120 ואחת
יואב קיש: "רן ארז רוצה שביתה. הוא אישית גרם למערכת החינוך נזק כמו הקורונה"
35:42
כל פתיחת שנת לימודים בישראל היא אתגר מתיש ומורט עצבים לילדים ולהורים, אבל נדמה שהשנה המשימה מורכבת פי כמה מהרגיל. מעבר לאיומי ההשבתה השגרתיים והקשיים הלוגיסטיים המוכרים, 1 בספטמבר 2024 יתנהל בזמן מלחמה, חלקו תחת אש. בריאיון לפודקאסט הפוליטי "120 ואחת" בהגשת מורן אזולאי, ימים בודדים לפני פתיחת שנת הלימודים, מעריך שר החינוך יואב קיש (הליכוד) כי קלושים הסיכויים למנוע שביתה של ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, מסביר למה אסור לפטר את היועמ"שית ותוקף את התנהלותו של השר איתמר בן גביר. צפו בריאיון המלא:
יואב קיש ב"120 ואחת"
(ynet Radio)

על הקשיים הצפויים בפתיחת שנת הלימודים בגליל תחת מלחמה אמר השר קיש: "אי-הוודאות היא קשה מאוד. אני אומר בכל מקום: הדרך היחידה להחזיר את הביטחון לצפון זו מלחמה עצימה מול לבנון וחיזבאללה. אני מאמין שאנחנו ניכנס לאירוע של המלחמה הקשה הזו בתקופה הקרובה. אני לא רואה דרך אחרת.
"בינתיים, כאחראי לחינוך, אני צריך לתת פתרונות. אנחנו במשך חצי שנה בפרויקט של הקמת מתווה חינוך עורפי עם 13 בתי ספר חדשים לאלפי ילדים. הדבר הזה קורם עור וגידים. עדיין, ואני רוצה לדייק, יש מקומות שבהם להורים יש חשש. אמרתי בצורה מאוד ברורה: לא נפתח במקום שיש בו סכנה בטיחותית או ביטחונית. זה לא יקרה. אנחנו נותנים מענים של 'לימוד יישובי', שיאפשר לילדים ללמוד ביישוב שבו האיום כבד (כדי לא לסכן תלמידים בנסיעות ארוכות לבתי ספר אזוריים, מ"א)".
יש כאן דור של ילדים שעברו אירועים מאוד קשים, גם בקו עימות וגם מסביב. אנחנו כהורים צריכים להיות מודאגים? "הנוער של היום עבר את מגפת הקורונה שעשתה נזק פדגוגי וחברתי, אחרי זה סבל עיצומים, ואחרי זה נכנס לשנת מלחמה. אין ספק שיש פה פגיעה. אנחנו משקיעים בשנה הבאה המון בחוסן חברתי וחיזוק - טיפולים רגשיים של יועצות בבתי הספר ושל פסיכולוגים חינוכיים".
כמדי שנה כמעט יש עכשיו בעיות עם ארגון המורים. היו"ר רן ארז אמר שאתה שר חינוך כושל ובובה של משרד האוצר, ובעצם מאשים אותך ואת שר האוצר בכך שלא ניפתח את השנה. אתה רוצה להגיב לו? "אני לא מתייחס להאשמות האלה. אתמול, אחרי שעות רבות של משא ומתן, רן ארז פשוט החליט שהוא רוצה ללכת לשביתה. באמת, בלי שום סיבה. יש הצעה טובה מאוד ומכבדת לשכר המורים. האסטרטגיה שלו היא כנראה שביתה, וזה אחרי עיצומים. אני מאוכזב מאוד מרן ארז וההובלה שלו. הנזק שרן ארז עושה למערכת החינוך הוא לא פחות מהנזק שיצרה מגפת הקורונה. העיצומים, מניעת הציונים, השביתות ללא סיבה - פשוט בגלל שהארגון רוצה לייצר איזשהו כוח שלו".
מה קרה? "הם התהפכו. הוא החליט לקחת החלטה אסטרטגית שהוא רוצה שביתה".
