1. אישיות היא מכלול המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו
שהופכת אותנו לייחודיים, ואת התנהגותנו - לניתנת במידה רבה לחיזוי. המונח שאול מהמילה הלטינית "פרסונה". ביוון העתיקה פרסונה הייתה מסכה תיאטרלית ששימשה את השחקן להצגת דמויות אופי שונות.
2. תכונות האישיות נקבעות הן על ידי הגנטיקה והן על ידי הסביבה
במהלך השנים בוצעו אלפי מחקרים בניסיון להשיב על השאלה מה משפיע יותר על תכונות האישיות שלנו - הגנטיקה או הסביבה? אחת הדרכים שבהן השתמשו החוקרים כדי להשיב על השאלה הזאת נעשתה באמצעות מעקב אחר תאומים זהים שהופרדו בילדותם וגודלו במשפחות שונות. נמצא כי שתי התשובות נכונות וכי רוב מאפייני האישיות שלנו נקבעים הן על ידי הגנטיקה והן על ידי הסביבה.
3. אפשר ללמוד על האישיות שלכם מתמונת הפרופיל ברשת החברתית
במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה ב־2016 השתמשו החוקרים במודל חמשת גורמי האישיות (ראו סעיף 4) וניתחו את תמונות הפרופיל של 66,000 משתמשי טוויטר לצורך הערכת האישיות שלהם. נמצא כי "המוחצנים" נטו לפרסם תמונות צבעוניות המציגות רגשות חיוביים ולרוב עם אנשים נוספים. "בעלי רגישות היתר" נטו שלא להציג את הפנים או להסתירן עם משקפיים. ה"מחויבים", שנוטים להתאים את עצמם לנורמות חברתיות, נראו לרוב מחייכים, והתמונות עצמן היו לרוב בפרופורציות נכונות ובאיכות טובה.
4. רוב התכונות האנושיות יכולות להיכלל בחמישה מדדי אישיות
לפי מודל "חמש התכונות הגדולות" (או "חמשת הגורמים הגדולים של האישיות") שפיתחו הפסיכולוגים פול קוסטה ורוברט מקריי, רוב התכונות האנושיות יכולות להיכלל בחמישה מדדי אישיות שכל אחד מהם מייצג טווח בין שני קצוות:
5. יש קשר בין תנועות העיניים למאפייני האישיות
במחקר שממצאיו פורסמו ב־Frontiers in Neuroscience Human ב־2018 ונועד לשפר את האינטראקציה בין האדם לרובוט, פיתחו מדענים טכנולוגיה המשתמשת בבינה מלאכותית כדי לעקוב אחר תנועות העיניים ובהתאם לכך לקבוע את סוג האישיות. תנועות העיניים של המשתתפים נרשמו תוך כדי שהם מבצעים משימות יומיומיות, ובמקביל הם התבקשו להשיב על מבחני אישיות.
נמצא כי המערכת, שהוכשרה לזהות את "חמשת גורמי האישיות", הצליחה לזהות באופן אמין ארבעה מהם - מוחצנות, מחויבות, חברתיות ורגישות. לדברי החוקרים, פיתוח הטכנולוגיה התבסס על מחקרים קודמים שבהם נצפה כי אנשים בעלי תכונות דומות נוטים להניע את עיניהם בדרכים דומות.
6. הקפה שאתם שותים עשוי להעיד על האישיות שלכם
ד"ר רמאני דורבסולה, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת קליפורניה, התחקתה אחר מנהגי שתיית הקפה של 1,000 בני אדם בעלי סוגי אישיות ותכונות אופי שונות. הממצאים הראו כי אנשים עם קווי אופי דומים העדיפו את אותם המשקאות. למשל:
- קפה שחור: מעשיים, ישירים, גלויים, שמרנים ואוהבי פשטות.
- קפה נטול, קפה עשיר בקצף או קפה עם חלב צמחי: נטייה לכפייתיות, לשליטה, לתשומת לב לפרטים, פרפקציוניסטים, דאגנים ורגישים מאוד.
- קפה הפוך: בעלי רגישות יתר, נטייה לרצות את הסובבים ולעזור לאחרים, חיוביים, אוהבי נוחות, אך לא תמיד דואגים לעצמם.
7. אם אתם מכורים לכושר, ייתכן שאתם בעלי אישיות נרקיסיסטית
מכורים לכושר? יש סיכוי שאתם מאופיינים גם בקווי אישיות נרקיסיסטית. מחקר חדש שנעשה במכללה האקדמית הדסה מצא קשר בין השניים, כשההסבר לכך נעוץ בעובדה שפעילות גופנית מספקת מניעים התואמים את צורכי האישיות הנרקיסיסטית, כמו למשל צורך בהערצה של אחרים או תחושה של הגנת העצמי ויריבות.
8. יש קשר בין מאפייני האישיות להפרעות שינה
מחקר שפורסם ב־Lancet Psychiatry ב־2019 הצביע על קשר בין מאפייני אישיות לבעיות שינה. החוקרים ניתחו מידע של יותר מ־2,000 נבדקים שסבלו מהפרעות שינה, ועל בסיס הממצאים חילקו אותם לחמישה טיפוסים:
- טיפוס 1: אנשים עם רמות גבוהות של סטרס ונטייה לחרדות ולמחשבות טורדניות לפני השינה ולדיכאון.
- טיפוס 2: אנשים עם רמות מתונות של סטרס ונטייה למחשבות טורדניות לפני השינה, אך רמות האושר וההנאה שלהם גבוהות יחסית.
- טיפוס 3: אנשים עם רמות מתונות של סטרס הנוטים לרמות נמוכות של אושר וחוויות הנאה מופחתות.
- טיפוס 4: אנשים עם רמות נמוכות של סטרס הנוטים לחוות נדודי שינה לאורך זמן כתגובה לאירוע מלחיץ.
- טיפוס 5: אנשים עם רמות נמוכות של סטרס שהפרעת השינה שלהם לא הושפעה מאירועי חיים מלחיצים.
4 צפייה בגלריה
נמצא קשר בין טיפוסי האישיות לתגובה שלהם לטיפול בהפרעת השינה ולמועדות לדיכאון
(צילום: shutterstock)
החוקרים מצאו קשר בין טיפוסי האישיות לתגובה שלהם לטיפול בהפרעת השינה ולמועדות לדיכאון. טיפוסי 1 היו בסיכון הגבוה ביותר ללקות בדיכאון, ולדברי החוקרים איתורם בשלב מוקדם עשוי לסייע למתן טיפול מתאים ולמניעת הדיכאון.
9. אפשר לעבוד על תכונות האישיות שלנו
מסקירה מטעם אוניברסיטת אוקספורד שכללה 31 מחקרים ופורסמה ב־2013, עולה כי ניתן לנוע בתוך דפוס אישיות ספציפי ממקום מוקצן בדפוס למקום מתון יותר - וההפך. כך למשל, נמצא כי פעילויות אמנותיות כמו ציור, נגינה או כתיבה יצירתית סייעו בשיפור האינטליגנציה הרגשית, היכולות הקוגניטיביות והחוסן המנטלי.
השורה התחתונה: העולם משופע כיום בכלים מעשיים התנהגותיים ואחרים שיכולים לסייע לנו לייצר שינוי ולנוע על רצף מאפייני האישיות השונים שלנו בשאיפה למקם את עצמנו במקום שמתאים לנו יותר או שבו אנחנו חושקים להיות.
ייעוץ מקצועי: טלי בנדר, פסיכולוגית ארגונית ויזמת CMO & Founder - New Dawn Infrastructures LTD
