מאז מאורעות 7 באוקטובר, ששברו את תחושת הביטחון הבסיסית של כולנו, רבים מאיתנו מרגישים שהמציאות הנוכחית קשה לנו לעיכול. בקליניקה של אסף עזרא-יעל, בוגר בית הספר לרפואה סינית עתיקה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומטפל מומחה ברפואה סינית העוסק בעיקר בתחום הגסטרו, הביטוי הזה מקבל משמעות פיזית - לא רק מטאפורית. "המלחמה ממש הופכת את הבטן לגברים, נשים וילדים", הוא אומר. לדבריו, מאז תחילת המלחמה מגיעים לקליניקה שלו אנשים ממעגלי קרבה שונים למאורעות, שפיתחו בעיות עיכול חדשות, כמו גם כאלה שבעיות עיכול ישנות שלהם החמירו או התעוררו מחדש בשל המצב. "כולנו חווינו טראומה משמעותית. כל אחת ואחד בהקשר אחר ובעוצמות שונות", הוא מסביר. "הרגשות הקשים שאנחנו מרגישים מתבטאים במקרים רבים בתגובות גופניות בלתי מובנות בבטן: כאבים, דקירות, התכווצויות ועוד".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
עזרא-יעל הוא גם אחראי תחום רפואה משלימה במכון הגסטרו של המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ולדבריו גם שם מערכת הבריאות התמודדה עם עומס גדול מהרגיל של פניות שלא מעט מהן הופנו לאנשי הרפואה המשלימה. "גם בזמני שגרה יותר משליש מהאוכלוסייה הכללית סובלים באופן כזה או אחר מהפרעות וממחלות של מערכת העיכול, החל בכאבי בטן קלים מדי פעם ועד למחלות חמורות שחלקן עשויות לסכן חיים", הוא אומר ומסביר שבמצב הנוכחי האנשים רגישים במיוחד ולכן עשויות להתפרץ אצלם בעיות שונות במערכת העיכול.
"בחודשים האחרונים הגיעו אלי, למשל, אישה שבן זוגה בעזה כבר חודשיים, שהתלוננה על הקאות ובחילות", הוא מספר, "אדם שנחשף לסרטוני זוועה וסובל מכאבי בטן קשים ומתקשה לתפקד, ילדים שלא ראו את אבותיהם שגויסו למשך שבועות ארוכים או שנחשפו לחדשות ופיתחו בעיות עור או נשימה, אמהות לחיילים שנתונות במתח רב, מתקשות לנשום ומרגישות תעוקה בחזה".
אבל גם אנשים שלא חווים את האירועים מהמעגל הקרוב אליהם נוטים ליותר בעיות גופניות בתקופה האחרונה, בייחוד במערכת העיכול שבה מצבי חרדה ולחץ באים לידי ביטוי באופן מיידי. "מערכת העיכול שלנו היא מערכת שרגילה להתנהגות קבועה", מסביר עזרא-יעל. "שינויים קיצוניים משפיעים עליה מהר מאוד מבחינה ביולוגית, מיקרוביולוגית, כימית, עצבית־פונקציונלית ועוד, וזה עשוי להתבטא למשל בעצירות, או להפך - בריצות תכופות לשירותים. כיום אנחנו כבר יודעים שנוסף למוח שיש לנו בראש יש לנו מעין מוח נוסף במעי. סביב המעי יש מערכת תאי עצב גדולה מאוד כי המעי צריך כל הזמן לייצר הומיאוסטזיס (איזון ויציבות) אל מול הסביבה המשתנה. מול מצבי סטרס, למשל, המערכת נכנסת למצב של Fight, Flight or Freeze – הילחם, ברח או קפא במקום. במערכת העיכול המצב הזה בא לידי ביטוי בפעילות יתר או במין התנתקות".
כלומר המוח החושב שנמצא בחרדות משפיע על המוח שבמערכת העיכול?
