קרבות הליכוד סביב תפקיד יו"ר התעשייה האווירית חשפו לאחרונה לא מעט מתחים שקיימים בין שרים בכירים במפלגת השלטון, כאלה שלא ראינו כבר די הרבה זמן. מצד אחד, השר הבכיר לשעבר גלעד ארדן, שסולל בחזרה את דרכו לליכוד אחרי תקופת צינון משמעותית שבה כיהן כשגריר ישראל באו"ם, ומצד שני, מחנה אחר שמוביל שר הביטחון ישראל כ"ץ שנתמך עד עכשיו ברוב עמדותיו על ידי בנימין נתניהו. המשותף לכ"ץ וארדן וגם המפריד ביניהם הוא ששניהם רואים עצמם מועמדים בעלי סיכויים טובים לרשת את נתניהו, ושניהם גם נתמכים על ידי מחנה פעילים, ח"כים ושרים שפועלים לקידום עמדותיהם בסוגיות שונות.
מאבקי הכוח והשליטה סביב התעשייה האווירית לא מקריים. הם נולדו בראש ובראשונה מתוך ההבנה שהתקופה הקרובה אמורה לשמש לטובת מיצוב התדמית בדרך להשפעה על דעת המתפקדים, נקודת פתיחה נוחה להתמודדות על ההנהגה והבנה שהיום שאחרי נתניהו יכול להיות בעוד שנה, שנתיים ושלוש, אבל גם יכול להתרחש בעוד זמן קצר מאוד וללא התראה מוקדמת - ומכאן הדריכות הגדולה.
סימני השאלה שעולים סביב יכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה אחרי הבחירות הבאות, סימני שחיקה שעולים ושיחות שמנהלים מקורבי נתניהו סביב האפשרות שיפרוש מהחיים הפוליטיים אם ישלים את הכהונה וישאיר אחריו מורשת, מכניסים את השטח הליכודי למתח, גם אם הדבר מתבטא כרגע בזרמים תת-קרקעיים בלבד.
המהומה התורנית חשפה את המחנות בליכוד וגם את אלה שכבר פורקו. התמיכה הבלתי מסויגת של השר דודי אמסלם בארדן, למשל. אמסלם היה עד לא מזמן מקורב מאוד לשר כ"ץ, ועם הקמת הממשלה קיימו ביניהם השניים ציר תיאום הדוק בשלל סוגיות שלהן היה שותף גם דוד ביטן, אולם הציר התפרק ובריתות חדשות נוצרו.
ובאשר לכ"ץ והמערכה מול ארדן: שלל פרשנויות נשמעו בתשובה לשאלה מדוע הוא מסרב. הסיבות הבולטות: לא לאפשר לארדן מעמד ציבורי שיהווה עבורו מקפצה לפריימריז הבאים בליכוד ולא לרפד אותו ברשת של קשרים, ג'ובים ולוגיסטיקה שתסייע לו בהמשך.
כ"ץ סבר שלא משתלם לו פוליטית שארדן ישתקע בתפקיד ביטחוני עם חשיפה גדולה ולקח את הסיכון שהדבר יעורר זעם בקרב פעילים בולטים
אלא שמאחורי הקלעים, גורמים המעורים בפרטים מספרים כי מי שהתנגד ראשון למינוי ארדן, עוד בטרם נולד פומבית הסירוב של כ"ץ, היה נתניהו - שביקש מפורשות שלא להוציא את הצעד לפועל. מיד כשהחל הלחץ הפוליטי, שכלל גם את נאומו החריף של השר דודי אמסלם, שתקף את כ"ץ במליאה במילים קשות, חלה אצל נתניהו התרככות מסוימת - אך הרכבת כבר יצאה מהתחנה וכ"ץ לא היה מוכן להתפשר. הוא כבר היה במקום אחר: שר הבטחון סבר שלא משתלם לו פוליטית שארדן ישתקע בתפקיד ביטחוני עם חשיפה גדולה, ולקח את הסיכון שהדבר יעורר זעם בקרב פעילים בולטים.
גם בזירות נוספות המבט ליום שאחרי הופך רגיש מאוד. למשל רון דרמר - על הנייר גורם ניטרלי, חסר מיומנות פוליטית, לא איש של אנשים. גם במבט ראשון וגם אחרי היכרות קרובה הוא נראה לא מזיק ולא קשור לפוליטיקה, אך בפועל מעורר אי-נוחות בקרב בכירי הליכוד שחשים כי נתניהו מנסה למצב אותו כיורשו. הוא מקרב אותו אליו, מתייעץ איתו, מציב אותו כאוטוריטה מוחלטת מול האמריקאים לעומת שאר השרים.
ובחזרה לתעשייה האווירית: אתמול בצהריים הודיע ארדן במהלך ישיבת הדירקטוריון כי הקפיא את מועמדותו לתפקיד למשך שלושה חודשים. במקומו נבחר פרופ' גבי סרוסי, נציגו של כ"ץ לתפקיד. אלא שגם המינוי הזה רחוק מסיום. בקרוב יצטרך לעבור את הוועדה לבחינת מינויים בכירים בחברות הממשלתיות (ועדת דותן), והוא נדרש גם לאישור השר דודי אמסלם, שאחראי על החברות הממשלתיות, והוא כאמור - תומך בכלל בארדן.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.03.25
