120 ואחת
אלמוג כהן: "בן גביר ראוי? לא אחלק ציונים. למי אצביע בבחירות? לא יודע"
44:25
"120 ואחת" הוא הפודקאסט הפוליטי של ynet בהנחיית מורן אזולאי, שמדי שבוע מארחת לשיחה את מקבלי ההחלטות, המחוקקים ומעצבי המציאות במדינת ישראל. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב, ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם.
ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) הוא כנראה חבר הכנסת המכהן היחיד שחווה באופן בלתי אמצעי את מאורעות טבח 7 באוקטובר ביישובי הנגב המערבי, וכתושב אופקים ולוחם יס"מ לשעבר הוא השתתף בקרבות נגד המחבלים שחדרו לעיר. גם בשבוע האחרון נקשר בשמו בסערה, אולם בנסיבות אחרות לחלוטין: הוא הח"כ ששבר את ההנחיה של יו"ר המפלגה איתמר בן גביר, והתעקש להצביע עם הקואליציה על חוקי התקציב. בריאיון לפודקאסט "120 ואחת" בהגשת מורן אזולאי הוא מדבר על סימן השאלה המרחף כעת מעל עתידו הפוליטי. צפו בפרק המלא:
ח"כ אלמוג כהן בפודקאסט "120 ואחת"
על ההשפעה הנפשית של אירועי הטבח הוא מספר: "אתה לא מתאושש מזה, אתה לומד איך לווסת ולחיות עם זה. המראות היו מאוד מאוד קשים. הייתי בזירות בעבר בשירות שלי, אבל זה היה יותר מדי אינטנסיבי. כולל בן משפחה שלי שנפצע קשה בסמוך. אז זה לא משהו שעוזב אותך. חודשיים אחרי היה לי איזשהו התקף ואני מוכר כפוסט טראומטי. ההתקף הזה הוא המתנה הכי גדולה שקיבלתי. אלה היו פלאשים וחרדה, אבל קצת יותר מורכב, עם חזרה לזירה".
איפה זה קרה?
"באולפן ערוץ 12. התחלנו לדבר על 7 באוקטובר והתחילו לצוץ המראות, הריחות, רעשים, חנק, ניתוק כזה. ברגע שהבנתי שאני מתחיל להיחנק אז ניתקתי את עצמי וזזתי הצידה. שמעו את זה ברקע, אבל זה לא צולם. זו הייתה המתנה הכי גדולה כי הבנתי שאני בבעיה. לפני זה לא ידעתי.
"רק בבית החולים הבנתי בדיוק מה זה, ומשם גם התחלתי טיפול שנקרא EMDR, שיטה שמאוד מאוד עזרה לי. היא קצת אינטנסיבית אבל זה לגמרי שינה לי את החיים כי. התברר שזה התחיל הרבה לפני, כבר בשירות, ואז למדתי איכשהו לחיות עם זה, אבל 7 באוקטובר היה סוג של וולקן שהתפוצץ. אני קורא מכאן ללוחמים: יש אצלנו קטע שאנחנו שותקים. זה לא דבר שהוא תמיד חיובי, במיוחד עכשיו".
כי זה כביכול לא מספיק גברי להודות שהדבר הזה פוצע את הנפש.
"לא מצ'ואיסטי. אתה יושב בסוואנה ואתה יודע שלכל אחד יש את השריטה שלו - אחד ישן עם האקדח מתחת לכרית, אחד שם כוס על הידית של הדלת, אחד אוהב לאכול סטייק עם דם, לא בגלל הטעם, לאחד המנגל עושה טריגרים".
אתם מדברים על זה?
"לא. מזהים, רואים, יודעים, מכירים, מתחשבים אפילו, אבל לא. לא מציפים את זה. הקושי העיקרי של הלוחמים הוא לחצות את הרוביקון ולומר 'אוקיי, יש לי בעיה'. אני רוצה לומר פה משהו לאחיי הלוחמים שעדיין נמצאים ביחידות ומשרתים: זה יהפוך אתכם ללוחמים הרבה יותר טובים".
בהמשך הוסיף: "אני מוכרח להודות שבאותו יום לא היה לי פחד למות כמו שהיה לי פחד שהם יאמרו שהם הרגו חבר כנסת. אני זוכר שאמרתי לעצמי: אלמוג תיזהר שהם לא ידפקו אותך. זה לא שאני מחשיב את עצמי יותר מדי, אבל סטטיסטית אחד מ-120 זה הישג יפה. לכל אורך הדרך היה לי חשש ויכול להיות שאפילו גם קצת הייתי זהיר בעקבות זה. יכול להיות שאם לא הייתי חושב על זה, אז לא הייתי איתכם כאן היום".
