בספרו האחרון "הארץ המובטחת" מספר ברק אובמה, נשיאה ה-44 של ארצות הברית, כיצד בתחילת דרכו כפעיל חברתי בשיקגו נהג לשאול את המקומיים כיצד חייהם נראים כיום וכיצד הם רוצים שייראו בעתיד. לטענתו, עצם השאלה הזאת אפשרה להם להשתחרר מהייאוש הקיומי ולהביט קדימה בתקווה. שנים רבות לאחר מכן נוצרה הכרזה האייקונית שהציגה את דיוקנו של אובמה כנושא מבט אל עתיד טוב יותר כשבתחתית מופיעה בגדול המילה HOPE. בימים המורכבים והכואבים שכולנו חווים עכשיו קל ליפול לתהומות הייאוש, אבל חשוב לזכור שלעולם אל לנו לאבד את התקווה. אז איך מוצאים אותה? הנה 17 עובדות מעודדות על תקווה שאולי יעזרו גם לכם למצוא אותה למרות הקושי.
1. למושג תקווה יש הגדרות רבות
המשותף לכולן: תחושה של ציפיה, רצון או משאלה שדבר מסוים יקרה. אולם חוקרים מתחומים שונים העוסקים בסוגיית התקווה מציעים הגדרה שונה מעט מזו שמצויה בשימוש הנרחב. למשל: במדעי החברה, תקווה היא לא רק האמונה והציפייה לשיפור במצב מסוים, אלא האמונה שהאדם עצמו הוא זה שיכול לשפר את המצב על ידי מעורבות אקטיבית.
2. במיתולוגיה היוונית אלפיס היא רוח התקווה
אלפיס הוצגה כאישה צעירה הנושאת בידה זר פרחים או את קרן השפע. כשפנדורה פתחה את התיבה ושחררה את כל הרוע של האנושות, אלפיס הייתה האחרונה שנשארה בה, והיא מסמלת סמל לתקווה ונחמה לאנושית.
3. אנחנו צריכים תקווה כדי להגשים את החלומות שלנו
אבל גם כדי לשרוד. התקווה מראה לנו בשביל מה אנחנו חיים ועל מה אנחנו נלחמים, כפרטים, כקהילה וכעם.
4. התקווה מעוררת בנו את היצירתיות
בלי תקווה לא נתאמץ לחפש פתרונות מחוץ לקופסה לבעיות השונות שבהן אנו נתקלים, וגם לא נתאמץ לחפש דרכים חדשות כדי להניע את עצמנו קדימה.
5. היא מסייעת לנו להרפות מהעבר
כשיש לנו תקווה אנחנו מסוגלים להסתכל על העתיד ולקבל אותו בזרועות פתוחות. התקווה עוזרת בניווט מסלול חיינו בדרכים חדשות.
6. התקווה מניעה אותנו לנסות
כשאנחנו נתקלים בקושי, כשאנחנו נכשלים, התקווה היא שמעצימה אותנו ומניעה אותנו לנסות שוב. אם לא הייתה לנו תקווה, היינו מאמינים שכבר לאחר כישלון אחד, המטרה או ההצלחה שלנו בלתי אפשרית.
7. עצים שנגדעו וממשיכים לצמוח מסמלים את רוחה של התקווה
מסר חשוב ומלא תקווה אפשר למצוא בציטוט מספר איוב (י"ד, ז-ח): "כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִם יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל. אִם יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְע". עדות לכך אפשר למצוא גם בזמנים מאוחרים יותר. אחרי פצצת האטום שהוטלה על הירושימה ונגסקי ב-1945, עצים חזרו לצמוח גם אחרי שנמחו כליל מעל פני האדמה, ואנשים הצליחו לחזור לחיים.
8. תקווה מוגזמת עלולה להעמיק את תחושת הייאוש
המציאות לא תמיד עולה בקנה אחד עם החלומות והתשוקות שלנו, ולכן ככל שהתקווה גדולה יותר - כך האכזבה ממנה עלולה להיות מסוכנת ובלתי נמנעת. בסעיף הבא תמצאו דרך להימנע מכך.
9. הפסיכולוג צ'רלס סניידר, מחלוצי הפסיכולוגיה החיובית, טען שתקווה היא המנוע של החיים
במחקריו הוא ראיין אנשים רבים שהגדירו עצמם כמצליחים בתחומם. הוא שאל אותם: מהי התקווה שלך? ממצאיו הובילו אותו לפתח את "תאוריית התקווה", שלפיה התקווה מתבססת על שלושה מרכיבים עיקריים:
מטרה: התקרבות לחיים באמצעות זיהוי מטרה משמעותית וממוקדת.
