לפני כמה שנים אליס רוב, עיתונאית מדע אמריקנית ידועה ובעלת טור מדעי ב"ניו יורקר", קיבלה במתנה מחבר ספר שלדבריו שינה את חייו. רוב עיינה בספר, שעסק בחלומות, וגלגלה עיניים בתימהון. הרעיון שקידם הספר נשמע לה מוזר. אומנם הספר נכתב על ידי המדען המוערך סטיבן לברג' מאוניברסיטת סטנפורד, אבל באותה העת חקר חלומות נראה לה כתחום ששייך לדת ולמיסטיקה ולא למדע.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
עיון קצר בעמוד התוכן של הספר, שכלל ראשי פרקים כמו "החיים הם חלום", חיזק את דעתה שמדובר בעוד ספר ניו אייג' מייגע לעזרה עצמית, ולכן, למרות המלצת החבר, החליטה רוב לנטוש את הספר. הבעיה היחידה הייתה שזה היה הספר היחיד שהיה לה לקרוא. היא הייתה אז באמצע טיול בפרו, האינטרנט באזור לא היה זמין, וחנות הספרים הקרובה ביותר הייתה במרחק של שש שעות נסיעה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רוב החלה בקריאת הספר (Exploring the World of Lucid Dreaming - לחקור את עולם החלומות הצלולים, בתרגום חופשי) באי־רצון, אבל מהר מאוד נסחפה לחלוטין. היא החלה לפעול לפיו וגילתה כי חייה השתנו. כשרוב חזרה לביתה בארצות הברית היא החלה לחפש מידע מדעי על חקר החלומות, ונדהמה לגלות שמחקרים רבים נערכו על התחום המרתק הזה. היא גילתה שבניגוד למקובל להאמין, חקר החלומות הוא תחום מדעי מבוסס שכולל מאות מחקרים המצביעים על כך שהבנת החלומות משפרת את חייהם של אנשים בכל העולם.
"אומרים שהחיים קצרים מדי", היא אומרת בריאיון בלעדי לרגל צאתו לאור של ספרה "למה חולמים – סיור מרתק במדע החדש של החלומות" בהוצאת מטר. "החיים אכן קצרים מדי, וכדי להוסיף חטא על פשע אנחנו מבלים כשליש מחיינו בשינה. חלומות הם בעצם דרך נוספת שלנו לחיות יותר ולהבין את עצמנו יותר. אנחנו יכולים להיות מודעים לחלומות שלנו, ואפילו לשלוט בהם, ובדרך הזאת לפתור בעיות".
בספר, שמסכם את הידע המדעי העדכני על חלומות ועל השפעתם על האדם, יוצאת רוב למסע מעמיק הסוקר את ההיסטוריה של מדע החלומות, והחלימה הצלולה בפרט, והכולל גם התנסות אישית בשורה של טכנולוגיות מתקדמות שנועדו לפענח את הסוד הזה. "ההתעלמות הנהוגה בימינו מחיי החלומות היא לא רק אנומליה היסטורית, אלא גם פרדוקס ייחודי בתרבותנו הנוכחית", היא כותבת בהקדמה לספר. "אבל בהתעלמות מהחלומות אנחנו מפספסים הזדמנות לחוות הרפתקאות ולטפח את בריאותנו הנפשית".
כשהיא נשאלת אם היא מכירה מקרים שבהם תשומת לב לחלומות שינתה חיים של אנשים, היא עונה בביטחון, שמגובה הן בידע המדעי שצברה והן בחוויה האישית שלה - "אני מכירה אנשים רבים כאלה, ביניהם אני בעצמי. תשומת לב לחלומות שלנו גורמת לנו למודעות רבה יותר ולהבנה למה אנחנו מרגישים רגשות מסוימים ולמה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים בחיי היומיום. מודעות לחלומות יכולה להביא לפתרון של בעיות מורכבות, וגם למצוא תשובות לשאלות מורכבות ופשוטות שעולות בחיי היומיום של כל אחד ואחת מאיתנו".
אחת הדוגמאות בספר עסקה בדייט שהיה לרוב עם בחור, שהיה לדבריה "נאה מאוד ואפילו לא היה סופר ועסק במקצוע מבוקש". הם נפגשו, שתו בירות ויצאו לטיול. אחרי הפגישה הבחור שלח לה הודעות עמוסות אימוג'ים, והיא התלבטה אם לפגוש אותו שוב. האם לתת עוד צ'אנס או לוותר? היא שאלה את עצמה שוב ושוב, אבל לא מצאה תשובה. חלום צלול שהיא חלמה פתר לה את הבעיה.
