אם יש אדם אחד בעולם שיכול לענות על שאלת מיליון הדולר - מה צריך כדי להצליח בחיים? הרי זה ד"ר נייט זינסר, פסיכולוג אמריקני ידוע. ב-40 השנים האחרונות הוא עוסק בהכשרת האנשים המוכשרים והמצליחים ביותר בעולם למיצוי הפוטנציאל שלהם. הוא מלווה את מיטב הספורטאים שמתמודדים באולימפיאדות וגם עומד בראש התוכנית לפסיכולוגיה של הביצועים בווסט פוינט, האקדמיה הצבאית היוקרתית של ארצות הברית. ד"ר זינסר, שהמוניטין שלו ידוע בכל העולם, עוסק גם בייעוץ למנהלי בנקים בכירים ולרופאים מצליחים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
האם כישרון מולד הוא זה שגורם לאנשים הכי מצליחים בעולם לבלוט מעל כולם? האם האנשים המצליחים ביותר בעולם הם, כלשונו של ד"ר זינסר, "תאונה גנטית מוצלחת במיוחד"? התשובה שלו לשאלה הזאת היא שלילית. לטענתו, כישרון מולד חשוב מאוד, אבל יש תכונה אחת שתקבע אם האדם יצליח או לא - ביטחון עצמי. בלי ביטחון עצמי, ולא משנה כמה מוכשרים נולדתם, סיכויי ההצלחה שלכם נמוכים מאוד. זה עובד, אגב, גם בכיוון ההפוך. אם לא התברכתם בכישורים יוצאי דופן, אבל יש לכם ביטחון ביכולות שלכם - סיכויי ההצלחה שלכם עולים באופן ניכר ויכולים לקבוע את גורלכם אף יותר מכישרון מולד.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אם עכשיו אתם חושבים לעצמכם שהכול טוב ויפה, אבל לא נולדתם עם ביטחון עצמי ולא ברור לכם איך, אם בכלל, אפשר להשיג את התכונה הנחשקת הזאת, ד"ר זינסר בטוח שאתם יכולים. כי ביטחון עצמי הוא תכונה נרכשת. בעזרת הכלים הנכונים אפשר ללמוד להיות בטוחים בעצמכם ולהשתיק פעם אחת ולתמיד את כל קולות הרקע השליליים שמקננים בכולנו ומחבלים במאמצים למצות את הפוטנציאל שלנו.
הניסיון רב השנים של ד"ר זינסר באימון האנשים המצליחים ביותר בעולם אוגד לאחרונה לספר שיצא לאור בימים אלה בארצות הברית, ומסכם את העצות הטובות ביותר שלו להצלחה מטאורית בכל תחומי החיים. הספר, שנקרא The Confident Mind: A Battle-Tested Guide to Unshakable Performance ("המוח הבטוח בעצמו" בתרגום חופשי), מסכם את הפסיכולוגיה של ההצלחה ומהווה מדריך לביטחון עצמי: איך להבין אותו, איך לבנות אותו, איך להגן עליו ואיך לסמוך עליו כשנדרשים לביצועים. את הספר הוא הקדיש "לכל מי שבוחר להיות מעבר לנורמלי ולהעז לרדוף אחר כל מה שהוא יכול להיות". הנה כמה תובנות מהספר שאולי יוציאו אתכם מהכתבה הזאת קצת יותר בוטחים ובטוחים.
רוב האנשים מפקפקים בעצמם ושואלים את עצמם כל הזמן: האם אני טוב מספיק? האם אני מיומן מספיק? האם אני חכם מספיק? האם אני מוכן? ביטחון עצמי הוא לא הכול. כדי להגיע להישגים בחיים כולנו צריכים גם יכולת ומוכנות, מסביר ד"ר זינסר, אבל מה קובע יותר: ביטחון עצמי או מוכנות?
סטודנטית שלמדה רק חצי מהחומר למבחן הגמר אבל מאוד בוטחת בעצמה לא תעמוד בבחינה ככל הנראה. היא תצליח אולי בחומר שהיא אכן למדה (כי היא בטוחה בכך), אבל תפסיד נקודות בחלקי הבחינה שעוסקים בחומר שהיא לא למדה. ומה עם מי שלמד את כל החומר לפני הבחינה אבל בכל זאת, ולמרות זאת, מודאג שפספס משהו ומטיל ספק בהכנה שלו וביכולת שלו? ובכן, הוא לא יצליח בבחינה, כי זרם הפטפוט הנפשי הבלתי פוסק שלו ימנע ממנו לזכור עובדות ופרטים ויכשיל אותו.
