120 ואחת
גילה גמליאל: בכל מפגש שלי עם משפחות חטופים - אני קודם כל מבקשת סליחה
48:20
ח"כים ושרים מהליכוד שמתבקשים להתייחס לשאלת האחריות וההשלכות הפוליטיות של אסון 7 באוקטובר מקפידים להתנסח בעדינות ולרוב גם בעמימות. אבל שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מצליחה לצאת במעט מהשבלונה. בריאיון לפודקאסט הפוליטי "120 ואחת" בהגשת מורן אזולאי היא אומרת שבתום המלחמה לא יהיה מנוס מהקמת ועדה חקירה ממלכתית, ואת מסקנותיה – שמן הסתם יהיו קשות – יהיה צורך לקבל במלואן. צפו בראיון המלא:
גילה גמליאל בריאיון ל-"120 ואחת"
על המחאות כלפי השרים בקדנציה הנוכחית – מהמהפכה המשפטית ועד טבח 7 באוקטובר, אומרת גמליאל: "צריך לעשות הפרדה. יש מחאות לגיטימיות, למשל אלה שרוצים את החזרת החטופים. אני בעצמי בתקופתי בהנהגת הסטודנטים נעצרתי שלוש פעמים בהפגנות. אבל כאן יש קומץ שבא להפריע בכנסים ולעתים לפגוע בעבודת השרים. אני מגיעה לכנס, ואת יכולה לראות אנשים שמנסים לא לאפשר לך להתבטא. חלקם עם חולצות שנותנות את הזיהוי של מטעם מי הם באים. אני חושבת שצריך לדעת את הגבולות. אנחנו עברנו מזמן את הגבול והוא הופך להיות מאוד מאוד מסוכן".
לדבריה, במסגרת המחאות היו מקרים שבהם לא אפשרו לה לצאת מביתה, דפקו על דלתות מכוניתה כשהייתה עם בנותיה הקטינות וצילמו אותן, ואף שלחו מכתב איומים לאחיה: "אני חוששת שאנחנו הגענו למצב מורכב, ואני קוראת - בראש ובראשונה לקולגות שלי - לשנות את הטון".
מי אלה הקולגות?
"בכנסת, בממשלה, משני הצדדים. השיח הוא מתלהם ופוגעני".
בסוגייה הבוערת של חוק הגיוס, מסכימה גמליאל עם העיקרון שלפיו בחור חרדי שלא לומד - צריך לשרת בצה"ל: "בוודאי שמי שלא לומדים צריכים להשתלב, אבל הצבא צריך לתת את התשתית לכך שבסוף התהליך, החרדי גם ייצא משם חרדי. אז הצבא צריך להיערך לזה, ועל כן צריך דיון מעמיק, רציני ומקצועי שיתקיים בוועדת חוץ וביטחון. אני סומכת על ח"כ יולי אדלשטיין (יו"ר הוועדה, מ"א)".
הרבה מאוד אנשים אומרים שהממשלה הזו פועלת כרגע בחוסר לגיטימיות. אחרי אירוע כל כך מטלטל, המינימום שאפשר לעשות הוא לחזור ולבקש את אמון הציבור מחדש.
"ראשית אנחנו כרגע במלחמה, וצריך כנראה לחדד את הנקודה הזו על מנת להפנים. צריך לנצח את חמאס, להחזיר את החטופים והחטופות, להתמודד עם חיזבאללה ועם האתגרים מול איראן והחות'ים. ועכשיו נעצור את הכול ונלך לבחירות? אז רק אני רוצה שיתרגמו לי בפרקטיקה איך זה עובד. טכנית זה בלתי אפשרי".
את אומרת שבעצם הממשלה תשלים את ימיה?
"אני לא אומרת כלום. אני רואה ממשלה עם הרבה מאוד אתגרים. אם היא תשכיל לעשות טוב לעם ישראל - היא תישאר".
ח"כ אליהו רביבו מהליכוד אמר "אנחנו ממשלה ללא הישגים, צריך ללכת לבחירות".
"אני חושבת שזו מתנה לסינוואר. אני לא ארד לפרטים מה ההישגים, כי אני לא חושבת שזה רלוונטי להתהדר. זה לא ראוי כרגע להתייחס להישגים. מבחינתי ההישגים יהיו כשנחזיר את כל החטופות והחטופים הביתה".
העובדה שאנחנו מתקרבים לסיום של המהלך העצים במלחמה מגדילה את הסיכוי לעסקה?
"חייבים להבין, אסור שתהיה בתוך הרצועה כל יכולת צבאית או שלטונית של חמאס".
התרגום של הדברים זה הפקרת החטופים.
