סכסוך שדות הגז עם לבנון: "ישראל מוכנה לתיווך ולפתרון דיפלומטי"
על רקע סכסוך שדות הגז מול חופי לבנון, שהוביל אפילו לאיומי חיזבאללה לפגוע באסדות ישראליות, אומר שר האנרגיה יובל שטייניץ בריאיון לאולפן ynet כי "אם חס וחלילה יתקפו אותנו, התגובה תהיה חריפה מבעבר". השר בנט: "חיזבאללה התחמש ב-130 אלף רקטות. מחדל אסטרטגי שלנו". האלוף במיל' ידלין: "חיזבאללה מחפש עילות לעימות"
האם הסכסוך עם לבנון על שדות הגז ועל המכשול שמתכוונת ישראל להקים בגבול יוביל לעימות צבאי? שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר הבוקר (יום ד') בריאיון לאולפן ynet: "אני חושב שגם ישראל וגם לבנון מעוניינות בפתרון דיפלומטי. רק שלא יאיימו, ודאי שלא יחדרו למים הכלכליים שלנו". הוא הזהיר כי "אם חס וחלילה יתקפו אותנו, התגובה תהיה הרבה יותר חריפה, מהירה וחד-משמעית מבעבר". שר החינוך נפתלי בנט אומר כי "בין 2006 (ממשלת אולמרט) במלחמת לבנון השנייה ועד 2012, ממשלת נתניהו הראשונה, ישראל אפשרה לחיזבאללה להתחמש ב-130 אלף רקטות. זה מחדל אסטרטגי שלנו".
אתמול היו איומים מפורשים מלבנון לגבי פגיעה מדויקת באסדות הגז של ישראל. איך כשר האנרגיה אתה מתייחס לאיומים האלה?
שטייניץ: "לא הייתי צריך את האיומים המפורשים. ביטחון אנרגטי והגנה על מתקני האנרגיה שלנו, ובמידה רבה מאוד גם על מתקני הגז, הם בראש מעייננו. אנחנו רואים את האיום מלבנון, האיום בטילי חוף ים וגם האיום בטילים בליסטיים, שלפעמים הם מדויקים מספיק כדי לפגוע בסביבה של מתקנים כאלה או בתחנות הכוח שלנו. גם בנושא הזה נעשה הרבה מאוד כדי להגן על עצמנו, ישראל היא פחות או יותר אלופת העולם בטכנולוגיות להגנה בפני טילים - כיפת ברזל, חץ, שרביט קסמים, הברק 8 וגם דברים אחרים שבוודאי נפתח בעתיד. אבל אנחנו בהחלט מודאגים ולא יושבים בחוסר מעש גם בסוגיה הזאת".
השר שטייניץ אומר כי למרות האיומים ולמרות הוויכוח שהתגלע, ישראל תמשיך לקדוח כרגיל. "אנחנו חייבים לפתח את מקורות האנרגיה שלנו, בראש ובראשונה את שדות הגז העצומים שמצאנו בים התיכון, את לווייתן, כריש ותנין. זה חשוב לא רק מבחינה כלכלית ולא רק מבחינה גאופוליטית, אלא מבחינת היכולת שלנו למכור גז לאירופה והחשיבות המדינית שיש בכך. זה חשוב בראש ובראשונה מבחינת בריאות הציבור".
איך פותרים את הסכסוך עם לבנון לגבי הגז? הם טוענים: הגז בשטחנו.