דוגמה נוספת? שחקן כדורגל שהזניח את תוכנית האימונים שלו יהיה בעמדת נחיתות ברגע שמתחילים אימוני הקבוצה, ולא משנה עד כמה הוא בטוח בעצמו. אבל מה עם חברו לקבוצה שעקב באדיקות אחר תוכנית האימונים שלו אך עדיין מחזיק בספקות עצמיים? גם במקרה הזה הפקפוק העצמי שלו מפחית משמעותית את הסיכוי שלו להצליח. למעשה, הסיכויים שלו להצליח יהיו נמוכים יותר מזה שלא התאמן מספיק אבל הוא בטוח בעצמו לחלוטין.
איך מפסיקים את שטף הפקפוק העצמי
ברגע שמחשבות הפקפוק האוטומטיות והבלתי מודעות כמו "האם אני טובה מספיק?" או "האם אני חכמה מספיק?" עולות בנו, כדאי לומר לעצמנו: המחשבות האלה מכשילות אותי. אני בטוחה בעצמי ואני מאמינה בעצמי וביכולת שלי. המנטרות האלה זקוקות לתרגול, לפעמים יומיומי, אבל ככל שתחזרו עליהן יותר, כך תשחררו את עצמכם מההגבלות ומחוסר ביטחון ביכולת שלכם, שמפחיתים דרמטית את הסיכויים שלכם להצליח.
איך תדעו אם התכוננתם מספיק?
התשובה לכך פשוטה מאוד: אם אתם יכולים לבצע את התרגילים באופן עקבי באימון הכושר, או לנגן את החלק הקשה ברסיטל הפסנתר לבד בביתכם, או לענות על כל הבעיות במבחן התרגול כשאתם עם קבוצת הלימוד שלכם, נראה שעשיתם מספיק. השלב הבא הוא להאמין ביכולת שלכם ולבטוח בה. הוודאות הזאת תעזור לכם מאוד להצליח.
אנשים רבים מאמינים בטעות שביטחון עצמי הוא תכונה מולדת ושאם מזלם לא שפר עליהם הם יישארו חסרי ביטחון עצמי לנצח. אבל האמונה הזאת שגויה לחלוטין. אין אנשים שנולדים עם ביטחון עצמי. רמת הביטחון העצמי הגבוהה שרואים אצל ספורטאים מצטיינים היא תכונה נלמדת. זו תוצאה של תהליך חשיבה בונה ועקבית המאפשרת למבצעים לעשות שני דברים:
1. לנצור ולהפיק תועלת מהחוויות המוצלחות שלהם.
2. לשחרר או לבנות מחדש את החוויות הפחות מוצלחות שלהם.
האמונה שביטחון עצמי (או היעדרו) הוא מתנה תורשתית היא תירוץ קל ונוח לא להשקיע זמן, אנרגיה ומאמץ כדי לשפר את תהליך החשיבה.
הסיפור של ג'יל באקן
כדוגמה לכך שאפשר לפתח ביטחון עצמי בעזרת מאמץ מחשבתי מכוון מביא ד"ר זינסר את סיפורה של ג'יל באקן, שזכתה במדליית זהב במזחלות שלג באולימפיאדת החורף בשנת 2002. לבאקן היו מעט מאוד סיבות אובייקטיביות להרגיש בטוחה בהישגיה במשחקים האולימפיים. כולם הימרו על מתמודדים אחרים, שאף קיבלו כספי תמיכה מארגונים גדולים ועשירים. אבל היא עשתה את הבלתי ייאמן - ניצחה בתחרות היוקרתית וקטפה את מדליית הזהב.
בריאיון הטלוויזיוני הראשון שהעניקה לרשת CBS לאחר הזכייה היא נשאלה: "לא היית מועמדת לניצחון. איך עשית את זה?". באקן הביטה במראיינת וענתה: "פשוט היה לנו ביטחון - וזה מה שהיינו צריכים כדי לנצח".
"למשפט הזה הייתה משמעות מיוחדת עבורי בגלל מה שקרה 14 חודשים קודם לכן", כותב ד"ר זינסר, "כשנפגשתי עם באקן לפגישת העבודה הראשונה שלנו לקראת התמודדותה באולימפיאדה. השאלה הראשונה ששאלתי אותה הייתה: 'אוקיי, שמעת מה אני עושה ואיך אני עוזר לספורטאים. על מה תרצי לדבר?'. היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה ללא היסוס: 'אני רוצה לחזק את הביטחון העצמי שלי'. במהלך 14 החודשים הבאים ג'יל השקיעה המון בבניית הביטחון העצמי שלה וחיזוק האמונה שלה בעצמה שהיא עומדת לנצח. היא עשתה כמיטב יכולתה לשלוט במחשבותיה וברגשותיה כדי להאמין שהיא יכולה לנצח הכול".