"המוח החושב שלנו, שמתקשה לעבד את הסיטואציה ועסוק בדאגות ובמחשבות יתר, שולח אותות עצב דרך מערכת העצבים שמעצבבת את המעי וכך משפיע עליו. בתקופות קשות המצב החיצוני פולש פנימה ומשדר למעי שמשהו לא תקין קורה. בסיטואציה כזאת אנחנו מגיבים פחות טוב. בין אם מדובר בהתמודדות עם מראות, מחשבות וחרדות, ובין אם מדובר באוכל - כל דבר עלול להפוך לטריגר. לדוגמה, בתקופה של סטרס הגוף שלנו עלול להגיב למזון שהוא רגיל אליו ושלא הייתה איתו בעיה בעבר כאל סוג של גורם אי-סבילות ואף כאל אלרגן, ובראייה רחבה יותר הגוף יכול להגיב למחשבות קשות, לרגשות קשים ולמראות קשים בשינויים בפעילות מערכת העיכול. רובנו לא נמצאים בסכנה כרגע, אבל התחושה הפיזיולוגית היא שאנחנו בסכנה".
הקשר בין מצב מלחמה לבטן מתהפכת הודגם במאמר שפורסם בכתב העת National Library of Medicine ב־2017. במאמר תואר מקרה של אישה בת 52 עם קוליטיס כיבית שמתגוררת בשדרות. המחקר בדק את ההשפעה של האמון בין המטופל לרופא על תוצאות הטיפול, אך עסק גם בהקשר של הסכסוך הצבאי בין ישראל לעזה. במאמר צוין כי ישראלים רבים פיתחו תסמינים רפואיים בתגובה לירי הרקטות, וכי אנשים עם בעיות כרוניות מהווים אוכלוסייה פגיעה במיוחד. המאמר מתאר איך במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 התלקחה מחלתה של האישה שוב. התלונה העיקרית שהעלתה האישה הייתה שלשולים וצורך תכוף לעשות צרכים, והיא קשרה אותה לסיטואציה של הלחץ שהיא חשה תחת ירי הרקטות והעובדה שיש לה 15 שניות לחפש מחסה בהישמע האזעקה.
"הנפש ומערכת העיכול פועלות באופן הדדי ומשפיעות זו על זו", מסביר עזרא-יעל. "מערכת העיכול היא אחד המנגנונים המורכבים בגוף האדם ואחראית על תחומים רבים, בהם הפרשת חומרי עיכול, מנגנונים להטמעת החומרים המעוכלים להזנה, אירוח קהילות חיידקי המעי שלנו שפעילותם תורמת לתפקודים רבים בגוף וליצירת חומרים שונים. כל זה נעשה בניהול וויסות תנועתי אדיר כדי להניע את התוכן המעוכל בין חלקי המערכת. המערך המורכב הזה מנוהל על ידי מערכת העצבים, ששולחת אותות עצביים דרך חלקים שונים במוח כדי לייצר תפקוד תקין ואיכותי של העיכול ובכך לבסס הזנה והפרשה מיטבית. כשהקשר בין המוח לאחד המנגנונים בבטן נפגע, דבר שקורה גם בזמנים של מצוקה, התוצאה מורגשת באי נוחות, עצירות, שלשולים, כאב, לחץ בטני, נפיחות וגזים - לעתים עד כדי ביטויים ביולוגיים חריפים דוגמת דלקות. הבעיה העיקרית היא שמצב כזה עלול להתקבע לאורך זמן ולהפוך לכרוני".
גם לחיידקים במערכת העיכול יש קשר למצב הנפשי שלנו. בשנים האחרונות התפתח מאוד תחום המחקר שבודק את הקשר בין המוח ומערכת העצבים האנטרית (של איברי הבטן) ובין החיידקים ששוכנים במערכת העיכול שלנו, ובעיקר במעיים. קשר זה, שמכונה ״ציר מוח־מעי״ (Gut-Brain Axis), מהווה מנגנון ייחודי שמשמש וסת בין מערכות שונות בגוף לעיכול מיטבי ומאוזן. המחקרים מצביעים על יחסי גומלין בין חיידקי המעי למוח האנושי דרך המערכת שמקשרת ביניהם, כלומר חיידקי המעי עשויים להשפיע על רגשות והתנהגות ולשנות אותם. גם לאוכלוסיית החיידקים האלה יש השפעה על המצב הנפשי של אנשים שנתונים בחרדות קשות בתקופה הזאת.
