מארה"ב דרך אירופה ועד ישראל: "רוסיה מתערבת בבחירות"
הכחשתה המהירה של רוסיה כי היא מתכננת להתערב בבחירות בישראל, למרות ששמה כלל לא צוין, נובעת מכך שהיא כבר הואשמה בשורה של פעולות סייבר שנועדו להשפיע על תוצאות הבחירות בעשרות מדינות. בין היתר: תמיכה בימין הקיצוני בגרמניה ובשמאל הקיצוני ביוון, תמיכה בלה פן בצרפת והתערבות בקמפיין הברקזיט והיפרדות קטלוניה מספרד
רוסיה מיהרה השבוע להכחיש שהיא מתכננת להתערב בבחירות בישראל, למרות ששמה כלל לא צוין בדיווחים על אזהרת ראש השב"כ ולפיה "מדינה זרה" עלולה להתערב בבחירות שיתקיימו באפריל הקרוב. שגרירות רוסיה בישראל פרסמה ציוץ שבו, לצד דברי דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, נכתב - בפראפרזה על האמירה הבריטית: "הישארו רגועים והאשימו את רוסיה, או את ההאקרים הרוסים".
לא בכדי מרגישה רוסיה שהאצבע המאשימה מופנית כלפיה - גם כשזה לא נאמר מפורשות. כבר לפני שנתיים, על רקע חקירת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב, אמר ראש המודיעין האמריקני ג'יימס קלאפר כי רוסיה ניסתה להתערב בבחירות בעשרות מדינות נוספות. קלאפר העיד בפני ועדת המודיעין בסנאט ואמר כי רוסיה ממשיכה להיות גורם בולט בתחום מתקפות הסייבר ברחבי העולם.
סוכנות הידיעות AP דיווחה בשנה שעברה כי על פי דו"ח שהיא השיגה, רוסיה התערבה בשנים האחרונות בבחירות ב-19 מדינות לפחות. ב"וושינגטון פוסט" נכתב כי ישנן מדינות שבהן עקבותיה של ההתערבות הרוסית בולטות יותר מאשר במדינות אחרות. בעוד מנהיגי מדינות שונות נמנעו מלהתייחס לכך, מנהיגים כמו נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה תרזה מיי האשימו את רוסיה בפומבי בהתערבות.
"יש לי מסר פשוט מאוד עבור רוסיה: אנחנו יודעים מה את עושה, ולא תצליחי", אמרה מיי בנובמבר 2017 - חודשים לאחר שניצחה במערכת הבחירות הסוערת על רקע תוכנית הברקזיט. "בריטניה תעשה כל שנדרש כדי להגן על עצמה".
לפי ה"וושינגטון פוסט", יש מפלגות במדינות אירופיות שזוכות לתמיכתה של רוסיה - ובהתאם גם מביעות עמדות פרו-רוסיות. על פי דו"ח של צוות החשיבה "המועצה האטלנטית", מנהיגי המפלגות שהתמודדו בבחירות בגרמניה וצרפת מול מקרון ומרקל זכו לתמיכה רוסית.
דו"ח טוען: התערבות בגרמניה, צרפת, בריטניה, יוון וספרד
על פי הדו"ח שצוטט בעיתון, למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) קשרים הדוקים עם רוסיה. לאחר שקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הודיעה שתתמודד על כהונה רביעית בתפקיד, היא הציגה דו"ח של סוכנות המודיעין הגרמנית - ולפיו יש מתקפת סייבר רוסית שעומדת לפגוע במדינתה בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות.
הקנצלרית מרקל זכתה אמנם במספר הקולות הגבוה ביותר - אך איבדה מכוחה, בעוד מפלגת ימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) נכנסה לראשונה לפרלמנט. ב"טיים" דווח כי ההצלחה של המפלגה נשענה לא רק על התסכול הרב ממדיניות ההגירה של מרקל, אלא גם מסיקור אוהד שזכתה לו בקרב ערוצי התקשורת הממלכתיים של רוסיה - שבהם צופה אוכלוסיית המהגרים הרוסים הגדולה שהשתקעה בגרמניה (ומהווה כ-5% מכלל אוכלוסיית המדינה כיום).