מה אפשר ללמוד מסיפור ההצלחה הזה
המסר שעולה מהסיפור הזה פשוט ומעודד. ביטחון עצמי הוא תכונה שאתם יכולים לפתח באותו האופן שבו אתם מפתחים כל מיומנות אחרת - באמצעות תרגול. באקן עשתה בדיוק את זה, וזו בהחלט אחת הסיבות לכך שהיא אלופה אולימפית. זה באמת לא משנה כמה ביטחון יש לכם, או אין לכם, כרגע. אתם תמיד יכולים לבנות ביטחון עצמי של מנצחים.
בואו נודה בזה, לחברה שלנו יש מערכת יחסים בעייתית ואמביוולנטית עם ביטחון עצמי ואנשים שבטוחים בעצמם. כולנו יודעים שביטחון עצמי חשוב, אבל אנחנו גם יודעים שאם ניראה בטוחים בעצמנו, נסתכן בכך שניחשב בעיני אחרים ליהירים, למתנשאים או לשניהם גם יחד. אנשים רבים חוששים לאמץ התנהגות בטוחה בעצמה כי הם חוששים מביקורת ומכך שאנשים יתרחקו מהם ויחשבו שהם לא נחמדים. מסיבה זו רבים מחליטים לא לעשות את העבודה הנפשית הדרושה לבניית ביטחון עצמי, שהיא למעשה שינוי הדרך שבה הם תופסים את עצמם.
איך משתחררים מהחשש להיתפס כשחצנים
הגישה שכל אחד מאיתנו צריך לאמץ היא: ביטחון עצמי, אמונה בעצמנו ועם זאת צניעות. ביטחון עצמי הוא לא ההפך מצניעות. אתם יכולים בהחלט להיות בטוחים בעצמכם ועם זאת צנועים. ביטחון עצמי גם לא חייב להיות מלווה ברברבנות ושחצנות. אנשים רבים בטוחים בעצמם ובאותה המידה צנועים, שקטים ומאופקים.
ביטחון עצמי הוא ההרגשה שאתם יכולים לעשות משהו (או שאתם יודעים משהו) כל כך טוב שאתם לא צריכים לחשוב איך לעשות אותו. המיומנות או הידע האלה נמצאים בכם, זה חלק מכם, והם יבואו לידי ביטוי כשתצטרכו אותם. קשירת שרוכי הנעליים, למשל, היא פעילות כזאת - עשר אצבעות עוסקות בסדרה מורכבת של תנועות והתאמות עדינות בלי לחשוב על אף אחת מהן.
כך גם צחצוח שיניים. אתם מבצעים את הפעילות הנדרשת ללא התלבטות ושאלות. אתם לא חושבים על הזווית המדויקת של מברשת השיניים או על הלחץ הנכון לכל תנועה ולכל שן. כל ההיבטים הטכניים האלה של צחצוח שיניים מבוצעים באופן לא מודע, בלי לחשוב ובביטחון מלא. עכשיו תחשבו כמה שימושי ויעיל היה לפעול באותה רמה של ודאות לא מודעת בהתנהלות הכללית שלכם בחיים.
"כשאני מלמד את הקצינים בווסט פוינט להתנהל בחיים, אני מצפה שהם יעשו זאת באותה רמת ודאות וביטחון עצמי כמו שהם קושרים את שרוכי הנעליים או מצחצחים שיניים", כותב ד"ר זינסר. "עכשיו תשאלו את עצמכם: אבל לצחצח שיניים ולקשור שרוכי נעליים אני יודע כי התאמנתי, ובשאר הפעילויות בחיים אני לא מיומן כל כך. וזה נכון. אבל כשאתם מתחילים לעשות משהו – בייחוד אם מדובר בפעולה קשה שאתם לא מורגלים בה, כמו משחק טניס מול יריב שיודע לשחק או משא ומתן קשוח כלשהו בחיים – האמונה בכך שאתם מסוגלים ושתצליחו תגביר את סיכויי ההצלחה שלכם באופן משמעותי".
