איל אשל הוא אדם חדור משימה וממוקד מטרה ונדמה שדבר לא יכול להסיט אותו מהן. בתו התצפיתנית רוני אשל ז"ל הייתה אחת מ-52 החיילות והחיילים שנפלו במוצב נחל עוז באחד הקרבות הראשונים והקשים של טבח 7 באוקטובר. לאורך השנה שחלפה מאז הוא מושקע כל כולו במאמצים להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית וגלויה שתבדוק את הכשלים הצבאיים והמדיניים שהובילו לאסון. בריאיון לפודקאסט הפוליטי "120 ואחת" בהגשת מורן אזולאי הוא מספר על הזעם כלפי הקצינים שנשארו במדים, על הפגישה המאכזבת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולמה לא יאפשר לנחקר למנות את החוקר. צפו בריאיון המלא:
אשל התייחס לחיים בשנה החולפת תחת הסטטוס הטרגי של "משפחת השכול", והסביר כיצד הדבר משתלב עם הפעילות הציבורית שלו: "אנחנו בעיקר עצובים. שמחת המשפחה ושמחת החיים נעלמו. אבל אני התעשתי מהר מאוד מתוך הבנה שאני לבד פה בסיפור. אני אעשה הכול, גם בקו"ף כי אני הקול של רוני, כדי שזה לא יקרה עוד פעם. כן, אני כועס, אני זועם, אני מלא בתסכול, כי מערכת שלמה יורקת עלינו המשפחות השכולות והחטופות".
איפה אתם מרגישים את היריקה?
"כמעט ביום-יום, כמעט שעה-שעה. בואי נלך ל-26 בספטמבר. הוחלט בבג"ץ שהם מחויבים לתת לנו את כל ההקלטות של התצפיתניות שהיו בחמ"ל בשעות ובדקות הקריטיות, ממש לפני תום חייהן, לפני שהחמ"ל עלה באש. עברו 20 יום ולא קיבלנו את ההקלטות האלה" (בעבר, בעקבות לחץ של ההורים, שוחררו 1:42 דק' מההקלטות, מ"א).
השבוע הייתה לאשל סיבה נוספת לזעום, אחרי התבטאות של יו"ר ש"ס שלפיה מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא בגדר ניסים ונפלאות. "על איזה נס מדובר? שמישהו יסביר לי", אומר אשל. "מדינת ישראל הפסידה ב-7 באוקטובר. לא היו פה ניסים ואל לנו להתבשם ולהסתנוור מהפעולות ההרואיות של צה"ל, מערכת הביטחון וחיל האוויר באירועים שונים. זה לא הסיפור. היינו צריכים נס אם צה"ל היה שם ברגעים הקריטיים? אם מערכת הביטחון הייתה נדרשת לעובדה הזאת שמשהו עומד לקרות? אדון דרעי, כלום לא קרה פה בזכות מישהו אחר, אלה פעולות הרואיות של אנשים במדים ועל אזרחי שלקחו יוזמה וירדו בשבת בבוקר להגן על הדרום והמרכז".
הוא אומר שלנוכח גודל המחדל שאתה מתאר, זה יכול היה להסתיים הרבה יותר גרוע עם כיבוש יישובים עד המרכז. אולי זה הנס שהוא מדבר עליו.
"לא בזכות האדון דרעי עם הנס שלו".
לאף אחד במדינת ישראל לא היה ספק שתקום ועדת חקירה ממלכתית, אבל אז התרחש איזה טוויסט בעלילה ופתאום שרים יצאו לתקשורת ואמרו שאולי זו לא האפשרות הכי טובה ובנימין נתניהו אולי בוחן חלופות. ישב פה השר עמיחי שיקלי לפני כמה ימים והסביר לי שהם לא סומכים על שופטי בית המשפט העליון שיקבעו את הרכב הוועדה כי הם אולטרה שמאלנים שרוצים להפיל את הממשלה.
"עשיתי שיעורי בית ואני מחזיר אותך ל-2022, לאותו ראש ממשלה, בנימין נתניהו, שאמר (בהתייחסו לפרשת פגסוס, מ"א), ואני מצטט אותו: 'כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות'. אז אם הוא אמר, בבקשה שכולם ייצמדו לזה".
נפגשת איתו, נכון?
"כן, ואמרתי לו שאנחנו דורשים שוועדת חקירה ממלכתית תוקם ויפה שעה אחת קודם. אגב, היום אני כבר מאריך את המשפט: ועדת חקירה ממלכתית וגלויה לציבור. התרגלנו ב-20 השנים האחרונות שאזרחים במדינת ישראל לא יודעים על אירועים בצה"ל, קשים ככל שיהיו. היום אנחנו אומרים בקול חד וברור: לא עוד. זכות הציבור לדעת. צריכים לעשות הכול כדי שגם הדברים הקשים יצופו למעלה".
כשאמרת לו את זה התרשמת שהדברים מחלחלים?
"זה היה רגע מביך. כשנאמר על ידינו שאנחנו דורשים שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, תשובתו הייתה 'לכשתסתיים המלחמה נתפנה להליך הבדיקה'. שימי לב, אלה ניואנסים, מינוחים שכבוד ראש הממשלה משתמש בהם".
כלומר השימוש במילה "בדיקה" לא היה מקרי.
"גם 'לכשתסתיים המלחמה'. זה הרגע להגיד שאנחנו לא במלחמה, אנחנו בהליך לחימה. ובהליך לחימה אפשר לתת לאנשים שאמונים על התפקידים האלה להתחיל בעשייה הזאת".
הוא אומר שהוא לא רוצה שקצינים שעסוקים בלחימה ירוצו לחפש עורכי דין ויהיו עסוקים בכל דבר אחר.