בחלום היא הסכימה לפגישה שנייה עם הבחור והביאה איתה שתי חברות שיעזרו לה להחליט מה דעתה עליו. שתי החברות, שצפו בפגישה, אמרו לה בסוף הפגישה פה אחד: "הוא משעמם". רוב הסיקה שתי מסקנות מהחלום שלה: למרות שהבחור היה נאה והיו לו יתרונות רבים, הוא לא מצא חן בעיניה מלכתחילה, ומה שחשוב יותר – שהיא צריכה לסמוך על תחושת הבטן שלה בכל הנוגע להחלטות רומנטיות ולא להתלבט כל כך הרבה.
בספר כתבת שבהתחלה היית ספקנית מאוד בנוגע להשפעת החלומות על החיים שלנו, וכיום את מקבלת מהחלומות שלך מידע רב. איך את משכנעת אנשים ספקנים לייחס חשיבות לחלומות שלהם?
"אני חושבת שזה מובן מאוד שאנשים סקפטיים בנוגע לחלומות, והעובדה שאנחנו יכולים להבין את עצמנו טוב יותר בזמן שאנחנו ישנים ללא ספק מבלבלת מאוד. זה נשמע מוזר מאוד למי שלא חווה זאת אבל אם קוראים ספרות מדעית, מגלים שיש מאות מחקרים על חלימה צלולה שערך הפסיכולוג והמתמטיקאי לברג' כבר בשנות ה־70. הוא היה החלוץ, אבל כיום מדענים בכל העולם חוקרים חלימה צלולה ואיך היא יכולה לסייע לאנשים לטפל בבעיות נפשיות מורכבות ולשפוך אור על מסתרי התודעה. אני בעצמי עברתי ממצב שבו זכרתי חלומות רק מדי פעם למצב שבו אני זוכרת אותם לפי רצוני, והחלומות שלי הפכו להיות ארוכים, מוחשיים וצלולים יותר".
מה זה בעצם חלום צלול?
"חלום צלול הוא חלום שבו החולם לא נמצא בחוסר שליטה ומודעות כמו בחלום רגיל ומוכר, אלא במודעות מלאה. לברג' גילה שכל אחד יכול לאמן את המוח שלו לחלום באופן צלול, וזה אומר שהוא יכול לשלוט בעלילת החלום ולהתגבר על בעיות. כך לדוגמה, לברג' עסק באחד החלומות הנפוצים ביותר בקרב אנשים: דמות כלשהי רודפת אחרי האדם שנמצא בחלום. פעמים רבות לדמות הרודפת אין זהות, והחלום מפחיד מאוד. בעזרת חלום צלול אפשר לכוון את החלום כך שהוא יסתיים בהתגברות של החולם על הרודף המפחיד. בדרך הזאת החלום הצלול יכול לעזור לאנשים להתגבר על סיוטים ועל בעיות אחרות".
כל האנשים יכולים לחלום חלומות צלולים?
"רוב האנשים חווים חלום צלול בשלב כלשהו בחייהם, אבל רק 10%־20% מהאנשים מתנסים בהם באופן קבוע, כלומר הם מודעים לכך שהם חולמים ויש להם רמת שליטה בעולם החלומות שלהם. יש אפילו אנשים שחלימה צלולה גורמת להם להנאה והופכת לסוג של תחביב ועזרה עצמית. הם פותרים בעיות באמצעות חלימה צלולה. החלומות הצלולים יכולים גם לגרום להנאה כמו סמים פסיכדליים או אפילו סיפוק מיני".
כל אחד מאיתנו יכול ללמוד לחלום חלום צלול?
"אפשר ללמוד לחלום חלומות צלולים. בפעמים הראשונות שחלמתי חלום צלול הייתי המומה. הבנתי שחלמתי חלומות כאלה כל חיי אבל שכחתי אותם ברגע שהתעוררתי. אפשרתי להם להתפוגג, והבנתי שהפסדתי המון הרפתקאות - וגם הרבה תובנות. בדרך כלל קשה ללמוד דברים חדשים. כדי ללמוד שפה חדשה צריך להתאמץ, מדיטציה מחייבת סבלנות ותרגול סדירים, אבל שיפור חלום יכול להיות פשוט מאוד. מספיק להגדיל את הזמן שמקדישים לחשיבה על חלומות מ־0 ל־2 דקות ביום ולהקדיש מחשבה לפני ההירדמות לכוונה לזכור את החלומות, וגם להקדיש כמה דקות מיד כשמתעוררים כדי לכתוב את תוכן החלומות. ההתקדמות מהירה מאוד ומשנה חיים. פיתוח המודעות לחלומות הוא כמו צלילה לתוך פנטזיות ופחדים וקבלת רעיונות ומסרים מהתת־מודע לבעיות ולפרויקטים מסובכים.