"יכול להיות מצב שבו תראי את מחבלי הנוחבה שאנסו, טבחו, שרפו ורצחו, נשארים בשלטון עם מי שלא יהיה בתוך הרצועה? זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. דברי גם עם גדי איזנקוט ובני גנץ והם יגידו לך את אותו דבר. אנחנו בהחלט בעד להפסיק את הלחימה, ולצערנו אולי לפרק זמן ארוך, על מנת שהחטופים והחטופות יחזרו הביתה. אבל אנחנו לא יכולים להתחייב שנאפשר לחמאס לחזור ולשלוט ברצועה".
את חוסר היציבות השלטוני בישראל מייחסת השרה גמליאל בין השאר לשיטת הממשל, ויותר מזה – לשיטה הפוליטית המעצבת את המציאות המפלגתית: "הכנסת הפכה להיות מאוד חלשה. אין בה באמת את הכוח לייצג את הריבון. זה מצב נתון: יש יותר ממונים וממונות מאשר נבחרים ונבחרות. תחשבי על זה. באופוזיציה - יושבי ראש בוחרים (את רשימות מפלגותיהם, מ"א). כלומר, כל הרשימות שלהם כפופות ליושב ראש. בקואליציה כמויות השריונים גדולות ומרבית חברי הכנסת ממונים. כלומר, הריבון מיוצג במקום בהליך דמוקרטי משמעותי, במערכת יחסים בין יושבי ראש. אז בערך עשרה אנשים מנהלים את כנסת ישראל. וכולם שם גברים. חוסר אינטליגנציה רגשית עם הרבה אגו יוצרים בעיה קשה. בעיניי זו הבעיה.
"אני עובדת הרבה זמן על שינוי השיטה. אנשים לא רוצים לבוא למערכת כשכל שני וחמישי יש בחירות. הם רוצים יציבות במערכת. צריך שכשהכנסת תיבחר - היא תיבחר לארבע שנים. מה קורה היום בפועל? יש לך ממשלות שאו הקצה הימני שלהן מקבל הרבה יותר כוח לעומת הפרופורציה שלו מבחינת הבוחרים, ואותו דבר בצד השמאלי של המפה".
אחרי 7 באוקטובר, אין רגע שאת אומרת לעצמך, "דבר כזה עצום קורה במשמרת שלנו, בואו נעשה שנייה חשבון נפש"?
"ברור. בכל מפגש שלי - גם עם משפחות החטופים וגם עם הפצועים - אני קודם כול מתנצלת שהגענו למצב כזה. שלא הצלחנו להציל אותם ולא היינו שם בעבורם. לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית, היא תבדוק את כל ההשלכות".
בימים הראשונים אחרי הטבח פגשתי ח"כים וגם שרים מהליכוד שהודו בפניי שחלפה להם המחשבה אפילו לעזוב את החיים הציבוריים. ואצלך?
"לרגע לא. ההיפך".
את תומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית עכשיו או בכלל?
"מכיוון שאני שומעת את הגופים הצבאיים, והם לא יכולים לעמוד בזה (בזמן המלחמה, מ"א), אז אין טעם להיכנס לתוך ועדה שהיא תהיה חלקית. על כן אין מקום להקים ועדה עד תום המלחמה".
אבל ברמה העקרונית, מי שצריך לחקור את זה זו ועדת חקירה ממלכתית או פורום אחר?
"לדעתי צריכה לקום ועדת חקירה שתהיה בהסכמה הכי רחבה שיש כדי שתהיה הרגשה שהוועדה, על מסקנותיה שבסבירות גבוהה יהיו מאוד קשות, יצטרכו להתקבל במלואן".
לגבי ענייני משרדך: ראינו איך בזמן הרפורמה המשפטית היה כאן משבר גדול סביב ההייטק, אנשים איימו לעזוב, להעביר את העסקים שלהם, והנה עכשיו אנחנו שוב במשבר.
"תראי, כבר לפני כשנה וחצי הייתה בעיה עולמית בנושא של השקעות בהייטק, אבל אצלנו אנחנו רואים עלייה במספר העובדים והרבה מאוד הצלחות. מהצד השני, המדינה חייבת להשקיע משאבים וזה מה שאני עושה. אנחנו צריכים תוכנית רב-שנתית. אנחנו רואים שבעולם די חוששים להשקיע פה בגלל המלחמה. הממשלה צריכה להבין שכל שקל להייטק זו השקעה, לא הוצאה. בתחילת החודש הבא יתקיים דיון שבו רשות החדשנות תציג בפנינו את התוכנית הרב-שנתית שביקשתי ועל בסיס זה אנחנו נבנה את התקציב לשנים הבאות. כמובן שצריך גם לייצר הון האנושי".
