נתוני החינוך נחשפים: בית ג'אן בראש הזכאות לבגרות, רמה"ש בירת המצטיינים
משרד החינוך השיק את אתר "שקיפות בחינוך", המפרט נתונים מכל יישוב ומכל תיכון. באילו יישובים חזקים "קונים" ההורים הקלות לילדיהם בבגרויות? איזה יישוב מקבל את התקצוב הגבוה ביותר במדינה? ואיפה נפסלות הכי הרבה מחברות בחינה? הנתונים בפנים
היישובים המובילים, בתי הספר המצטיינים, שיעור התלמידים שלא משלימים 12 שנות לימוד ומספר המחברות של בחינות הבגרות שנפסלות בחשד להעתקה: משרד החינוך השיק הבוקר (יום ג') את האתר "שקיפות בחינוך" ובו נתוני המשרטטים את מה שהוא מגדיר "התמונה החינוכית" של כל הרשויות המקומיות בארץ, ולראשונה גם את של בתי הספר העל יסודיים. במהלך שעות הבוקר נפל אתר "שקיפות בחינוך" עקב עומס גולשים.
המובילים לפי בתי ספר: בנות דתיות בראש
האתר הופק על ידי מינהל תקציבים וכלכלה והתמונה החינוכית כוללת 21 מדדים שמחולקים לארבעה אשכולות: למידה והישגים, התמדה ונשירה, ערכים ואקלים חינוכי והצוות החינוכי. מדדים אלה מפרטים בין היתר את שיעור הזכאות לבגרות בכל עיר ובכל תיכון בארץ; את שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת הכוללת 5 יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית; את שיעור התלמידים הנושרים בכל עיר ובכל בית ספר; עד כמה שבעי רצון המורים מהמוסד שבו הם מלמדים ועוד.
זכאות לבגרות: בית ג'אן בראש
חמשת היישובים שבהם אחוז הזכאות לבגרות היה הגבוה ביותר מבין אלה שבהם לפחות 300 תלמידי תיכון הם בית ג'אן (99.5%), תל מונד (96.4%), לב השרון (94.4%), רמת השרון (93.8%) וגבעת שמואל (93.6%). היישובים שסוגרים את העשירייה הראשונה הם מודיעין מכבים רעות (92.2%), דיר חנא (92.2%) וחורפיש (91%). היישובים בצמרת רשמו עליות של בין חצי אחוז לשישה אחוזים (דיר חנא ותל מונד).
ומי היישובים בעלי אחוז הזכאות הנמוך ביותר? מודיעין עילית (1%), בני ברק (9.8%) וביתר עילית (14.5%), כשמעט לפניהם בעשירייה האחרונה נווה מדבר (31.9%), תל שבע (38.2%), אל קאסום (38.3%) וערערה בנגב (38.5%).
איפה מקבלים הקלות לבגרות
אחת הבעיות הקשות שעמן מתמודדת מערכת החינוך היא כמות ההתאמות הניתנות לתלמידי התיכונים לקראת הבגרויות. מדובר בהקלות כמו הקראה, הארכת זמן, בחינה בעל פה או מבחן מותאם.
הורים רבים רואים בהתאמות כלי יעיל להעלאת ציוני הבגרות, ולכן הם שולחים את ילדיהם לאבחון פרטי, שעלותו אלפי שקלים. כך נוצר מצב שלפיו אחוז גבוה של תלמידים, בעיקר בערים חזקות, מצוידים באבחונים למתן הקלות, גם אם בפועל הם לא זקוקים לכך.
מהנתונים שמפרסם משרד החינוך עולה כי בתשע"ו היו 81% מהתלמידים במרום גליל זכאים להקלות, וכך גם במגידו. בכפר קאסם, ג'לג'וליה והגלבוע עמד שיעור הזכאים להקלות בבגרות על בין 71 ל-73 אחוז מתלמידי י-י"ב. היישובים שבהם שיעור התלמידים הזכאים להקלות היה הנמוך ביותר הם ערערה שבנגב (9%), בני ברק (8%), אכסאל, מג'דל שמס ואל קסום (6%) ומודיעין עילית (4%).
ומה קורה בערים אחרות? בראשון לציון עמד שיעור הזכאים להקלות על 54%, בתל אביב 53%, בחיפה ואופקים 37%, מגדל העמק 25% וירושלים 19%.
שיעורי הנשירה
הנתונים באתר החדש של משרד החינוך מפרטים את שיעור התלמידים הנושרים מהלימודים העל יסודיים הן ברמה היישובית והן ברמה המוסדית. ממוצע הנשירה עמד בשנת הלימודים תשע"ו על 1.5%.
היישובים בהם נרשם אחוז הנשירה הנמוך ביותר הם אריאל וגבעתיים (0.3%), רמת גן, כפר יונה, לב השרון ושוהם (0.2%), חורפיש (0.1%) ואכסאל (0%).
