מדי שנה בחודש אלול אנו נדרשים לחשבון נפש עם עצמנו. אנו נדרשים לבקש סליחה מהסובבים אותנו וסליחה מהבורא. בחודש הסליחות הנוכחי אולי נכון להוסיף לרשימת הסליחות שלנו גורם נוסף - כדור הארץ שלנו. בשנים האחרונות ההד סביב משבר האקלים הולך ומתגבר, ויותר ויותר קולות, בהם של מדענים בכירים, קוראים לנו להתעורר. "משבר האקלים הוא ההזדמנות הגדולה ביותר שעמדה אל מול האנושות אי פעם", חורץ יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" הפועלת לקידום נושאים סביבתיים ובריאותיים. "זו ההזדמנות לקחת את כל מערכות החיים שלנו ולרתום אותן לשינוי בעיוותים שנוצרו בשיטות הממשל שלנו בתחומי הבריאות, החינוך והכלכלה".
קראו עוד:
הזדמנות?
"האנושות לא הייתה עושה את השינוי לולא האילוץ הגדול הזה. בראייה שלי, אף על פי שמשבר האקלים יעשה נזקים עצומים, אפילו יחריב פינות בעולמנו, הוא גם מתנה".
מתנה?!
"אני יודע שזו ראייה לא שגרתית ולא טיפוסית, אבל אני רוצה להביא אנשים לחשוב שאם עד עכשיו השתמשנו וזרקנו, צרכנו יתר על המידה ללא צורך וכילינו את משאבי הכדור עד לרמה שבה הוא כבר לא יכול לספק לנו אותם - עכשיו זה הזמן לחשוב איך משנים את זה".
ספיר כמובן לא מגזים או משתמש בדרמטיזציה יתרה - משבר האקלים כבר לגמרי כאן. גלי החום והשיטפונות שאנו חווים כעת הן רק האדוות הקטנות שלו, והצונאמי ממש בדרך. מפרוץ המהפכה התעשייתית והמעבר של האדם לקדמה הפכנו את שעון החול. האדם החל בניצול של אנרגיה מתכלה (נפט למשל), פלישה לשטחי מחיה של בעלי חיים ושפיכת פסולת לסביבה. כל אלה הובילו לאפקט של זיהום הכדור שלנו וחימום האטמוספירה באמצעות גזי חממה ופסולת בלתי מתכלה שמובילים להתחממות הגלובלית ולשינויי האקלים. בין הגזים המפורסמים תמצאו את המתאן ואת הפחמן הדו־חמצני, שנפלטים ממכוניות, מפעלים, בעלי חיים, וכן - גם מאיתנו. הגזים האלה יודעים לצבור אנרגיה תרמית ולפלוט אותה חזרה לסביבה. במקרה שלנו בגלל ריכוזם הגבוה באטמוספירה הם שולחים את החום חזרה אל כדור הארץ במקום החוצה ובכך יוצרים את אפקט החממה.
יוני ספיר: "ישראל היא אחת מבין 30 המדינות המזהמות בעולם. שיעור פליטת גזי החממה לנפש בה הוא מהגבוהים, ויש קונספציה שגויה שאנחנו רק בורג קטן"
"האנושות היום התרגלה לעצום עיניים ולחיות בשלום לצד מכת הזיהום הסביבתי", מחדד ספיר, "אבל מדי שנה מתים בעולם כ־9 מיליון אנשים מזיהומים והשפעותיהם. רק בישראל בכל שנה נפטרים כ־2,500 איש כתוצאה מחלקיקים נשימים עדינים. תחשוב על כמות מתים כזו שיכולה לקרות חס וחלילה כתוצאה ממלחמה. היא הייתה יוצרת הד ואנשים היו נתקפים בחרדה. וזה מה שחשוב להבין - אנחנו במלחמה".