"ההתעלמות הנהוגה כיום מחיי החלומות היא פרדוקס. אנשים רוצים לשמוע על המחקר העדכני ביותר בנושא השינה, אבל גם מדענים לא יודעים עד היום איך קורה שאנחנו מאבדים את ההכרה בכל לילה. אנחנו מנהלים את הזמן בקפידה, אבל מבזבזים הזדמנות לחוות הרפתקאות ולטפח את בריאותנו הנפשית בפרק זמן ניכר שעומד לרשותנו במהלך תקופת חיים ממוצעת. אנחנו בדרך כלל מתייחסים לשינה כאל מוביל מטרה – כלי שמטרתו להבטיח ששעות היום יניבו תועלת לשיפור הזיכרון, להסדרת חילוף החומרים ולשמירה על מערכת החיסון, אבל כפי ששאל לברג': האם אנחנו חייבים לישון גם בזמן החלומות שלנו - שמהווים חלק ניכר מהחיים שלנו?".
אז מה זה אומר? שאם נתעלם מהחלומות שלנו אנחנו מפסידים חלק גדול מהחיים?
"הפסיכולוג רובין ניימן טען שאובדן החלומות בתרבות שלנו מהווה סיכון לבריאות הציבור. ההכרה בחשיבות החלומות לבריאות הנפשית והקוגניטיבית מכריעה במיוחד עכשיו, כשתרופות שמשבשות את שנת הרע"מ (ריצוד עיניים מהיר) נרשמות לעתים קרובות כל כך. שימוש בתרופות כמו בנזודיאזפינים ונוגדי דיכאון מסוימים פוגע בחלימה. כדאי להתייחס לחלומות כאל חוויות אמיתיות ועמוקות - כי זה מה שהם. לחלומות יתרונות רבים, ובקרב אנשים שלומדים לחלום חלומות צלולים היתרונות מתעצמים. אנשים שכבר מתמחים בחלומות צלולים יכולים לחלום על בעיות ספציפיות, לחפש תשובות ותובנות ולחקור את נבכי הלא מודע. יש עקביות בדרך שבה אנשים מדברים על החלומות הצלולים שלהם ועל כניסתם למצב התודעה המיוחד הזה, ויש אנשים שטוענים שהם 'אמיתיים יותר מכל דבר אמיתי'".
מדע החלומות, תחום שעד לאחרונה כמעט לא היה קיים כלל ונהוג היה לייחס אותו למיסטיקה ולדת, מתפתח בשנים האחרונות בקצב מהיר. הודות לכמה פריצות דרך במעבדה והודות לשגשוג במחקרי שינה, בשנים האחרונות החלומות זוכים לקבל את המגיע להם וצוברים אמינות בחוגי המדע. כאמור, בספר רוב סוקרת מחקרים רבים העוסקים בחקר החלומות והחלימה הצלולה ומציגה נתונים סטטיסטיים רבים המנכיחים את מקומה בחיינו. לפניכם כמה עובדות ונתונים מרתקים על מדע החלום שמוזכרים בספר.
מספר מעבדות השינה עולה בהתמדה
מספר מעבדות השינה בארצות הברית הגיע כיום לשיא של כל הזמנים: בשנת 1998 היו 400 כאלה בלבד, וכיום יש יותר מ־2,500 מעבדות שינה שחוקרות את התחום הזה.
וכך גם תוכניות לימוד אוניברסיטאיות המתמקדות בחקר החלומות
כיום כבר מוסכם שחלומות ממלאים תפקיד מכריע בחלק מהמערכות הרגשיות והקוגניטיביות החשובות ביותר שעוזרות לנו לשמור על בריאותנו הנפשית. כמה אוניברסיטאות בארצות הברית החלו להציע קורסים, ואפילו תוכניות לימוד שלמות, העוסקים בחלומות ובפסיכולוגיה של החלומות, ופילוסופים מתמקדים בחלומות כצומת מרכזי לתיאוריית הקשר בין הגוף לנפש.
כ־95% מהחלומות שלנו מתרחשים בשנת רע"מ (REM)
שמהווה 25% משנת הלילה הכוללת. שנת רע"מ מפעילה אזורים במוח שלנו האחראים על האישיות, ההתנהגות החברתית והזיכרון.
בתהליך ההירדמות המוח עובד באינטנסיביות
פרופ' רוברט סטיקגולד מאוניברסיטת הרווארד, מומחה לשינה, גילה בסריקת PET שהמוח עובד באינטנסיביות בתהליך ההירדמות ועוסק בסקירת כל הבעיות והאתגרים שנתקלנו בהם במהלך היום ולא מצאנו להם פתרון. במילים אחרות: בזמן החלימה, או אפילו לפני השינה המלאה, המוח עוסק בסוגיות רבות מתוך רצון למצוא פתרונות לבעיות.