תעודת בגרות מצטיינת
פרמטר נוסף בדק מה אחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מהלומדים. בשנת הלימודים תשע"ו הוגדרה תעודת בגרות מצטיינת בשני אופנים: הראשון ככזאת המכילה 30 יחידות לימוד, בהן 5 יחידות במתמטיקה ולפחות 4 יחידות באנגלית, כאשר ציונה המשוקלל עומד על לפחות 90.
האופן השני כלל לפחות 25 יחידות לימוד, שבהן חמש יחידות במתמטיקה וחמש יחידות באנגלית, כאשר ממוצע הציונים הכללי בה הוא לפחות 90, וכן הצטיינות בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית. ממוצע שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת בישראל בתשע"ו עמד על 7.5%.
מהנתונים עלה כי היישובים שבהם אחוז הזכאות לבגרות מצטיינת היה גבוה ביותר הם רמת השרון (24%), גבעתיים (19.5%), מודיעין מכבים רעות (19.4%), גבעת שמואל (17%), קריית אונו (16.9%), רעננה (16.6%), תל מונד (16.4%) ורמת גן (16.3%).
היישובים שנמצאים בתחתית ובהם אחוז הזכאות לבגרות מצטיינת היה הנמוך ביותר הם אור יהודה (1%), ערערה (0.9%), שדרות (0.6%), אופקים ושגב שלום (0.6%) חצור הגלילית (0.5).
לא קשה להבחין שיישובים חזקים מבחינה סוציו-אקונומית נמצאים על פי רוב בצמרת המדד, בעוד את תחתית הרשימה נמצאים תלמידים מיישובים חלשים יותר מבחינה כלכלית.
זכאות לחמש יחידות לימוד במתמטיקה
סוגיית הלימודים ל-5 יחידות מתמטיקה הפכה בשנתיים האחרונות לנושא מעורר ויכוחים ואמוציות על רקע הקמפיין של שר החינוך נפתלי בנט. הנתונים מתייחסים גם אליה מן הסתם, ומהם עולה כי ממוצע הזכאים ברשויות השונות בשנת הלימודים תשע"ו עמד על 11.4%. היישובים שבהם שיעור התלמידים הזכאים לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד במתמטיקה היה הגבוה ביותר הם קריית אונו (30.4%), רמת השרון (28%), רעננה (25.4%), שוהם (25%), ירכא (23%), גבעתיים ודרום השרון (22%).
היישובים שבהם השיגו הכי מעט תלמידים בגרות ברמת חמש יחידות מתמטיקה הם ערערה בנגב (1.8%), תל שבע (0.9%), ביתר עילית (0.3%), וג'סר א-זרקא, רכסים ומודיעין עילית בהם אף תלמיד לא ניגש לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד.
גם בהקשר זה ניתן לראות את הפערים בין מרכז לפריפריה, בין יישובים ממעמד סוציו אקונומי גבוה לבין אלה ממעמד סוציו אקונומי נמוך. לפני כשנתיים הכריז השר בנט על רפורמה שבמסגרתה נוספו שעות לימוד במתמטיקה לתלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, נפתחו מגמות לימוד בפריפריה, נוספו מורים ועוד. מנתוני המשרד נכון לשנת הלימודים האחרונה נרשמו עליות בקרב היישובים החלשים.
היקף האלימות
בין הנתונים נמדד גם היקף המעורבות באירועי אלימות. מדובר במדד מסכם הבוחן את דיווחי התלמידים על מעורבותם (כקורבנות) באירועים אלימים בבית הספר במהלך החודש שקדם להעברת השאלונים. התלמידים התבקשו לדווח על מעורבותם באירועים כגון דחיפות ואיומים, הפצת שמועות, חרמות ונידויים, פגיעות שכללו שימוש בחפצים או באגרופים ועוד. מהנתונים עולה כי בשנת הלימודים תשע"ו היישובים שבהם הכי הרבה תלמידים היו קורבנות לאירועי אלימות הם אבו גוש (29%), תל שבע (21%), ג'וליס (18%), ערערה (12.7%), רהט (11.4%) ושפרעם (10.9%).
מחברות פסולות
מדד זה בודק את שיעור המחברות הפסולות בבחינת הבגרות מכלל הנבחנים, כשהכוונה היא בדרך כלל חשד להעתקה. השיעור הממוצע של מחברות נכון לשנת תשע"ו עמד על 0.8%. מהנתונים עולה כי בשנת הלימודים תשע"ו היישובים שבהם אחוז המחברות הפסולות היה הגבוה ביותר הם ערערה בנגב (5.6%), בסמת טבעון (5.4%), כפר כנא (5.1%), משהאד (3.8) ועילבון (3.3%).
