1. פרפקציוניזם (בעברית: שְׁלֵמוּתָנוּת) הוא מאפיין אישיותי
הכולל ניסיונות בלתי פוסקים להיות הטוב ביותר או לעשות את הטוב ביותר, תוך שאיפה להימנע מטעויות לחלוטין.
2. החברה נוטה לתפוס את הפרפקציוניזם כתכונה נעלה המקושרת להישגיות ולהצלחה בחיים
ואכן, הנטייה לפרפקציוניזם מניעה את המוטיבציה, ממקדת להשגת המטרה ועשויה להוביל להצלחה ולהישגיות.
3. אבל לתכונה הזאת יש גם צד אפל והרסני
מחקרים בפסיכולוגיה הראו שהשאיפה לשלמות עלולה להחליש את האדם ולמנוע ממנו להשיג את מטרתו. מחקרים אחרים מצאו קשר בין פרפקציוניזם לפגיעה ביחסים הבינאישיים, חוסר שביעות רצון עצמית, פספוס הזדמנויות ודחיינות קיצונית. מהפן הבריאותי־נפשי נמצא שהפרפקציוניזם קשור לסטרס כרוני, לחרדה, לדיכאון ואפילו לאובדנות. הסיבה לכך, לפי החוקרים, נעוצה באמונה שהקבלה והאהבה של אחרים מותנית בהשגת תוצאות מושלמות.
4. יש גורמים רבים המובילים אדם לפרפקציוניזם
עם הבולטים שבהם נמנים:
- חינוך (הורים שדוחפים להישגיות)
- הסוואת חרדה ורגשות שליליים (התכווננות למשימה כדי לא להשאיר רגע פנוי שעלול להציף מחשבות שליליות)
- צורך בהשגת אהדה והערכה
- צורך בשליטה עצמית
- פחד מכישלון
5. דור המילניום נוטה להיות פרפקציוניסט יותר מהדורות הקודמים לו
במחקר גדול שפורסם ב־2017 בכתב העת Psychological Bulletin בדקו חוקרים כיצד שינויים תרבותיים בשלושת העשורים האחרונים (1989־2016) עיצבו את אישיותם של 40,000 סטודנטים מארצות הברית, קנדה ובריטניה. נמצא כי בשנים האלה חלה עלייה בנטייה לפרפקציוניזם בשלושה היבטים:
6. וכן, הרשתות החברתיות הן אחת מהסיבות לכך
לדברי החוקרים, בין הגורמים האחראים לעלייה בפרפקציוניזם של דור המילניום אפשר למנות את הלחץ המתמיד על התלמידים בעולם המערבי למצוינות בלימודים, ובכלל. כשהמקור לפרפקציוניזם הוא בלחץ סביבתי, מעריכים החוקרים כי המדיה החברתית משחקת תפקיד משמעותי בהיותה מקור ללחץ חסר תקדים על ילדים ועל בני נוער לציית לסטנדרטים לא מציאותיים, כמו הצגת תמונה מושלמת בפיד ומספר גבוה של צפיות או לייקים.
7. מחקרים מצביעים על קשר בין פרפקציוניזם לאנורקסיה נרבוזה
התפיסה שלפיה התפקוד חייב להיות מיטבי עלולה לעורר בקרב צעירים הפרעת אכילה. זאת מתוך ניסיון לעמוד בסטנדרטים נוקשים של אידיאל רזון ושליטה בגוף, ברעב ובאכילה.
8. כוכבת הטניס סרינה וויליאמס ידועה כפרפקציוניסטית מושבעת
בראיונות שנערכו עמה היא סיפרה שכאשר דברים משתבשים באימון היא נוטה להתפרצויות זעם שבמהלכן היא הורסת את המחבטים.
9. בשנים האחרונות גוגל, אפל ופייסבוק יצאו נגד פרפקציוניזם
המודעות ההולכת וגוברת בעולם לנזקי הפרפקציוניזם וההבנה שדווקא הכישלון מסייע לעובדים לזהות מה עובד ומה לא הובילו חברות טכנולוגיה ותאגידים מובילים כמו גוגל, אפל ופייסבוק לצאת בשנים האחרונות עם מסר אחר למועסקים: לקבל את הכישלון כחלק חשוב מתהליך הצמיחה וההצלחה. מהסיבה הזאת הם סיפקו תגמול לצוותים גם כשלא הצליחו במשימתם ועודדו אותם לשמור על חיים מאוזנים ופעילים.
10. ואם לא די בכך, אף נוסד כנס FailCon (ועידת הכישלונות)
שמביא לקדמת הבמה סיפורים על טעויות עסקיות ועל מהלכים כושלים של יזמים ואנשי עסקים מובילים בתעשייה שהובילו בסופו של דבר להצלחות.
11. הצד השלילי של הפרפקציוניזם קיבל הכרה גם בתקופות קדומות יותר
כך למשל, ב־1772 כתב הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר ביצירתו La Bégueule: "המושלם הוא אויבו של הטוב". משמעותו: שלמות היא סטנדרט שלעולם לא ניתן להשיגו, ובסופו של דבר היא גורמת לאומללות ומונעת את השלמת המשימה.
12. היפנים מבטאים את אהבתם לחוסר שלמות באומנות הקינטסוגי
שיוצרת מהשברים אסתטיקה חדשה. במקום להשליך ספל שנשבר לרסיסים הם מחברים את חלקיו באמצעות לקה עשויה מאבקת זהב. התוצאה: פריט "פגום" עם היסטוריה ועם מראה הרבה יותר מרשים משהיה בשלמותו.
4 צפייה בגלריה
קינטסוגי. פריט "פגום" עם היסטוריה ועם מראה הרבה יותר מרשים משהיה בשלמותו
(צילום: shutterstock)
13. אתם יכולים להיות פרפקציוניסטים בתחום אחד בחיים, ובתחומים אחרים ממש לא
למשל, אתם יכולים לדחוף את עצמכם עד קצה גבול היכולת בעבודה, אך לחיות עם עצמכם בשלום בחדר מבולגן או לתפקד פחות טוב כהורים או כבני זוג.
14. אולי כדאי ש־2022 תהיה קצת פחות מושלמתתת
בעקבות העלייה בנטייה לפרפקציוניזם והצטברות עדויות מחקריות הקושרות בין התופעה להפרעות נפשיות, מומחים מזהירים כי הפרפקציוניזם הפך למגפה שעלולה להיות קטלנית בחברה המערבית וקוראים לנסות להפחית אותה. בין הדרכים לעשות זאת: ביצוע משימות בהגבלת זמן ריאלית, התמקדות בתהליך ופחות בתוצאה, הצגת אנשים אמיתיים (אבל באמת, ללא פילטרים וטיפולים צילומיים) במדיה ועוד.
ייעוץ מקצועי: עומרי שדה, פסיכולוג קליני