האצות הרעילות משתלטות על הנהר
הבעיה? כשאנחנו מדברים על משבר האקלים, אנחנו לרוב מדברים עליו בהקשר של הנזק לסביבה ולכדור הארץ. בכך אנו שומטים באלגנטיות רבה את הנזק הישיר שלו על הבריאות של כולנו. "תאר לך שטמפרטורת הגוף שלנו הייתה עולה במעלה אחת - במקום 36.7 היינו כל הזמן עם 37.7. איך זה היה מרגיש לך?", מסביר פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. "זה אומר שהיינו עם חום תמידי. זה בעצם מה שקרה לנו בכדור הארץ. מ־1950 ועד היום הטמפרטורה בישראל עלתה ב־1.4 מעלות, וזה משפיע על כל מהלך החיים שלנו. זה משפיע עלינו, על בעלי החיים, על המזון שלנו, על התפתחות של מחלות בעולם, בעיקר מחלות שמועברות על ידי בעלי חיים. בארץ למשל יש עלייה בקדחת הנילוס וסיכון לייבוא של מחלות נוספות וטרופיות כמו מלריה וצ'יקונגוניה".
למרבה הצער, פרופ' לוין מגובה כמובן על ידי המדע. לפי ארגון הבריאות העולמי, בין השנים 2030 ל־2050 יתווספו כל שנה כ־250,000 מיתות כתוצאה ממלריה, התייבשויות, מכות חום וזיהומים, ולכולם יש קשר ישיר למשבר האקלים. ושוב, לא מדובר בתסריטים אפוקליפטיים בדיוניים אלא במציאות שהיא כבר לגמרי כאן. הסיפור הבא, לדוגמה, מציאותי לחלוטין. ביולי האחרון הרשויות באוסטין, טקסס, מצאו אצה חדשה המכילה חומר רעיל שעשוי לפגוע במוח שלנו. מתברר שהטמפרטורות בסביבה עלו משמעותית, מה שהוביל לשגשוג חסר תקדים של האצה הזאת באגם מקומי בשם ליידי בירד. בעקבות זאת המקומיים התבקשו להימנע מכניסה אליו ולהיזהר מכל מגע עם האצות הרעילות.
פרופ' חגי לוין: "הגוף שלנו שואף לשמור על יציבות פנימית, וכאשר הטמפרטורה בחוץ עולה ובאופן כללי האקלים אינו יציב, גם השלווה הפנימית שלנו מופרת ובעקבות זאת יש עלייה בסטרס ושיבוש של המערכות"
האצות האלה הן רק קצה הקרחון. לפי המרכז לבקרת מחלות (ה־CDC), ככל שמשבר האקלים יחריף נפגוש ביותר ויותר נגיפים וחיידקים שעד היום נשארו בשוליים. ביניהם אפשר למצוא את האנתרקס, הכלבת, וגם זנים חדשים של חיידקים עמידים, פטריות ואצות. איך הם יגיעו אלינו? כתוצאה מהכחדת מקום המחיה הטבעי שלהם ופלישה של האדם אל הטבע, יגדל המגע בין בני אדם לבעלי החיים. גם זה קורה כבר עכשיו. בין 2004 ל־2018 כ־760 אלף איש חלו כתוצאה מעקיצת יתוש, ולפי מומחים אנחנו בדרך לעלייה רצינית עוד יותר. וכאילו שהתחממות האגמים והנהרות שגורמת לשגשוג מחוללי מחלות אינה מטרידה דייה, הרי גם האנטיביוטיקה שאנחנו מזרימים לטבע מקדמת אותנו בכמה צעדים לסוף. לפי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2050 סיבת המוות העיקרית תהיה כתוצאה מזיהומים שלא יהיה אפשר לרפא באמצעות אנטיביוטיקה.
חלקיקי הפלסטיק שטים בזרם הדם
אבל לא רק התפרצות של מחלות מידבקות מסכנת אותנו. גם האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים והחומרים שנכנסים לגוף שלנו הרבה פחות טובים מבעבר. לפי ארגון הבריאות העולמי, 9 מכל 10 אנשים ברחבי העולם שואפים לריאות שלהם אוויר לא בריא, מה שמביא לכך שבכל רגע נתון מתים 13 אנשים בעולם כתוצאה ממחלות של זיהום אוויר. בנוסף, לפי ה־CDC ההתחממות הגלובלית מביאה לכך שבכל שנה כמות האלרגנים באוויר עולה. אמנם אלרגיה יכולה להיות קלה ולהסתכם בכמה אפצ'ים ואף דולף, אבל יכולה גם להוביל לתגובה דלקתית חריפה. לפי מומחים, ההתחממות הגלובלית תאריך את התקופות שבהן יש פריחה ובכך גם את כמות האלרגנים שיכולים להביא לתגובה של הגוף. מחלות שקשורות באלרגיה הן אסתמה, דלקות בדרכי הנשימה העליונות ואפילו דלקות ריאות. ביוני האחרון התפרסם נייר עמדה בכתב העת Annals of Allergy, Asthma and Immunology על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, שבו הם פורסים ומפרטים את העלייה המטרידה כיום בשיעור האלרגיות ומסבירים אותה במשבר האקלים ובשחרור של רעלנים נשימים לסביבה.