כמי שטען שוב ושוב מאז פתיחת המלחמה שיש לחתור להשמדת חמאס, התייחס ח"כ כהן להתנגשות של המטרה עם שחרור החטופים המוחזקים עדיין בעזה: "זה מתנגש, אבל זה משהו שניתן לעשות אותו. לאדם הסביר יש פה התנגשות מוסרית, אבל צריך להסתכל על זה בעיניים מזרח תיכוניות. כשאני מסתכל על האויב שלי אני קודם יוצר מיפוי של מה הכי מפריע לו. אדמה אצלם זה קודש הקודשים. כשאנחנו סופרים את ההרוגים שלהם אנחנו טועים. אנחנו נאמר לחמאס שעל כל יום שהחטופים לא אצלנו אנחנו מספחים קילומטר וחצי מרצועת עזה, כולל התיישבות, בתי ספר, גנים, דיסקוטקים, פאבים, לא יודע מה".
אתה חושב שזה יועיל?
"ברור".
נהרגו שם כל כך הרבה אנשים, שוטחו עשרות אלפי בתים, שכונות, ערים וכל זה וזה לא עזר.
"אז אדמה. זה הדבר הקדוש ביותר. אני מבטיח לך שהחטופים היו מגיעים אלינו עטופים בשמיכות".
אבל נניח שעכשיו היית צריך להצביע אם מסיימים את המלחמה ומחזירים את כולם הביתה עד החטוף האחרון, או ממשיכים בהתנהלות הנוכחית. מה אתה עושה?
"אני חושב שניתן לשלב את השניים".
אי אפשר.
"אפשר, בטח שאפשר".
זאת סיסמה. כי אנחנו רואים שאי אפשר. כל כך הרבה זמן מנסים, ואמרתם שרק עוצמה צבאית תחזיר אותם, והייתה עוצמה צבאית, והנה הם עדיין שם.
"יש עוד משהו שהוא לא פחות חשוב: לדאוג שזה לא יקרה בשנית. כי את חושבת שהגרוע מכל מאחורינו. הגרוע מכל לא מאחורינו, מורן. הגרוע מכל לפנינו. מה זה 7 באוקטובר? זה אפילו לא פרומו למה שהם עלולים לעשות לנו. אנחנו חייבים לשנות את התפיסה שלנו. זה קשה, אני לא אומר לחיות לפי הקודים האתיים שלהם".
בוא נחזור לאירוע הדרמטי בשבוע שעבר במליאת הכנסת. תקציב המדינה בא לאישור, אתה חבר עוצמה יהודית, באיזשהו שלב מתפתח אירוע במליאה ובן גביר מודיע: אנחנו נגד. מתי אתה מבין שהסיעה נגד?
"שעות הצהריים או הבוקר המאוחרות. הסיעה מודיעה".
ומה אתה אומר?
"שלטעמי זו טעות, כי אם יש אדם שיושב שבעה על אימו (ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, מ"א) אני לא אביא אותו להצבעה".
כי באותו רגע אתה כבר מבין את המתמטיקה ואתה קולט שאתה צריך להביא את ביסמוט מהשבעה ואת בנימין נתניהו מבית החולים.
"יום לפני זה הייתי אצלו בסוכת האבלים והשתתפתי בצערו. ואז אני מביא את ראש הממשלה ממיטת חוליו (יומיים אחרי ניתוח ערמונית שעבר, מ"א). אגב, הוא היה אמור להיכנס על כיסא גלגלים. הוא סירב".
איך אתה יודע?
"יש לי מקורות שאמרו לי את זה, שראו את זה".
כלומר, מבחינת ההנחיה הוא היה צריך להגיע בכיסא.
"אסור היה לו ללכת כי יש לו פצע פתוח".
ואתה לא רצית את התמונה הזאת.
"זה פיגוע הסברתי. זה יוצא למחרת באיראן בסוריה ובלבנון. אז כן, אמרתי לשר, שהוא יו"ר הסיעה שלי ואני מאוד מכבד אותו, שלטעמי זו טעות. אנחנו לפני הכול בני אדם".
אתה מדבר איתו בטלפון?
