ד"ר נמרוד ש', בן 36, מתמחה בכירורגיה כללית. השעה 03:20 והוא נכנס לתא שירותים בחדר המיון. בזמן הסטת החלוק והפשלת מכנסי חדר הניתוח הוא מתענג על דקת השקט הזו. הוא נזכר שמשעה 12 בצהריים, עת היה בין שני ניתוחי מעי גס בהם השתתף, הוא צריך את ההתרוקנות הזו. אבל הוא היה צריך לכתוב דוחות ניתוח, להספיק לרוץ למחלקה לראות חולה שהידרדר, לחזור ולהמשיך בתוכנית הניתוחים הצפופה שלו.
קראו עוד:
בין הניתוח הרביעי לחמישי הוא הספיק לאכול קרקרים עם חומוס תעשייתי במטבחון של חדר ניתוח, במקום ארוחת צהריים, ובשעה ארבע מיהר לקבל את חדר המיון, שם חיכו לו שישה חולים שעוד לא נבדקו, ומהצגתם עולה שאחד לפחות, בן 67 עם סימני דלקת הצפק (פריטוניטיס), יצטרך טיפול ניתוחי. אחרי קבלת המיון הוא נתן שלושה ייעוצים במחלקות בית החולים, בדק עוד שמונה חולים, הכניס נקז חזה ביחידה לטיפול נמרץ, ניתח את החולה עם הפריטוניטיס מהמיון, וסוף סוף התפנה להשתין. מחר הוא רשום לעזור בניתוח הראשון של הבוקר. הסרת גידול מראש הלבלב, ניתוח שעשוי להימשך כשש שעות. הוא אמור להיות אסיר תודה על שרשמו אותו לכזה ניתוח מורכב, אבל למעשה הוא מקווה שהניתוח יתבטל, והוא יוכל להספיק לישון לפני איסוף בנו מבית הספר.
יואש כ', בן 67, יועץ ארגוני. משעות הבוקר הרגיש כאב בבטן השמאלית התחתונה. בצהריים חום גופו עלה ל-38.5 והוא ניגש להיבדק אצל רופא המשפחה שהתרשם מפריטוניטיס ושלח אותו למיון. במיון הוא נבדק על ידי רופא בשנת הסטאז' ובאמצע הבדיקה, כך הוא מתאר, נכנס רופא נוסף, שנראה מנוסה ועסוק יותר, בדק לו את הבטן והתווה את המשך הטיפול בלי להחליף איתו מילה. תנו לו נוזלים, אנטיביוטיקה ותזמינו CT בטן.
הרופא שעומד לנתח אותו נראה רציני אבל עייף מאוד, ממש מותש. מעניין מתי הוא התחיל לעבוד, שאל את עצמו יואש לפני שהחלה פעולת ההרדמה
בהמשך הלילה, קצת אחרי חצות, אותו רופא חזר והציג את עצמו כד"ר נמרוד ש', ותיאר צורך בירידה דחופה לחדר ניתוח בשל מה שנראה כהתנקבות מעי והימצאות אוויר חופשי בחלל הבטן. הוא נראה עייף ובעיקר עסוק. במהלך השיחה עם יואש היו לד"ר נמרוד שתי שיחות טלפון מהן ניתן היה להבין שהוא מנהל כמה התרחשויות דרמטיות במקביל. הפגישה הבאה הייתה אחרי שעתיים, בכניסה לחדר הניתוח. זו הפעם הראשונה שיואש עובר ניתוח בהרדמה כללית, ולא כך הוא דמיין את הסיטואציה. הרופא שעומד לנתח אותו נראה רציני אבל עייף מאוד, ממש מותש. מעניין מתי הוא התחיל לעבוד, שאל את עצמו יואש לפני שהחלה פעולת ההרדמה.
קשה לצפות ממנהלי מערכת הבריאות השבעים לייצג את הרופאים הצעירים
מה ניתן עוד לומר על תנאי העבודה של הרופאים הצעירים? ברור שצריך שינוי במערכת. שינוי שייטיב הן עם הרופאים והן עם המטופלים. התיאור של יואש ונמרוד אינו חריג או מיוחד, הוא מתרחש כל יום בווריאציה כזו או אחרת בכל חדרי המיון או מחלקות האשפוז במערכת הבריאות הציבורית בישראל. מערכת הבריאות הטובה שלנו, שיכולה להיות טובה הרבה יותר.
יש צורך בשינוי. שינוי, כל שינוי, הוא תהליך קשה. שינוי התנהגותי וכמובן שינוי של ארגונים. יעיד על כך כל מי שניסה להפסיק לעשן, להיגמל מאכילת ממתקים או לשנות את דרך בחירת מתנת החג במקום העבודה שלו. במקרה שלנו מדובר בשינוי של מערכת ציבורית גדולה עם המון כסף ויוקרה, העובדת בצורתה הנוכחית עשרות שנים. מערכת נוקשה עם היררכיה ברורה.
חלומו של כל רופא צעיר הוא להתקדם במערכת הציבורית ולצבור ידע וניסיון. להיות רופא בכיר, מנהל יחידה, מנהל מחלקה, חבר הנהלה. לקבל קביעות. שם, באותן פסגות מדומות, נראה שקל יותר. יש בהן יותר השפעה וכסף. למרות שברור לי שאותם מנהלים מבינים את חשיבות השינוי, עמוק בפנים הם מצייתים לשיטה ולהיררכיה שבה הם התפתחו והגיעו להישגים. קשה לצפות ממנהלי מערכת הבריאות השבעים לייצג את הרופאים הצעירים.
אני מתפעל מאותה התארגנות צעירה שהצליחה להעלות לסדר היום הציבורי בעיה המוכרת כבר שנים, ושמנגנוני הכוח מצליחים כבר שנים לטשטש תוך שימור המציאות היומיומית כפי שהיא
אני מתפעל מאותה התארגנות צעירה שהצליחה להעלות לסדר היום הציבורי בעיה המוכרת כבר שנים, ושמנגנוני הכוח מצליחים כבר שנים לטשטש תוך שימור המציאות היומיומית כפי שהיא. השינוי המיוחל דורש אמונה עמוקה, תכנון לטווח ארוך ותקציב גדול. אני מקווה ששר הבריאות וראש הממשלה יהיו אמיצים ויבינו ששינוי בתנאי העבודה יוביל בסופו של דבר לשיפור איכות הרפואה, ויצליחו ליישם את הכרזותיהם מימי סערת הקורונה בדבר הצורך לחזק את מערכת הבריאות. חיזוק עמוק ומשמעותי ישפר את איכות הטיפול ואת רווחת צוותי הרופאים והרופאות בחזית הטיפול הציבורי. כולי תקווה שאותו ניצוץ יגדל ויתחזק ולא ייחנק בכל מיני ועדות, ניסויים ופעימות.
