אלה מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-70

ואלו הם המדליקים: משרד התרבות פרסם אחר הצהריים את רשימת 14 מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל שיתקיים בעוד כשבוע וחצי. מלבד הזמר שלמה ארצי והשחקנים ליא קניג וזאב רווח וכן נשיא הונדורס חואן אורלנדו הרננדס (שידליק משואה עם נציג משרד החוץ), שכבר פורסם על דבר בחירתם להדליק משואה, אלה שאר הנבחרים שזכו לכבוד. בנוסף יהיה גם נציג צה"ל בין מדליקי המשואות.

מדליקי משואות יום העצמאות

אלוף (מיל') ישעיהו (שייק'ה) גביש: שימש כמפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל; במלחמת העצמאות לחם בגבורה בגליל ובעמק יזרעאל; נמנה עם המתכננים של מלחמת סיני והוביל בתפקידו כמפקד פיקוד הדרום, בניצחונותיו המפוארים במלחמת ששת הימים. הוא מדור המייסדים של צה"ל, ממייסדי מוזיאון הפלמ"ח ועומד כיום בראש עמותת "דור הפלמ"ח", המנחילה לדורות הבאים את מורשת דור תש"ח – מורשת של מסירות, אומץ ורעות.

בפועלו ארוך השנים מבטא גביש לא רק את מורשתו של צה"ל אלא גם את החדשנות ופריצת הדרך של דורות הלוחמים המגנים בחירוף נפש על מדינת ישראל ותושביה. יחד עמו ידליק את המשואה נציג צה"ל. יחד ייצגו השניים את מורשתו המופתית של צבא ההגנה לישראל מדור תש"ח ועד דור תשע"ח.

גביש (במרכז) עם חיים גורי ז"ל ורפי איתן, בכנס ותיקי הפלמ"ח(צילום: אלכס קולומויסקי)

רחלי גנות: נולדה ב-1977 בבני-ברק. גנות היא אשת היי-טק חרדית הפועלת למען שילובן של נשים חרדיות בתחום. היא מהווה נציגה בולטת למהפכת התעסוקה העוברת על המגזר החרדי; היא בעלים ומנכ"לית של חברת ההיי-טק "רייצ'יפ", מכשירה את הנשים לעבודתן, יוצרת עבורן סביבה מותאמת ומעודדת אותן לצאת לשוק העבודה. בפעולתה מבטאת גנות שילוב בין שמירה על מורשתו הייחודית של הציבור החרדי לצד חידוש פניו והרחבת מעורבותו בחברה הישראלית וזאת לצד פעולה כוללת לקידום העיסוק בטכנולוגיה חדשנית בקרב נשים צעירות בישראל.

נועם גרשוני: סרן גרשוני היה טייס מסוק קרב שנפצע במלחמת לבנון השנייה. במסגרת תהליך השיקום מפציעתו החל גרשוני להתאמן בטניס וזכה במדליית זהב במשחקים הפראלימפיים בלונדון (2012). לאחר זכייתו צוטט גרשוני באומרו כי "שווה להיפצע למען המדינה הזו", אמירה, שהפכה לסמל לרוחם של לוחמי צה"ל. כיום, מרצה גרשוני בארץ ובחו"ל, מתנדב בהוסטל "מקום אחר" בתל אביב ומלמד מתמטיקה לבני נוער. גרשוני מבטא את מורשתם של נכי ופצועי צה"ל, אשר נושאים על גופם בגאווה ובגבורה את מחיר תקומתה של המדינה, ומעוררים השראה במאבקם לשיקום ולחזרה לחיים.

מרגלית זינאתי: מרגלית היא בת למשפחה יהודית עתיקה, המשמרת את היישוב היהודי בגליל ברציפות מאז ימי בית שני. לאורך כל חייה פעלה על-מנת לשמר את בית-הכנסת העתיק בפקיעין ולהנחיל את דברי ימיה של פקיעין ואת חוויית חייה של משפחתה לדורות הבאים, תוך שהיא מבטאת את אהבת הארץ והקשר הבלתי-אמצעי אליה. בית זינאתי הפך למקום עלייה לרגל למטיילים וחוקרים ומרגלית הפכה לסמל לקשר הנצחי לפקיעין ולגחלת המורשת, שלא כבתה גם לאורך אלפיים שנות גלות.

