הימים הגשומים והקרירים יכולים להיות מושלמים בבית החמים, מול הטלוויזיה ותוך לגימה של מרק חם ומהביל. אלא שלמזג האוויר החורפי יש גם צד נחמד פחות, בפרט אם עברתם התקף לב או שאתם סובלים ממחלות לב או שפשוט כבר עברתם את גיל 65. בשנים האחרונות הצטברו מחקרים שהוכיחו קשר בין טמפרטורות נמוכות לשכיחות של כל המחלות הקרדיווסקולריות, כשבפסגת הפירמידה ממוקמים ארבעה מצבים: יתר לחץ דם, התקפי לב, שבץ מוחי ואי ספיקת לב.
קראו עוד:
כך לדוגמה, מחקר חדש שנערך בבית החולים רמב"ם והתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Scientific Reports, מצא שהסיכון להתאשפז בגלל אי ספיקת לב עולה פי שניים בחורף לעומת הקיץ. אחד ההסברים לכך: טמפרטורות נמוכות גורמות להצרת העורקים, מה שמוביל לעלייה בלחץ הדם, להאטה בזרימת הדם בעורקי הלב ולהפחתה באספקת החמצן ללב. בעקבות זאת הלב נאלץ לעבוד קשה יותר כדי להזרים דם דרך כלי הדם המכווצים, מה שמוביל גם לעלייה בקצב הלב. התהליכים האלה גורמים לעלייה בצריכת החמצן של שריר הלב.
טמפרטורות נמוכות גורמות להצרת העורקים, מה שמוביל לעלייה בלחץ הדם, להאטה בזרימת הדם בעורקי הלב ולהפחתה באספקת החמצן ללב
עלייה פתאומית בלחץ הדם, בפרט בעת שילוב עם מאמץ גופני, עלולה להוביל להתקף לב או לשבץ. לאוכלוסיות פגיעות המאמץ הנוסף הזה עלול להיות זה שיגרום לאי ספיקת לב חריפה. אי ספיקת לב מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז בקרב אנשים מעל גיל 65 וגורם התמותה השני בשכיחותו בישראל ובעולם. אבל גם אם אתם צעירים יותר ובריאים, לא יזיק לכם לאמץ את ההמלצות הבאות כדי להגן על הלב שלכם בימים הקרים.
1. שתו מספיק מים
מחקר חדש שפורסם בספטמבר האחרון בכתב העת European Heart Journal מצא ששמירה על הידרציה טובה יכולה להאט או אפילו למנוע שינויים בתוך הלב שמובילים לאי ספיקת לב. המחקר עקב אחר כ־12,000 מבוגרים בגיל העמידה במשך 25 שנה, ומצא כי משתתפי המחקר שצרכו מספיק מים לאורך כל הדרך הצליחו לשמור על רמות נמוכות יותר של נתרן בדמם גם עשרות שנים לאחר מכן. רמות נתרן גבוהות הן גורם מבשר ידוע לאי ספיקת לב.
מה הקשר בין מים ללב? בחורף אנחנו נוטים לשתות פחות כי אנחנו מזיעים פחות וחשים פחות בצמא, מה שעלול להוביל להתייבשות. על פי סקירת מחקרים שפורסמה בכתב העת Nutrients ב־2019, בזמן שאנחנו מיובשים הלב צריך לעבוד קשה יותר כדי להזרים דם ומכאן הסיכון לאי סדירות דופק הלב. בנוסף, התייבשות הופכת את הדם לצמיגי יותר ומכווצת את דופנות כלי הדם, מה שמאמץ את הלב ועלול להוביל להיווצרות קרישי דם ומכאן להתקפי לב ושבץ מוחי.
כמה לשתות?
- גברים: כ־15.5 כוסות (3.7 ליטר) ביום
- נשים: כ־11.5 כוסות (2.7 ליטר) ביום
ההמלצה כוללת את כל המשקאות והנוזלים שמקורם במזונות.
שימו לב: יש אוכלוסיות מסוימות, כמו למשל חולים עם אי ספיקת לב כרונית, שלהן מומלצת הגבלה בשתיית נוזלים ל־1.5־2.0 ליטר ליום, לכן יש להיוועץ בעניין עם הרופא המטפל.
2. התלבשו נכון: שכבות, כובע וצעיף
כשאתם יוצאים החוצה אל תאתגרו את גופכם עם טי־שירט דקה וג'ינס. ככל שמתבגרים העור נעשה דק ויש פחות שומן שמחמם את הגוף. בימי החורף רצוי להתלבש בשכבות, כמו בצל, ולהסיר אותן בהתאם לתחושה ולטמפרטורה במקום שבו אתם נמצאים. בנוסף, הראש נוטה לאבד חום רב ולכן חבשו כובע וחממו את העורף בעזרת צעיף. אם נרטבתם, החליפו כמה שיותר מהר לבגדים יבשים - בגדים לחים מאיצים את אובדן חום הגוף.
