1. אסטרפוביה היא אחת מהפרעות החרדה הספציפיות
כלומר הפרעה שבה החרדה מופיעה בעקבות גורם מסוים (כמו גבהים או מחטים) ולא חרדה כללית. במקרה של אסטרפוביה (ידועה גם בשם "ברונטופוביה", מלעז: ברונטו — רעם, ופוביה — פחד) הפחד הוא מפני רעמים וברקים. כמו בפוביות אחרות, גם כאן התסמינים העיקריים הם פחד מציף שמלווה בביטויים גופניים ובהם דופק לב מואץ, קוצר נשימה, אי שקט, רעד, בחילות והזעה.
קראו עוד:
2. אנשים עם אסטרפוביה נוטים להתעדכן בתחזית מזג האוויר באובססיביות
וחרדים כמובן מפני אפשרות של סופת ברקים. בשעת סערה הם לרוב יימנעו משהייה במקום עם חלונות ויתרחקו ממכשירי חשמל. במקרים קיצוניים אנשים עם אסטרפוביה מכינים לעצמם "מקלטי סופות" מוכנים ומצוידים לשעת חירום.
3. אצל ילדים אסטרפוביה היא תופעה שכיחה, בעיקר בילדים עם הפרעות בוויסות החושי או על הספקטרום האוטיסטי
הגורם להתפתחות ההפרעה עדיין לא ברור, אך ידוע שאנשים שחוו טראומה הקשורה למזג האוויר חשופים יותר לפתח אסטרפוביה. כך גם אנשים שגדלו עם בני משפחה הלוקים בהפרעה.
4 צפייה בגלריה
חשוב לנרמל את אירועי מזג האוויר ולהסביר כיצד נוצרות סופות גשם ועל הצד החיובי בסערות
(צילום: sjutterstock)
4. פחד מפני רעמים וברקים לרוב איננו מוגדר כהפרעה נפשית אלא כשלב התפתחותי נורמלי
אסטרפוביה מאובחנת רק אם החרדה מופרזת, עיקשת (נמשכת מעל שישה חודשים) וגורמת סבל רב לאדם (ילד או מבוגר) או פוגמת בתפקודו.
5. כשילדים מביעים חשש מפני רעמים וברקים יש לתת מקום לפחד בלי לבטלו
חשוב להסביר להם שהרעם או הברק לא יכולים להזיק להם בעודם מוגנים. ככלל, חשוב לנרמל את אירועי מזג האוויר ולהסביר כיצד נוצרות סופות גשם ועל הצד החיובי בסערות, על היותן חלק טבעי מהחיים המביא גשם שמזין צמחים ופרחים. אם החרדה לא פוחתת, יש לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
6. גם בעלי חיים יכולים לסבול מאסטרפוביה
אם גם הכלב שלכם ביניהם, בפעם הבאה שהוא יילל בשעת סערה (ואולי אפילו יתחיל לרעוד קצת), חבקו אותו בחום. זה עשוי להרגיע אותו.
7. בקולנוע ובתיאטרון מרבים לנצל את הפחד הטבעי המקנן בנו מפני רעמים וברקים כדי להעלות בקרב הצופים והמאזינים את מפלס המתח
ולא אחת גם לבשר על סכנה צפויה. לעתים השימוש כה מוגזם עד שעם הזמן צצו פרודיות רבות שהשתמשו באפקטים המדמים רעשים של רעמים וברקים כדי להלעיג את הסיטואציה.
8. ברקים לא מופיעים רק בחורף
אמנם בישראל תופעת הברקים מתרחשת בעיקר מהסתיו עד האביב, אולם ברוב העולם הברקים מופיעים בעונת הקיץ, ובאזורים טרופיים יש ברקים בכל עונות השנה.
9. הפחד מפני ברקים ורעמים אינו משולל אחיזה במציאות
מכת ברק היא מכת חשמל שבה מועבר זרם חשמלי קצר ובעל מתח גבוה מאוד לגוף שנפגע. מבין נזקי ההתחשמלות כתוצאה ממכת ברק: הפרעה בפעילות החשמלית של הלב ושל המוח (למשל, גרימת שבץ), כוויות חום, פגיעה בשרירים, שיתוק, שברים ועוד פגיעות.
10. עם זאת, מוות מפגיעת ברק הוא נדיר מאוד
על פי נתוני השירות המטאורולוגי בארצות הברית, במהלך כ־30 השנים האחרונות (1989־2018) דווחו כ־40 מקרי מוות ממכת ברק בשנה. 10% מהאנשים שנפגעים מברק נהרגים, מה שמותיר 90% עם דרגות שונות של פגיעות ונכות. אף על פי שממצאים אחרים מצביעים לעתים על נתונים הגבוהים פי שלושה, ולמרות שיש מומחים הטוענים ששיעור הפגיעות יעלה כתוצאה מההתחממות הגלובלית והתגברות תופעת השדות האלקטרומגנטיים באוויר, עדיין מדובר בסיכון תמותה אפסי.
11. אם החרדה שלכם מפני מכת ברק משביתה אתכם מטיסות בחורף, יש לנו מסר מרגיע עבורכם: במטוסים מתקדמים קיים מכשור דוחה ברקים
מכשור זה מאפשר למטוס להמשיך ולטוס גם בעת סופת רעמים וברקים, אם כי במצב כזה הנוסעים עלולים לחוות אי נוחות בשל רעידות בתא למשך כמה רגעים.
12. אם בשעה שאתם נוהגים ברכב יש רצף של רעמים וברקים, המשיכו לנסוע
הרכב פועל בזמן הזה ככלוב של פאראדיי (מתקן המונע משדות חשמליים לחדור לתוכו), כשהמתכת מכוונת את הזרם לתוך פנים הרכב ומשחררת אותו לקרקע. העובדה הזאת אינה תקפה עבורכם כמובן אם אתם נוהגים ברכב שהגג שלו פתוח.
13. הטיפול במבוגרים עם אסטרפוביה דומה לטיפול בפוביות אחרות
למשל: חשיפה לגורם מעורר החרדה, שעוזר לחוש בהדרגה יותר בנוח עם מה שגורם לפחד. בהנחייתו של מטפל אפשר להאזין להקלטות של רעמים או להסתכל על תמונות של סופות ברקים ורעמים. בסופו של דבר המטופל מתאמן להישאר רגוע במהלך סערה אמיתית. טיפול בחשיפה יעיל ביותר עבור רוב האנשים שמצליחים לסיימו. על טיפולים נוספים אפשר להתייעץ עם מטפל מוסמך.
14. מה צריך לעשות בעת סערת ברקים (עם או בלי חרדה)
רצוי להיכנס למקום סגור, עדיף בתוך מבנה. אם אתם בחוץ חפשו את המקום הנמוך ביותר, הרחק מכל מקום שמכיל רכיבי מתכת (כמו קירות בטון, עמודי חשמל, אנטנות, גדרות) וכמובן גם ממקורות מים כמו בריכה או אמבטיה כי מים מוליכים חשמל.
ייעוץ מקצועי: ד"ר אורן טנא, מנהל המכון לבריאות הנפש במרכז הרפואי תל אביב )איכילוב( והבעלים של מרכז טנא לבריאות נפשית