"כשאנחנו מתמקדים יותר מדי בכל הפרטים הקטנים של המיומנות, אנחנו למעשה משבשים את הביצועים שלנו. אם אני צריך לעלות במדרגות במהירות, ובמהלך הפעולה אני מפקפק ביכולת שלי לטפס, חושב לעומק מה בדיוק שתי הברכיים שלי עושות בזמן שאני זז והאם הן נמצאות בזווית המדויקת ביותר, יש סיכוי גבוה מאוד שאפול בדרך"
אחד הכללים החשובים ביותר שהוא מלמד את הלקוחות שלו זה להשיג את "הניצחון הראשון". כשאתם עומדים לבצע פעולה לא פשוטה, רמת הוודאות שלכם שתצליחו במשימה היא הניצחון הראשון שלכם. הידיעה שאתם מסוגלים ויכולים לנצח ולהצליח חשובה מאוד לפני התחלת הפעילות. היא זו שתבטיח לכם הצלחה.
איך משיגים את "הניצחון הראשון"
הצעד הראשון הוא להשתיק את מחשבות הניתוח והשיפוט ואת כל שאר צורות המחשבה המודעת והמכוונת. בדיוק כמו שאתם לא מנתחים כל פעולה שלכם כשאתם מצחצחים שיניים או נוהגים במכונית, כך תתנהגו בפעילות החשובה שלקראתכם.
כשאתם מנתחים כל צעד, שופטים כל צעד ומדברים לעצמכם על איך אתם עושים את מה שאתה עושים – אתם מסכנים את היכולת האמיתית שלכם. כל אותן מחשבות מודעות ומכוונות תופסות חלק נכבד מהיכולת של מערכת העצבים שלכם לקלוט מידע רלוונטי למשימה, לעבד אותו במהירות (באופן מיידי) ולשלוח את הוראות התגובה הנכונות בחזרה לידיים ולרגליים שלכם (אם אתם צריכים לזוז) או לגרון וללשון שלכם (אם אתם צריכים לדבר).
"כשאנחנו מתמקדים יותר מדי בכל הפרטים הקטנים של המיומנות, אנחנו למעשה משבשים את הביצועים שלנו", מסביר ד"ר זינסר. "אם אני צריך לעלות במדרגות במהירות, ובמהלך הפעולה אני מפקפק ביכולת שלי לטפס במעלה המדרגות, חושב לעומק מה בדיוק שתי הברכיים שלי עושות בזמן שאני זז והאם הן נמצאות בזווית המדויקת ביותר, יש סיכוי גבוה מאוד שאפול בדרך ולא אמצה את כל היכולת הפיזית שלי לרוץ מהר במדרגות".
ביטחון אמיתי מושג בלי פטפוט נפשי ומחשבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב
ההגדרה התפעולית שלכם לביטחון עצמי (כזו שבעצם תעזור להגיע לביצועים מיטביים) היא זו: תחושת ודאות בנוגע ליכולת שלכם המאפשרת לכם לעקוף מחשבה מודעת ולבצעה באופן לא מודע.
עוד אמונה שעלולה להכשיל רבים היא התפיסה שברגע שהשגנו הצלחה מסוימת ואחרי שקיבלנו משוב חיובי – מובטח שהביטחון שלנו יגדל. גם האמרה המוכרת "שום דבר לא מצליח כמו הצלחה" לא מספרת את כל הסיפור. ספורטאים מצליחים בתיכון לא תמיד מצליחים מחוץ לבית הספר, למרות שנות ההצלחה הקודמות שלהם. תלמידי תיכון מצליחים לא תמיד עושים מעבר מוצלח לאקדמיה, למרות הציונים הנהדרים שלהם בתיכון.
הצלחה יכולה להוביל להצלחה נוספת כל עוד האדם מאמין בעצמו וביכולת שלו. חוויית הצלחה וקבלת משוב חיובי אכן יכולות לעבוד מצוין כמקורות ביטחון. הן עושות זאת אם, ורק אם, אתם מאפשרים להן, אבל הן לא מבטיחות זאת. הבעיה היא שרוב האנשים נוטים – בייחוד אחרי הצלחה - להתמקד בחולשות שלהם ולזכור רק את הכישלונות שלהם. אז זה באמת לא משנה כמה "הצלחה" הייתה לכם אם אתם לא נותנים לה לעבוד בשבילכם.
איך לחזק את מערך ההצלחות
הביטחון העצמי נבנה על בסיס מה שאנחנו עושים עם המחשבות והזיכרונות הקשורים להצלחה שלנו. אפשר "להוזיל" את ההצלחות שלנו ולסווג אותן כחסרות חשיבות או להתעלם מהן לגמרי, כפי שרבים וטובים אכן עושים. אבל אפשר גם ללמוד לשנות גישה ולזכור דווקא את ההצלחות הגדולות. חשוב מאוד ללמוד לבחור בחוכמה את הזיכרונות כך שהם יעבדו לטובתנו - ולא נגדנו.