תקציב משרד החינוך פר תלמיד
בשנת הלימודים הקרובה, תשע"ח, יכנס לשנתו השלישית מודל התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים (יותר שעות טיפוח לתלמידים מרקע חלש). מנתוני משרד החינוך עולה כי התקציב הממוצע לכיתה בבית ספר יסודי ממעמד סוציו אקונומי נמוך עלה בין שנת הלימודים תשע"ד לתשע"ו בשיעור של 6%, לעומת בית ספר ממעמד סוציו אקונומי גבוה, ששיעורו עלה ב- 3%.
התקצוב הדיפרנציאלי כאמור לא הוחל עדיין על בתי הספר התיכוניים. מהנתונים עולה שבין היישובים שמקבלים מהמשרד את התקציב הגבוה ביותר פר תלמיד ניתן למצוא את מרום גליל (45,598 שקל), זבולון (43,465 שקל), בית שאן (38,899 שקל) וקריית שמונה (35,875 שקל). כל בתי הספר התיכוניים מתוקצבים באופן אחיד בהתאם למגמה בו לומד התלמיד. בנוסף לתקצוב זה ישנן תוספות הנקבעות על פי שורה של פרמטרים, בהם המדד הפריפריאלי וכן הוצאות של מועצות אזוריות בגין הסעות תלמידים.
היישובים שבשנת תשע"ו קיבלו ממשרד החינוך את התקציב הנמוך ביותר פר תלמיד הם אבן יהודה (16,962 שקל), אלעד (16,438 שקל), ביתר עילית (15,176 שקל) ומודיעין עילית (11,505 שקל). מדובר בתקציב משרד החינוך בלבד, וכל רשות מוסיפה גם היא תקציב במידת היכולת שלה. ביקורות רבות נשמעו על כך שרשויות חזקות מוסיפות תקציבים רבים לתלמידיהן בעוד החלשות אינן יכולות לעשות זאת - מה שגורם לפערים בין התלמידים.
מדו"ח התקציב של משרד החינוך עולה כי נכון לשנת תשע"ו התקציב הממוצע בבתי ספר היסודיים, בחטיבות ובתיכונים לתלמיד במגזר הממלכתי דתי היה הגבוה ביותר. בחינוך היסודי למשל, תלמיד בפיקוח ממ"ד מקבל מהמשרד כ-17,300, בממלכתי כ-15 אלף, הפיקוח ממלכתי ערבי כ-17 אלף וחרדי 13 אלף שקל. בנוסף, התקציב הממוצע לתלמיד ולכיתה בממ"ד בחט"ב גבוה מהתקציב הממוצע לתלמיד בחינוך הממלכתי היהודי והערבי.
התקציב הממוצע לתלמיד בפיקוח הממ"ד בחטיבה העליונה (תיכון) הוא הגבוה ביותר - 33,016, כשהממוצע הארצי עומד על 25,494. הפיקוח החרדי מקבל הכי פחות מהמשרד בתיכונים - 19,742. תלמיד במגזר היהודי תוקצב ב-27% יותר מתלמיד ערבי - 26,979 לעומת 21,394.
שר החינוך נפתלי בנט התייחס להשקת האתר ואמר: "היום אנחנו מביאים בשורה גדולה לציבור ההורים בישראל ולציבור אנשי החינוך והחוקרים. היום השלמנו את המהלך של הרחבת השקיפות בחינוך. מערכת השקיפות שעלתה לאוויר פורסת בפני הציבור בישראל מסד רחב ביותר של נתונים. הם כוללים 21 מדדים המשקפים את העשייה הענפה והמכובדת של בתי הספר. לצדם, נתוני ההשקעות של המשרד ברמה הארצית, המחוזית והבית ספרית. ההשקעות הרבות מצביעות באופן ברור שצמצמנו את הפערים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. יש לנו עבודה בתיכון, ובכוונתנו לשנות גם שם את המצב".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "היום עשינו צעד נוסף וגדול בהשלמת הנתונים המוצגים לציבור בישראל. לאחרונה פרסם המשרד את האתר מיצ"ב ברשת וכן את מתווה התגמול הדיפרנציאלי. היום אנחנו משלימים עוד מהלך רחב היקף ומשמעותי ומעלים את אתר השקיפות בחינוך שכולל מערך גדול של נתונים שיאפשרו למשתמש בו לערוך שורה של השוואות, חיתוכים, הפקת דוחות ועוד שורה של פעולות אחרות. אין לי ספק שהאתר יהווה כלי עבודה משמועתי בעבור הרשויות, ציבור החינוך בישראל ובעבור ההורים שיוכלו לקבל תמונת מצב פרטנית ומלאה על המוסד שבו לומד ילדם".
לפנייה לכתב/ת 