אבל במה זה משרת אותו? "את זה תשאלי אותו".
יש עוד דרך לפתור את זה? "אני לא רואה את רן ארז משנה את העמדה שלו".
3 צפייה בגלריה
רן ארז יו"ר ארגון המורים בכנס היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים
רן ארז יו"ר ארגון המורים בכנס היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים
"מאוכזב מההובלה שלו". רן ארז
(צילום: שרון צור )
השר קיש התייחס למערכת החינוך החרדית באופן שעלול לא להתקבל בעין יפה ביהדות התורה ובש"ס: "אנחנו עכשיו בהזדמנות עצומה בחברה החרדית. לראשונה, בזרם הממ"ח, ממלכתי חרדי רשמי, יש צמיחה של 50%. עודדנו אותם להיכנס למערכת הרשמית, מבתי ספר ממוסדות פטור וכל מיני מוסדות של חסידויות. 8,000 ילדים נכנסים. זו צמיחה מדהימה".
בימים אלה הוא מקדם את תוכנית אופק חדש לרשתות החינוך החרדיות, שמכשירה את המורים ומרחיבה את השכלתם המקצועית: "זו תוכנית שאני עכשיו הולך להוציא בתקנות. זו הזדמנות גדולה, והיא תחייב: בית ספר חרדי שירצה להיכנס לתוכנית יהיה מחויב ל-100% לימודי ליבה, לעשות את מבחני המיצ"ב שעד היום הם לא עשו, פיקוח מלא, כולל העברת מערכת, הצהרות מנהלים והכשרת מורים".
ואתה יודע להבטיח שהם ישתפו פעולה? "מי שלא ידווח ולא יעמוד תחת פיקוח, מי שלא יעשה מבחני מיצ"ב, לא יקבל אופק חדש".
זה לא יעורר את זעמם של החרדים, להתעקש על ליבה כתנאי לתקצוב? "אני מקבל ריקושטים. גם יש לי ויכוחים קשים עם חלק מהשרים בממשלה, אבל אני בעניין הזה מחויב למדינת ישראל".
הוא התייחס למחאה האזרחית נגד חברי הממשלה, כולל הגעה לבתיהם, ולטענה שהתנהלות דומה נראתה מהצד השני בימי ממשלת בנט-לפיד, ואמר: "מה השוני בין הממשלה הזו לממשלה הקודמת? הטענה כלפי חברי הממשלה הקודמת הייתה שהם נבחרו על קולות הימין ו... שינו את דעתם. לא אגיד מילים יותר קשות. לכן הייתה הרגשה קשה מאוד של אכזבה של הבוחרים. בממשלה הזו מי שמפגין הם אלה שהתנגדו מלכתחילה לעמדות שלנו. בסדר, זו דמוקרטיה. חוסר היכולת של צד שלם לקבל את הלגיטימיות של תוצאות הבחירות - זו בעיה".
3 צפייה בגלריה
מחאה נגד הממשלה בדרך בגין, תל אביב
מחאה נגד הממשלה בדרך בגין, תל אביב
על המחאה: "צד שלם לא מקבל את הלגיטימיות של תוצאות הבחירות"
(צילום: פאולינה פטימר)
לגבי הטקס הלאומי ל-7 באוקטובר, לא היה נכון להקשיב לקולות וללכת לעבר הפשרה של הנשיא?
"אחרי 7 באוקטובר דברים השתנו. מאז אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להימנע מכל ויכוח. חייבים לשמור את האחדות ואת הביחד. עכשיו זה לא הזמן לעימותים האלה. צריך למצוא דרך לפתרון ולהסכמות. אני חושב שחייב להיות טקס ממלכתי שהממשלה תוביל. צריך לשבת ביחד ולנסות למצוא הבנות".