3. כשקר מדי בחוץ, ותרו על היציאה
ההמלצה הזאת מיועדת בעיקר למי שהחליטו לטייל באירופה בחודשים דצמבר עד פברואר. לפי מחקר שוודי גדול מ־2018 שממצאיו פורסמו ב־JAMA Cardiology, הסיכון ללקות בהתקף לב גדול יותר בימים שבהם הטמפרטורה צונחת מתחת לאפס. לפי מחקר אחר, שפורסם ב־PLOS One ב־2015, שיעור התקפי הלב בימים הקרים עולה ב־31% לעומת הימים החמים יותר.
כשהטמפרטורה קיצונית, כל מאמץ — אפילו הליכה בחוץ - עלול לגרום ללב שלכם להתאמץ יותר ולהביא לאירועים לבביים ומוחיים.
4. קחו את תרופות בזמן
אם אתם סובלים ממחלת לב או מלחץ דם גבוה, אל תיתנו לחורף ולמזג האוויר הסגרירי להסיח את דעתכם מהטיפול התרופתי שאתם נוטלים מדי יום. המשיכו בתוכנית הטיפול ובמעקב הרפואי ושמרו על הרגלים בריאים ללב כדי לסייע במניעת סיבוכים.
5. התגוננו מפני השפעת העונתית
בעקבות השימוש במסכות והריחוק החברתי בזמן מגפת הקורונה, בחורף 2020/2021 לא נרשמה תחלואה של שפעת בישראל כלל. לכן, גם אם ההנחיות השתנו, הצטיידו באופן קבוע במסכות פנים ועטו אותן בעיקר כשאתם יוצאים למקומות הומי אדם וסגורים כמו קניון, סופרמרקט, קולנוע. כמו כן הקפידו לשטוף ידיים או להשתמש בג'ל חיטוי, בעיקר אחרי שאתם נוגעים באזורים מזוהמים כמו כפתורי המעלית או ידיות הדלתות במשרד.
בנוסף, אל תהססו להתחסן נגד שפעת. השפעת כשלעצמה עלולה לגרום ללב של אנשים הסובלים מבעיות לב לעבוד קשה יותר.
7 צפייה בגלריה
הצטיידו באופן קבוע במסכות פנים ועטו אותן בעיקר כשאתם יוצאים למקומות הומי אדם וסגורים
(צילום: shutterstock)
6. התפנקו עוד קצת במיטה בבוקר
בחורף הימים קצרים והלילות ארוכים, מה שגורם לאנשים רבים להקיץ בשעות הבוקר המוקדמות כדי להספיק כמה שיותר משימות בשעות האור. הבעיה היא שדווקא שעות הבוקר מועדות לפורענות בכל הנוגע להתקפי לב. אל תתעקשו להשכים קום. הפחיתו למינימום את פעילויות הבוקר המוקדמות מהרגיל, תנו ללב את הזמן שלו להתחמם ולפתוח את היום לאט ובהדרגה.
7. הישארו פעילים
פעילות גופנית יומית, כ־30 דקות ביום, חשובה מאוד לבריאותכם. אך מאותה סיבה שהוזכרה בהמלצה הקודמת, עדיף להימנע מפעילות גופנית בחוץ בשעת בוקר מוקדמת כשהטמפרטורות נמוכות. זה לא אומר כמובן שהשהייה בבית אמורה לגרום לכם לרבוץ על הספה. תוכלו למשל לרכוב על אופניים נייחים, להשתמש ברצועות TRX, לעשות יוגה או כל אימון אחר באמצעות סרטוני יוטיוב.
7 צפייה בגלריה
עדיף להימנע מפעילות גופנית בחוץ בשעת בוקר מוקדמת כשהטמפרטורות נמוכות
(צילום: shutterstock)
8. התנחמו במרקים בריאים ובפירות עונתיים
בחורף אנחנו נוטים לאכול יותר "אוכל מנחם" עתיר שומן, סוכר ומלחים שמעלה את המשקל ואת הכולסטרול ומהווה גורם סיכון נוסף ללב. לכן נסו להוריד מהתפריט מזונות מתועשים עתירי שומן רווי, מלח וסוכר. במקום זאת דאגו לכך שבשובכם הביתה יחכו לכם סיר מרק, ירקות חתוכים ופירות העונה. כך תוכלו להבטיח לעצמכם שגם אם תגיעו מורעבים, יהיה לכם אוכל זמין ובריא במקרר.