"אין שום טענה לבנונית כזאת. יש ויכוח שהוא לא סוד, שנמשך שנים, על סימון הגבול של המים הכלכליים שלנו ושל לבנון. הפער הוא בערך 7 ק"מ בין הגבול שלנו לבין מה שהלבנונים דורשים. בעבר כבר היה תיווך בינלאומי בנושא הזה, התקרבו לפשרה ב-2013 ולאחר מכן העניין התפוצץ בדקה ה-90. אנחנו מקווים ומוכנים לקדם פתרון דיפלומטי בעניין הזה. אנחנו מוכנים לכך שיהיה תיווך, האמריקנים כבר תיווכו בסוגיה הזאת בעבר. יחד עם זאת שלא יהיה ספק - מדינת ישראל היא המדינה החזקה באזור ואנחנו נגן על המים הכלכליים שלנו, על האסדות ומאגרי הגז הטבעי שלנו. אני חושב ששני הצדדים מעוניינים בפתרון דיפלומטי כי גם ללבנונים יש מים כלכליים משלהם שהם מעוניינים לחפש בהם גז ונפט, ויש להם זכות כזאת, רק שלא יאיימו ובוודאי שלא יחדרו לתחום המים הכלכליים שלנו".
השר שטייניץ התייחס גם לטענות הסוריות על תקיפה ישראלית הלילה: "אנחנו לא נוהגים להגיב על שמועות ודיווחים, לא בתקשורת הישראלית ולא בתקשורת הזרה ואפילו לא בתקשורת הסורית. אני כן יכול לומר באופן כללי, בלי להתייחס לשום ידיעה מסוימת, שאנחנו נחושים למנוע את ההתחמשות של חיזבאללה בטילים מדויקים שיאיימו על כל אתר בארץ בצורה הרבה יותר משמעותית מאשר היום, ואנחנו גם נחושים למנוע את הפיכתה של סוריה לבסיס צבאי קדמי של משמרות המהפכה האיראניים".
על המשבר ההולך ומחריף ברצועת עזה אמר השר שטייניץ: "עזה כבר בקריסה כלכלית ועל סף קריסה הומניטרית, זה בהחלט מדאיג אותנו. למגפות יש תכונה שהן לא מכירות בגבולות בינלאומיים, ביוב שלא מטופל בעזה זורם לשטח שלנו מהים ומופיע אחר כך בחופי אשקלון ואשדוד. לכן לא רק שאנחנו רוצים למנוע משבר הומניטרי וקטסטרופה הומניטרית, אלא אנחנו גם חוששים שמשבר כזה, אם יחריף, יהיו לו השלכות בשטחנו. אנחנו עושים מאמצים לספק חשמל ומים לעזה. ראיתי דיווחים שמדובר על 6-4 שעות חשמל בעזה. הדיווחים הללו הם מוטעים, הממוצע היום הוא שמונה שעות חשמל ו-16 שעות הפסקה".
"סיכוי גבוה להתלקחות"
האלוף במיל' עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ומי שכיהן כראש אמ"ן בעת מלחמת לבנון השנייה, אמר בריאיון לאולפן ynet: "אני חושב שיש סיכוי יותר גבוה להתלקחות ממה שחווינו מאז מלחמת לבנון השנייה, זה בגלל הנחישות של איראן לייצר תשתית צבאית מתקדמת, מדויקת, בסוריה ובלבנון, ומצד שני הנחישות הישראלית לא לתת לזה לקרות. עם זאת אני חושב שהרתעה הדדית עדיין קיימת ושני הצדדים שוקלים היטב את הצעדים שלהם.
"אנחנו רואים שאיראן איננה ממהרת לעימות חזיתי עם ישראל, זה מסכן את הפרויקט שלה עם סוריה ואת הפרויקט שלה בלבנון", הוסיף ידלין. "אני חושב ששני הצדדים צריכים להפעיל עכשיו מנגנונים של בקרת הסלמה כדי שלא להידרדר לעימות שאף אחד לא רוצה אותו. לגבי השאלה מה יקרה בלבנון במקרה של עימות, ישראל שינתה את המדיניות. ב-2006 היא קיבלה את הבקשה האמריקנית: אל תיגעו במדינת לבנון, תיגעו רק בחיזבאללה. ישראל שינתה את העיקרון הזה. כולם יודעים שחיזבאללה הוא הגורם החזק בלבנון, ובעצם ישראל אומרת: חיזבאללה שווה לבנון, ואם תהיה התנגשות נוספת, כל לבנון תסבול, לא רק גורמי חיזבאללה. אני חושב שזו עמדה הגיונית".