דיברת על המחאה שלפחות חלקים ממנה חצו גבולות. מה חשבת, למשל, על מחאת הטייסים. "אין דבר כזה 'מסרב להתנדב'. זו אמירה מכובסת. זו סרבנות ויצאתי נגד זה גם בזמן אמת. אמרתי שאסור להכניס את הצבא לתוך הפוליטיקה. הם עשו דבר שלא ייעשה. זה עשה נזק עצום למדינת ישראל. זה הציג אותנו כחלשים לשונאים שלנו מסביבנו. דרך אגב, ידעתי שזה גם לא יהיה האמת, כי היה לי ברור שכולם יתייצבו ברגע".
לדעתך זה גרם נזק בכשירות ל-7 באוקטובר? "בנקודת הזמן שהיינו בה זה לא עשה נזק דרמטי לכשירות, ובטח לא בקשר למשימות של 7 באוקטובר. אבל זה יצר תמונת שווא אצל שונאינו שאנחנו מתפרקים".
והאחריות שלכם לכך שנוצרה תחושה שמתפרקים פה? יכול להיות שהייתם צריכים לעשות את הדברים אחרת? "חד-משמעית היינו צריכים לעשות את הדברים אחרת. גם תוצאתית. עובדה גם שלא הצלחנו".
אני רוצה לשאול אותך קצת על התנהלות הקואליציה. איתמר בן גביר והעימותים שלו עם ש"ס, העלייה שלו להר הבית. היית רוצה לראות שותף אחר בקואליציה במקומו? "הוא מייצג קול שיש לו ציבור וחשיבות וחשוב שיישמע. והוא גם עושה דברים טובים כמו חימוש כיתות הכוננות. אבל איך עובדת הדמוקרטיה? נבחרים, המפלגות יושבות ועושות קואליציה, חותמות על נייר, מחלקות ביניהן את משרדי הממשלה, ואז, גם אם יש חילוקי דעות, אתה לא בא לכנסת ומתחיל לייצר דה-לגיטימציה בהצבעות. וזו השיטה שלו. בעיניי זה לא קביל. זה פוגע ביכולת לתפקד, זה פוגע בקואליציה, על אחת כמה וכמה כשאנחנו במלחמה".
3 צפייה בגלריה
טקס הענקת דרגה לרב ניצב דניאל לוי
טקס הענקת דרגה לרב ניצב דניאל לוי
עדיין שותף. איתמר בן גביר
(צילום: עמית שאבי)
ראש הממשלה צריך לפטר אותו? "אני חושב שאם תהיה נקודת זמן שבה הוא יפעל בצורה כזו, זה בהחלט יכול להגיע למקום הזה. אני לא חושב שאנחנו נמצאים שם. אני רואה בו שותף, אבל אני לא מוכן לקבל התנהלות חסרת אחריות".
אתם על מסלול התנגשות עם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. יש דרך לצאת מזה? "אני מאוד מתלבט בעניין הזה. אם לא היינו במלחמה, ולא היינו אחרי כל הוויכוח שהיה, אני חושב שהיא לא הייתה יכולה להמשיך בתפקידה".
כלומר, היא הייתה צריכה להיות מפוטרת. "אין לי ספק. היא פועלת בניגוד לממשלה. אבל, וזה מתקשר למה שדיברנו, אנחנו במלחמה ואנחנו צריכים להיות מאוחדים. אסור לנו לעשות מהלכים שייתפסו כחד-צדדיים ומפלגים בתקופת מלחמה. ולכן אני חושב שאסור לפטר עכשיו את היועמ"שית".
בהמשך הוסיף: "היא בוחרת להיות לעומתית בצורה מובהקת. אנחנו בולעים את זה כרגע, כי המצב היום לא נכון לנו, זה קצת דומה לרפורמה, בדיעבד הייתה טעות. אז מה, אני רוצה עכשיו לעשות את הטעות הזו שוב? אני לא רוצה. אני רוצה להיות מאוחד".
אם ראש הממשלה מביא מחר לשולחן הממשלה עסקת חטופים, אתה מצביע בעד? "אני לא יודע מה הוא יביא. אני מניח שאם הוא יביא עסקה שעומדת בהגדרות שלו לקווים האדומים, אני מצביע בעד".