עוד נטען כי גם מפלגת "החזית הלאומית" של מרין לה פן בצרפת זכתה לתמיכה אפילו משמעותית יותר מצד רוסיה. יום לפני הסיבוב השני והמכריע בבחירות לנשיאות בצרפת, האקרים פרצו למחשבי קמפיין הבחירות של מועמד המרכז מקרון. מטה הקמפיין מסר כי הפריצה הייתה "מסיבית ומתואמת", וכי מאות מסמכים נגנבו והודלפו לרשת, יחד עם מסמכים שקריים, במטרה לפגוע במועמד ולהפיץ לגביו מידע שקרי.
הדו"ח טען עוד כי ההשפעה הרוסית החזקה ביותר הורגשה באיטליה ובאה לידי ביטוי בעלייתה בסקרים של "תנועת חמשת הכוכבים". גם לגבי יוון נטען כי מפלגת השמאל הקיצונית "סיריזה" זכתה לתמיכה רוסית - ומאז ינואר 2015 היא משמשת כמפלגת שלטון עקב ניצחונה בבחירות לפרלמנט היווני.
נטען כי גם "מפלגת העצמאות הבריטית" (UKIP), שניהלה קמפיין אגרסיבי לקידום יוזמת עזיבת האיחוד האירופי לפני שזו אושרה במשאל עם, זכתה לתמיכה רוסית נרחבת. כך גם לגבי מפלגת השמאל הספרדית "פודמוס", וספרד חוקרת אם לרוסיה הייתה מעורבות במשאל העם שבו הוחלט על עצמאות חבל קטלוניה. גם שמה של הולנד שורבב לרשימת המדינות שבהן רוסיה התערבה בבחירות.
גורמי מודיעין אמריקנים אמרו ב-2017 לאתר "באזפיד" כי המודיעין בארה"ב הזהיר גורמים באירופה מפני מתקפות סייבר חוזרות ונשנות מצד האקרים רוסים בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות ביבשת. לטענת הגורמים, ברוב המקרים הייתה ידה של רוסיה על העליונה. "שיגרנו את האזהרה כבר לאחר מעשה", אמרו הגורמים לאתר האמריקני. "עד שמדינות אירופה קיבלו את ההתרעה מאיתנו על ההתערבות הרוסית, זה כבר היה מאוחר מדי".
"לפחות בשני מקרים אנחנו יודעים שהאקרים הרוסים הספיקו לבצע את זממם", אמרו גורמי המודיעין ל"באזפיד". "הקבוצה הזאת מסיימת במדינה אחת ומיד מתחילה לתקוף וירטואלית מדינה נוספת. בזמן מתקפת הסייבר על ארה"ב, הם כבר היו בעיצומה של מתקפת סייבר במדינה אחרת".
אחת מאותן מדינות שספגה את נחת זרועה של רוסיה במישור הווירטואלי, כך לטענת גורמי המודיעין האמריקנים, הייתה מונטנגרו. דושקו מרקוביץ' הצליח לבסוף לנצח בבחירות לראשות הממשלה בנובמבר 2016 בניצחון דחוק מאוד על יריבו שנחשב לפרו-רוסי.
לפי הטענות, רוסיה הזרימה כספים ליריביו של מרקוביץ' ובאופן מוסווה דאגו לפרסומים חיוביים עבור האופוזיציה ושליליים נגד המועמד שאינו מסכים עם הגישה הרוסית. בנוסף, הופץ קמפיין שקרי על אי-סדרים בהצבעה ושאף היו מצביעים שנרשמו בקלפיות, אך הם בכלל מתו.