מרגלית זינאתי. סמל לקשר הנצחי עם פקיעין(באדיבות בית זינאתי)

שייח' מוואפק טריף: טריף הוא המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, שמונה לתפקידו לאחר מותו של סבו, שייח' אמין טריף. הוא ממשיך את דרכו של סבו, שכרת את ברית הדמים בין יהודים לדרוזים בישראל. השייח' טריף מנהיג את העדה בתקופה מרובת אתגרים, תוך ניסיון מתמיד לשמור על המורשת הייחודית לצד התאמתה לזמנים המשתנים. השייח' טריף הינו גורם מרכזי בשיח הבין-דתי בישראל, ופועל ללא לאות לבניית גשר של סובלנות והבנה בין בני הדתות והתרבויות השונות.

השייח מוואפק טריף, מנהיג העדה הדרוזית בישראל(צילום: עידו בקר)

נועם גרשוני. מבטא את מורשתם של נכי ופצועי צה"ל(צילום: ההתאחדות לספורט נכים)

פרופ' מרסל מחלוף: היא עלתה לארץ כתינוקת וגדלה באשדוד. פרופ' מחלוף היא דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, העומדת בראש "המעבדה למערכות שחרור מבוקר כנגד סרטן ותרפיה תאית". במסגרת מחקריה החדשניים הגיעה לפריצות דרך רבות, המאפשרות טיפול מדויק וממוקד יותר בסרטן מבלי לפגוע בתאים הבריאים, תוך שימוש בטכנולוגיות ביולוגיות חדשניות. בסיפורה האישי ובמחקריה הייחודיים היא מהווה מודל לסטודנטים וחוקרים רבים. פרופסור מחלוף, החוקרת המצטיינת, מייצגת את תרומתה של העלייה הגדולה למדינת ישראל בכל תחומי החיים.

פרופ' אביעזרי פרנקל: בשנת 1929 עלה לארץ, לחם במלחמת השחרור ותרם במשך עשרות שנים לביטחון המדינה. פרנקל הוא מראשוני העוסקים במדעי המחשב בישראל. פרנקל היה חלק מהצוות החלוצי, שבנה את "ויצק", המחשב הישראלי הראשון, שפותח במכון ויצמן. הוא מהוגי הרעיון שמאחורי "פרויקט השו"ת" (מאגר היהדות הממוחשב) של אוניברסיטת בר-אילן; פרויקט חדשני, שיצר מהפכה היסטורית בארון הספרים היהודי. חלקים גדולים מהשו"ת הועלו למאגר אלקטרוני, והונגשו לחיפוש של כל דורש, בכל מקום בעולם. בשנת 2014 נחטף ונרצח נכדו, נפתלי פרנקל ז"ל, אחד משלושת הנערים שסיפורם והתפילה לשלומם איחדו את המדינה כולה.

מאי קורמן: נולדה ב-2003 בקריית חיים. קורמן היא תלמידת תיכון עם לקות שמיעה, שפיתחה פטנט ייחודי למניעת התופעה הכאובה של שכחת ילדים ברכב, אשר גובה בכל קיץ מחיר כבד בחיי אדם. הפטנט מבוסס על מפסק חשמלי זול, המסוגל לזהות ילד, שנשכח ברכב, למנוע את נעילתו, לפתוח את חלונות הרכב, להפעיל אזעקה ואף לקרוא לכוחות ההצלה. קורמן מייצגת דור צעיר ומבטיח של ממציאות וממציאים ישראלים, הפועלים לשיפור החיים של כולנו ומדגימים כיצד מחשבה חדשנית עשויה להציל חיים.

 ד"ר אבשלום קור: קור הוא בלשן, לשונאי ואיש רדיו, מאשפיה של הלשון העברית, נצר למשפחה של שורדי שואה. הוא פועל ללא לאות להביא את העברית התקנית לכל בית בישראל ולְהַאֲהִיב אותה על הציבור הרחב. הוא חיבר ספרים רבים, הנחה אין-ספור תכניות רדיו וטלוויזיה, חידונים ומופעים המוקדשים לעברית. תיבולי הלשון של קור מחממים ומעשירים את השפה שלנו מדי יום ביומו. הוא מחדש את מורשת הלשון העברית והפך לסמל לאהבה, לדיוק ולחיבור שפת הדיבור הישראלית אל מקורותיה הקדומים.