אני עוסקת בפסיכולוגיה חיובית יותר מ־13 שנה. אם אנסה להסביר עד כמה התחום הזה שינה את חיי, יידרש לכך ספר שלם. ב־2008 שמעתי לראשונה את צמד המילים "פסיכולוגיה חיובית", וזה נשמע לי כצלצול פעמונים - שילוב מדויק של מה שמושך אותי (פסיכולוגיה) ומה שאני זקוקה לו (חיוביות). אז עוד לא ידעתי שהלימודים והעיסוק בתחום יביאו לשינוי כה עמוק, משמעותי ומתמשך בחיי.
אחרי לא מעט שנות טיפולים פסיכולוגיים שעברתי, כבר הכרתי לעומק את ילדותי, יחסיי עם הוריי, הטראומות, המעברים והשינויים שחוויתי, אבל הפסיכולוגיה החיובית לימדה אותי להכיר את עצמי דרך עיניים אחרות, טובות יותר. בזכותה זכיתי להכיר את נעמה המסוגלת והיכולה - את התכונות החיוביות, היכולות, הכישרונות והחוזקות שלה. מתוך ההיכרות הזאת התפתחה לה לאט חוויית חיים אחרת, כזו שאפשרה לי לחוות את חיי מהמקום של יכולת, אופטימיות ואמונה במסוגלות שלי.
עוד ב"רואה לחיוב":
איכות חיי השתנתה: מערכת היחסים שלי עם עצמי והיכולת שלי להתמודד עם קשיים ולקבל החלטות השתפרו ללא היכר, הזוגיות שלי, טפו־טפו־טפו, עברה שינוי עצום ומשמעותי, והאימהות שלי גדלה והשתבחה.
היום, אחרי 13 שנות פסיכולוגיה חיובית, אני יכולה להודות בשיא הכנות שאמנם איני מושלמת אבל אני אדם שטוב לו עם עצמו ובחברת עצמו, ואני אוהבת ומעריכה את האדם שגדלתי להיות אחרי שנים רבות של עבודה, תהייה וטעייה עצמית.
לאחרונה התעורר שיח סביב ההגדרה והמהות של הפסיכולוגיה החיובית, ולצערי נתקלתי, ולא בפעם הראשונה, בחוסר ידע על עומקו של התחום המופלא הזה ששינה את חיי. לכן החלטתי לחלוק איתכם את האמת מאחורי מיתוסים נפוצים שחשוב להכיר, כדי שתוכלו לעשות שימוש מיטיב בידע המשמעותי והיישומי שהתחום הזה מביא איתו.
מיתוס #1: פסיכולוגיה חיובית מלמדת איך להיות מאושרים
נכון חלקית
הפסיכולוגיה החיובית חוקרת לעומק את תחום הרגשות, תוך שימת דגש על מחקר הרגשות החיוביים שלנו, התפקוד שלהם, היתרונות, וכיצד אפשר לחוות יותר רגשות חיוביים. ההנחה הבסיסית היא שככל שנחווה יותר רגשות חיוביים, כך נהיה מאושרים יותר. אבל זהו רק נושא אחד מתוך שלל נושאים שבהם מתמקדת הפסיכולוגיה החיובית, ובהם: אופטימיות, חוויית זרימה, יצירתיות, יצירת משמעות, רווחה נפשית, חוזקות אופי.
ניתן בהחלט ללמוד איך לחיות חיים מאושרים יותר באמצעות הפסיכולוגיה החיובית, אבל זה לא העיקר. יש לא מעט דרכים נוספות לחוות חיים מלאים ומשמעותיים בלי לרדוף אחרי האושר הבלתי מושג
אז כן, אפשר בהחלט ללמוד איך לחיות חיים מאושרים יותר באמצעות הפסיכולוגיה החיובית, אבל זה לא העיקר. יש לא מעט דרכים נוספות לחוות חיים מלאים ומשמעותיים בלי לרדוף אחרי האושר הבלתי מושג. לכן תמצאו מחקרים בנושא אושר, ולצדם תגלו לא מעט מחקרים על אופטימיות, רגשות חיוביים ויצירת משמעות. ואלה חשובים לא פחות, ואולי אפילו יותר, מתחושת האושר.
מיתוס #2: פסיכולוגיה חיובית היא חשיבה חיובית
לא נכון
פסיכולוגיה חיובית היא לא חשיבה חיובית!!! חשיבה חיובית היא היכולת של אדם לבחון כל מאורע שקורה לו או מתרחש בסביבתו בצורה חיובית. המאמינים בחשיבה חיובית סבורים כי החיים שלנו יהיו טובים יותר אם רק נדע לחשוב חיובי על כל (!!!) מה שקורה לנו. אבל החיים מביאים רגעים ומשברים שלא עומדים במבחן החשיבה החיובית, גם אם ממש נתאמץ. כך לדוגמה, אובדן של אדם קרוב, מחלה או אובדן פרנסה הם חוויות שעשויות לחזק אותנו בהמשך הדרך אך אינן יכולות לעודד חשיבה חיובית כשהן מתרחשות. לפיכך, טרנד החשיבה החיובית "בכל מחיר" מחבל ביכולת שלנו לחוות את החיים במלוא קשת הרגשות שלנו, החיוביים והחיוביים פחות.