ארה"ב: "הדמוקרטיה שלנו על הכוונת"
בארצות הברית, חקירת "רוסיה גייט" נמצאת עדיין בעיצומה. ראש המודיעין האמריקני קלאפר אמר ב-2017 כי הרוסים חשבו שמכיוון שטראמפ הוא איש עסקים "יהיה קל יותר להגיע איתו להסכמים" מאשר עם המפלגה הדמוקרטית. ג'וש ברנן, ראש ה-CIA, סיפר באותו דיון בסנאט כי אמר לעמית רוסי שארצו "משחקת באש". הרוסי השיב שהוא יעביר את המסר לוולדימיר פוטין, והכחיש את הפריצה הרוסית למחשבים בארה"ב. שבוע קודם לכן פרסמה קהילת המודיעין האמריקנית דו"ח שמאשים את פוטין בניסיונות להשפיע על תוצאות הבחירות, לסייע לדונלד טראמפ ולהזיק להילרי קלינטון.
בין היתר, טענו בעבר סוכנויות המודיעין של ארה"ב כי קמפיין ההשפעה הרוסי נעשה באמצעות פריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית ושימוש ברשתות החברתיות כדי להפיץ מידע כוזב. עם זאת, בדו"ח שפורסם ב-2017 הבהירו סוכנויות המודיעין כי הן כלל לא ניסו להעריך את ההשפעה של ההתערבות הרוסית על תוצאות הבחירות.
לפני בחירות אמצע הכהונה בנובמבר האחרון, עוזריו הבכירים של טראמפ האשימו את רוסיה בניסיון להתערב גם בהן - בניגוד להכחשות של ולדימיר פוטין שאמר לטראמפ שמדובר בשקרים. שורת בכירים אמריקנים התייצבה בתדריך נדיר בבית הלבן. ראש המודיעין הלאומי בארה"ב, דן קואטס, אמר בתדריך שארה"ב משקיעה מאמצים גדולים להגן על מערכת הבחירות ועל הבחירות לנשיאות ב-2020 מהתערבות זרה.
טראמפ הטיל ספק בהתערבותה של רוסיה במערכת הבחירות ב-2016, ועורר את זעמם של דמוקרטים ורפובליקנים שאמרו שהוא מתעלם מהאיום על הדמוקרטיה האמריקנית. "יש לי אמון גדול באנשי המודיעין, אבל אני אומר לכם שההכחשה של הנשיא פוטין היום הייתה חזקה מאוד", אמר טראמפ אחרי הפסגה עם פוטין בהלסינקי.
קואטס, ראש ה-FBI כריסטופר ריי, המזכירה לביטחון המולדת קירסטן נילסן וראש הסוכנות לביטחון לאומי, פול נקסוני, אמרו שרוסיה מנסה להשפיע על תוצאות הבחירות – יחד עם גורמים זרים נוספים. "הדמוקרטיה שלנו על הכוונת", אמרה נילסן בבית הלבן.
ובחזרה לישראל - בתגובה לאזהרת ראש השב"כ ולפיה "מדינה זרה" עלולה להתערב בבחירות בישראל, דובר הקרמלין פסקוב אמר כי "רוסיה לא מתערבת ולא מתכוונת להתערב בבחירות בשום מדינה בעולם". ביומון הרוסי "איזווסטיה" דווח בנוסף כי פסקוב המליץ "לא לקרוא תקשורת ישראלית".
בעת שהודיע על הצטרפות השר יואב גלנט לליכוד, נשאל ראש הממשלה בנימין נתניהו מי אותה מדינה זרה שהתערבה בבחירות. הוא לא ענה, ואמר רק: "ישראל ערוכה לסכל התערבות קיברנטית, אנחנו ערוכים לכל תרחיש ואין מדינה שערוכה טוב יותר מאיתנו".
השבוע, בכנס אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב, דיבר ראש השב"כ נדב ארגמן על "מהלך שעלול להשפיע על תוצאות הבחירות" והזהיר מפני "התערבות של מדינה זרה" בהליך הדמוקרטי. לדבריו, "אני לא יודע לטובת מי או לרעת מי. אני לא יודע בשלב זה לזהות את האינטרס הפוליטי - אבל היא תתערב ואני יודע על מה אני מדבר". עוד הוסיף ראש השב"כ, כי אותה מדינה "תנסה לעשות זאת באמצעות אמצעים סייבריים - פצחנים, האקרים וכו'".
לפנייה לכתב/ת 