7 צפייה בגלריה
דאגו לכך שבשובכם הביתה יחכו לכם סיר מרק, ירקות חתוכים ופירות העונה
(צילום: shutterstock)
9. שלבו 2־3 מנות דגי ים בתפריט השבועי שלכם
מחקרים רבים הראו כי צריכת דגי מים עמוקים, כמו סלמון וטונה, שלוש פעמים בשבוע, עשויה להפחית את הסיכון להתקפי לב, לשבץ ולמחלות בכלי הדם גם בקרב מי שמצוי בקבוצות סיכון. בעקבות מחקרים אלה איגוד הלב האמריקאי פרסם המלצה לצריכה של 2־3 מנות דג בשבוע.
דגים אלה עשירים בחומצת השומן אומגה 3, המסייעת בהורדת לחץ הדם, מונעת היווצרות של קרישי דם ומפחיתה הפרעות בקצב הלב. אם אתם לא אוכלים דגים מסיבה כלשהי, היוועצו עם הרופא המטפל באשר לנטילת תוסף, אם כי סוגיית אומגה 3 כתוסף שנויה במחלוקת.
10. נהלו את הסטרס
לחץ נפשי ממושך, בין אם אתם חווים אותו בימים קרים ובין אם בימים חמים, גורם לשחרור מוגבר של הורמוני לחץ כמו אדרנלין וקורטיזול, מה שעלול בתורו להוביל לעלייה בקצב הלב ובלחץ הדם - ומכאן לעלייה בסיכון להתקף לב ולשבץ.
בנוסף, אירועים חוזרים של סטרס חריף או לחץ מתמשך עלולים לגרום לדלקתיות במערכת כלי הדם, בייחוד בעורקים הכליליים, ולהביא לעלייה בסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם. מחקרים גם הראו שהאופן שבו אדם מגיב ללחץ יכול להשפיע על רמות הכולסטרול שלו.
מאחר שטמפרטורות נמוכות מהוות גם כך גורם סיכון עבור אוכלוסיות מסוימות, רצוי לנסות לצמצם את הנזק ולהפחית עד כמה שאפשר את גורמי הסטרס. חפשו כל דרך שתגרום לכם להסחת דעת ממקור הסטרס ותוביל לתחושת הרפיה ורוגע. למשל: שחייה, גינון, מדיטציה, ציור. שגרת פעילות גופנית מסייעת אף היא בהסחת דעת, בשיפור מצב הרוח ובהפחתת רמות הלחץ. בזמן הפעילות הגוף משחרר אנדורפינים - מוליכים עצביים המיטיבים עם מצב הרוח והמתח הנפשי.
11. חייבים נשנוש? קחו חופן אגוזים ושקדים
אגוזים ושקדים מכילים, בין השאר, חלבון צמחי, חומצות שומן בלתי רוויות מסוג אומגה 3, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. כל הרכיבים האלה תורמים להורדת רמת הכולסטרול בדם ולהפחתת דלקות בעורקי הלב ולכן הם בעלי השפעה מיטיבה על הלב.
צרכו את האגוזים ואת השקדים במתינות (קצת פחות מחופן ביום) ובגרסתם הטבעית בלבד.
מכל הלב: הכירו את סימני האזהרה להתקפי לב ולמחלות לב
הסימנים יכולים להיות שונים, ובעוצמות שונות, בין אדם לאדם ובין גברים לנשים. אולם אלה הסימנים העיקריים:
- כאב או חוסר נוחות במרכז החזה עם או בלי הקרנה לזרוע השמאלית או ללסת ולשיניים. הכאב יכול להופיע גם בפלג הגוף העליון, כולל צוואר, שכמות, כתפיים וזרועות. הכאב יכול להופיע גם בבטן, בכף היד ובאצבעות. הכאבים מופיעים באופן טיפוסי במאמץ ונעלמים במנוחה, אך בזמן התקף לב אותם התסמינים מופיעים דווקא במנוחה.
- סימנים נוספים הם זיעה קרה ללא כל מאמץ או סיבה נראית לעין, חיוורון, עייפות וחולשה קיצונית, קוצר נשימה לעתים עד קושי לנהל שיחה (שכיח יותר בנשים כמה ימים לפני ההתקף), חרדה - תחושה שמשהו איום עומד להתרחש, סחרחורת, בחילות ואי נוחות במערכת העיכול (צרבות, גיהוק, שלשול).
- אצל נשים ההסתמנות טיפוסית פחות. יש שכיחות גבוהה יותר של עייפות בימים שלפני ההתקף, צריבה בגרון, כאבי גב ולסת, בחילות, הקאות וקוצר נשימה.
אם אתם חושדים שמשהו אינו כשורה עם הלב שלכם או של אדם הנמצא במחיצתכם, הזעיקו מד"א. הורו לו לשבת או לשכב, בלי להתאמץ. אם החולה מאבד הכרה, התחילו בהחייאה או השתמשו בדפיברילטור (אם יש בנמצא), בהתאם להנחיות הצוות הרפואי.
ייעוץ מקצועי: פרופ׳ אנדרה קרן, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל מרכזים לאי ספיקת לב ב"כללית", מחוז ירושלים