אחד התפקידים החשובים ביותר של חלימה הוא קידום חשיבה מחוץ לקופסה
חלומות מפציצים אותנו בהמוני שברירים בלתי מובנים, אבל בתוך כל הכאוס קבור יהלום נדיר. לטענת פרופ' סטיקגולד, "כשאנחנו חולמים, אנחנו הופכים לאנשי הון סיכון. אנחנו לא מתעניינים בהשקעות בטוחות שיעניקו לנו תשואה של 5% אלא בהשקעות מסוכנות. גם אם 80% מהחלימה שלנו מתבזבזים, בשעה אחת עולות אסוציאציות חשובות שאין לנו גישה אליהן ביומיום – זהו הישג יקר ערך".
המצב הקוגניטיבי בשנת חלום מאפשר לנו גישה למערכת אחסון הזיכרון
במחקר שערך פרופ' סטיקגולד באוניברסיטת הרווארד, נמצא שבחלומות עולות אסוציאציות שבחיי הערות לא היינו מאפשרים להן להתעורר. המצב הקוגניטיבי של שנת חלום הוא קרקע פורייה לניסוי קשרים חדשים במוח. האונות הקדמיות שלנו – מרכזי ההיגיון של המוח – מפחיתות פעולה, ובמקביל אנחנו מאבדים גישה להיפוקמפוס, שם מאוחסנים זיכרונות חדשים. במקום לחזור על חוויות מהזמן האחרון ותו לא, המוח החולם חוזר לאחור, למערכת אחסון הזיכרון, שם רבים הסיכויים שייתקל בפריטים נידחים.
אם אנחנו רוצים להשתמש בחלומות לפתירת בעיות, אנחנו צריכים לזכור אותם
אבל קשה לזכור חלומות, כי פעמים רבות הם נטולי היגיון או מבנה כלשהו. הקושי לזכור אותם דומה לעובדה שקשה לנו לזכור רצף אקראי של אותיות לעומת מילה סדורה.
לגברים קשה יותר לזכור חלומות מנשים, וכך גם לאנשים מבוגרים
השיא שבו אנו זוכרים חלומות קורה בשנות הבגרות הראשונות. אנשים שזוכרים חלומות נוטים להיות פתוחים יותר לחוויות חדשות והם סקרנים יותר ונכונים לשקול רעיונות חדשים.
באופן מובהק אנשים יצירתיים נוטים לזכור את חלומות שלהם
בטהובן ופול מקרטני ייחסו לחלומות שחלמו את הניצוץ שמאחורי חלק מהלחנים שלהם, כולל השיר הידוע של מקרטני Yesterday.
6% מהמבוגרים חווים לפחות סיוט לילה אחד בחודש
ו־1%־2% חווים סיוטים תדירים. כמו כן סיוטי לילה שכיחים אצל נשים פי שניים יותר מגברים. ילדים וילדות חווים סיוטים בשיעור דומה, והפער המגדרי מופיע בין גיל 13 ל־16. אגב הבדל מגדרי, סקס מופיע בחלומות של גברים פי ארבעה מאשר אצל נשים.
חלום רע יכול להשפיע עלינו למשך כל היום ולקבוע את מצב הרוח שלנו
דילן סלטרמן, פסיכולוג מאוניברסיטת מרילנד, ערך מבחן על השפעת החלומות על מערכות יחסים בקרב 60 אנשים שהיו בזוגיות ממושכת. במשך שבועיים הם כתבו ביומן את החלומות שחלמו, וענו על שאלות שהתייחסו לרגשות שלהם כלפי בן/בת הזוג. נמצא כי עלבונות וכעסים שהופיעו בחלומות השפיעו לאחר מכן על מערכות היחסים בחיי הערות.
טיפולים מתקדמים בסיוטי לילה נעשים כיום באמצעות חלומות צלולים
לרבים מהאנשים שסובלים מסיוטים יש אמיגדלה פעילה יתר על המידה, שם מתרחש ויסות הפחד. יש להם פחות שליטה על תהליך הדמיון החזותי בקליפת המוח הקדם מצחית. הטיפול נעשה באמצעות התערבות בחלום – יצירת חלום צלול עם שינוי בתסריט שבו הם יחזירו לעצמם את הכוח והשליטה.
מחקרים רבים מראים שסוגיות שאנחנו מתעלמים מהן במשך היום עולות בחלומות
אנשים שמדחיקים לעתים קרובות רגשות שליליים או מעדיפים "לא לחשוב על בעיות" ולהדחיק אותן, נוטים לחלום על זיכרונות עמוסים רגשית. גם אם הם מצליחים לברוח מרגשות שליליים במהלך היום, הם לא מתחמקים מהם בלילה.
רבים מאיתנו חווים חלומות חוזרים
60%־70% מהמבוגרים חווים חלומות חוזרים, רובם לא נעימים. החלום החוזר והנפוץ ביותר הוא רדיפה על ידי פורצים, זרים ודמויות צללים לא ברורות.