רוב האנשים מרשים לעצמם להרגיש בטוחים רק כשהם מצליחים ודברים טובים קורים להם. המצב הפנימי שלהם מותנה באירועים חיצוניים, וכך הם לכודים ברכבת הרים רגשית - עפים גבוה כשהם מצליחים ומתפלשים במעמקים בשאר הזמן. אחת ההמלצות של ד"ר זינסר לאנשים שרוצים לבנות ביטחון עצמי היא להפסיק את רכבת ההרים הרגשית הזאת. הביטחון העצמי לא צריך להיות מוכתב מהצלחה או מכישלון רגעי.
ברור שטעויות וכישלונות מדאיגים כל אחד, אבל בדיוק כמו שהצלחה בונה ביטחון רק אם אתם מאפשרים לה לעשות זאת, כך גם טעות - אפילו חמורה - רק שוחקת את הביטחון אם אתם מאפשרים לה. אפשר להתמודד עם טעות על ידי הלקאה עצמית והורדת הביטחון העצמי, ואפשר להתמודד עם טעות בדרך של קבלה והבנה שזהו חלק מתהליך למידה שלם. במילים פשוטות: זה לא משנה כמה "כישלון" חוויתם אם תחליטו להגיב לכך בצורה בונה. לפעמים "להגיב לכישלון בצורה בונה" זה פשוט להתעלם מכך לחלוטין. "מהניסיון שלי עם ספורטאים אולימפיים", כותב ד"ר זינסר, "כאשר האדם מתעלם מהכישלון שחווה, כך גדל הסיכוי שלו להצליח. ככל שהאדם עוסק בכישלון שלו יותר ויותר, מנתח אותו בלי סוף וחווה אותו שוב ושוב, כך גוברים החששות שלו, הספקות, הפחד ועוד רגשות שליליים".
איך עוצרים את רכבת ההרים
כדאי לזכור שביטחון עצמי מגיע מהמוח שלנו ולא משום דבר שמתרחש מחוצה לו. לביטחון העצמי יש קשר קלוש למה שקורה לנו בפועל, והוא תלוי במה שאנחנו חושבים ומאמינים שקורה לנו בפועל.
במילים פשוטות: מה שחשוב הוא לא מה קרה בפועל אלא איך אנחנו מפרשים וזוכרים את הדברים, איך אנחנו רואים את עצמנו. כל אחד מאיתנו צריך להפנים את העובדה שכישלון, גם אם הוא חשוב והעמיד אותנו במבוכה, לא יהרוס לנו את הביטחון שלנו בעצמנו ולא יערער את האמונה בעצמנו. הכישלונות האלה - שכל אחד מאיתנו חווה בחייו – לא יהפכו להיות "הורסי ביטחון עצמי" והורסי הישגים של עצמנו, כי לא נאפשר להם להיות כאלה.
התייחסו לביטחון העצמי שלכם כאל חשבון בנק
כשבחשבון הזה היתרה עולה ויורדת כל הזמן, מה שימלא את חשבון הבנק שלכם בביטחון ויגביר את ההצלחה שלכם הן מחשבות על ההצלחה העתידית שלכם.
אנשים רבים מאמינים שאם יש להם ביטחון עצמי, הרי שהוא יהיה שם לנצח. הלוואי שזה היה נכון. למרבה הצער, ההפך הוא הנכון, וביטחון עצמי הוא לא הישג חד־פעמי. בפועל, ביטחון עצמי הוא עניין שביר מאוד, וזו הסיבה ששמירה עליו מצריכה תשומת לב ומאמץ עקביים.
"בווסט פוינט אנחנו נוהגים להתייחס ברצינות רבה לספק העצמי, שהוא אחד הגורמים המכשילים ביותר בחיים", כותב ד"ר זינסר. "בווסט פוינט נהוג לומר: 'מלחמה בספק עצמי ובניית אמון בעצמי הם מלחמת התשה מתמדת'. האמירה הזאת מבטאת אמת מהותית וחשובה לכל אדם. כמו שהתקדמות בכל ענף ספורט דורשת חידוד מיומנויות פיזיות וטכניות, וכפי שהתקדמות בכל מקצוע מחייבת למידה מתמשכת, כך גם פיתוח הביטחון העצמי ושימורו דורשים תשומת לב ומאמצים עקביים. התאמנו בכך בכל יום. השתיקו את הביקורת והתמקדו בהצלחות שלכם".
