אליענה שטיינברג, 29, האוניברסיטה העברית
מי את: "דוקטורנטית במעבדה של פרופ' עופרה בני מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית".
מה הביא אותך למדע: "מגיל צעיר מאוד אהבתי את הטבע ובעלי חיים, ובבית הספר ממש אהבתי מדעים וביולוגיה. את התואר הראשון עשיתי ברוקחות. עבדתי בבית מרקחת במשך שנה, אבל הרגשתי שמחקר מעניין אותי יותר ולכן התחלתי ללמוד לתואר שני מחקרי והמשכתי לדוקטורט. בעיניי זה המקצוע האידיאלי כי הוא משלב עניין ומחקר יחד עם תרומה לזולת".
עוד מחקר ופיתוחים רפואיים:
על המחקר: אליענה זכתה במלגת הצטיינות על ידי קרן אדמס לדוקטורנטים צעירים, ובימים אלה מפרסמת את המחקר שלה. "היום, כאשר מטופל מאובחן בסרטן, הרופא צריך להעריך את סוג הסרטן ואת הדרגה שלו ובהתאם לכך להתאים את הטיפול הכימותרפי שאותו יקבל החולה", היא מסבירה. "יש קווים ברורים מאוד בנוגע לטיפול, אך יש הרבה חולים שעמידים לטיפולים. לצערנו, את העמידות מגלים רק אחרי כמה חודשים ובינתיים הסרטן מתפתח, הזמן אוזל, ולפעמים קשה מאוד להתחיל טיפול חדש ושונה ובכך מצב המטופל מחמיר והחולה אף עלול לסיים את חייו.
"הפרויקט שלי מוקדש לרפואה מותאמת אישית, שיכולה לתת מענה לבעיית העמידות של המטופל לטיפול הכימותרפי שיקבל"
"הפרויקט שלי מוקדש לרפואה מותאמת אישית שיכולה לתת מענה לבעיה הזאת. במעבדה שלנו אני מעצבת ומדפיסה צ'יפים תלת־ממדיים שמכילים תעלות שמאפשרות זרימה. לתוך הצ'יפים מוכנסות דוגמאות שמקורן ברקמה הסרטנית של החולה עצמו (מביופסיה) ונבדקות כימותרפיות שונות לפי ההמלצות של הרופא האישי של המטופל. כך אני בודקת בצורה ישירה לאיזה טיפול החולה יגיב הכי טוב או לאיזה טיפול הוא עלול לפתח עמידות".
פריצת הדרך: "הצ'יפ שפיתחנו במעבדה מאפשר לגדל תאים רבים במבנים תלת־ממדיים ולנסות הרבה טיפולים בו זמנית. בנוסף הבדיקה שלי בצ'יפ נעשית תחת זרימה שמדמה יותר טוב את הפעילות בתוך הגוף שלנו. עד כה תהליכי הייצור של הצ'יפים בהדפסות לא התאימו לתאים או לרקמות ביולוגיות בגלל חומרים רעילים שהופרשו והרגו תאים. היה לי חשוב לייצר צ'יפ שיוכל להכיל את התאים בצורה בטוחה. לכן פיתחתי פרוטוקול שמאפשר לי להדפיס צ’יפ בתלת־ממד בזמן קצר יחסית ולאפשר לחומרים להיות בטוחים לשימוש ביולוגי. בנוסף, הגיאומטריות המיוחדות של הצ'יפים מאפשרות לנו לעקוב אחר רקמות לאורך זמן בלי להזיק להן. על בסיס הטכנולוגיה הזאת הוגש פטנט, ואנחנו בתהליך של הקמת חברה שתאפשר לספק את השירות הדיאגנוסטי לחולים רבים. עד כה הטכנולוגיה נבדקה בעיקר על סוגי סרטן אגרסיביים כמו סרטן הלבלב, סרטני מערכת העיכול וחלק מסרטני השד והמוח".
איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום?
"אני מקווה למצוא את עצמי במקום שבו אחווה התפתחות אישית ועניין, אבל שיקדם גם את הרפואה בעולם בכלל ובישראל בפרט. אני מקווה שהתרומה שלי לזולת תהיה גדולה. אני צופה שהצ'יפים יהיו חלק בלתי נפרד מההליכים הקליניים ויוכלו לסייע משמעותית לרופאים להתאים טיפולים לחולים ולקצר את זמני הטיפול".
יצאנו לפגוש שלושה מדענים צעירים שוויתרו על מסלול תעשיית ההייטק הנוצצת ובחרו להתמסר להצלת האנושות במעבדות האוניברסיטה. כיום הם עומדים מאחורי פיתוחים פורצי דרך שעשויים לשנות את חיינו. כתבות נוספות בסדרה: מערכת פורצת דרך לשחרור תרופות בגוף, וספוגים מיוחדים המסייעים לספיחת חומרים שמשתחררים במחלות מטבוליות
- הכותב הינו בוגר תואר (Sc.B) בביולוגיה מאונ' ת"א וסטודנט לתואר שני בפקולטה לרפואה באונ' ת"א