ולא רק אבקנים מסתובבים באוויר שלנו. מחקר שפורסם במרץ האחרון בכתב העת Environment International על ידי חוקרים הולנדיים, מצא כי בגופם של 17 מתוך 22 נבדקים רנדומליים היו שאריות של חלקיקי פלסטיק בדם. החוקרים הצליחו להראות כי חלקיקי הפלסטיק נדדו בדם עד שהגיעו לתאים של איברי הגוף והשתקעו בהם. עד לרגע זה לא ברור מהן ההשלכות הבריאותיות של פלסטיק בדם, אבל ברור לכולנו שטובות הן לא. וזה בהחליט מדיר שינה מעיני מדענים רבים.
הימים שחורים והלילות לבנים
לדברי פרופ' לוין, משבר האקלים משפיע גם במקומות שאנחנו לא חושבים עליהם באופן מיידי. "לדעתי גם תאונות דרכים ואירועי אלימות מושפעים ממנו", הוא מסביר. "הגוף שלנו שואף לשמור על יציבות פנימית, וכאשר הטמפרטורה בחוץ עולה ובאופן כללי האקלים אינו יציב, גם השלווה הפנימית שלנו מופרת ובעקבות זאת יש עלייה בסטרס ושיבוש של המערכות".
פרופ' לוין צודק כמובן. משבר האקלים מעוות גם דברים שנראים לנו טריוויאליים פחות. כך לדוגמה, מחקר שנערך ב־2017 ופורסם בכתב העת היוקרתי Science סקר 765,000 אנשים באזורים שונים ברחבי העולם. המחקר מצא כי בחודש שבו יש סטייה של מעלה אחת בלבד מהטמפרטורה הממוצעת, תיתכן הפרעת שינה בשלושה לילות לפחות. מחקר נוסף, שפורסם בשנת 2015 בכתב העת European Respiratory Journal, מצא כי עלייה בטמפרטורה במהלך הלילה מובילה לעלייה בבעיות נשימה שמקורן בדרכי הנשימה העליונות ובכך גורמת לשינה ערבה פחות.
משבר האקלים מוביל גם לסטרס נפשי. מחקרים רבים הראו כי אנשים החיים באזורים מוכי אסונות אקלים (כמו שריפות ושיטפונות) סובלים מחרדות ו־PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומתית) שמפריעות להם בניהול אורח חיים תקין. אבל כעת נראה שלא חייבים להיות ניצולים של אסון טבע כדי לטבוע נפשית. מחקר שפורסם בדצמבר האחרון בכתב העת היוקרתי The Lancet בחן את ההשפעות של משבר האקלים על מצבם הנפשי של 10,000 צעירים בני 16־25 מרחבי העולם. המחקר מצא ש־84% מהם היו מודאגים ממשבר האקלים, 50% מתוכם דיווחו כי חשו בשלב מסוים חרדה, כעס או עצב ישירות ממשבר האקלים, ו־45% מהמשתתפים אמרו כי משבר האקלים מטריד אותם ברמה שמשפיעה על סדר היום וההתנהלות שלהם.
הטמפרטורות עולות והפוריות מתקררת
הצעירים המודאגים האלה כבר נולדו, אבל מה עם אלה שבדרך? "אני באופן אישי חוקר את תחום פוריות הגבר", מספר פרופ' לוין. "לא סתם שק האשכים מצוי מחוץ לגוף. המטרה היא שהאשכים יהיו באזור מרוחק וקר יותר מהחום הפנימי של הגוף מכיוון שאנו יודעים היום שכשהזרע מתחמם יתר על המידה הוא נפגע. לכן זה מסקרן לחקור איך שינוי האקלים וההתחממות ישפיעו על הפוריות שלנו".