לדברי עזרא-יעל, ההפרעות השכיחות ביותר במערכת העיכול, שנובעות מתפקוד לקוי של הקיבה והמעי בפעילות עצבית מוגברת או איטית, הן תחושת אי-נוחות בבטן העליונה, המכונה "דיספפסיה" ותסמונת "המעי הרגיש". הפרעה זו כוללת מגוון רחב של תסמינים שהעיקרי בהם הוא כאב משמעותי בבטן והפרעות בתפקוד המערכת. תסמונת המעי הרגיש, שנשים סובלות ממנה יותר מגברים, מאופיינת בהשפעה חזקה מאוד של סיטואציות חיצוניות על המערכת. בין 10% ל-20% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהתסמונת, יותר מהשכיחות של מיגרנות או אסתמה למשל.
איך מטפלים במצבים כאלה?
"מטרת הטיפול היא להחזיר את האדם לחוסן. המטרה היא להסביר למערכת שהיא לא חייבת לנהוג ככה, לעזור לה לנרמל את עצמה אל מול המציאות ולהפנים שהיא לא בסכנה. עולם התוכן שלי הוא עולם העיכול - העיכול הפיזי והעיכול הנפשי – שעובדים ביתר, או בדיוק להפך: נעצרים. לא מעט אנשים איבדו את התיאבון בתחילת המלחמה וזה טבעי. כפי שקשה לנו לעכל את המציאות הטראומתית, גם מנגנוני העיכול הפיזיים נפגעים. חלק מהטיפול הוא בהבנה שאנחנו צריכים לשדר לגוף תחושה של יציבות, להקפיד לאכול נכון ולמנן את החשיפה לחדשות ולגורמים המאתגרים את החוסן הנפשי שלנו. הטיפול ברפואה הסינית מתבצע בדיקור ובשימוש בצמחי מרפא, בתוספי תזונה ובהדרכה, ולאט-לאט הגוף מפנים שהוא יכול לחזור לשגרה".
אמרת שגם ילדים מגיעים לטיפול. גם הם עוברים דיקור?
"אצל ילדים התגובה למצבי קיצון היא בדרך כלל מחלות דלקתיות כי מערכת החיסון שלהם מאותגרת. וכן, גם ילדים קטנים מאוד שסובלים יכולים להיות מטופלים בדיקור. במקרה של ילדים אני אשתמש במחטים דקות במיוחד. אני גם לא אקרא להן "מחטים" אלא "סיכות" ואסביר שהדיקור שטחי מאוד. זה אולי מפתיע, אבל ילד שסובל מסוגל לעבור טיפול בדיקור אם הוא מבין שהטיפול עשוי לעזור לו".
ופרט לכאב, למה חשוב כל כך לטפל בבעיות עיכול כאלה?
"מערכת העיכול היא בעלת חשיבות רבה להתנהלות תקינה של כלל הגוף, ולא רק כי היא מספקת את האנרגיה לפעילותו. זו הסיבה שיש התייחסות למעי כאל המוח השני שלנו. העצבוב הרב של המערכת מראה לנו עד כמה היא משמעותית. מערכת העיכול אמנם פנימית אבל מושפעת כל הזמן מהסביבה ומהחומרים שמגיעים אליה. כשהיא לא רגועה, מערכות אחרות בגוף עלולות להיפגע. בנוסף, מוליכים עצביים חשובים כמו הסרוטונין, החיוני למצב הרוח שלנו, מיוצרים במעי".
הכתבה פורסמה במגזין "מנטה"