"אני לא מרבה לחייך בימים האלה, אבל זה מעלה חיוך. אנחנו הבנו לפני כמה חודשים שעורכי דין כבר נמצאים ליד קצינים רבים בצה"ל. אני מעיד בפנייך שגם אני הלכתי וחיפשתי משרד עורכי דין שייצג אותנו, כי הבנתי שעל ציר הזמן אנחנו צריכים להיות מיוצגים. ואני שומע 'איל, אני מתנצל, אבל זה תיק גדול מדי בשבילי', או 'איל תקשיב, אני מפחד לקחת את התיק הזה, כי זה אומר שאני צריך לסגור את המשרד שלי לשנה-שנתיים'. אני אומר את זה בצער רב, אבל השחיתות נגעה גם בפן המשפטי. יבין מי שרוצה להבין כי אני מדבר בצורה ברורה".
אתה אומר שאתה לא מצליח למצוא עורך דין כי אין אף אחד שרוצה?
"בדיוק".
מה יקרה אם תגלה שלא הולכים לוועדת חקירה ממלכתית כלשונה בחוק?
"אין לי תשובה טובה לתת לך כרגע. לא התפניתי לחשוב מה יקרה. אבל אני אדע להתמודד".
אתה חושב שזה יעבור בשקט?
"חד-משמעית לא. זה לא יקרה. אנחנו מגויסים למשימה אחת: להציף את האמת, אנחנו לא שם מתוך נקמה. אנחנו רוצים לתקן ולשנות".
אשל לא יורד לפסים אישיים ונדירים המקרים שבהם הוא מבקר בתקיפות דמות כזאת או אחרת. חריג הוא ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה, שאופן העזיבה שלו את צה"ל – באירוע מסוקר ורב משתתפים – מצליח לסחוט ממנו כעס ממוקד. לשאלה אם הופתע מהטקס, אותו כינה "מפונפן", הוא עונה: "תראי מה קורה כשבן אדם יכול. הוא יכל, והוא עשה את זה. עזב את הצבא והשאיר מדינה שלמה להמשיך לדמם למוות".
מה הרגשת כשראית את הטקס הזה?
"בושה. האירוע בנחל עוז היה הבושה של צה"ל. האירוע של אהרון חליוה זו הבושה שתמשיך ללוות את האיש הזה מעתה ועד עולם. היום הוא מעבר לים, עושה לביתו. איך זה ייתכן, הוא אחד מהאנשים שאחראים ל-7 באוקטובר? כמוהו גם שלומי בינדר (ראש אגף מבצעים בזמן הטבח, מ"א), שמונה מאז כמחליפו כראש אמ"ן. הוא אחד האחראים לאסון. קצינים כשלו כי ישנו שנת מפקדים מלא על מלא והשאירו פה מדינה פצועה. חלקם עדיין בצה"ל היום. איש לא הודח. האנשים האלה מסתובבים במדים שהם לא ראויים ללבוש.
"הדרג הצבאי ככה כי זה חלחל מלמעלה מהדרג מדיני, אנשים כושלים. התרבות הארגונית בצה"ל היא מהכושלות. פעם בצה"ל היו פותחים באש על כל דורבן, אבל היום זה צה"ל שפוחד להגיב. כמו שרצינו להיפגש עם ראש הממשלה, ככה אנחנו רוצים להיפגש גם עם הרמטכ"ל. לפחות אני רוצה. אני לא מייצג פה כרגע את שאר ההורים. חלקם רוצים וחלקם לא. בכל מקרה, זה לא קרה".
עד רגע זה לא נפגשת עם הרמטכ"ל?
"לא. זה לא שהוא לא רוצה, הוא פשוט לא מסוגל ככל הנראה להסתכל למשפחות השכולות בעיניים. אני יודע שבימים האחרונים הוא נפגש עם ההורים של החטופות. אגב, גם עם שלומי בינדר אין לי בעיה להיפגש ולו מהסיבה הבאמת פשוטה שאני רוצה שיסתכל לי בעיניים. ראש אכ"א יניב עשור נפגש איתנו וידע להיות שם בשבילנו ברגעים הקשים. שר הביטחון גלנט נפגש איתי ועם שרון אשתי. הוא ידע לשבת, להסתכל לנו בפנים ושמע דברים קשים. אבל הוא ידע להגיד 'כשלנו'".
חשוב לך לשמוע את זה מהרמטכ"ל ומשלומי בינדר?
"חשוב לי לשמוע בשביל הילדים שחיים פה. כדי שיבינו שיש פה אנשים שיודעים לקחת אחריות. כן, צריכים לחזור ולהשתמש במילה הזאת, אחריות".
נתניהו רוצה לקרוא למלחמה "מלחמת התקומה". זה רלוונטי?
"למה צריכים להתעסק עם זה בכלל? בטח בשלב הזה. כשרוני והבנות שהיו בדקות הקריטיות בחמ"ל בנחל עוז הכריזו באסרטיביות על מלחמה, הן לא אמרו 'חרבות ברזל', הן הכריזו מלחמה על מדינת ישראל. אף אחת מהחיילות האלה לא התקשרה לאף אבא להגיד לו 'בוא תציל אותנו, בוא תחלץ אותנו'. אני נשבע, אני הייתי נוסע. לא בטוח שהייתי יושב איתך פה כרגע, אבל הן באמת קיוו שמישהו מצה"ל יבוא להציל אותן. אז אין פה שום מקום ל'תקומה' ו'חרבות ברזל' וכל מיני שמות אחרים. כשלנו והפסדנו בשבת 7 באוקטובר".
מה תהיה התקומה מבחינתך?
"אנחנו דורשים את ועדת החקירה הממלכתית כדי שתחקור את כולם - דרג מדיני ודרג צבאי כאחד".