ואכן, לפני כשנתיים, בשנת 2020, פרסמו חוקרים ממלזיה מחקר מטריד על השפעת האקלים על פוריות הגבר והאישה בכתב העת Journal of Basic and Clinical Physiology and Pharmacology. לפי המחקר, במהלך 50 השנים האחרונות נרשמה במלזיה ירידה של כ־70% ביילודים פר אישה במקביל לעלייה של כמעלה אחת עד שנת 2010. חוקרים מעריכים כי במאה השנים האחרונות הטמפרטורה במלזיה עלתה בכארבע מעלות וכי היא תעלה בארבע מעלות נוספות עד 2100. ובכן, מתברר שהעלייה בחום מובילה לכך ששק האשכים מתחמם ובעקבות זאת איכות הזרע יורדת. יחד עם ההתחממות יש גם עלייה בייצור של רדיקליים חופשיים של חמצן שגורמים לנזק ל־DNA בזרע. ומה בנוגע לנשים? גם שם החום העולה מביא לשיבוש במחזור החודשי ולייצור פגום יותר של ביציות ומקשה על היכולת שלהן להתאחות עם זרע. בנוסף החוקרים טוענים כי בשני המינים החום משפיע על המסלול ההורמונלי ובכך מביא לשיבוש הורמונלי.
"כדי להימנע מנזק פיזיולוגי, אני קודם כל צריך למנוע התחממות יתרה של הגוף", מסביר פרופ' לוין. "ברגע שהגוף מתחמם יתר על המידה הוא מנסה לחזור ליציבות פנימית ולפעמים הוא פשוט לא מצליח ונוצר נזק. המטרה שלנו היא פשוט להימנע מכך מראש".
מותק, הסויה התכווצה
אבל כיצד ניתן לעשות זאת? גם כאן החדשות אינן טובות. כמו שזה נראה עכשיו אנו עומדים בפני שינויים גדולים שעתידים להכות בנו. אלה יכולים להיות שינויים קטנים באורח החיים, כמו למשל חוסר יכולת לרוץ בחוץ, ועד לשינוי של ממש בסדר היום. ייתכן שבעוד כמה שנים שינויי מזג האוויר יהיו כה קיצוניים עד שנצטרך להפוך את סדר היום שלנו. ייתכן שתלמידים לא יוכלו יותר להגיע בשעה 8:00 לבית הספר וימצאו את עצמם מתחילים ללמוד אחר הצהריים או לומדים מהבית. אנשים יוכלו פחות ופחות לגור באזורים הקרובים לים למשל או בסמוך לחורש, ומרבית החיים שלנו יהיו בתוך חללים סגורים וממוזגים עם מינימום מגע עם הטבע.
יש לתהות גם מה אותם תלמידים יאכלו. אם נסתמך על תחזיות ה־CDC, גם בתחום המזון המצב לא מאיר פנים. כבר כיום אנו רואים קושי בגידול יבולים מסוימים בשל שינויי מזג האוויר, ולפי הערכות מומחים, לתנאי מזג האוויר המשתנים יצטרפו גם זנים חדשים של מזיקים וסכנה אפילו להכחדה של חלק מהמינים האכילים.
כך או כך, המזון שיישאר לנו הולך להיות הרבה פחות מזין. סויה, למשל, שידועה כעשירה בחלבון, תכיל פחות חלבון כתוצאה מעלייה ברמות הפחמן הדו־חמצני. מעבר לכך ירקות רבים יאבדו רכיבים תזונתיים כמו ויטמינים ומינרלים. כלומר, גם המזון שהתרגלנו לאכול עד היום כבריא יאבד מערכו התזונתי. כמו כן, כפי שהוזכר בתחילת הכתבה, כניסתם למשחק של מחוללי מחלה חדשים עשויה להוביל לזיהומי בטן בעקבות מזון נגוע בחיידקים ומחוללי מחלות אחרים.
הנה באה הרכבת
האם אפשר בכלל לעצור את משבר האקלים? ובכן, התשובה היא כן ולא. "ישראל היא אחת מבין 30 המדינות המזהמות בעולם. שיעור פליטת גזי החממה לנפש בה הוא מהגבוהים, ויש קונספציה שגויה שאנחנו רק בורג קטן", ממקם אותנו ספיר על מפת הזיהום העולמית. "יש מדד בשם Biocapacity שמודד את היכולת של טריטוריה לספק את הצרכים של האזרחים החיים בה. ישראל היא האחרונה מבין מדינות ה־OECD עם ניצול עודף של פי 25. כלומר עשקנו את משאבי הארץ שלנו, וכדי להתגבר על כך ישראל היא אחת מהיבואניות הגדולות פר נפש. מה זה אומר? שאנחנו לא מסתפקים רק בזיהום שאנו מייצרים, אלא גורמים לעומס תעשייתי במדינות אחרות כמו טורקיה וסין".
האם הרכבת הזאת כבר עזבה את התחנה?
"משבר האקלים הוא איום על המשך קיומנו וקיום הדורות העתידיים, אבל במקום להיכנס לבהלה ובעקבות זאת לשיתוק, ניתנה לנו הזדמנות חד־פעמית לתקן ולשנות", חותם ספיר.
אקולוגיה עכשיו
איך אנחנו יכולים לנסות להציל את עצמנו?
1. גדלו אג'נדה. דאגו שנבחרי הציבור שלכם יכללו בעשייתם ובמדיניות שלהם גם את הדאגה לכוכב. זה אמנם נושא פחות סקסי בפוליטיקה, אבל זו הסכנה האמיתית שמרחפת מעל האנושות.
2. תפסיקו לשרוף בנזין. נסו להפחית את השימוש בתחבורה מזהמת עד כמה שאפשר. אם אפשר, העדיפו להשתמש באופניים או בכלים ממונעים חשמליים. אם אינכם יכולים, נסו להשתמש בתחבורה ציבורית. אם ידכם משגת, נסו שהרכב הבא שלכם יהיה חשמלי או לפחות היברידי.
3. תרגיעו עם הסטייקים. נסו להפחית את צריכת הבשר ככל האפשר. פרה אחת פולטת גזי חממה בדומה לרכב, ובעיקר גז מתאן שהוא עוצמתי מאוד אפילו ביחס לפחמן דו־חמצני. מעבר לכך גידול הבקר מצריך מאיתנו כריתה של יערות וניצול של מים רבים. כריתת היערות (אשר סופחים פחמן דו־חמצני) מעלה את כמות הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה באופן ניכר ובכך מחריפה את משבר האקלים.
4. התחדשו בעצים עירוניים. החום כאן כדי להישאר. דרשו מהרשות המוניציפלית שלכם לפעול להצללת המרחב העירוני וסייעו בכך עד כמה שאפשר. דוגמה לכך היא עיריית תל אביב, שבשכונות רבות מחלקת לתושבים עצים לנטיעה בחצרות הבתים בסמוך לרחוב. השאיפה היא שעד 2030 יהיו מספיק עצים שיצֵלו עבורנו את המרחב ויספגו פחמן דו־חמצני.
5. עברו מ־G ל־A. השתדלו לחסוך בחשמל עד כמה שאפשר וכחלק מכך התנהלו בהתייעלות אנרגטית. לא רבים יודעים, אבל הממשלה מאפשרת למשל להחליף מזגנים ישנים בחדשים בתוכניות מסובסדות (מידע באתר "כל זכות" - סבסוד מזגנים חסכוניים).
6. חשבו על יד שנייה, ושלישית. השתדלו לעבור לצריכה מעגלית וממחזרת. לדוגמה, אל תזרקו את הביגוד שלכם ונסו להעביר אותו לשימוש חוזר או למיחזור.
7. הפרידו פסולת. נסו להפריד בין הפסולת האורגנית כמו שאריות מזון ובין פסולת אחרת כמו שאריות קרטון, פלסטיק, זכוכית.
8. הפכו לרב־פעמיים. כדי לייצר כלים חד־פעמיים יש צורך בתהליכים מזהמים מאוד, והחטא מוכפל כשבסיום השימוש הפסולת הזאת פשוט נזרקת ונשארת איתנו לעוד מאות שנים. המשך השימוש מסכן אותנו בכך שב־2050 יהיו בים יותר חלקיקי פלסטיק מדגים.