת הבנה בסיסית.
למי ולמה מתאימה הומאופתיה?
הומאופתיה מתאימה למעשה לכל אחד – תינוקות וילדים, נשים בהיריון ומיניקות ואנשים הנוטלים תרופות מרשם. היא מיועדת לטיפול במגוון בעיות רחב – הן לבעיות אקוטיות והן לבעיות כרוניות. לרוב, מי שפונה לקבלת טיפול הומאופתי הם מטופלים הסובלים מתלונות חוזרות ונשנות כגון דלקות שתן חוזרות, דלקות גרון חוזרות, ילדים עם דלקות אוזניים חוזרות או מטופלים אשר הטיפול התרופתי שהם מקבלים לא נותן להם מענה מספק, והם מעוניינים לנסות שיטות נוספות. ולבסוף, למטופלים שרוצים לנסות אופציות לפני תחילת טיפול תרופתי.
ממה מורכבים התכשירים ההומאופתיים?
הרמדיס ההומאופתיות מבוססות על מגוון רחב של חומרים – מינרלים, צמחים, יסודות בטבע ועוד. חשוב לציין שמדובר בתהליך רקיחה ייחודי, שבסופו מקבלים איכויות חדשות מחומרי הגלם. למשל, תכשיר המופק מסידן יהיה בעל תכונות נוספות ואחרות מאלה של תוסף סידן, למשל, שלא עבר את הרקיחה באופן הומאופתי.
הרמדיס מגיעות בצורה של טבליות ללעיסה או כדוריות למציצה או בטיפות לטפטוף על הלשון או להמסה במים ולשתייה. הכמות והמינון ייקבעו על ידי ההומאופת המטפל או הרוקח המייעץ או על פי הוראות היצרן על גבי אריזת התכשיר.
אומרים שהרמדיס ההומאופתיות לא מכילות חומר פעיל, כי במהלך ההכנה מבצעים דילולים רבים. האם זה כך?
כחלק מהכנת הרמדיס בשיטת הרקיחה ההומאופתית הייחודית, אכן מבצעים דילולים לחומר שממנו מפיקים את הרמדי הסופית. אולם הדילול הוא רק אלמנט משני. האלמנט העיקרי הוא ביצוע חבטות חזקות באופן מסוים ומוקפד, למבחנה שבה מומס חומר המוצא במים ובאלכוהול. בכל חבטה כזו, מתבצע חיכוך בין המולקולות של חומר המוצא כנגד המים והאלכוהול. בכל חיכוך כזה עוברת אינפורמציה מהחומר אל המים.
האם לא מדובר באפקט "פלצבו", שבו השיפור מיוחס להיבט הפסיכולוגי של נטילת הרמדי?
ראשית, אפקט פלצבו עלול להופיע בכל שיטת טיפול, גם ברפואה קונבנציונלית, כמו גם בהומאופתיה.
מגיעים אלינו מטופלים אשר ניסו שיטות טיפול אחרות, כולל טיפול בתרופות קונבנציונליות ללא שיפור מספק, ודווקא מההומאופתיה נעזרו מאוד, למרות שהגיעו ללא תקווה, אלא מתוך סוג של ייאוש ושל אובדן אמונה. כך, ברור שמדובר בהשפעה אמיתית שאינה תלויה באפקט הפסיכולוגי בלבד. כמו כן, אנחנו מטפלים גם בתינוקות רכים ובבעלי חיים, שלהם אין מודעות לגבי מצבם ואין תקווה להחלמה בזכות הידיעה שקיבלו תכשיר, ובכל זאת, אנו רואים גם אצלם שיפור ניכר.
האם ישנם מחקרים קליניים המוכיחים את יעילותה של ההומאופתיה?
יש גם יש. ישנו אף מוסד בריטי (HRI) שעוסק במחקר הומאופתי ומרכז מחקרים קליניים מכל העולם. ישנו גם מחקר ישראלי שבוצע על חולדות מעבדה, בדומה למודל שבו משתמשים ברפואה הקונבנציונלית שהראה יעילות מובהקת. הבעיות העיקריות במחקר הומאופתי הן היעדר תקציב, כיוון שאי אפשר לגזור פטנט על תכשיר הומאופתי, ולכן אין אפשרות להחזיר את ההוצאות המרובות שכרוכות במחקרים קליניים, וכן העובדה שמבחינה אתית, לא ניתן לבצע ניסוי על פתולוגיה שכבר יש לה טיפול מוכח ברפואה. אבל בהחלט הצטברו מחקרים לא מעטים לאורך השנים, ומחקרים באיכות גבוהה.
אז למעשה כיצד מתבצע הטיפול ההומאופתי?
הטיפול ההומאופתי יכול להתבצע בשני מסלולים:
1. פנייה להומאופת מוסמך לצורך התאמת רמדי מדויקת (זהו למעשה הטיפול ההומאופתי השלם והמומלץ).
2. רכישת תכשירים הומאופתיים מוכנים מראש בבתי המרקחת (כמו סדרת ה"R" או לייף הומאופתיה) למקרים של טיפול עצמי במצבים קלים וחולפים. מוצרים אלה אינם מותאמים אישית, אלא מכסים מצבים שונים. כל תכשיר בסדרה מיועד למצב אחר והם מכילים תערובת של כמה רמדיס הומיאופתיות יחד. מסלול זה יהיה פחות מדויק למטופל, אך יאפשר מענה מהיר וטיפול עצמי.
*אין בנאמר להחליף אבחון וטיפול רפואי.
