1. מדובר במטאפורה המשמשת לתיאור מידת האנרגיה הזמינה של אדם הסובל ממחלה כרונית
כמה אנרגיה יש לכם עכשיו כדי לשחק במשחק קופסה עם הילדים? להוציא את הכלב לטיול? לקפל את ערימת הכביסה שזרוקה על הספה בסלון? ואם היו אומרים לכם למדוד את רמת האנרגיה שלכם בכפיות? לכמה כפיות אנרגיה הייתם נדרשים לדעתכם כדי למלא כל אחת ואחת מהמשימות האלה? זו בדיוק מהותה של תיאוריית הכפיות - מטאפורה המשמשת לתיאור מידת האנרגיה הפיזית ו/או הנפשית הזמינה של אדם הסובל ממחלה כרונית כדי לבצע פעולות יומיומיות.
2. התיאוריה נהגתה על ידי חולת זאבת (לופוס) אמריקאית באחד הערבים של 2003
את תיאוריית הכפיות הגתה כריסטין מיסרנדינו, סופרת ובלוגרית אמריקאית, באחד הערבים של שנת 2003, בשעה שבילתה עם חברתה הטובה מהקולג' במסעדה. מיסרנדינו הוציאה מתיקה תרופות שהיה עליה ליטול כחלק מהטיפול במחלת הזאבת (לופוס) שממנה היא סובלת. חברתה, שהייתה מוטרדת מהנטייה של מיסרנדינו להתעייף בקלות, שאלה אותה פתאום: "איך זה לחיות עם מחלה כרונית?". מיסרנדינו ניסתה למצוא דרך מוחשית ופשוטה כדי להסביר את המצוקה האנרגטית של אנשים עם מחלה כרונית.
3. בעזרת הכפיות היא הדגימה לחברתה כיצד אדם הסובל ממחלה כרונית מתנהל עם מאגר אנרגיה מוגבל
המבט של מיסרנדינו התמקד בכפיות שהיו מונחות על השולחן. היא אספה אותן במהירות ועוד כמה מהשולחנות הסמוכים והגישה לחברתה צרור של 12 כפיות. לאחר מכן היא ביקשה מחברתה לתאר את המשימות היומיומיות שלה. בכל פעם שחברתה נקבה בסוג של פעילות, למשל מקלחת, מיסרנדינו הגישה לה כפית, עד שהן הגיעו למצב שחברתה מנתה משימות נוספות, אבל למיסרנדינו כבר לא היו כפיות להגיש לה. באמצעות הדגמה זו הצליחה מיסרנדינו להסביר לחברתה כיצד אדם שיש לו מחלה כרונית מתנהל עם מאגר אנרגיה מדוד ומוגבל. היא חזרה הביתה וכתבה פוסט שכותרתו תיאוריית הכפיות.
4. בהמשך זכתה התיאוריה להדים רבים בקרב קהילות חולים כרוניים
והיא משמשת עבורם עד היום ככלי לניהול אנרגיה למשימות יומיומיות. עם זאת, התיאוריה עשויה לשמש ביעילות גם אנשים בריאים בדרך כלל, שחווים תקופה של חרדה או דיכאון המשפיעה על ההתנהגות, השינה, התיאבון ועל היבטים נוספים של תפקוד הנחוצים לתמיכה באיזון ובבריאות.
5. הסיבה לאנרגיה הנמוכה של אנשים עם מחלות כרוניות מקורה לרוב באופי המחלה ולפעמים גם בשל תופעות הלוואי של תרופות
בהתאם לכך מוצאים רבים מהחולים כי בחלק מהימים יש להם פחות כפיות אנרגיה, ובאחרים - יותר. כך גם המשימות היומיות על ציר הזמן אינן אחידות במידת האנרגיה. למשל: פעם המשימה של החזרת הילד מהגן תגבה שלוש כפיות אנרגיה, ופעם אחרת - חמש.
6. לניהול האנרגיה יש חשיבות רבה לאנשים שיש להם מחלה כרונית
תכנון מוקפד וחלוקת האנרגיה על פני היום עשויים לאפשר להם לתפקד ביעילות ולתעדף משימות בהתאם. אם, למשל, אדם עם אנרגיה מוגבלת ינסה "להשאיל" או לצרוך יותר כפיות מהמכסה היומית, הוא עלול לחוות החמרה בתסמינים וכך למצוא את עצמו מתחיל את הבוקר שלמחרת בגירעון - פחות כפיות אנרגיה.
2 צפייה בגלריה
שינה גרועה עלולה להשפיע על מספר הכפיות הזמינות למחרת
(צילום: שאטרסטוק / א.ס.א.פ קריאייטיב )
7. מי שקובע את מכסת הכפיות היומית וכמה כפיות דרושות לכל משימה הוא האדם עצמו
מיסרנדינו מציינת כי אפילו ביקור אצל הרופא עלול לגבות מספר לא מבוטל של כפיות, למשל שש כפיות, מה שמשאיר אתכם עם מספר קטן ומוגבל עוד יותר של כפיות להמשך היום.
8. תיאוריית הכפיות משולה גם לניהול חשבון העו"ש
ניהול מאגר האנרגיה הזה משול גם להתנהלות כספית. בדיוק כמו שאם תוציאו יותר כסף ממה שאתם מכניסים תמצאו את עצמכם בחובות ויהיה לכם מאתגר יותר לצאת ממצב החוסר ולהביא את עצמכם לאיזון, כך גם עם ניהול האנרגיה העומדת לרשותכם.
9. התיאוריה מציעה גם דרכים להגדלת המאגר של מכסת האנרגיה היומית, ובהתאם לכך את מספר הכפיות
והשינה משחקת כאן תפקיד חשוב. בכל לילה מספר הכפיות מתאפס לרמה היומית הרגילה של כל אדם, אבל אם השינה הייתה גרועה, היא עלולה להשפיע על מספר הכפיות שיעמדו לרשות האדם למחרת. למשל: אם בזמן שאתם מתעוררים בבוקר יש לכם 12 כפיות ביום, לאחר שנת לילה גרועה אתם יכולים למצוא את עצמכם מסתפקים בשמונה כפיות ביום.
10. האמצעים להגדלת מכסת הכפיות היומית משתנים מאדם לאדם
יש אנשים שצריכת משקאות המכילים קפאין תתרום לכך. אצל אחרים אפילו נמנום של עשר דקות בצהריים יזכה ב־2־3 כפיות נוספות.
11. התיאוריה גורסת גם שבאמצעות שינוי תפיסתי תוכלו להטעין את עצמכם באנרגיה לאורך היום
כך לדוגמה, אם תבצעו משימות קטנות בצעדים הדרגתיים ותחגגו ניצחונות קטנים, תמצאו שיש בכך כדי לשפר את התחושה שלכם באופן ניכר, ובהתאם לכך להגביר את האנרגיה הפיזית והנפשית הזמינה לכם.
12. לפי מומחים יש עוד דרכים שעשויות לחווט את המוח מחדש ולגרום לכם להיות אנרגטיים יותר
ואף עמידים למצבי סטרס. ביניהן: 15 דקות ביום של מדיטציה, תרגול נשימות, תרגילי הרפיה או דמיון מודרך. כמו כן שהייה בסביבה בטוחה, תומכת ומעצימה חברתית עשויה לטפח אצלכם תחושה של אחווה מרוממת נפש שתתרום להגברת האנרגיה ולתחושת ריפוי.
