כהורים אנחנו משקיעים לא מעט מחשבה וזמן לפיתוח מיומנויות החיים של הילדים, אבל אצל רובנו חוש הומור לא נמצא בראש הרשימה הזאת. כדאי לדעת שמחקרים רבים הראו שמדובר במיומנות חיים חשובה בכל גיל, וכי אצל ילדים חוש הומור מפותח נקשר לאופטימיות, להערכה עצמית גבוהה, ליכולת טובה יותר להתמודד עם אירועי חיים מלחיצים ולתפקוד הקוגניטיבי והחברתי.
כדאי לדעת גם שרצוי להתחיל בכל גיל. בסקר חדש שממצאיו פורסמו בכתב העת Behavior Research Methods ובו השתתפו הורים של 700 ילדים בני 0־4 מכל העולם שהתבקשו להשיב על שאלוני מעקב, הוכיחו חוקרים מאוניברסיטת בריסטול שחוש ההומור מתפתח כבר בשנה הראשונה לחיים. ד"ר תמר שינבוים־אסייג, תרפיסטית באמנות, מנחת קבוצות וסדנאות צחוק, ומחברת הספר You are Allowed to Laugh, מפרטת שמונה צעדים שיעזרו לכם לפתח את חוש ההומור של הילדים:
יום המשפחה במנטה:
1. אל תהססו להשתטות
הדרך הטובה ביותר לחזק ולפתח את חוש ההומור של ילדיכם היא באמצעות הדגמה. אל תהססו להשתטות, להעצים ולהגחיך לפעמים את התגובות שלכם במטרה להדגים להם דרך הומוריסטית להסתכל על מצבים בחיים.
התאימו את ההומור לגילם של הילדים. קטנטנים בני שלוש יכולים להתגלגל מצחוק כשאתם מעוותים את הפנים לאחר שהכנסתם לפה פרוסת לימון. ילדים בוגרים יותר עשויים להיקרע מצחוק כשהם רואים את הוריהם קופצים לתוך בריכת כדורים ומתקשים לצאת ממנה.
2. תצחקו מהבדיחות שלהם (גם אם הן לא מצחיקות)
חזקו אותם בכל פעם שאתם מזהים אצלם דרך חשיבה יצירתית ומשעשעת, ותצחקו מהבדיחות שלהם גם אם הן לא ממש מצחיקות אתכם. ילדים שבטוחים בעצמם יחושו בנוח לבטא את ההומור שלהם בהמשך.
3. תרגלו איתם תרגילי צחוק
קצב החיים מפגיש אותנו עם שפע של אירועים מאתגרים, בין היתר ריבים. במקום להגיב בקוצר רוח נצלו את האירוע כדי לפתח בילדים את חוש ההומור. למשל, בזמן שהקטנים רבים זה עם זה עצרו אותם לרגע ובצעו איתם תרגיל שיעזור להם להירגע (ולצחוק): בקשו מהם לקחת אוויר, למלא את הלחיים עד שהם הופכים ל"אבו נפחא" ולשמור את האוויר בתוך הלחיים. כאן תוכלו לקבוע כלל. למשל: הראשון שנשבר ופורץ בצחוק הוא גם הראשון להתנצל או לסדר את ארגז המשחקים.
לפני השינה אפשר גם לתרגל יחד "תרגיל צחוק" - יצירת צחוק מלאכותי בטכניקות שונות. למשל: משתעלים קלות ובהדרגה הופכים את השיעול לצחוק, משמיעים צחוק של מכשפה, צחוק של תינוק, צחוק שקט (רק תנועות של צחוק ללא קול). אגב, אחרי התרגול הזה הילדים יירדמו טוב יותר כי הגוף נכנס למצב הרפיה וקל יותר להירדם.
4. צרו בבית אווירה תומכת בהומור
צפו יחד בקומדיות ושחקו יחד במשחקי חברה או במשחקי קופסה שמעודדים את המשתתפים לבטא את עצמם בהומור, כמו למשל "מה עובר עליך", "מי אני ומה שמי", "פרצופים מצחיקים" ועוד.
5. כתבו להם הודעות משעשעות
למשל, לילד קצת מפוזר שנוטה לשכוח לאכול תוכלו להצמיד פתק לסנדוויץ': פרופ' טל היקר, בבקשה אכול את הסנדוויץ', ורק אז צא לשחק בהפסקה; או לילדה שנוטה לפטפט בסמארטפון עם חברותיה במקום להכין את שיעורי הבית, אפשר לשלוח ווטסאפ: "גברת איה, עלייך לפנות מיידית את הקו ולהגיע להנהלה הראשית לשיחה צפופה".
6. נצלו את הנסיעה ברכב כדי לייצר חוויה של הומור
בנסיעות קצרות, כשאתם מתפקדים כנהגי מוניות, שחקו את המשחק עד הסוף. למשל, דברו אליהם כאילו היו לקוחותיכם ושאלו כל אחד מהם לאן פניו מועדות. כשתגיעו ליעד "תוציאו חשבונית" (למשל להוריד את האשפה, להוציא את הכלב, לסדר את השולחן וכו') ומסרו להם אותה.
בנסיעות ארוכות יותר תוכלו להמציא בנסיעה שירים מצחיקים או לשיר שיר מוכר בכמה סגנונות (ראפ, שיר ילדים וכו') או כשכל אחד מתפקד ככלי נגינה שונה. אפשרות אחרת: מצאו ברשת בדיחות וחידות מצחיקות לילדים (כאלה תמצאו בלי סוף), ועשו סבב - כל אחד בתורו מספר בדיחה או חידה מצחיקה שאהב.
7. עודדו אותם לתת דרור לדמיון
תנו לדמיון של הילדים לעבוד ולייצר עבורם את ההומור. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות האנשת חיות, צמחים ודוממים שהם פוגשים בדרך.
למשל, נתקלתם בכלבים נובחים? שאלו את הילדים: מה אתם חושבים שהפודל אומר עכשיו לרועה הגרמני?
8. למדו אותם שגם להומור יש גבולות
אמנם חשוב לצחוק, אבל חשוב יותר להגביר את המודעות של הילדים לגבולות ההומור. הסבירו להם מדוע בדיחות מרושעות, פרסונליות, מגדריות, מגזריות או גסות אינן משעשעות ומדוע לעולם אין לצחוק על האחר ועל השונה מאיתנו כי עלולות להיות לכך השלכות פוגעניות ומסוכנות.
