סימה ק, בת 72, עצמאית וצלולה הגרה עם בעלה. פסיכולוגית בגמלאות לאחר שנים של עבודה בשירות הציבורי ועובדת כעת מספר שעות בשבוע עם מספר מטופלים פרטיים. כבר כמה שבועות שהיא מרגישה לא טוב. מתח תמידי, תחושת לחץ בראש ובחזה, ישנה פחות טוב וגם התיאבון לא כמו שהיה. היא תוהה אם זו מחלה שמזדחלת או שאולי זה המתח החברתי-פוליטי, שלמרות שהיא מנסה להתעלם ממנו, חודר לחייה. היא קבעה תור לפני כשלושה שבועות לרופא המשפחה המלווה אותה ואת בעלה כבר 15 שנה, ומאוד הופתעה כשקיבלה הבוקר הודעה כי המרפאה תהיה סגורה מכיוון שהרופאים עולים לירושלים, לשמור על זכויות המטופלים והרפואה הציבורית. הם צודקים, אבל מה איתי? אני לא חולה? ובכלל, רופאים מביעים עמדה פוליטית?
עוד טורים של ד"ר עמוסי:
יואש ג', בן 50, קונדיטור בגן אירועים הסובל מדלקות חוזרות של סעיפי המעי הגס, Recurrent acute diverticulitis. אתמול בשעות הערב התחיל להרגיש אי נוחות בבטן השמאלית התחתונה. הוא נמנע מאכילה ושתה הרבה מים ובבוקר, כשהכאב נשאר באותו מקום ואף התגבר, טלפן למרפאה. הוא הופתע לשמוע הודעה שהמרפאה סגורה מאחר והרופאים עולים לירושלים לשמור על זכויות המטופלים. מקרים דחופים מתבקשים לפנות למוקדים לרפואה דחופה או לחדרי המיון. לא חשבתי שלרופא שלי יש עמדה פוליטית, חשב יואש בעודו אוחז בבטנו, מקווה שלא להקיא.
שאלות קשות וחשובות מעלים יואש וסימה. האם לרופא המטפל בכל אדם, ללא קשר לגיל, מין, צבע עור, כיסוי הראש, מנת משכל או גובה ההכנסה, מותר להביע עמדה פוליטית? המרפאה לא אמורה להיות מחוץ למאבק, להיות זירה א-פוליטית? יש בכלל דבר כזה ישות א-פוליטית? האם המילה א-פוליטית, היא כשלעצמה, לא פוליטית? האם צבע העור שלי, השם שלי, המין שלי וטבעת הנישואין שאני עונד אינם הבעת עמדה פוליטית? האם הרפואה המערבית אינה פוליטית? האם מגוון הטיפולים לסוכרת אינם פוליטיים? האם חלוקת חיסוני הקורונה למדינות העולם, מבלי להתייחס לתועלת או לנזק שגרמו, אינה פוליטית?
אני עושה את כל המאמצים לתת טיפול שווה וטוב לכל הבאים למרפאתי (מעשה פוליטי בעליל), ומנסה שלא לשכוח את התפקיד החברתי שלי כרופא ואת הצורך להביע את קולי.