אמונה: בכך שניתן להשיג את המטרה.
תוכנית פעולה: תכנון פרקטי להשגתה, כולל המסלולים הנדרשים להשגתה ואיך לצלוח חסמים וכשלים.
10. בפסיכותרפיה התקווה ממלאת תפקיד מהותי
המנבא לעתים את הצלחת הטיפול או כישלונו. במהלך המפגשים מנחים המטפלים את המטופלים להשתמש בכוחות הריפוי הטמונים בהם ולהפוך את הכאב לתקווה שתוביל אותם להקלה ולשינוי המיוחל.
11. ניתן למדוד תקווה
מחקרים אחרונים מראים שתקווה היא מושג שניתן להגדיר, למדוד ולנתח בצורה מדעית, ובסוף גם לטפח. כך לדוגמה: כשמעוניינים לחקור את מידת התקווה שחווים משתתפים במחקר, משתמשים ב"סולם מדידה" המתבסס על סקרים ושאלונים שעליהם משיבים המתנדבים (שאלות העוסקות בתחושת שביעות רצון מהחיים, דיכאון, סטרס). ממצאים אלה מאומתים לעתים גם בעזרת בדיקות פיזיולוגיות כמו רמות הורמון הסטרס קורטיזול ברוק ושיעור חיוכי דושן (חיוכים הנוצרים כתגובה בלתי רצונית לרגש אמיתי. ניתן לזהות זאת על ידי תנועת שרירי הפנים).
12. אנשים שנוטים לתקווה – נוטים לאמץ הרגלים בריאים
ממחקר שפורסם בפברואר האחרון בכתב העת Current Opinion in Psychology, עולה כי אנשים שיש להם מידה רבה של תקווה נוטים לאמץ הרגלים בריאים, כמו כושר, תזונה נכונה, הקפדה על שעות שינה, ומנגד - פחות הרגלים מזיקים, כמו עישון וצריכת אלכוהול.
13. תקווה היא לא בהכרח אופטימיות
אופטימיות היא מרכיב אישיותי. אדם שיש לו ראייה אופטימית מאמין שיהיה טוב. הוא אינו חייב לעשות דבר כדי לשנות את המציאות שלו. בתקווה יש מרכיב מוטיבציוני, שאותו גם ניתן לטפח. במילים פשוטות: תקווה דורשת מעורבות של האדם בעיצוב עתידו.
3 צפייה בגלריה
ככל שהקהילה מעורבת יותר בחיי הפרט, כך ניתן לטעת בו תקווה
(צילום: שאטרסטוק / א.ס.א.פ קריאייטיב )
14. תקווה קשורה לבריאות טובה יותר ולאריכות ימים
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Behavior & Organization ב-2019 הציגו החוקרים סקר שנערך בקרב ילידי שנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, שבמסגרתו נשאלו בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם שאלות לגבי העתיד. נמצא כי אלה שהגיבו בחיוב לשאלה שעסקה בסיכוי שלהם להאריך ימים, היו גם בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד בשנת 2015 בהשוואה לאלה שהגיבו בשלילה לשאלה.
15. אפשר לאמן את שריר התקווה במהלך החיים
האם אפשר "לרכוש" תקווה במהלך החיים? התשובה היא כן. הכלכלנים האמריקאים ג'יימס הקמן וטים קאוץ' הראו שתכונות סוציו-אמוציונליות ממשיכות להתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים מאשר מנת המשכל, שלא משתנה הרבה לאחר שנות ה-20 המאוחרות. מה שמצביע על כך שרמת התקווה של האדם יכולה להשתנות על ציר הזמן.
16. חוסר תקווה מבוסס על ההנחה שמה שקרה קודם יקרה שוב
אבל זה לא חייב להיות כך. אנחנו יכולים להפוך את הייאוש לשמחה. אנחנו יכולים לשכתב את הסיפור שלנו וליצור תרחיש ריאליסטי המבוסס על תוכניות וסימון מטרות שיגנו עלינו מפני אירועים בלתי רצויים.
17. אפשר לטפח תרבות חברתית של תקווה
לפי חוקרים ב"מרכז למחקר מתקדם ותרגול של תקווה" באוניברסיטת המדינה של אריזונה (ASU), התקווה משגשגת בתוך קהילות שתומכות ומרוממות זו את זו. ככל שהקהילה מעורבת יותר בחיי הפרט, כך ניתן לטעת בו תקווה ואופטימיות גם במצבי ייאוש.
ייעוץ מקצועי: ד"ר אורן טנא, מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש
