עם יד על הלב - אתם לא נמצאים עכשיו לפני אחרי או תוך כדי כמה רכישות חדשות לארון הבגדים או לבית? כי עם כל הכבוד לניקוי הגוף או למירוק הנפש, התחדשות אביבית מגיעה עם רשימת קניות שאנחנו פשוט חייבים. האומנם? יש בינינו אנשים שמוכיחים שלא כל הנוצץ חדש ויגרמו לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם זורקים משהו לפח.
עוד ב"חדש חדיש וממוחדש":
היוזמה הממחדשת של ד"ר תמר עופר, "חוויה מתקנת - אירועי תיקון חפצים ומכשירים", ממש מתבקשת מתחום העיסוק שלה. עופר היא חוקרת השלכות סביבתיות של מוצרים ושירותים על פני מחזור החיים השלם, החל בשלב הייצור וכלה בשלב סיום השימוש. "ההשפעות הסביבתיות של בקבוק מים, למשל, לא מסתכמות רק בנזק של הפלסטיק לטבע אחרי שזורקים אותו", היא אומרת. "זה מתחיל עוד בשלב הפקת חומרי הגלם, ייצור הבקבוק, שאיבת המים ותהליכי הייצור והשינוע. כל שלב בדרך עושה שימוש במשאבים מתכלים ופולט מזהמים".
"בכל פעם שתיקון מסתיים בהצלחה, האורח מצלצל בפעמון והנוכחים מוחאים כפיים ומשתתפים בשמחתו"
מתי עלה אצלך הרעיון לחבר את תחום המחקר שלך ליוזמה ממשית?
"לפני כארבע שנים נסעתי עם המשפחה שלי לטורונטו לפוסט דוקטורט והכרתי שם את ה־Repair Café - יוזמה שנוסדה בהולנד ב־2009 וכיום פועלת בהרבה מקומות בעולם. התנדבתי שם בתיקוני תפירה והתלהבתי מהרעיון ומהאווירה באירועים. לאירועי Repair Café מגיעים אנשים מכל הסוגים, עם חפצים מכל הסוגים, ויש מקום לכולם ולהכל, בין אם זה זוג גרביים עם חורים ובין אם זה תכשיט יקר או חפץ עם ערך סנטימנטלי שעבר במשפחה מדור לדור. אלה מפגשים קהילתיים מרגשים עם תחושה של מטרה משותפת ועשייה חיובית. מעבר ליופי שבהענקת חיים חדשים לחפצים שאחרת היו הולכים לזבל, זה גם מראה לאנשים שלא צריך אוטומטית לזרוק ולקנות חדש. זה התיישב לי טוב לא רק עם הגישה הסביבתית, אלא גם עם החיבה שלי לתיקונים ולפתרונות יצירתיים. אבא שלי נהג לתקן בבית הכל בעצמו, ואני אהבתי לעבוד איתו ולמדתי ממנו המון. היה לי ברור שכשאחזור לטבעון ארצה לייבא את זה לכאן. לפני כמה חודשים, כשנגמר פרויקט מחקר שהשתתפתי בו והתפנה לי זמן, התחלתי לעבוד על זה".
איך האירוע מתנהל?
"אנשים מהקהילה מגיעים עם חפצים ומכשירים לתיקון ומופנים למתנדב או למתנדבת מתאימים. הם לא מוסרים את החפץ והולכים, אלא יושבים מול המתקן, עוזרים לו אם צריך, או סתם מארחים לו לחברה. על הדרך הם אולי גם לומדים איך לאבחן תקלות או לתקן בעצמם. זו חוויה מיוחדת לראות את הקסם קורה מול העיניים. בכל פעם שתיקון מסתיים בהצלחה, האורח מצלצל בפעמון והנוכחים מוחאים כפיים ומשתתפים בשמחתו".
4 צפייה בגלריה
במפגש הם לא מוסרים את החפץ והולכים, אלא יושבים מול המתקן, עוזרים לו אם צריך, או סתם מארחים לו לחברה
(צילום: נטע גלבוצקי)
אילו חפצים למשל מגיעים לתיקון במפגשים שלכם?
"שני המפגשים הראשונים שלנו התקיימו בכיתה גדולה בתיכון אורט בטבעון, שמאוד תומך ביוזמה ושואף גם לשלב בה תלמידים שנמשכים לנושא. ביום האירוע הגיעו בערך 20 מתנדבות ומתנדבים שיודעים לתקן חפצים מסוגים שונים, ואנשים מהקהילה באו עם דברים לתיקון. הגיעו לא מעט אנשים, וכבר באירוע הראשון תוקנו יותר מ־40 פריטים, למשל: בגדים, תיקים, מכשירי חשמל (בעיקר טוסטרים ומאווררים), קצת רהיטים קטנים, תכשיטים, נעלי בית סרוגות. היו תיקונים של כמה דקות והיו מסובכים יותר, כמו סורק נגטיבים ששלושה מתקנים עמלו עליו שעתיים, יחד עם מי שהביא אותו, עד שהוא חזר לפעול".
האנשים שמביאים פריטים לתיקון באים מטעמים אקולוגיים בעיקר?
"לא בהכרח. הגיעו גם אנשים שסתם חבל להם לזרוק או שרוצים לחסוך כסף. אבל זה לא משנה, כי התוצאה היא אותה תוצאה - פחות קניות. בשוק הצריכה המערבי אנחנו מתפתים לקנות עוד ועוד כי מחירי המוצרים לא משקפים את המחיר האמיתי שלהם. התמחור נקבע לפי היצע וביקוש ולוקח בחשבון עלויות ישירות, בעוד שרוב העלויות החיצוניות - כמו המחיר של דלדול משאבי טבע או פליטת גזי חממה ומזהמים אחרים - לא מועברות לצרכן. כולם ממשיכים לצרוך כרגיל כי אף אחד לא נדרש לשלם על הנזק מכיסו, אבל הסביבה נפגעת, והחוב שלנו כלפיה הולך וגדל. כל מוצר שיש לנו, כבר הושקעו בו חומרים ואנרגיה ומוצמד לו תג מחיר סביבתי מסוים. לכן ככל שנשתמש בו יותר, ניצור פחות ביקוש לייצור נוסף ונדחה את הנזק הסביבתי הכרוך בו".
את משתדלת ליישם את זה גם בחיים הפרטיים שלך?
"בטח. אני משתדלת לתחזק דברים כדי למנוע קלקולים, לתקן כשצריך ולקנות יד שנייה כמה שאפשר. כשאני קונה משהו בחנות אני מנסה להביא בחשבון את מחזור החיים של המוצר ולבחור כזה שטביעת הרגל הסביבתית שלו קטנה יחסית. למשל, כזה שמיוצר מקומית ולא יובא מרחוק, שארוז באריזה מינימלית או ממוחזרת או כזו שתשמש אותי אחר כך לצורך אחר. אני מעדיפה מוצרים איכותיים שיאריכו ימים ושיהיה אפשר לתקן אותם על פני אלה שעולים פחות אבל חייהם קצרים ולא ניתנים לתיקון".