"פנים מול פנים. אני מעדיף להשאיר את השיחה סגורה. העברתי לו את המסר ובאותו הרגע נדרשתי להחלטה שראשית היא מנהיגותית, ושנית - ציונית, פטריוטית, אנושית. באותו רגע אמרתי ליו"ר הקואליציה אופיר כץ שקיבלתי את ההחלטה ואני מצביע בעד".
אתה מבין שאתה שם על הכף את הקריירה הפוליטית שלך? אתה מדרדר את היחסים שלך עם בן גביר.
"מבחינה פוליטית את צודקת אבל אני שם מעליי את הממלכה".
גם אם זה אומר שבקדנציה הבאה אתה לא תיבחר בגלל זה?
"ביג דיל. אשאל אותך שאלה אחרת: ביום שלישי לפני ההצבעה יכולתי לדאוג לעצמי להכול, לכאורה. מה שאני מבקש אני מקבל, כי אני אצבע זהב. היועץ שלי אמר לי שחוץ מלהיות ראש ממשלה, כל מה שאבקש – אקבל. ואני מצביע בעד בלי לבקש כלום. היה מישהו שחשש שאני משחק קטע אז הוא וידא איתי. הוא אמר לי 'בטוח שאתה לא רוצה שום דבר?'. זה נראה להם מוזר. הפוליטיקה הישנה רגילה לאתנן פוליטי".
יכולת לקחת שריון בליכוד.
"יכולתי לקבל הכול ולא לקחתי. ואני גאה על כך שלא לקחתי. אני ישן הרבה יותר טוב בלילה".
ואז השבוע עוצמה יהודית מקיימת ישיבת סיעה סגורה ומי לא מוזמן...
"גיליתי על זה דרך העיתונאי שחר גליק ששאל אותי למה אני לא משתתף. אמרתי לו שנראה לי שהוא הוזה ואני פה עם משפחה שכולה, זה יותר חשוב. ואז הבנתי דרך ההודעה שהוא שלח לי שיש צילום של כולם".
איך היחסים שלך עם בן גביר? אתה כועס עליו?
"לא, מה פתאום. אני חושב שהוא איש טוב, יש לו כוונות טובות".
מההיכרות איתו בתקופה האינטנסיבית שהלכתם יחד, אתה חושב שהוא ראוי להיות בצמרת ההנהגה של מדינת ישראל?
"תשמעי, אני לא בא לחלק ציונים לאף אחד".
אבל אתה מכיר אותו יותר טוב מאיתנו.
זה קצת פילוסופי, אבל אני אגיד: יש הרבה שאומרים את המונח 'נבחרי ציבור'. הנבחרים לא נבחרו כדי להיבחר אלא כדי לשרת את הציבור. אני משרת ציבור".
והוא ראוי להנהיג?
"אני לא מחלק ציונים. הוא היו"ר שלי, אני מכבד אותו, מעריך אותו".
אני חושבת שאם היית חושב שהוא ראוי, אז היית בקלות אומר שהוא ראוי להתברג בתפקידים הבכירים ביותר במדינת ישראל.
"מה דעתי משנה? הוא כבר שם. הוא איש טוב עם כוונות טובות. אני לא אומר את זה מן השפה אל החוץ".
אבל אולי זה גדול עליו.
"לא, אני לא אומר... שוב, אני לא מחלק ציונים. יש היום ניסיון לעשות דמון מהאנשים. הוא לא דמון. הוא באמת אוהב את העם הזה".
למי תצביע בבחירות הבאות?
"אין לי מושג. בטוח בימין".
אבל כבר אין לך את המפלגה שאתה שהיא הבית שלך. היית רוצה לראות את עצמך בליכוד?
"אם הייתי רוצה הייתי עכשיו כבר משוריין בליכוד".
מה הסיכוי שתישאר בעוצמה יהודית או בפוליטיקה בכלל?
"לא יודע".
על המפגינים נגד הרפורמה המשפטית אמר ח"כ כהן: "הם אנשים טובים, הטובים שבבנינו, שהפחידו אותם שאני לא ליברל, שאני אקח להם את השבת, שאני אקח להם את העדפות המיניות שלהם. חבר אמר לי 'מה, עכשיו יפריעו לי לעשות את הטיול ג'יפים עם הילדים שלי בשבת?'. אמרתי לו - תשמע אתה מטומטם. אם זה יקרה, אני לצידך. אני ליברל יותר גדול מרוב האנשים, מבטיח לך".