שמענו איומים לפגוע באסדות הגז של ישראל, על מה הוויכוח בין לבנון לבין ישראל?
"יש פה ניסיון של חיזבאללה למצוא עילות אחרות. האיראנים וחיזבאללה מתכוונים להקים מפעל לטילים מדויקים בלבנון. חיזבאללה לא יכול להצדיק את זה לקהל הלבנוני ומחפש עילות אחרות שאותן אולי הוא כן יצליח להסביר. אחד זה שדה הגז והשני זה אותו מכשול קרקעי על הגבול שישראל בונה. לגבי המכשול, אין חפיפה מוחלטת בין קו הגבול כפי שקבע אותו האו"ם אחרי החלטה 425 בשנת 2000 לבין הגדר הביטחונית שישראל הקימה. בין הגדר לבין הגבול האמיתי יש שטח שנקרא מובלעת. הלבנונים התרגלו שזה שלהם, למרות שזה שלנו. כאשר בונים עכשיו את המכשול הוא לא תמיד זהה לגדר, אבל הוא בוודאות דרומית לקו שסימן האו"ם. חיזבאללה מנסה לייצר איזה סכסוך גבול שלא קיים. אותו דבר עם הגז".
הם יכולים לפגוע באסדות הגז של ישראל? זו סכנה אמיתית?
"זו בהחלט סכנה, יש להם טילים מאוד מדויקים, טילי חוף ים יאחונט רוסיים שהם קיבלו מהסורים. אם משגרים אותם הם יכולים לפגוע באסדות הקידוח. למדינת ישראל יש כמובן אמצעי הגנה והתקפה נגד הטילים האלה. את התוצאות נראה אם יתפתח עימות".
האלוף במיל' ידלין התייחס גם לתקיפה הלילה בסוריה המיוחסת שם לישראל. "היעד היה כנראה מכון סרס, זה מכון המחקר לפיתוח נשק ואמל"ח בסוריה, משהו שאתה יכול להשוות בערך לרפא"ל שלנו. אני חושב שמה שחשוב בתקיפה הזו שהיא באה אחרי האיום של הסורים שאם ישראל תתקוף פעם נוספת הסורים יגיבו בירי טילים על נמל התעופה בן גוריון. אני מעריך שהתקיפות נעשות לא סתם, הן נעשות על בסיס מודיעין לגבי פעילויות מסוימות שקורות במכון הזה ולכן זה לא מפתיע שהפעולות הן מאוד מדויקות, מאוד כירורגיות, ומבהירות לסורים שיש קווים אדומים בנושא פיתוח אמל"ח שמדינת ישראל לא תקבל את חצייתם".
משבר הגז: ארה"ב מתווכת
ארה"ב עושה מאמצים לתווך בין ישראל ולבנון כדי ליישב את המשבר בין שתי המדינות בשתי סוגיות, שלדעת האמריקנים הן נפיצות ועלולות להסלים: המאבק על הזכויות לקידוחי הגז הטבעי מול חופי לבנון וישראל ובעיקר סביב "בלוק 9" - וההתנגדות בלבנון לבניית החומה הישראלית בגבול בין שתי המדינות.
במסגרת מאמצי התיווך האלה מתכוון מזכיר המדינה רקס טילרסון להגיע בקרוב למזרח התיכון ובכלל זה ללבנון. ארה"ב כבר שיגרה ללבנון לביקור פתע את סגן מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון, השגריר דיוויד סאטרפילד, והוא נחת בביירות ביום שלישי ונפגש עם נציגי ממשלה בכירים. השיחות שלו התמקדו במחלוקות בין לבנון לישראל סביב הבעלות על שדה הגז בבלוק 9. במקביל, גם כוח יוניפי"ל מנסה לקיים שיחות הרגעה בין נציגי צה"ל לנציגי צבא לבנון.