טרנד החשיבה החיובית ״בכל מחיר״ מחבל ביכולת שלנו לחוות את החיים במלוא קשת הרגשות שלנו, החיוביים והחיוביים פחות. זו אינה פסיכולוגיה חיובית
הפסיכולוגיה החיובית סוברת שטיפוח אופטימיות (שאינה תכונה מולדת אלא נרכשת) מאפשר חוויית חיים טובה ומשמעותית יותר, וכאן ייתכן דמיון נקודתי לחשיבה חיובית, אך בל נכליל את הדמיון הזה על התחום כולו, זו פשוט טעות. אופטימיות מוגדרת כאמונה שיהיה טוב, שבסופו של דבר העניינים יסתדרו לטובה, ושהעולם שבו אנו חיים הוא מקום טוב.
2 צפייה בגלריה
המאמינים בחשיבה חיובית סבורים כי החיים שלנו יהיו טובים יותר אם רק נדע לחשוב חיובי על כל (!!!) מה שקורה לנו
(צילום: shutterstock)
מיתוס #3: פסיכולוגיה חיובית מתעלמת מרגשות שליליים
לא נכון
לאחרונה נתקלתי במאמר שבו נטען כי ד"ר מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית ומורי ורבי בתחום, אינו מאמין בחשיבותו של הסבל ושכל עניינו הוא באלמנטים החיוביים בבני האדם. זו לא הפעם הראשונה שבה אני נתקלת בהכללה המוזרה הזאת.
בסקר שנערך ב־1999 נבדק היחס בין מאמרים בפסיכולוגיה העוסקים ברגשות חיוביים לעומת מאמרים העוסקים ברגשות שליליים. החוקרים מצאו יחס של 1:17 לטובת מחקרים על רגשות שליליים, כלומר על כל מאמר אחד שעסק ברגשות חיוביים היו 17 שעסקו ברגשות שליליים. הסקר הזה מייצג את נטיית הפסיכולוגיה כדיסציפלינה אקדמית להתמקד בקשיים, בבעיות ובאתגרים של המין האנושי ופחות בהיבטים החיוביים שלו.
במחקר מ־1999 נמצא יחס של 1:17 לטובת מחקרים על רגשות שליליים, כלומר על כל מאמר אחד שעסק ברגשות חיוביים היו 17 שעסקו ברגשות שליליים
הפסיכולוגיה החיובית מנסה ליצור ראייה מאוזנת על תפקוד האדם ובהתאמה שואלת: מה יקרה אם נשקיע משאבים זהים בחקר הרגשות השליליים והחיוביים שלנו? היא מעודדת אותנו לחוות את כלל קשת הרגשות שלנו מתוך אמונה שהמסוגלות להתמודד עם כל קשת הרגשות, החיוביים והשליליים, מאפשרת חוויית חיים משמעותית וטובה יותר.
מיתוס #4: פסיכולוגיה חיובית אינה תחום מבוסס מחקר
לא נכון
הפסיכולוגיה החיובית נוסדה בשנת 1998 על ידי ד"ר מרטין סליגמן, ששימש אז כנשיא התאחדות הפסיכולוגים האמריקאית. חבריו לייסוד התחום בראשית הדרך הם חוקרים בעלי שם עולמי כמו כריסטופר פיטרסון, ברברה פרדריקסון ואד דינר. מאז היווסדה ועד היום נערכו עשרות אלפי מחקרים בנושאים מגוונים: אופטימיות, חוסן אישי, צמיחה פוסט טראומתית, חוזקות אופי, חוויית זרימה (Flow), הכרת תודה, תזונה ותנועה, התנדבות, כסף ואושר, מדיטציה ומיינדפולנס, פסיכולוגיה חיובית לחינוך והוראה, רגשות חיוביים, נדיבות, חמלה, שביעות רצון מהחיים, איכות חיים בגיל השלישי, מציאת משמעות ואושר.
הפסיכולוגיה החיובית תפסה תאוצה משמעותית במהלך הקורונה ובשל כך רבים מתהדרים בהיותם "מטפלים חיוביים", אבל אל תיתנו לזה לבלבל אתכם - פסיכולוגיה חיובית היא ענף המבוסס על מחקרים אמפיריים מוצקים ומעוגנים.
מיתוס #5: הפסיכולוגיה החיובית מתנגדת לפסיכולוגיה הקלאסית
לא נכון
הפסיכולוגיה החיובית מתבססת על אסכולת הפסיכולוגיה ההומניסטית שבראשה עמדו ענקי הפסיכולוגיה כמו קארל רוג׳רס ואברהם מאסלו. בנוסף היא נשענת רבות על החוכמה העתיקה של כמה מגדולי הפילוסופים ובהם וויליאם ג'יימס ואריסטו. אך בעוד האסכולות האחרות פועלות בגישת איתור הבעיה ומציאת הפתרון שלה (הגישה הפתולוגית), הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בחוזקות, ביכולות סיפוק ובמשמעות כעוגנים להתמודדות עם בעיות ואתגרים.
הפסיכולוגיה החיובית לא רק שאינה יוצאת נגד אסכולות פסיכולוגיות אחרות, אלא היא מתבססת על ממצאים קודמים של אותן אסכולות ומוסיפה את החידושים שלה: ההבנה שהתמקדות בחוזקות, במשמעות ובסיפוק יכולה להביא לשינוי המיוחל ואף לפריחה ולשגשוג היא אחד החידושים המשמעותיים בתחום. גישת הפסיכולוגיה החיובית מקבלת כיום משנה תוקף בתחומים רבים בקבוצות, בקהילות, בארגונים ובמדינות, שהבינו כי חוסן אישי ולאומי הוא הבסיס ליצירת חברה בריאה ומשגשגת.
נעמה קמינר־מבורך היא בעלת MA בפסיכולוגיה חיובית, מטפלת בתחום ומרצה בארגונים ובחברות ציבוריות בנושאים של חוסן אישי, קבלת החלטות, מיינדסט, מערכות יחסים חיוביות וגישת החוזקות