ביום שלישי פרסמו נשיא לבנון מישל עוון, ראש ממשלת לבנון סעד אל חרירי ויו"ר הפרלמנט נביה ברי הודעה חריפה שבה תקפו את ישראל על בניית החומה ועל טענותיה לבעלות על בלוק 9. "בחנו את הנתונים שעומדים לפנינו לגבי השלכות האיומים מצד ישראל, ואנו רואים בכך פגיעה ברורה בהחלטת מועצת הביטחון מספר 1701, ואיום ישיר על היציבות באזור הגבול מאז שיושמה ההחלטה בחודש אוגוסט 2006, בשיתוף פעולה של צבא לבנון עם כוחות יוניפי"ל. המשתתפים הסכימו להמשיך במאמץ בכל המישורים כדי למנוע מישראל לבנות את גדר הבטון בתוך שטחי לבנון", כך נמסר בהודעת הסיכום של פגישת שלושת מנהיגי לבנון.
ההודעה של שלושת המנהיגים הלבנונים באה לאחר ההתקפה של שר הביטחון ליברמן על לבנון, שבה האשים את חיזבאללה בפרובוקציות ואמר שישראל נסוגה לגבול הבינלאומי וכעת היא מקימה את החומה בשטחה הריבוני, ולבנון מנגד מפרסמת מכרז לחיפושי נפט בבלוק 9 בשטח שהוא לא שלה. ליברמן אף אמר שזו תהיה טעות מצידן של חברות בינלאומית להשתתף במכרז הזה. הדברים האלה הקפיצו את הלבנונים.
שטח המים הכלכליים של לבנון מוערך בכ-22 אלף קמ"ר, בעוד גודלו של בלוק 9, מוקד המחלוקת, הוא 860 קמ"ר. לאחרונה פרסמה לבנון מכרזים לחברות זרות לחיפושי נפט בכמה אתרים בחופי לבנון, ובין היתר גם בשטחו של בלוק 9. במכרזים זכו חברות מרוסיה, איטליה וצרפת.
תלונה על ביקור הבכיר האיראני
על רקע המתיחות בגבול הצפון הגישה ישראל תלונה רשמית למועצת הביטחון של האו"ם בעקבות ביקורו של בכיר איראני בגבול לבנון-ישראל. שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, פנה למועצת הביטחון לאחר ביקורו של אייתוללה סייד אבראהים ראיסי, בכיר במשטר האיראני, בגבול עם ישראל לפני כשבוע וקרא למועצה לדרוש מממשלת לבנון לשים סוף להפרות בדרום המדינה.
ראיסי, בכיר במשטר האיראני שהתמודד בעבר על נשיאות איראן וידוע כמקורב למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, סייר לפני כשבוע לאורך הגבול כשהוא מלווה במפקדי ולוחמי חיזבאללה. לפי פרסומים בכלי התקשורת הערביים, במהלך הביקור אמר ראיסי כי "בקרוב נהיה עדים לשחרור ירושלים" ויממה קודם לכן נפגש עם חסן נסראללה.
דנון כתב לחברות המועצה: "הסיור הזה לא רק מפר באופן חמור את החלטות מועצת הביטחון 1701 ו-1559, אלא שהוא הוכחה נוספת לניסיונות האיראניים להבעיר את האזור. הניסיונות האלה לא מסכנים רק את ישראל אלא גם את אזרחי לבנון, שיישאו במחיר הכבד של כל הסלמה".
לביקורו של ראיסי קדמו סיורים של קאיס אל-חזעלי, מפקד מיליציה עיראקית הנשלטת על ידי משמרות המהפכה, ושל מפקד מהמיליציה "סיירה אל-סלאם", ארגון טרור ידוע שבראשו עומד מוקתדא א-סאדר העיראקי. הם תועדו מסיירים עם פעילי חיזבאללה לאורך הגבול כחודש קודם לכן.
שרים: גוברת הסבירות למלחמה
חברי הקבינט המדיני ביטחוני ערכו אתמול סיור ברמת הגולן וביקרו בתצפית בהר אביטל. השרים שמעו סקירות מפי הרמטכ"ל גדי איזנקוט, מפקד פיקוד הצפון האלוף יואב סטריק ותת-אלוף יניב עשור מפקד עוצבת הבשן. אחר כך קיימו דיון שבו השתתפה גם צמרת הצבא, לרבות סגן הרמט"ל אביב כוכבי, ראש אמ"ן הרצי הלוי, מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין, ראש מפקדת העומק האלוף מוני כץ, מפקד פיקוד העורף האלוף תמיר ידעי וראש אגף המבצעים האלוף ניצן אלון.
שרים בקבינט התרשמו כי גוברת הסבירות למלחמה בצפון הן בשל ההתבססות האיראנית בסוריה והן בשל קידום פרויקט הטילים המדויקים. אומנם מהסקירות של גורמי הביטחון עולה כי לאף אחד מהגורמים אין רצון למלחמה, ובכל זאת יש סיכוי לכך בעקבות איראן וחיזבאללה והקווים האדומים שישראל הציבה מולם. אלה יכולים בהחלט להוביל להתנגשות וצריכים להיערך לאפשרות כזאת.
הדיון התקיים לאורם של שלושה יעדים שישראל הציבה לעצמה: למנוע התבססות של איראן בסוריה; למנוע את פרויקט הטילים המדויקים של אירן וחיזבאללה בלבנון; ולהיערך כראוי מול כל איום מצפון. השרים שמעו סקירות נרחבות מפי הרמטכ"ל וצמרת הצבא על ההיערכות להשגת שלושת היעדים האלה.
השרים הגיעו לצפון במסוקים. הסיור והדיון נמשכו בסך הכול שש שעות, כולל ארוחת צהריים. השרים התייצבו בתצפית חמושים במעילי יוניקלו כדי להתגונן מפני הקור ששרר באזור בשעות הבוקר. לשכת ראש הממשלה דאגה להפיץ תמונות "קרביות" שנתניהו מככב בכולן. רק שרה אחת נעדרה מכל התמונות: שרת המשפטים איילת שקד, שהיא האישה היחידה שחברה בקבינט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בסוף הסיור: "אני מסיים עכשיו סיור שערכנו הבוקר בפיקוד הצפון עם חברי הקבינט. אני מתרשם מהעבודה הגדולה שצה"ל עושה כאן כדי להגן על גבולותינו ולהגן על מדינתנו. פנינו לשלום, אבל אנחנו ערוכים לכל תרחיש, ואני לא מציע לאיש שינסה אותנו. באותה מידה הבטחתי לאלמנה של הרב רזיאל שבח ז"ל שאנחנו נבוא בחשבון עם רוצחו. אני רוצה לשבח את השב"כ, את הימ"מ ואת צה"ל שעשו בדיוק את זה. כך יהיה גם עם הרוצח המתועב של איתמר בן גל ז"ל. כולנו עם המשפחה, כולנו עם האלמנה".
השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר: "חזרתי עכשיו מסיור קבינט מדיני-ביטחוני בפיקוד הצפון. צה"ל ערוך לעשות את כל הנדרש כדי לא לאפשר לאיראן להתבסס צבאית בסוריה ולצייד את חיזבאללה בטילים מדויקים".
שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ מסר: "בתום הדיון אני משוכנע יותר מתמיד כי נסראללה יעשה טעות חמורה ביותר אם ימשיך במדיניותו התוקפנית מול ישראל, כשליח של משטר האייתוללות באיראן. צה"ל ערוך היטב למשימות ובמקרה של עימות - חיזבאללה יוכה מכה ניצחת, ולבנון כולה תיהרס ותשוב שנים רבות לאחור".